בליגה משלו: אסף רביץ בין האטלנטי לפסיפי

אתם תמשיכו לשחק, אנחנו כבר בעונת 2013/14

פילדלפיה תתחבט לגבי ביינום, קליבלנד תתפלל לבריאותו של אירווינג ושארלוט תקווה שיהיה ממי להתאכזב. הפלייאוף במזרח סגור ואסף רביץ בודק מה צופן העתיד לאלה שמחכות לדראפט

אסף רביץ

העונה הרגילה מתקרבת לסיום, עוד כשבועיים ניתן יהיה להתחיל לסכם אותה. אבל במזרח שלב הסיכומים החל כבר מזמן. שמונה העולות לפלייאוף ידועות, עבור שבע האחרות הקיץ התחיל בין ינואר לפברואר והחצי השני של העונה הוקדש לבדיקת מצב החומר ובעיקר לבזבוז זמן. כדי שהמזרח יתחיל להיראות כמו קונפרנס הגיוני, צריך שכמה מהקבוצות האלה יבצעו שדרוג משמעותי בעונות הקרובות. אז את המדור השבועי ננצל כדי לבדוק איפה עומדות שבע הנמושות של המזרח ומהיכן כדאי לבנות על הישועה.

עוד בוואלה!

כשעומר מילר וד"ר שקשוקה נפגשו להכין צ'יפס

לכתבה המלאה

פילדלפיה 76'

איך הגענו עד הלום: בזמן אמת, הטרייד שהביא לסיקסרס את אנדרו ביינום תמורת אנדרה איגודלה ושאריות נראה נהדר. ביינום היה בדיוק השחקן שהיה חסר להפתעת הפלייאוף שעבר כדי להשתדרג למעמד של סוס שחור אמיתי. רק שבשביל זה הוא היה אמור לשחק. ככל שהתקדמה העונה והשחקנים הבינו שביינום גם לא מטלפן ירדה להם המוטיבציה. ג'רו הולידיי בעונת פריצה, תד יאנג האיכותי ואוון טרנר המגוון השאירו את פילי בתמונת הפלייאוף חצי עונה, אבל בסוף נגמר להם האוויר ו/או החשק, ו-12 הפסדים ב-13 משחקים בפברואר ומרץ העבירו את הסיקסרס לגזרת הנמושות. לא עזר להם לראות את ווצ'ביץ', שהם ויתרו עליו בטרייד ההוא, מתפתח לסנטר לגיטימי באורלנדו.

תכניות לקיץ: להמשיך לעסוק בשאלת ביינום. לפילי יהיה מקום מתחת לתקרה בקיץ אבל לא מספיק עבור שחקן חופשי בכיר, לכן האופציה היחידה שלהם להשיג פרנצ'ייז פלייר פוטנציאלי היא להחתים מחדש את האיש והשיער. לשם כך הם יצטרכו לתת חוזה מקסימום (כי אם לא הם מישהו אחר יעשה את זה) לשחקן שלא שיחק דקה העונה ושרד רק עונה אחת מלאה מתוך חמש בהן קיבל דקות משמעותיות. אם הם לא יחתימו את ביינום, הם מבטיחים לעצמם לפחות עוד עונה אחת של בינוניות. אני לא מרחם על מי שצריך לקבל את ההחלטה הזאת.

יש עתיד? טוב, העיקרון כבר ברור - תלוי בביינום ובהחלטה לגביו. בסך הכל, הולידיי, יאנג וטרנר זה בסיס טוב להתחיל ממנו, גם ספנסר הוז סוגר פינה אם הוא יחליט לשחק כמו שהוא יודע כל העונה, אבל הקבוצה הזאת צריכה עוד שחקן משמעותי כדי לחזור להיות רלוונטית. אם הם יוותרו על ביינום, הם כנראה יצטרכו לוותר גם העונה הבאה ולקוות שיהיה למה לחכות בקיץ 2014.

אל תקנאו במי שיצטרך לקבל החלטה לגביו. אנדרו ביינום (צילום: AP)

טורונטו ראפטורס

איך הגענו עד הלום: הקנדים באו לעונה הזאת עם ציפיות לאחר שהחתימו את קייל לאורי והוסיפו לסגל כמה צעירים מבטיחים, אבל לאורי נפצע ואחר כך אכזב, אנדראה ברניאני שבר שיאי עליבות חדשים והצעירים צריכים זמן להתפתח. אז הם הביאו את רודי גיי כדי ליצור סגל עמוס בסקוררים ובסימני שאלה. מאז ההגעה של גיי הם באזור ה-50 אחוזי הצלחה, אבל זה לא מספיק כדי לסגור את הפער משמונה הראשונות.

תכניות לקיץ: מרחב תמרון אין בעקבות הטרייד על גיי והארכת החוזה לדמאר דרוזן, בחירת סיבוב ראשון אין כי היא תלך ל-OKC (אלא אם הראפטורס יזכו באחד משלושת המקומות הראשונים בלוטורי). יש אפשרות לאמנסטי לברניאני, אבל זה לא יאפשר החתמת שחקנים כך שהגיוני יותר שטורונטו תמשיך לחפש לאיטלקי טרייד ותמשיך להתקשות בכך.

יש עתיד? מעורפל. לראפטורס יש כשרון של פלייאוף, אבל הסגל לא מאוזן וכולל יותר מדי סקוררים שקולעים באחוזים נמוכים מאוד. בעמדות הכנף יש פקק שלא יאפשר לטרנס רוס להתפתח, כך שהסיכוי הגדול ביותר לשיפור בסגל הקיים מגיע מכיוון הסנטר הליטאי ולנצ'יונס שבהחלט יכול לבצע קפיצת מדרגה. אבל גם עם שיפור שלו, מאבק על כניסה לפלייאוף נראה כמו הגג של הסגל הזה.

ימשיכו לחפש לו טרייד וימשיכו להתקשות בכך. אנדראה ברניאני (צילום: רויטרס)

וושינגטון וויזארדס

איך הגענו עד הלום: וושינגטון התחילה את העונה כששני שחקני המפתח שלה, ג'ון וול וננה, פצועים. אוקאפור ואריזה שהגיעו כדי לספק איכות וניסיון לא תרמו כלום, שחקני הפנים הצעירים לא התפתחו לשום מקום והקבוצה מהבירה פתחה עוד עונה ביכולת עלובה במיוחד עם 28 הפסדים ב-32 המשחקים הראשונים. אבל אחרי החזרה של וול מדובר בקבוצה אחרת. גם ננה חזר לעצמו, הרוקי ברדלי ביל סיפק כמה הצגות גדולות ומרטל וובסטר הנשכח הפך פתאום לאחד מקלעי החוץ המובילים בליגה (2.9 שלשות למשחק ב-51.5 אחוזים ב-29 המשחקים האחרונים). הוייזארדס ניצחו 19 מ-34 מאז שוול חזר ונכון לעכשיו זו הקבוצה הטובה ביותר מבין הנמושות, על כך היא תתוגמל בבחירת דראפט נמוכה יחסית.

תכניות לקיץ: הנהלת הוויזארדס בזבזה יותר מדי כסף על שחקנים בינוניים, לכן בקיץ הקרוב היא לא תוכל להחתים שחקנים חופשיים משמעותיים. וושינגטון תנסה להיות אקטיבית בשוק הטריידים ולהשתמש בחוזים הגמורים של אוקאפור ואריזה ובערך שעוד נשאר לשחקני הפנים הצעירים כדי לחזק את עמדות הפורוורד בשחקנים שמתאימים לקבוצה. וול אמור לקבל חוזה מקסימום בקיץ, מה שאומר שגם בשנים שאחרי זה לא יהיה פשוט להתחזק דרך השוק החופשי.

יש עתיד? צריך לזכור שוושינגטון נבנתה כדי להצליח בהווה וזה לא קרה. למרות זאת, יש סיבה להיות אופטימיים לגבי העתיד והיא מגיעה מצמד הגארדים. ביל נראה כמו שוטינג גארד מצוין בהתהוות ו-וול נראה השנה סוף סוף כמו פרנצ'ייז פלייר פוטנציאלי. בחודש האחרון אחוזי הקליעה שלו מצוינים והוא מוביל את הקבוצה לניצחונות. העתיד של הוויזארדס תלוי קודם כל בו ועכשיו הוא נראה יותר מעניין מאשר לפני חודש. בתקווה שוול יישאר בריא.

למרות עוד עונה משמימה, הקו האחורי נותן סיבה לאופטימיות. ג'ון וול (צילום: AP)

דטרויט פיסטונס

איך הגענו עד הלום: נדמה שבדטרויט התאהבו במקום ה-12 ואין להם כוונה לזוז ממנו. כבר כמה שנים שהקבוצה הזאת תקועה באזור הדמדומים של הליגה, חלשה מכדי לאיים על הפלייאוף וחזקה מדי בשביל בחירת דראפט גבוהה מאוד. לפחות הם מנצלים יפה את הבחירות בקצה העשירייה וממלאים את הקבוצה בשחקני משנה נחמדים שאם ישימו לידם כוכב יוכלו להתחבר לקבוצה נחמדה. התקווה שגרג מונרו או ברנדון נייט יתפתחו לכוכב כזה בעצמם הולכת ונעלמת.

תכניות לקיץ: בשעה טובה, ג'ו דומארס הצליח למזער השנה את רוב הנזקים שהוא גרם בשנים האחרונות, כך שדטרויט תגיע לקיץ הקרוב עם סגל שמתבסס על שחקנים בחוזי רוקי ומקום מתחת לתקרה. הבעיה היא שלא הולך להתפנות בקיץ הקרוב שחקן כנף בכיר, כך שדומארס יצטרך להחליט אם לנסות להחתים שני שחקנים סבירים או לחכות להזדמנות אחרת. בפעם הקודמת זה נגמר בבן גורדון וצ'רלי וילאנובה.

יש עתיד? ככה ככה. בסך הכל מדובר בקבוצה עם בסיס סולידי של צעירים וגמישות כלכלית, אבל כרגע אין בתוך המועדון גורם שיכול לאפשר לקבוצה לבצע קפיצת מדרגה. מסוג הקבוצות שאם פתאום יהיה לה מזל ותיפול לה לידיים בחירת דראפט גבוהה יש לה את הכלים למנף את זה להצלחה, אחרת המקום ה-12 עשוי להישאר רשום בטאבו על הפיסטונס.

ברנדון נייט כנראה לא יהיה כוכב, וזה יחייב את ג'ו דומארס לבדוק כיוונים חדשים (צילום: AP, carlos osorio)

קליבלנד קאבלירס

איך הגענו עד הלום: תהליך הבנייה מחדש שאחרי עזיבת לברון עדיין בעיצומו. קליבלנד התחילה לגמרי מהתחלה עם ארבעה צעירים שנבחרו בשנתיים האחרונות ובסך הכל עושים עבודה לא רעה ביחס לניסיון שלהם. הבעיה המרכזית של הקאבס השנה היא פציעות של שני השחקנים המרכזיים שלה - קיירי אירווינג ואנדרסון וארז'או, שניהם אולסטארים לגיטימיים כשהם בריאים. הסיפור של הברזילאי כבר מוכר, אבל חוסר היכולת של קיירי לעבור חודשיים בלי פציעה מתחיל להטריד.

תכניות לקיץ: הקאבס נפטרו מהמטענים העודפים שלהם ויגיעו לקיץ עם סגל המתבסס כמעט לחלוטין על חוזי רוקי ומספיק מקום להחתים כל שם שיהיה בשוק. קיירי הספיק לעשות לעצמו שם שעשוי למשוך שחקנים בכירים, כך שאם קליבלנד תרצה היא תוכל להיות יעד די אטרקטיבי בקיץ. אבל השמועות מתעקשות שבקאבס מפנטזים על להחזיר את לברון ב-2014 ולא יבצעו החתמה משמעותית עד אז, יהיה חבל אם "ההחלטה" תמשיך לרדוף אותם ותמנע מהם לבצע מהלך הגיוני כמו לנסות להחתים את אל ג'פרסון בקיץ.

יש עתיד? אנחנו נאלצים לחזור לעניין הבריאותי. קיירי מסמן וי על כל התחנות הנכונות בדרך להיות פרנצ'ייז פלייר משמעותי ב-NBA, אבל זה לא יקרה אם הגוף שלו יקרוס פעמיים בשנה. בהנחה שאירווינג יהיה כשיר, בהחלט נבנית כאן קבוצה מעניינת. דיון וויטרס וטריסטן תומפסון נראים כמו שחקני חמישייה טובים בהתהוות, תוספת של סמול פורוורד מהדראפט ושחקן פנים מהשוק החופשי ומדובר בקבוצה שיכולה לחזור תוך כמה שנים לאזור הצמרת במזרח.

תותח, אבל כזה שמושבת כל חודשיים. קיירי אירווינג (צילום: AP)

אורלנדו מג'יק

איך הגענו עד הלום: סאגת דוויט הווארד הכריחה את המג'יק לפרק את החבילה ולהתחיל כמעט מאפס. בטרייד הם השיגו כמה שחקנים מעניינים ובסופו של דבר גיבשו סגל נחמד, צעיר ברובו וסולידי מהסוג שבדרך כלל כיף לראות, בדרך כלל נותן פייט ובדרך כלל מפסיד. פציעות של ביג בייבי דיוויס השאירו את החבורה הסימפטית עם מעט מדי כלים התקפיים אבל עם הרבה דקות פנויות לצעירים מעניינים כמו ווצ'ביץ', אנדרו ניקולסון, מו הארקלס וטוביאס האריס.

תכניות לקיץ: ניקוי האורוות של אורלנדו הצליח רק בחלקו. בעונה הבאה הם עוד יצטרכו לשלם לג'אמיר נלסון ולגוויות של טורקוגלו ואל הרינגטון, כך שהם לא הולכים להיות פקטור בשוק החופשי. טורקוגלו, בהנחה שיחזור לשנה נוספת, יהפוך לחוזה גמור אטרקטיבי וגם את נלסון אפשר לנסות להפוך לחבילה עם עתיד. אבל כרגע נראה שהקיץ של אורלנדו יתנקז לבחירת הדראפט הגבוהה שלהם.

יש עתיד? סוג של. יש קבוצה נחמדה עם שילוב יפה בין וותיקים יחסית לצעירים, אבל בשורה התחתונה אין למג'יק אף אחד שיכול להתפתח לשחקן מוביל אמיתי בליגה. את זה הם יצטרכו להשיג דרך טריידים או דרך הדראפט. כרגע זו חבורת רול פליירס מעניינת שמחפשת כוכב שלא ברור מאיפה יגיע, אבל אם אורלנדו תשיג כוכב כזה יהיו לה כל הכלים לקפיצת מדרגה משמעותית.

בהנחה שיחזור לשנה נוספת, יהפוך לחוזה גמור אטרקטיבי. טורקוגלו (צילום: AP, John Raoux)

שארלוט בובקאטס

איך הגענו עד הלום: דרך רצף מרהיב של החלטות גרועות, בחירות דראפט רעות, טריידים נוראיים והחתמות מטופשות. זוכרים שהבובקאטס פתחו את העונה עם 7 ניצחונות ב-12 משחקים? אז מאז הם הוסיפו 9 ניצחונות ו-47 הפסדים והרגיעו את כל מי שחשב לרגע שזו עשויה להיות קבוצה לגיטימית. אין אפילו ממי להתאכזב, כי השחקן היחיד שהיו ממנו ציפיות אמיתיות - קמבה ווקר, דווקא נותן עונה לא רעה.

תכניות לקיץ: לקוות לקבל סוף סוף בחירה ראשונה (למרות שלא מסתמן בדראפט הקרוב סופרסטאר ודאי), לקוות למצוא מישהו שיסכים לבוא לקבוצה כזאת, לקוות שמייקל קיד-גילכריסט יעבוד על הקליעה מבחוץ. אה, ותמיד יש אפשרות להחליף את כל שדרת מקבלי ההחלטות, ולהתחיל בלשלוח את מייקל ג'ורדן למחנה גולף שלא נגמר אף פעם.

יש עתיד? אולי אם יעשו חילופי קבוצות עם היורוליג. המצב של שארלוט נראה כל כך אבוד שבשיקגו כבר בונים על בחירת דראפט שלהם שתשתחרר ממגבלות ב-2016. עד שלא יהיה שינוי מבני ועמוק בקבוצה הזאת, היא תמשיך להיות הנמושה של הליגה.

תמיד יש אפשרות להחליף את מקבלי ההחלטות ולשלוח את מייקל ג'ורדן לטורניר גולף שלא נגמר. קמבה ווקר (צילום: AP)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully