ה-AL מרכז היה צמוד מהצפוי בעונה שעברה. שיקגו וויט סוקס המתחדשת נתנה פייט נהדר והובילה לאורך שלבים ארוכים, אבל דטרויט החזקה עקפה אותה בסיבוב, נתנה פלייאוף נהדר, אבל חטפה סוויפ בוורלד סירייס מסן פרנסיסקו. קנזס סיטי וקליבלנד, שהיו חלשות בשנים האחרונות, מנסות להתחדש ורק מינסוטה צוללת.
מאז ב-2012: 74:88 (מקום ראשון בבית). הפסידו בוורלד סירייס לסן פרנסיסקו בארבעה משחקים
מייק ליץ' הוא מסוג הבעלים הנדירים שמוכן לעשות הכל כדי לנצח, גם כשזה כרוך במהלכים עסקיים לא כדאיים. כאשר ויקטור מרטינז נפצע בברכו והתבשר כי הוא יפסיד את כל עונת 2012 עוד לפני שזו יצאה אל הדרך, ליץ' הורה לשלם כל סכום שיידרש על מנת להביא את פרינס פילדר למוטאון. כך, יחד עם מיגל קבררה, נולד צמד החובטים המסוכן ביותר במייג'ורס. על אף זכייתו של קבררה ב-MVP, תוך שהוא הופך לטריפל קראון הראשון מזה 45 שנה ועל אף שנה נוספת מדהימה מצד ג'סטין ורלאנדר, הטייגרס לא הצליחו לברוח לבית כפי שכולם ציפו שיקרה ורק בשבוע האחרון של העונה הם השתחררו מהוויט סוקס ועלו לפלייאוף. שם, אוקלנד וניו יורק יאנקיז לא היוו אתגר לרוטציה נהדרת והסוויפ הכואב שחטפו מול הג'איינטס הפתיע מומחים רבים, שראו בהם פייבוריטים בוורלד סירייס.
העונה הרוטציה, בהובלת האס הבלתי מעורער ורלאנדר, עשויה להיות הטובה בליגה. לצד ורלאנדר ישחקו דאג פיסטר, מקס שרצר ואניבל סאנצ'ז, שהגיע באמצע העונה שעברה ממיאמי והאריך את חוזהו בפגרה החולפת. כול אחד משלושת המגישים הללו הוא בעל פוטנציאל להיות מספר 2 או יותר בכל רוטציה אחרת בליגה. שרצר הציג את אחוזי הסטרייקאוט הגבוהים בליגה ב-2012 וכל שחסר לו הוא יותר יציבות. אם ימצא אותה, הוא יהפוך לכוכב אמיתי. על המקום החמישי יילחמו ריק פורסלו ודרו סמיילי הצעירים, כאשר יש דיבור על העברת פורסלו לתפקיד הקלוזר, תפקיד שהתפנה עם עזיבתו של חוזה ולורדה. מועמד נוסף לקלוזר הוא הרוקי ברוס רונדון, שטרם הגיש במייג'ורס, אך מסוגל לזרוק במהירות של 102 מיילים לשעה.
בליינאפ, הצמד המלכותי פרינס את קבררה חוזר. לאור הגעתו של טוריי האנטר וחזרתו של מרטינז, שיהיה ה-DH, השניים אמורים לזכות העונה להרבה יותר תמיכה מאשר בעונה שעברה. אחד החיזוקים הגדולים ביותר הוא כנראה עזיבתו של דלמון יאנג עם אחוזי העלייה לבסיס המביכים שלו. אלכס אבילה, שחווה עונה גרועה ביותר, ינסה להשתפר ובשלב כלשהו צפויים ניק קסטלנוס או אביסייל גרסיה הצעירים לתפוס את השדה הימני, בדרך לעתיד מזהיר.
תחזית: ההתקפה השתפרה והחולשה היחידה בהגשה היא הבולפן. ההגנה הייתה הגרועה בליגה, אך תשתפר מעט בזכות האנטר. הטייגרס באמת צריכים לקחת בהליכה את הבית החלש ולנצח בו 95 משחקים.
שיקגו וויט סוקס
מאזן ב- 2012: 77:85 (מקום שני בבית)
בין כל המהלכים הגדולים שנעשו בשנה האחרונה בדטרויט, קליבלנד וקנזס סיטי, כולם נוטים לשכוח מעט את הוויט סוקס, שסיפקו עונה יציבה ונלחמו על הבית עד השבוע האחרון. הגרביים נהנו מפריצה של המגיש כריס סייל ומ-27 הומראנים ועונת קריירה בגיל 36 של התופס הוותיק אי ג'יי פיירזינסקי. בסוף חלון ההעברות הם ניסו לתת דחיפה נוספת והביאו את פרנסיסקו ליריאנו וקווין יוקיליס, אך השנים לא עזרו במיוחד ומצאו להם בתים חדשים במהלך החורף. הפגרה הייתה שקטה למדי והמהלך העיקרי היה חוזים חדשים ל"אס" סייל ולסגנו ג'ייק פיבי.
ההגשה נותרה יציבה, עם סייל ופיבי בראש הרוטציה כאמור. ג'ון דנקס חוזר מפציעה והרבה מהצלחת הקבוצה תלויה בו. גווין פלויד חוזר אף הוא, אך כאן מדובר בשחקן שמעולם לא מיצה את הפוטנציאל האדיר שהיה בו. הוא מסתפק בלהיות פותח רביעי ראוי. הבולפן ממשיך בהרכב מלא וצפוי להיות טוב מאוד. אדיסון ריד יקבל עוד הזדמנות כקלוזר, בתקווה שישפר את הממוצעים מעונת הרוקי שלו. להזדמנות להחליפו יחכו מאט ת'ורנטון, נייט ג'ונס וג'סי קריין, כולם בעלי הצלחה בתור סטאפים בעונה הקודמת.
בהתקפה קיימים סימני שאלה רבים. איזו גירסה נראה של אדם דאן? זו של המחצית הראשונה של 2012, או זו של 2011, שהייתה אולי העונה הכי גרועה ש חובט בכל הזמנים? גם אלכס ריוס בן ה-32 נותן עונות טובות לסירוגין ומאחר שמעולם לא למד להיות סבלני על הצלחת, כנראה שהמזל ייקבע את גורלו. פול קונרקו מפתיע מחדש בכל עונה עם סירובו להזדקן, אבל בגיל 37 קשה לראות אותו משחזר את העונה שעברה. אלכסיי רמירז ודיאן ויסיאדו חייבים ללמוד להמתין להולכה, אבל לשניהם לפחות יש אפשרות לספק הרבה עוצמה ביחס לעמדות בהן הם משחקים. יש אנשים שעדיין מאמינים שגורדון בקהאם וטיילר פלאוורס יקיימו את ההבטחה מתקופתם כפרוספקטים, אך כרגע נראה שהשניים יהיו בעיקר סותמי חורים בשל מחסור בחלופות.
תחזית: הבית שייך לדטרויט, אבל זה גם מה שכולם אמרו לפני העונה שעברה. אם כל הפוטנציאל בהתקפה יתממש והשלישייה בראש הרוטציה תישאר בריאה, יש אפשרות לעד 88 נצחונות. אם להיות ריאליים, נלך על 83 בלבד.
קנזס סיטי רויאלס
מאזן ב- 2012: 90:72 (מקום שלישי בבית)
לפני שנתיים בלבד היה קונצנזוס בליגה לפיו קנזס סיטי בדרך למעלה. הקבוצה החזיקה חוות שחקנים מדהימה וכולם ציפו שבסביבות 2013-14 הרויאלס ירכיבו את אחת הקבוצות הצעירות והטובות ביותר. אם שיפור של ניצחון אחד ב-2012 על פני העונה שקדמה לה מהווה התקדמות, כנראה שהתחזיות התממשו. הנפילה הזו נבעה מסופמור סלאמפ רציני של אריק הוסמר, חוסר התפתחות מספקת מצד מייק מוסטקאס ופציעות של המגישים הטובים בפארם. עם עונה חיובית אחת בלבד מאז 1995, גם הבעלים דייויד גלאס החל לאבד סבלנות והציב ל-GM דייטון מור אולטימטום הדורש ממנו לנצח, כאן ועכשיו. כתוצאה מכך, נשלח בפגרה וויל מאיירס, אחד הפרוספקטים הטובים במשחק, לטמפה ביי יחד עם שני פרוספקטים נוספים בתמורה לג'יימס שילדס ו-וויד דייויס.
הטרייד הזה סידר לרויאלס אס שיספק הרבה אינינגים ויציבות. ג'רמי גות'רי, שהגיע בעונה שעברה, נשאר וארווין סנטנה הגיע בטרייד מהאיינג'לס עבור פרוטות. לסנטנה עדיין יש סטאף מדהים, אבל התוצאות שלו מעולם לא היו בהתאם ליכולת ונראה שהחלון להפוך לאולסטאר הולך ונסגר. דייויס יחזור לפתוח אחרי שלא היה מקום בשבילו ברוטציה של טמפה ביי והוא עשוי להיות הפתעה נעימה בתור מספר שלוש סולידי.
ההתקפה בעלת פוטנציאל עצום. רבים מאמינים שהוסמר יהיה כוכב ושהנפילה נבעה מבעיה טכנית בחבטה, בעיה שתוקנה במהלך החורף. סלבדור פרז הוא כוח עולה בעמדת התופס ואם מוסטקאס ישפר את אחוזי העלייה לבסיס הוא יכול להיות מעל הממוצע כבר העונה. הבעיה העיקרית היא התעקשותו של המאמן נד יוסט לשים את ג'ף פרנקור בשדה הימני, שם הוא לא עוזר ואף פוגע בקבוצה. בילי באטלר ואלכס גורדון צפויים להמשיך לחבוט מצוין ואפילו להשתפר, ואלסידס אסקובר ייתן הגנה טובה ויגנוב כמה בסיסים. התקווה היא שגם ג'וני ג'יאבוטלה בן ה-25 יקבל סוף סוף הזדמנות בבסיס השני, שכן יש לו יכולת לחבוט ל-30 אחוז.
תחזית: כל כך הרבה שינויים וכל כך הרבה שחקנים צעירים. התוכנית לטווח הארוך נפגעה קשות עם הטרייד הגדול עבור שילדס, אבל בטווח הקצר אוהדי קנזס סיטי כנראה יקבלו את המאזן החיובי שכה רצו. 85 ניצחונות נראים מספר הגיוני, אך אם הוסמר ישחזר את 2012, צפו לפחות.
קליבלנד אינדיאנס
מאזן ב- 2012: 94:68 (מקום רביעי בבית)
זוכרים שקליבלנד הובילו פעם 1:3 על בוסטון ב-ALCS? מאמינים שזה היה לפני יותר מחמש שנים? ימיהם הגדולים של טרוויס הפנר וגריידי סייזמור במועדון מאוהיו עברו חלפו והשניים כמעט ולא שיחקו בחמש השנים האחרונות, בהן קליבלנד השיגה פעם אחר פעם מאזן שלילי. לאור הירידות במכירת הכרטיסים, ערכה הקבוצה מהפכה בסגל והנחיתה בפגרה את ניק סווישר, מייקל בורן ומארק ריינולדס בחוזים ידידותיים. בנוסף, טרייד משולש עם סינסינטי ואריזונה הביא להם את הפרוספקט המעולה טרבור באואר והמומחה ההגנתי דרו סטאבס, כל זאת בתמורה לחוזה המסתיים של סין שו צ'ו. אם זה לא מספיק, הרי שטרי פרנקונה, האיש שניצח אותם באותה סדרה ב-2007, הוחתם כמאמן.
אין מילה אחרת לתאר את ההגשה של קליבלנד חוץ מאיומה. ב-2012 ההגשה הזו הרשתה יותר ריצות מאשר כל אחת אחרת ב-AL וכל זה בבית החלש בליגה. המגיש הטוב של הקבוצה הוא ג'סטין מאסטרסון, אך לא ברור אם הגירסה האמיתית היא 2011 הטובה או 2012 החלשה שלו. אובלדו חימנז כבר רחוק מימיו כמספר 2 של קולורדו וברט מאיירס שחתם כשחקן חופשי, יותר מפורסם בהיותו מכה נשים מאשר כאחד שיודע לשחק בייסבול. כמו מאיירס, גם זק מקאליסטר יאכל הרבה אינינגים ממוצעים בתור הרביעי ברוטציה ושאר התקוות תלויות ביכולתו של באואר להפוך ביום מן הימים לאס שהאינדיאנס זקוקים לו כל כך. כריס פרז יתחיל בתור הקלוזר, אך אל תתפלאו לראות אותו עובר בטרייד במהלך העונה.
הליינאפ עשוי להיות מרשים יותר. סווישר יחליף כמעט אחד לאחד את התפוקה של צ'ו. הוא יחבוט ליותר הומראנים, אך יגנוב פחות בסיסים. קרלוס סנטנה צפוי להגיע לשיאו בשנה הקרובה ואסטרובל קבררה ינסה להתקרב למספרי האולסטאר שנתן ב-2011. גם ג'ייסון קיפניס ולוני צ'יסנהול הצעירים נתפסים כמועמדים לעשות צעד משמעותי קדימה. השיפור הבולט מכולם צפוי להיות בהגנת האאוטפילד, שם ישחקו סטאבס, בורן ומייקל ברנטלי, כול אחד מהם מהאאוטפילדרים הטובים בליגה, מה שיעזור בעקיפין גם להגשה.
התחזית: קשה לדמיין קבוצה עם הגשה רעה שכזאת מגיעה לפלייאוף, אבל ההתקפה היא הדבר האמיתי והשיפורים מהשנה שעברה ניכרים. אם כול החלקים יתחברו ועם קצת מזל, אפשר לחלום על הוויד קארד, אבל נתחיל מ-78 ניצחונות וצ'אנס להפתעה.
מינסוטה טווינס
מאזן ב- 2012: 96:66 (מקום חמישי בבית)
בניגוד לשאר קבוצות הבית, הטווינס כבר לא מנסים להשלות את עצמם ולראות בקבוצה מתחרה פוטנציאלית. לכן, הם פירקו את הבאסטה בחורף ושלחו בטריידים את דנארד ספאן ובן רוויר. בעונה שעברה הקבוצה הציגה את אחד הסגלים החלשים בכל הזמנים ומלבד ג'ו מאוור, ג'סטין מורנאו וג'וש ווילינגהאם הוותיקים, הטווינס זורקים למגרש את כל מי שרק מוכן לשחק עבורם, בזמן שהם מחכים להתפתחות של שלל הפרוספקטים שלהם. מאוור חתום על חוזה עצום שיהיה קשה להזיז, אבל כל אחד אחר מועמד לעבור בטרייד בעונה הקרובה.
ההגשה מביכה, אפילו יותר מזו של קליבלנד. סביר להניח שהאוהד הממוצע כלל לא שמע על סקוט דיאמונד, קווין קוריאה או קול דה וריאס. ואנס וורלי הגיע מפילדלפיה עבור רוויר ועשוי להיות סולידי ואילו קייל גיבסון, פעם הבטחה גדולה והיום כבר בן 25, צפוי לשחק בשעה טובה בעיר התאומים, לאחר שפיספס עונה שלמה עקב פציעה. גם בבולפן אין שמות מוכרים, אבל גלן פרקינס וג'ארד ברטון כנראה יחלקו את תפקיד הקלוזר עד שגם לאחד מהם יהיה מספיק ערך עבור טרייד.
ההתקפה כבר חוותה קשיים בשל העובדה שטארגט פילד הוא אצטדיון ידידותי למגישים, אך כאמור, מעבר לשלישייה החזקה למינסוטה אין הרבה מה להציע גם כך. מאוור ימשיך לככב בעמדת התופס וריאן דומאט יהיה ה-DH, תפקיד ממנו יספק מספרים "סבילים". טרבור פלאוף בבסיס השלישי מסוגל להעיף כדור מעבר לגדר, אך ממעט לעלות לבסיס. השם המעניין ביותר יגיע כנראה ביוני, בגלל הבוררות והוא ארון היקס בן ה-23. היקס מציג הגנה טובה במרכז האאוטפילד, יש לו סבלנות על הצלחת ועוצמה לא רעה בחבטה. לצערם של הטווינס, הוא נזקק לזמן הסתגלות ארוך עם כול תחנה שצלח במיינורס, כך שקשה לבנות על הצלחה מיידית.
תחזית: 62 ניצחונות ואם זה מנחם מישהו במינסוטה, עד 2015 צפויים להגיע כוכבים פוטנציאלים כמו ביירון בקסטון, מיגל סאנו, אוסבלדו ארסיה ואדי רוסאריו. בינתיים אוהדי הטווינס עומדים בפני תקופה לא פשוטה בכלל.