ביום שישי הגיעו חדשות משמעותיות באזור הבלטוויי: בולטימור רייבנס תפתח בחוץ את עונת 2013. לאחר הרבה דיונים בנושא, נאלצו העורבים להתקפל מול קבוצת הבייסבול של האוריולס, שמשחקים בקמדן יארדס הסמוך לאצטדיון M&T וחולקים איתם את מגרש החנייה. לכאורה, לא משהו מסעיר ששווה עדכון יוצא דופן, זה קורה כל הזמן ב-NFL. אלא שבהתחשב בכך שהרייבנס יהיו האלופים הראשונים שפותחים בחוץ מאז החלה ב-2002 מסורת האירוח של זוכת הסופרבול במשחק שמוציא לדרך את העונה, יש בכך הרבה מעבר לפיקנטריה.
ויש בכך גם סמליות: רק לפני פחות מחודשיים זכתה הקבוצה בסופרבול. עכשיו נראה שכול העסק הולך להתפרק.
עוד לפני הפרישה של ריי לואיס דובר על כך שהרייבנס ייאלצו לשנות את פניהם ולהגדיר את עצמם מחדש. ההשפעה של לואיס הייתה עצומה, הגם שכבר כמה שנים האיש רחוק משיאו. לואיס היה ספק מוטיבציה בלתי נלאה, שחקן שתמיד גרם לחברים להאמין. הריקוד הקבוע שלו אולי היה מאוס ומטופש כלפי חוץ, אבל האנרגיות שהועברו דרכו לשחקנים בסגול על המגרש היו עצומות. אחרי שנים של פוטנציאל ודיבורים, בולטימור סופסוף חיה את החלום וצעדה כל הדרך לריקוד הגדול. היא לא יכלה לעשות את זה בלי לואיס.
אבל לואיס הוא לא היחיד שעזב. הרייבנס ויתרו על אד ריד, ברנארד פולארד, אנקואן בולדין, דניאל אלרבי, פול קרוגר ועוד מספר שחקנים שהיו בין אנשי המפתח לזכייה בסופרבול. מכל השמות הללו, דווקא שחרורו של הסייפטי פולארד הוא זה שהעלה תהיות. הרייבנס הסבירו את המהלך כצעד שמונע חריגה מתקרת השכר, אבל קשה שלא לקבל את התחושה שהעובדה ששמו את הביצים בסל אחד ונאלצו לוותר על ביצי זהב מהסלים האחרים שהיו ברשותם היא הימור גדול. לסל הזה, אגב, קוראים ג'ו פלאקו.
לאחר הניצחון על סן פרנסיסקו הגדירו בניו יורק טיימס את הסטטוס של פלאקו כ"כניסה הטובה ביותר בהיסטוריה לשחקן חופשי". יש בזה משהו. במשך שנים טען פלאקו שהוא אחד הקוורטרבקים הטובים בליגה. רוב אוהדי הפוטבול סירבו לשתף פעולה עם ההצהרה הזו. האמת, גם בבולטימור היו סקפטיים. פלאקו אולי ידע לנצח משחקי פלייאוף בחוץ, אבל הסיבה לכך שהעורבים שיחקו ינואר אחרי ינואר מחוץ לביתם הייתה חוסר יציבותו של הקוורטרבק בעונה הרגילה, וכשאתה צריך לעבור במקומות עוינים כמו פוקסבורו או פיטסבורג מדי שנה, רוב הסיכויים שתסיים בלי תואר. במקום עונות של 4:12, הרייבנס הזדחלו לפלייאוף, לא אחת בגלל הכישרון של פלאקו לסבך משחקים.בפלייאוף האחרון הוא ידע להתייצב, וכששחקן מוכשר כל כך מצליח לשמור גם על הראש במקום הנכון, התוצאה עשויה להיות זכייה.
הפרס הזה הגיע לפלאקו בזמן הנכון. הוא רק גרר אתו מענק גדול אפילו יותר: חוזה של 120 מיליון דולר לשש שנים.
בולטימור עשתה צעד מפחיד. כל עוד לואיס היה בסביבה, אפשר היה לתת לשחקני מפתח אחרים ללכת, משום שהליינבקר הפך את כל מי שסביבו לטוב יותר. עכשיו זה יהיה יותר קשה. לא רק שהעורבים ניצבים בפני חילופי משמרות, הם משכנו את עצמם בידיים של פלאקו. על פניו, נראה שבבולטימור החליטו לזרוק את העתיד הקרוב שלהם, אבל התמונה הכללית מעידה על סיפור קצת אחר. את הרייבנס עדיין מוביל ה-GM אוזי ניוסום, שנמצא במועדון מ-2002 והחזיק אותו בטופ עד השנה האחרונה. "אין סיבה לבכות על הרייבנס", כתב ג'ארט בל מה-USA Today, "ניוסום ידע שלא יצליח להחזיק את כולם, אבל אין ספק שהדרך שלו לנסות לשמור על הפרנצ'ייז הזה כמנצח מוזרה".
וניוסום אכן מנסה לשמור על הרייבנס בתמונה. ביממה האחרונה דווח כי בולטימור הולכת חזק על אלוויס דומרוויל, הקיצוני הגנתי ששוחרר מדנבר. הברונקוס לא ויתרו על השחקן, שלא הוחתם מחדש רק בגלל טעות בירוקרטית, אבל במעמד של שחקן חופשי הם מקבלים מאבק מהחוף המזרחי. ניוסום יצר קשר עם הסוכן מרטי מאגיד, שבינתיים פוטר על ידי דומרוויל, אבל עדיין מנסה לשים עליו יד. הוא יודע שפאס-ראשר איכותי כל כך ישמור את ההגנה של בולטימור ברמה הגבוהה שבה שיחקה ב-13 השנים האחרונות.
אין ספק שאם דומרוויל יבחר בסופו של דבר להישאר בדנבר, התכנית החלופית של ניוסום לא תהיה פשוטה. לבולטימור נדבקה בן חודש התווית שנוצרה לניו אינגלנד לאחר הזכיות שלה בסופרבול בתחילת המילניום מועדון ציני שלא ממש מתאמץ עבור אלה שהעלו אותו לגדולה. כך או כך, היא נאבקת כבר עכשיו על האופציה להמשיך להיות פקטור תחרותי בליגה ב-2013. האם היא תעמוד במשימה הזו? כשמדובר בקבוצה הכי לא צפויה ב-NFL, כנראה שגם הפעם נקבל את התשובה רק באזור ינואר.
