בשיא העצבים של דיוני הבוררות סביב העברתו של איתן טיבי מקרית שמונה למכבי תל אביב, פנה הבוס של הצפונים, איזי שרצקי, ישירות לבלם. "אתה לא רואה שתשב על הספסל שם?". בהיסטוריה המכובדת של שרצקי היו מקרים שצדק והיו מקרים שטעה, אבל הוא מעולם לא טעה כך. מאז שעבר רשמית לצהוב, איתן טיבי פתח בכל משחקיה של מכבי תל אביב, 28 משחקי ליגה וגביע. הוא מעולם לא הוחלף. הוא מעולם לא ישב על הספסל.
***
סוף מרץ 2013, ואיתן טיבי הוא בלם קבוע במכבי תל אביב. משלים את קרלוס גרסיה? קרלוס גרסיה משלים אותו. "כולם אצלנו בדעה שהוא הבלם הטוב בארץ", אומר שחקן בקבוצה. "הוא הבאנקר בעמדה הזו". של אוסקר. גם של גוטמן.
ואם אתם לא האמנתם, זה בסדר. גם במשפחה לא האמינו. בארוחות המשפחתיות תמיד היו מדברים על אסי אברהמי, בן דוד של טיבי ששיחק לפני כעשור במכבי חיפה. שמו של טיבי בקושי הוזכר, אבל אבא שלו, משה, התעקש ותמיד היה אומר: "אתם תראו, יום יבוא ואיתן יהיה בלם הנבחרת". גורם במשפחת טיבי מוסר: "צחקנו כשאבא שלו היה אומר את זה, באמת שלא האמנו. הוא היה אומר את זה מאז שטיבי היה בן 8, גם כשהלך וגם כשלא הלך, וכולם תמיד אמרו לו שהוא לא אובייקטיבי ושהוא מדבר שטויות". היום, אחרי שלוש הופעות בקמפיין הזה, אף אחד כבר לא חושב כך. מי שדיבר עם אלי גוטמן השבוע יודע: ההתלבטות היחידה סביב הרכבתו של טיבי ב-11 נגעה לחום גופו. כשזה נוגע לפורמה, התהייה היחידה שעברה בראשו של גוטמן היתה מי ישחק לצד טיבי.
יעצור את כריסטיאנו רונאלדו או לא, ייקח אליפות עם מכבי או לא איתן טיבי הוא הסנסציה האמיתית של העונה זו.
אפשר להירגע עם מטאפורת הסינדרלה. זהו לא סיפור של מזל אלא של נחישות ועבודה קשה. של בחור שלקח כישרון סביר והוסיף לו טון עבודה ותשוקה להתקדם. של בחור שיובל נעים פעם אמר עליו: "אני מפרגן לדודו דהאן שסידר לשחקן בינוני כמו טיבי קבוצה בבלגיה", ושיוסי מזרחי התקשה השבוע לזכור שבכלל אימן אותו בבית"ר ירושלים.
אם תשאלו את טיבי, זה יכול היה לבוא הרבה יותר מוקדם, אבל אף מאמן לא קלט את העמדה המתאימה. בנערים של מכבי חיפה, המאמן לא אהב אותו והוא נזרק. בנוער של נתניה הוא כבר התאקלם, אבל בבוגרים, בבית"ר ובשרלרואה, הוא שיחק מגן ימני. "אם בבלגיה הוא היה משחק כבלם", אומרים בסביבתו, "הוא לא היה חוזר לארץ. בוודאות".
בקרית שמונה הגיע השדרוג הראשוני. רן בן שמעון הציב אותו כבלם, כמו שטיבי אוהב, ולמרות פציעה ממושכת הוא היה בורג משמעותי בעונה המדהימה של הצפונים. "היה לי כיף לאמן אותו", קואץ' רן בן שמעון שולח מחמאות מהאי השכן. "איתן הוא הדוגמה הבולטת ביותר לעקביות ולמקצוענות שלא הביאו הצלחה מיידית אלא דרך נכונה ובריאה שפגשה לבסוף הזדמנות. הוא בחור נדיר". צודק רב"ש שמדבר על הזדמנות. כי בלי קשר לצ'אנס שהוצע לו במכבי תל אביב, טיבי מנצל דור בלמים בינוני להחריד. התחרות חלשה יותר, אבל גם לקחת צריך לדעת. וטיבי לקח.
בסוף אוגוסט, הוא לקח את ההצעה מקרויף וחבריו. הבלם אהב את השקט שבצפון, אבל אביו של טיבי, פנטזיסט כבר הבנתם, לחץ על הבן לקבל את הדיל. בסביבתו של טיבי ברכו אך הזהירו, "מכבי זו לא קרית שמונה, משחק אחד לא טוב ונגמר". אבל טיבי לרגע לא חשב שהוא הולך להיות שחקן ספסל. "אנחנו חשבנו, הוא לא", מוסר הגורם המשפחתי.
בצהוב הוא השתלב טוב. מעבר למשוער. זו לא רק סטטיסטיקת הדקות המרשימה אלא גם השיפור המקצועי. בנוסף לחוסן שתמיד היה, השדרוג נצפה בעיקר במסירות הקצרות והארוכות. אם בקרית שמונה כל הרחקה שלו היתה סכנה ביטחונית לצור וצידון, במכבי כמעט לכל שיגור יש כתובת. תשאלו את העורף של דאבור, שמצא את הרגל של פריצה במשחק המשוגע מול בני יהודה. כן, את הטיל הראשוני ירה טיבי. מול סכנין הבלם גם כבש. גם בתחום הבעייתי, שהוגדר כ"טעות של גול בכל משחק", טיבי השתפר משמעותית, ובחודשים האחרונים די שקט בהגנה של מכבי.
מעבר למקצועי, הבלם סוף סוף מצא מקום שגם חברתית הכול דופק. במהלך הקריירה לא תמיד היה לטיבי קל להתחבר. הוא בחור מופנם, ביתי, שקט והכדורגלנים, בהכללה, הם עם מוחצן. בקרית שמונה הוא לא בלט בתחום החברתי, ואת השחקנים הקרובים לו אפשר היה לספור על קמיצה וזרת. אבל במכבי הוא מצא את שרן ייני, מהראן ראדי, ברק לוי. אנשים עם אותו אופי.
האופי של טיבי, אגב, בנאלי כמו שולחן. לאחר משחקים הוא מרואיין משמים, לא מספק כמעט שום עניין. מבט למעלה והקלישאה הראשונה שעולה בראש. לאחר ההפסד לבית"ר בגביע, הוא הגיע לטלוויזיה. בסיום האייטם, כשירד מהאוויר, הוא שאל: "נו, הייתי בסדר הפעם?". התשובה הייתה לא. כששחקני מכבי באמת רוצים להפחיד אותו, הם באים אליו בסוף אימון ומבקשים: "איתן, נו, בוא נצא הלילה". הוא מסרב, ברור. "הוא מקצוען, לא מבלה, הכי משעמם שיש", מוסר חבר ממכבי. "באימונים הוא כל היום על מיטת הטיפולים, כל היום מתלונן, כואב לי פה וכואב לי שם. הוא מת על זה, מת על היחס. אצלנו קוראים לו 'הזקן'".
הזקן הזה, בן 25, בדרך לאליפות שלישית עם שלוש קבוצות שונות. בית"ר ירושלים ב-2006/7, כפוסטר; קרית שמונה, 2011/12, כחלק משמעותי; מכבי תל אביב, אולי ב-2012/13, כבורג עיקרי. יעקב הלל, אחד שעשה זאת, מנתח: "שיאים נועדו להישבר, ומה שאמרו עליי יכולים להגיד על טיבי. זה רק מראה שהוא עשה את הבחירות הנכונות. אותי שאלו כל פעם איך ידעתי לאן לעבור? אינטואיציה. אני גם לקחתי גביע עם לוד. נראה אותו לוקח ארבעה תארים עם ארבע קבוצות".
אלי כהן, שאימן את בית"ר כבר שלוש פעמים נגד טיבי העונה (1:1, 0:2, 5:0), מפרגן: "טיבי הוא בלם שעשה קפיצת מדרגה גדולה. היה קשה לצפות את זה. הוא עשה שדרוג נוסף על מה שהיה לו בקרית שמונה. לעבור למכבי תל אביב זה עולם אחר, והוא היום הבלם המשמעותי של מכבי. הוא הברומטר. הוא השחקן שההגנה נשענת עליו. כשמכבי התחברה והחלה לשחק חזק והתקפי, האיכויות שלו בלטו עוד יותר לחכות ליריב ולהרוס מתפרצות".
"בלם טוב זה גישה", ממשיך השריף, "לטיבי יש את זה הוא לא מפחד ועושה פעולות בביטחון מלא שיצליח".
גם הלל רואה את השיפור: "הוא התקדם בצורה מרשימה. זה שחקן שכל מאמן רוצה, ורואים שהוא הפך לבלם מוביל. הוא מהיר מאוד, משחק הראש שלו מצוין והוא שיפר גם את הטכניקה ואת הנעת הכדור. הוא שחקן הרכב, ובצדק".
הצדק גם עם גוטמן. המאמן הלאומי חושב שטיבי הוא הבלם הישראלי הכי טוב כיום, וקשה להתווכח איתו. מול פורטוגל תהיה לו עבודה קשה, עבודה ברמה שהוא עוד לא הכיר, עבודה שיכולה להכין אותו לעתיד שצפוי לו. כי זה כנראה עניין של זמן. לטיבי, פעם תחת שרביטו של דודו דהאן, אין כיום סוכן. רק עורך דין. הוא לא אוהב שמתעסקים בו, עד כדי כך. ומה שהוא רוצה, הוא בינתיים מקבל. כי מבין כל כוכבי הסגל, את טיבי מאוד יהיה קשה לזהות ברחוב. הוא אחד הכוכבים הכי פחות נוצצים שפגשתם. אבל העתיד נראה מבריק והקיץ שעבר נראה רחוק.
הרי שרצקי אמר אז לבלם שהוא עוזב קבוצת צ'מפיונס כדי לשבת על הספסל של מכבי.
בסופו של דבר עוד יתברר שאיתן טיבי עזב את הספסל של קרית שמונה כדי להיות שחקן הרכב בליגת האלופות.
ואם כבר לתקן עבר מעוות, לטיבי יש גם חוב מתקרית המזוודות בבית"ר ירושלים (ו/או, "טיבי אתה מטומטם"). לפני כמה חודשים סיפר הבלם לשחקני מכבי את הגרסה שלו. הוא אמר שהוא היה אז שחקן צעיר בקבוצה עתירת כוכבים, ובאותה נסיעה הפילו עליו לסחוב גם את עגלת הציוד הכבדה והמסורבלת. הוא הדגיש שמה שקרה במדרגות הנעות יכול היה לקרות לכל אחד.
אז הנה. כשפרשת המזוודות סוף סוף מאחוריו, טיבי יכול להתכונן בשקט לתיק של כריסטיאנו.
לטוויטר של אורן יוסיפוביץ
מייל: orenjos@walla.co.il
