פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        NL מערב: רוצים להמשיך את השושלת

        סן פרנסיסקו זכתה בשתי אליפויות תוך שלוש שנים ולא רוצה לעצור. הדודג'רס שפכו המון כסף, אריזונה מבולבלת, סן דייגו חלשה וקולורדו עוד יותר. צבי פולרד על ה-NL מערב

        סן פרנסיסקו עשתה בעונה שעברה צעד נוסף בדרך ליצירת שושלת. הג'איינטס שלטו ב-NL מערב וקינחו עם סוויפ על דטרויט בוורלד סירייס, כדי לזכות באליפות שנייה תוך שלוש שנים. לוס אנג'לס דודג'רס, עם הכסף הגדול, רוצה לרדוף, אריזונה שהפתיע ב-2011 נחלשה ואילו סן דייגו וקולורדו לא מהוות פאקטור.

        סן פרנסיסקו ג'איינטס

        פבלו סנדובל שחקן סן פרנסיסקו ג'איינטס (AP , jeff chiu)
        המפרץ חגג. סנדובל (צילום: AP)

        מאזן ב- 2012: 68:94 (מקום ראשון בבית). ניצחו את דטרויט בארבעה משחקים בוורלד סירייס

        הענקים עשו את הבלתי ייאמן ולמרות פציעה של בריאן ווילסון, הרחקה של מלקי קבררה וקריסה של טים לינסקאם, הם הפכו שוב לענקי הבייסבול בעונת 2012, זאת למרות שמצאו את עצמם עומדים בפני משחק הדחה בכל אחד משני סיבובי הפלייאוף הראשונים. קשה לומר באותה נשימה את שמה של כל קבוצה יחד עם הרדס של 1975-76 ("המכונה האדומה הגדולה"), אך השושלת הנבנית במפרץ קליפורניה היא נציגת ה-NL הראשונה לזכות בשתי אליפויות תוך שלוש עונות מאז אותם ימים יפים בסינסינטי. השנה, הג'איינטס חוזרים עם הרכב זהה במטרה לא רק לשחזר את האליפות, אלא גם להפוך לקבוצה לגביה נפחד לעשות השוואות בעוד 40 שנה.

        בעוד שהיריבות מדרום עושות רעש וצלצולים עם כל 100 מיליון דולר שהן זורקות על רכש חדש, בריאן סייבן הקדיש את החורף לשמירה על הכוח מעונת האליפות. כבר שנתיים ש"הפריק" טים לינסקאם מחפש את הסטרייק זון מחדש ובינתיים מאט קיין הטביע את חותמו בתור האס של רוטציה מעולה. לצידו יעמוד מדיסון בומגארנר הצעיר, שינסה לשכוח ממחצית שנייה נוראית של העונה החולפת, שכנראה נבעה מעומס עבודה אליו לא היה רגיל. השנה הוא צפוי להיות "אס שני" עבור המאמן ברוס בוצ'י. גם אם לינסקאם לא יצליח לעשות קאמבק, ריאן ווגלסונג בן ה-35, שפרץ משום מקום, חוזר יחד עם המגיש הכי "אוברפייד" בליגה, הלא הוא בארי זיטו. הבולפן עדיין חזק ולמרות שימי ה"זקן" ווילסון כבר חלפו, סרג'יו רומו הוכיח שהוא מסוגל לעשות את העבודה.

        רוב הכסף באופסיזן הלך על שמירת ראש הליינאפ בחוזים חדשים למרקו סקוטרו ואנחל פגאן, אך ההתקפה תעוגן בעיקר על ידי ה-MVP באסטר פוזי. השאלה הגדולה היא האם האנטר פנס יוכיח שהכישלון שלו לחבוט באצטדיון AT&T היה סטייה סטטיסטית בלבד. כמו כן, יש לג'איינטס תקווה שברנדון בלט ופבלו סנדובל יצליחו לעשות את קפיצת המדרגה ולהפוך לשחקני אולסטאר קבועים, כפי שציפו מהם לפני כמה שנים. תחתית הליינאפ נראית חלשה, אך ברנדון קרופורד וגרגור בלאנקו אמורים להביא תפוקה עם הגנה מצוינת בשורטסטופ ובאאוטפילד השמאלי בהתאמה.

        תחזית: עם כל הדיבורים על הדודג'רס, התוצאות בסן פראן מדברות בעד עצמן וההגשה לבד צריכה להביא 90 נצחונות, עם אפשרות לקצת יותר.

        לוס אנג'לס דודג'רס

        קלייטון קרשאו שחקן לוס אנג'לס דודג'רס (GettyImages , Jeff Golden)
        כוכב גדול. קרשאו (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        מאזן ב- 2012: 76:86 (מקום שני בבית)

        הסיפור הכי גדול בלוס אנג'לס היה מכירת הקבוצה לידי מג'יק ג'ונסון, אירוע שלווה בהבטחה להוצאות אינסופיות במטרה להפוך את הדודג'רס לרלוונטים אחרי כמה שנים של בינוניות. מג'יק לא איכזב ולאחר פתיחה חזקה שם את כל הצ'יפים במרכז השולחן והוציא לפועל את אחד הבלוקבסטרים הגדולים בכל הזמנים, עם הטרייד שהנחית ממש לפני הדד ליין את אדריאן גונזאלס, קארל קרופורד וג'וש בקט בעיר המלאכים, כל זאת לצד הבאתו של הנלי רמירז ממיאמי. המאמצים הגדולים לא הספיקו והאוהדים הכחולים בדרום קליפורניה נאלצו שוב לשבת מול הטלוויזיות כשהגיע אוקטובר.

        כהמשך למגמה המובטחת, בפגרה האחרונה "היאקניז של המערב" הוציאו מעל 200 מיליון דולר על מגישים, כאשר החוזה העיקרי ניתן לזוכה הסיי יאנג לשעבר זאק גריינקי, שהפך למגיש בעל השכר הגבוה ביותר בליגה. לצידו, ברנדון ליג הוחזר לבולפן עם משכורת מנופחת ומדרום קוריאה הובא היון ג'ין ריו בן ה-25, אשר צפוי להיות פותח רביעי יציב. למרות כל הרכישות, המנהיג של הרוטציה צפוי להמשיך להיות קלייטון קרשאו, המגיש השמאלי הטוב במשחק. בקט מחפש קאמבק ואיזון בעונה שלמה ב-NL ויחד עם צ'אד בלינגיסלי, כריס קפואנו וארון הראנג, יש לדודג'רס המון עומק למקרה של פציעות.

        ההתקפה עדיין מלאה בסימני שאלה למרות שעל הנייר היא נראית כאחת המפחידות בליגה. גונזאלס חוזר מעונה אותה ירצה לשכוח ולאחר שכמות ההומראנים שלו ירדה עונה שלישית ברציפות, ישנן לא מעט שתוהים האם ימיו כאולסטאר נמצאים מאחוריו. קרופורד צפוי להיות מוכן לתחילת העונה, אבל גם ממנו לא ראינו תפוקה מאז 2010. השחקן הטוב בקבוצה נשאר מאט קמפ ואם הוא יצליח להישאר בריא (ה"אם" נמצא בסימן שאלה גדול), הוא צפוי להתחרות שוב על ה-MVP. אנדרה אית'ייר ימשיך לתת תפוקה יציבה, אך לא מנקרת עיניים וייתכן שהווילד קארד האמיתי יהיה רמירז, שעדיין רק בן 29 והראה ניצוצות של כוכב כשהגיע ללוס אנג'לס.

        תחזית: הרבה מאוד שמות גדולים, אבל רובם מעבר לשיא והקבוצה טרם התגבשה. לכסף בדודג'רס כנראה שאין סוף ולכן הרבה עשוי להשתנות במהלך העונה. כרגע זה נראה כמו 90 ניצחונות, אך בהתאם לשינויים ואם החלקים יתחברו, יכול להיות הרבה, הרבה יותר.

        אריזונה דיאמונדבקס

        ברנדון מקארת'י שחקן אוקלנד אתלטיקס (AP , tony gutierrez)
        יכניס עניין למדבר. מקארתי (צילום: AP)

        מאזן ב-2012: 81:81 (מקום שלישי בבית)

        לאחר שזכו בבית ב-2011, הנחשים לא הצליחו לשחזר את ההצלחה, בעיקר עקב פציעה בכף היד של ג'סטין אפטון, שנטלה את רוב עוצמת החבטה שלו. בנוסף, הם סבלו מלא מעט חוסר מזל במשחקים מסוימים וכך העונה הסתיימה עם 5-6 ניצחונות פחות ממה שהיו יוכלים להשיג. כתוגבה, החליט ה-GM קווין טאוורס לבנות מחדש. הוא נפרד מאפטון והפרוספקט טרבור באואר, שלא הסתדרו עם המאמן קירק גיבסון ומילא את הליינאפ בחובטים שפוגעים הרבה בכדור (Make lots of contact, אין תירגום נורמלי בעברית).

        הרוטציה סולידית, אך חסרת אס בניגוד לשתי היריבות החזקות הנ"ל. התקווה במדבר יושבת על כתפיו של איאן קנדי, שינסה לחזור מעונה מאכזבת. לצידו יעמוד הרכש החדש מאוקלנד ברנדון מקארתי, שכמעט סיים את הקריירה לאחר שכדור פגע בראשו, אולם התאושש מהניתוח. הוא ואישתו ימשיכו לרתק את עולם הטוויטר גם באריזונה. בדומה למקארתי, גם לוויד מיילי וטרבור קייהיל יש שליטה מדהימה, אך הם לא משיגים יותר מדי סטרייקאאוטים, כאשר מיילי הוא זה שמועמד לעשות צעד קדימה לאחר עונת רוקי איכותית. את המקום החמישי ברוטציה צפוי לתפוס טיילור סקגס, אחד הפרוספקטים הטובים במשחק ומועמד אמיתי לתואר רוקי העונה. הבולפן נראה חזק מאוד ובקבוצה מקווים שהית' בל יתאושש מטראומת מיאמי ויצור שלישייה חזקה לסגירת משחקים לצד דייויד הרננדז וג'יי ג'יי פוץ.

        לאחר שאפטון עזב, ההתקפה בנויה יותר סביב עומק ולא סביב כוכב. פול גולדשמיט, ארון היל, מיגל מיגל מונטרו וג'ייסון קובל צפויים לתת תפוקה דומה והפרצופים החדשים הם מרטין פרדו, קודי רוס והרוקי אדם איטון, שיתפוס את מקומו של כריס יאנג במרכז השדה. איטון בעל המימדים הקטנים מביא אנרגיות, מהירות ויכולת חבטה מצוינת וגם הוא מועמד לרוקי השנה. על השורטסטופ יתחרו קליף פנינגטון או דידי גרגוריוס, שני שחקנים חדשים עם סגנון זהה: הגנה נפלאה והתקפה מפוקפקת.

        תחזית: כל מהלך של אריזונה נראה תמוה יותר מהקודם ולא נראה שהקבוצה קיבלה מספיק בתמורה לכוכבים הפוטנציאליים אותם שלחה בטריידים. יחד עם זאת, הסגל צעיר ודי מרשים. 85 ניצחונות יוציאו את ההנהלה בזול אחרי פגרה ביזיונית.

        סן דייגו פאדרס

        צ'ייס הדלי שחקן סן דייגו פאדרס (GettyImages , Christian Petersen)
        היחיד ששווה מעקב. הדלי (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        מאזן ב-2012: 86:76

        2012 החלה ללא ציפיות, אך עם אופטימיות רבה לעתיד, שכן מומחים רבים דירגו את הפאדרס כבעלי חוות השחקנים העשירה ביותר במיינורס. כצפוי, הקבוצה התקשתה להתגבר על עזיבתו של אדריאן גונזלאס והציגה רוטציה שאילו הייתה משחקת בכל אצטדיון אחר, כנראה הייתה אחת הגרועות בליגה. נקודת האור היחידה הייתה פריצתו של צ'ייס הדלי, שהפך לכוכב. הציפייה הייתה שההנהלה תנצל זאת ותעשה עליו טרייד, אך למרבה הפלא הוחלט בדרום קליפורניה לשמור עליו, למרות שאין לקבוצה סיכוי להחתימו מחדש כאשר יהפוך לשחקן חופשי אחרי עונת 2014. בינתיים, הרבה מהפרוספקטים גם נפצעו והעתיד נראה פחות מזהיר מאשר בתקופה הזו לפני שנה.

        ה"אס" של הרוטציה הוא קלייטון ריצ'ארד, שהצליח להשיג סטרייקאוט מול פחות מחצי מהחובטים שפגש בעונה שעברה. מאחוריו יעמוד אדיסון וולקז, שהיה אחד המגישים הטובים בליגה בסינסינטי, אך איבד מזמן את היכולת למקם את הכדור. אם יצליח להוליך פחות חובטים, הוא יכול להפוך למספר שתיים לגיטימי. קייסי קלי היה פרוספקט גדול בבוסטון, שיחק שש פעמים בליגה בעונה שעברה ועשוי להפתיע לחיוב ואת שאר הרוטציה ירכיבו ג'ייסון מרקי, אנתוני באס, אריק סטוטלס ואנדרו קשניר, שמסתמן כזה שיכול לפרוץ מבין כל הארבעה, אם רק יצליח לעמוד בעומס העבודה. יוסטון סטריט ימשיך כקלוזר לאחר שסיפק עונה מצוינת כל עוד היה בריא.

        בליינאפ, לצד הדלי, הפאדרס זקוקים לעונה ללא פציעות מצד קרלוס קווינטן, לו יש מספיק עוצמה כדי לחבוט להומראנים, אפילו בפטקו פארק הארוך. קמרון מייבן מספיק צעיר כדי להראות שיש בו יותר ממהירות ויכולות הגנתיות וצעירים נוספים כמו יסמני גרנדל, יונדר אלונסו והרוקי המצוין ג'ד גיורקו, יכולים לעשות קצת רעש. לצערם של כולם, הם משחקים באצטדיון הגרוע ביותר בליגה עבור חובטים, כך שקשה לצפות לתוצאות מרשימות במיוחד.

        תחזית: הקבוצה מאוד צעירה והחובטים לא כל כך חלשים, אבל ההגשה היא נקודת תורפה רצינית, אפילו באצטדיון בסן דייגו. אם הפרוסקטים יתפתחו כמתוכנן, הרוטציה העתידית תתגלה כטובה מאוד, אבל כרגע, 75 ניצחונות נראה כמו מספר ריאלי.

        קולורודו רוקיז

        טרוי טולוויצקי שחקן קולורדו רוקיז (AP , Gene Puskar)
        איך הוא יחזור מהפציעה. טולוויצקי (צילום: AP)

        מאזן ב-2012: 98:64

        רק לפני כשנתיים הרוקיז נתפסו כקונטנדרים לאחר שנתנו הארכות חוזה נדיבות לכוכבים קרלוס גונזלאס וטרוי טולוויצקי. העונה הקודמת הייתה התרסקות חסרת תקדים לקבוצה, שאומנם לא תיכננה להתחרות על האליפות, אך בהחלט לא ציפתה להפסיד כמעט 100 פעמים. חלק לא קטן מהקריסה היה קשור לפציעה הארוכה של טולו ובינתיים לא נראה שיש תוכנית פעולה חדשה באופק ובעוד שהשעון עבור החוזים הגדולים מתקתק, המהלך המשמעותי היחיד שנעשה בפגרה היה החלפת המאמן (הנוראי) צ'אד טרייסי בוולט וייס, שטרם אימן במייג'ורס, כך שהציפיות ממנו לא ברורות.

        כבר 20 שנה חלפו מאז הגיע הבייסבול אל האוויר הצחיח של קולורדו וטרם נמצאה הנוסחה ליצירת רוטציה המסוגלת להצליח באצטדיון החובטים הקיצוני של דנבר. ההגשה של הרוקיז הייתה הגרועה במייג'ורס ב-2012 ובשלב מסוים הקבוצה אפילו ניסתה לעבור לרוטציה של ארבעה מגישים עם מגבלות זריקה קיצוניות, ניסיון שהפך לסוג של בדיחה בעולם הבייסבול. גם השנה אין חדש תחת השמש והרבה נקודות צפויות להופיע על לוח התוצאות במייל היי סיטי. ג'ף פרנסיס הוא הוותיק שבחבורה ואולי ההימור הכי בטוח, ג'וליס צ'סין ודרו פומרנץ הצעירים ינסו לפרוץ לאחר קריירה מוצלחת במיינורס, שלא תורגמה עד כה לליגה של הגדולים. חורחה דה לה רוסה לא זרק כמעט שנתיים ולא ברור אם נשאר משהו ביד השמאלית שלו, אך הוא מקווה לחזור לעניינים ולבסוף נשארו קורבנות נוספים כמו כריסטיאן פרדריך, חואן ניקסיו וטיילר צ'אטווד, שיילחמו על הזכות לחטוף בראש משאר הליגה. החדשות הרעות עוד יותר עבור כל המגישים הללו הן שהרוקיז הציגו בעונה שעברה גם את ההגנה החלשה בליגה, כך שאפילו מה שנשאר באצטדיון, כנראה לא ייתפס.

        בפן החיובי, לפחות ההתקפה תמשיך להוות איום, גם כאן כתוצאה מהאצטדיון ומגישים יריבים לא יישנו טוב בלילה שלפני המפגש עם טולו, גונזאלס, רוסריו ודקסטר פאולר, כולם בשיאם או מעט לפניו. טוד הלטון, אשר התפרסם באישיותו הכובשת והיותו "אזרח למופת", נתפס נוהג בשכרות ומייקל קדאייר כבר הרבה מעבר לשיא. אולי עלייתו למייג'ורס של הפרוספקט נולאן ארנאדו בשלב כלשהו של העונה תשדרג את ההתקפה. ג'וש ראטלדג' אמור להיות סולידי בבסיס שני.

        תחזית: יש שני כוכבים בהתקפה ויש שיאמרו ששניהם בטופ 10 של הליגה, אבל המספרים שלהם מגיעים לא מעט כתוצאה מאצטדיון חובטים לא פרופורציונאלי. ההגשה גרועה ברמה היסטורית וכרגע ניתן להם 66 ניצחונות וגם זה בנדיבות יתר.