מחבט לחצים: עונת הבייסבול יוצאת לדרך

AL מזרח: הפיכה מתמדת?

בולטימור תנסה לשמור על מעמדה בצמרת, טורונטו השתוללה בפגרה, טמפה ביי תמיד מסוכנת, היאנקיז יקוו שההרתעה תעשה את שלה ובוסטון בונה מחדש. נדב רזון על ה-AL מזרח

נדב רזון

אחרי שנים ארוכות של שליטה מוחלטת מצד ניו יורק ובוסטון בבית הזה, עם מגמה נמשכת של תחרותיות מצד טמפה ביי, בעונה החולפת אירע שינוי דרמטי – בולטימור האומללה, דווקא היא, הגיעה לפלייאוף בעוד שבוסטון נדחקה למקום החמישי והאחרון. האם העונה הקרובה תמשיך את מגמת השיפור של שלוש הקבוצות האחרות וההידרדרות של שתי המובילות המסורתיות או שמא מדובר היה באירוע חד פעמי? והאם מסע הרכש המרשים של הבלו ג'ייז בפגרה יביא לכך שבקנדה יראו סוף סוף פלייאוף אחרי שנים של בצורת?

עוד בוואלה! NEWS

מחשבון הבקבוקים: לאנשים שנמאס להם להיות פראיירים

לכתבה המלאה

ניו יורק יאנקיז

היאנקיז תמיד מסוכנים. גרנדרסון (צילום: AP)

מאזן ב- 2012: 67:95. מקום ראשון בבית. בפלייאוף: הדחה בגמר ה- AL.

הצטרפו: קווין יוקיליס (3B), דן ג'ונסון (1B), טראוויס הפנר (DH), ברנן בואץ' (OF)

עזבו: ראסל מרטין (C), אריק שאבז (3B), אנדרו ג'ונס (OF), ניק סווישר (OF), ראול איבנייז (OF), פרדי גארסיה (SP), דרק לואו (SP), רפאל סוריאנו (RP).

פגרה מוזרה עברה על היאנקיז. המועדון שבדרך כלל מתנפל על השחקנים המובילים בשוק החופשי קפא על שמריו הפעם, ולמעט יוקיליס לא נעשתה כל החתמה משמעותית.

הרכב החובטים מורכב משחקנים ששיאם מאחוריהם (איצ'ירו, ג'יטר, טשיירה), כאלה שמעלים סימני שאלה (יוקיליס, גרנדרסון) ורק רובינסון קאנו נראה כמו שחקן בשל. מעבר לכך, במהלך הפגרה נפצעו שחקני מפתח שלא יוכלו לפתוח את העונה (טשיירה וגרנדרסון). מבחינה הגנתית, רוב השחקנים מיומנים ומנוסים, כאשר טשיירה, קאנו וסרבלי נחשבים כמצטיינים במיוחד בתחום.

בגזרת המגישים המצב נראה די טוב. החבר'ה המבוגרים (פטיט, קורודה) נחשבים יציבים ואמינים. הצעירים נראים מוכשרים. איבן נובה הרשים בעונה שעברה, פיל יוז השתפר אבל צריך להיות יציב יותר ומייקל פינאדה המוכשר חוזר אחרי פציעה קשה ועשוי להשתלב ברוטציה. מעל כולם עומד, כמובן, האיש הגדול סי.סי.סאבתיה, האס שסוחב את הקבוצה מזה מספר שנים. אם הוא יראה סימני עייפות היאנקיז יהיו בצרות, אך אם ימשיך ביכולת הרגילה, מצבם יהיה טוב.

בבולפן יש שינוי אחד, שבעצם מתאזן. הקלוזר רפאל סוריאנו, שהיה דומיננטי בעונה שעברה עזב, אבל מריאנו ריברה, הקלוזר האגדי, חוזר מפציעה ארוכה לעונה אחת אחרונה בסיומה יפרוש, כך שיש להניח שיבוא במוטיבציה גבוהה. מעבר לכך, יש עוד מחליפים אמינים כמו דייב רוברטסון ודייויד ארדסמה.

תחזית: באופן בלתי מסורתי למועדון הזה, נראה שדווקא ההגשה תהיה נקודת האור, בעוד שנקודת התורפה עלולה להיות דווקא בהתקפה. הפסים תמיד מצליחים להעמיד קבוצה מנצחת וכך יהיה גם הפעם, אם כי פחות מהרגיל. 89 ניצחונות ומקום שני בבית.

בולטימור אוריולס

שימו לב אליו. מצ'אדו (צילום: GettyImages, Elsa)

מאזן ב- 2012: 69:93. מקום שני בבית. בפלייאוף: הפסד בסיבוב הראשון.

הצטרפו: ג'איר ג'וריינס (SP), אלקסי קאסילה (2B), דני ולנסיה (3B), טרוויון רובינסון (OF), לו פורד (OF)

עזבו: ג'ו סונדרס (SP), רנדי וולף (SP), ניק ג'ונסון (1B), מארק ריינולדס (3B), ג'ים תומי (DH).

האוריולס חוו עונה חלומית ב-2012 והגיעו לפלייאוף לראשונה אחרי שנים ארוכות. הם יקוו לשחזר את ההישג בעונה הקרובה, אבל הרבה דברים יצטרכו להתחבר כדי שהתוצאה תהיה דומה, שכן למעט ג'וריינס, שגם הוא סימן שאלה, הקבוצה לא התחזקה באופן משמעותי.

ההתקפה לא נראית מרשימה, אם כי הוכיחה יעילות בעונה שעברה. הקבוצה איבדה את מארק ריינולדס שמצד אחד סיפק הרבה עוצמה בחבטות, אבל הצטיין גם בנפנופי מחבט מיותרים. כדאי לשים לב לכישרון מני מאצ'דו, שיחליף אותו בבסיס השלישי. גם אלכסיי קאסייה עשוי להפתיע ולספק הרבה גניבות על הבסיסים. נייט מקלאות', ג'יי ג'יי הארדי וניק מרקאקיס ינסו לספק אחוזי חבטה טובים ומהירות בחלק העליון של ההרכב. שחקן מפתח עשוי להיות אדם ג'ונס, ממנו מצפים לגדולות ונצורות העונה.

אצל המגישים סימני השאלה רבים יותר. הרבה ציפיות תהיינה מג'ייסון האמל, שאמור להיות "אס", אבל לא ברור אם יעמוד בהן. ווי יין צ'ן הטאיווני הגיש היטב, אבל האם קללת העונות המתקדמות של המגישים האסייתיים תגיע גם אליו? מיגל גונזאלס וכריס טילמן הצעירים נחשבים כשרוניים, אבל לא מספיק יציבים ויש גם את דילן באנדי, המגיש הצעיר שנחשב כישרון עצום וכולם ממתינים לראות מתי יועלה למייג'ורס והאם ישחזר את המספרים המדהימים שלו מהמיינורס כשיגיע לשם.

הבולפן היה פנומנלי בעונה שעברה וקשה להאמין שיוכל לשחזר את המספרים המטורפים מאשתקד. רוב המומחים מנבאים שג'ים ג'ונסון יחזור לקרקע ויפשל לא מעט, וגם יתר המחליפים לא נראים כמי שיוכלו לשחזר את ההישגים הנדירים הללו.

תחזית: הניסים ייגמרו לאוריולס, שיחוו עונה הרבה פחות מוצלחת, ויסיימו עם מאזן 81:81, שיספיק רק למקום החמישי בבית.

טמפה ביי רייז

הכול בנוי סביבו. לונגוריה (צילום: AP, David J Phillip)

מאזן ב- 2012: 72:90, מקום שלישי בבית.

הצטרפו: וויל מאיירס (OF), ג'יימס לוני (1B), יונל אסקובר (SS).

עזבו: ג'יימס שילדס (SP), ווייד דייויס (SP), בי ג'יי אפטון (OF), קרלוס פניה (1B), ג'ף קפינגר (2B).

בעונה שעברה טמפה ביי כשלה בניסיונה להגיע לפלייאוף ובמבט ראשון נראה שהקבוצה נחלשה העונה. בכל זאת, היא איבדה מגיש מצטיין (שילדס) וחובט מוכשר (אפטון) ולא הביאה רכש יוצא דופן, כך שההיגיון אומר שגם השנה לא יהיה פלייאוף במערב פלורידה. אלא שבפועל מדובר בקבוצה יוצאת מן הכלל, שנראית כמו הקבוצה המאוזנת ביותר בבית הזה והיא תאיים על המקום הראשון.

ההתקפה סבלה מחוסר יציבות מסוים בשנים הקודמות, אבל עשויה להפתיע השנה. אסקובר הוא רכש טוב בעמדת השורטסטופ ומאיירס הוא כישרון עצום, שעשוי להטביע תא חותמו כבר העונה. לוק סקוט האנדרייטד חוזר בעמדת ה- DH ויחד עם בן זובריסט המסוכן תמיד ומאט ג'ויס (עוד שחקן לא מוערך מספיק), החבורה הזו תספק התקפה סולידית. למרות הכול, איש המפתח הוא אוון לונגוריה. בשנים האחרונות חזר על עצמו התסריט הקבוע: כשלונגוריה פצוע ההתקפה לא פוגעת וכשהוא בריא היא מצוינת. אם הוא יישאר בריא לאורך עונה שלמה, השמיים הם הגבול.

בתחום ההגשה עזיבתו של שילדס תכאב מן הסתם, אבל עדיין מדובר ברוטציה שבראשה עומד זוכה הסיי יאנג בעונה החולפת דייויד פרייס הפנטסטי, שצפוי לשחזר את היכולת הנפלאה. מאחוריו שני נמצאים שני מגישים מוכשרים ביותר, ג'רמי הליקסון ומאט מור. אלכס קוב וג'ף נימן ישלימו את אחת החמישיות הטובות בליגה. הבולפן בראשותם של פרננדו רודני (הקלוזר) וקייל פרנסוורת' המוכשרים אך בלתי צפויים, עשוי לספק יותר סימני שאלה.

תחזית: הרייז יתגלו כקבוצה החזקה והמאוזנת ביותר בבית הזה. לונגוריה יישאר בריא למשך עונה שלמה לשם שינוי, הרוטציה תספק את הסחורה והקבוצה תגיע לפלייאוף לאחר עונה של 93 ניצחונות ומקום ראשון בבית.

טורונטו בלו ג'ייז

הסיי יאנג מגיע לקנדה. דיקי (צילום: AP)

מאזן ב- 2012: 89:73, מקום רביעי בבית.

הצטרפו: אר איי דיקי (SP), ג'וש ג'ונסון (SP), מארק בהרלי (SP), אסמיל רוג'רס (RP), חוזה רייס (SS), מלקי קבררה (OF), אמיליו בוניפסיו (OF)

עזבו: קרלוס וילאנובה (SP), ג'ייסון פרייזור (RP), ברנדון ליון (RP), קלי ג'ונסון (2B), יונל אסקובר (SS)

אין ספק שטורונטו הייתה הקבוצה הלוהטת של הפגרה. סדרת מהלכים ובראשם המגה טרייד עם מיאמי במסגרתו הגיעו רייס, ג'ונסון ובהרלי הפכו את הקנדים מקבוצה שאף אחד לא מדבר עליה לקבוצה שכ-ו-ל-ם מדברים עליה ומרבית הפרשנים מכתירים כמועמדת לזכייה בבית.

יש מה לאהוב בקבוצה הזאת, שהשתפרה למעשה, ברוב העמדות הבעייתיות שלה. אבל ישנם גם לא מעט סימני שאלה. השאלה המתבקשת היא האם לא מדובר בשינוי גדול מדי? ההיסטוריה מלמדת שקבוצות שעשו מהלכים רבים כל כך בו זמנית לא זכו להצלחה, במיוחד לא בעונה הראשונה. כימיה קבוצתית והמשכיות חשובים בבייסבול לא פחות מאשר בענפים אחרים.

ההתקפה נראית משופרת. רייס הוא לידאוף מאיים כשהוא בריא. מלקי קבררה יחזור למה שהיה - חובט יציב. חוזה באוטיסטה חווה עונה רוויית פציעות וינסה לחזור לכושר המפלצתי של שתי העונות שקדמו לכך, אדווין אנקרנסיון שהבריק בעונה שעברה, צפוי לחזור לקרקע העונה, אבל יהיה בסדר. יהיה מעניין לראות האם סוף סוף קולבי ראסמוס יממש משהו מהפוטנציאל שלו ובמיוחד את ברט לאורי, הכישרון הקנדי בבסיס השלישי.

בגזרת המגישים הרבה פוטנציאל ולא מעט סימני שאלה. דיקי היה עצום בעונה שעברה, אבל האם המעבר ל- AL והעובדה שמדובר במגיש מזדקן שחי על הגשה אחת לא מלמדים על הייפ מוגזם? בהרלי יציב אבל לא מבריק וג'וש ג'ונסון מתקשה להישאר בריא ובינתיים מאכזב יותר ממרשים. ברנדון מורו וריקי רומרו המאכזב ישלימו רוטציה עמוקה, אבל לא חפה מבעיות.

הבולפן עלול להתגלות כנקודת תורפה. קייסי ג'נסן הלא מבריק יפתח את העונה כקלוזר ומאחוריו סרג'יו סנטוס, שחוזר מפציעה ארוכה ולא ברור כיצד יתפקד. ג'פרי ג'פרס ואסמיל רוג'רס ינסו לתרום.

תחזית: לג'ייז תהיה קבוצה די טובה, אבל זה לא יספיק לפלייאוף. 87 ניצחונות ומקום שלישי בבית.

בוסטון רד סוקס

ינסו להתאושש. אורטיז (צילום: GettyImages, Jim Rogash)

מאזן ב- 2012: 93:69. מקום אחרון בבית.

הצטרפו: ריאן דמפסטר (SP), קוג'י אוהרה (RP), ג'ואל הנרהאן (RP), ג'וני גומז (OF), שיין ויקטורינו (OF), מייק נאפולי (1B), דייויד רוס (C), סטיבן דרו (SS).

עזבו: דייסוקה מטסוזקה (SP), מארק מלנקון (RP), קודי רוס (OF).

אחרי עונה איומה ועמוסת שערוריות וסיפורים, הרד סוקס רוצים לחזור ולהיות גורם דומיננטי בבית. הצעד הראשון היה פיטוריו של המנג'ר בובי ולנטיין, שהתגלה כאסון מקצועי ותדמיתי. במהלך הפגרה בחרה בוסטון שלא להתחזק בהכרח בשמות "גדולים" אלא בצירוף שחקנים בעלי אופי "חיובי", כהמשך למגמה שהחלה עם הטרייד הגדול עם הדודג'רס בעונה שעברה, טרייד שסימל את מגמת החיסכון.

צירופו של ויקטורינו אמור להוסיף מהירות ועוצמה לחלק העליון של הליינאפ, אבל המספרים שלו במגמת ירידה. מייק נאפולי אמור להשתלב בבסיס הראשון ויחבוט מאחורי דייויד אורטיז אם יישאר בריא, וויל מידלברוקס ינסה להמשיך את ההתקדמות מהעונה הקודמת, אבל ההתקפה תקום ותיפול על מצב בריאותם של שלושה שחקני מפתח. ג'קובי אלסבורי (שאחרי עונה חלומית בילה בעונה שעברה רבות ב- DL), דסטין פדרויה ואורטיז, שממשיך לסחוב פציעה בגיד האכילס ולא יפתח את העונה. מועד החזרה שלו והיכולת שיפגין כשיחזור עשויים להכריע את גורל העונה של הגרביים.

חוליית המגישים בעייתית משהו. ג'ון לסטר לא נראה כמו אס כבר הרבה זמן ובעיקר לא מראה אופי מיוחד. לקליי בוכהולץ יש המון אופי, אבל גם נטייה להיפצע ואם יישאר בריא הפעם הוא עשוי להצטיין. דמפסטר צפוי להיות סולידי, אך לא כדאי לבנות עליו כמושיע. פליקס דובורנט הצעיר שיחק היטב אשתקד וינסה להמשיך בהתקדמות וג'ון לאקי... נו, זה מה יש... אגב, לא יהיה מפליא אם המגישים הצעירים אלן וובסטר ורובי דה לה רוסה, שהגיעו בעסקה עם הדודג'רס, יתרמו את חלקם כבר העונה.

הבולפן נראה משופר. הרנהאן כקלוזר (דומיננטי, אך לפרקים לא יציב), אוהרה כסט אפ (מצוין) ויחד עם אנדרו ביילי המוכשר (חוזר מפציעה) ודניאל בארד (חוזר מתפקיד פותח), זה נראה כמו בולפן עמוק וורסטילי.

תחזית: 85 ניצחונות ומקום רביעי בבית.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully