ב-17 בנובמבר 2012 כינס לואיס המילטון את כול אנשי קבוצת מקלארן במלון הילטון אשר באוסטין, טקסס. היה זה ערב יום שבת ולמחרת עתיד היה הנהג הבריטי לזנק למירוץ הלפני אחרון בקבוצה בה העביר את כל הקריירה. עין אחת בקהל לא נותרה יבשה כאשר המילטון הודה לאנשים שליוו אותו בדרך הארוכה, 13 שנים והבטיח להם שייקח אותם עימו, בליבו, לכל מירוץ. למעשה, האדם היחיד במקלארן שלא בכה באותו ערב היה מנהל הקבוצה הכול יכול רון דניס, שבחר בקוקטייל של בכירי הענף על פני מסיבת הפרידה של הילד שבגיל עשר ניגש אליו והבטיח שיום אחד הוא יתחרה עבורו.
המילטון, שניצח את אותו מירוץ בארצות הברית ולא זכה לראות את דניס גם בחגיגות בסיום, עזב את מקלארן בפגרה עם חיוך על הפנים והמון כאבים בלב. כעת הוא יוצא לדרך חדשה, בבית חדש, קבוצת מרצדס. המטרה הראשונה: להוכיח לרון דניס, להוכיח לעולם כולו.
לא יהיה זה מופרך להגדיר את לואיס המילטון כנהג הכי מעניין בפורמולה 1. הוא נכנס לסבב ב-2007 וקבע שיאים לרוקי בכמות נקודות (109) וניצחונות (4). כעבור שנה הוא הפך לנהג הצעיר בהיסטוריה שזוכה באליפות, שיא שנשבר בינתיים על ידי סבסטיאן פטל. האליפות הזו הגיע לאחר שעקף את טימו גלוק בפניה האחרונה של המירוץ האחרון וגבר על פליפה מאסה והוא קיבל עליה תואר חבר במסדר האבירות של המלכה. הוא הנהג השחור הראשון בתולדות הפורמולה 1, "הטייגר וודס של הענף", כפי שרבים אוהבים לקרוא לו. הסגנון שלו אגרסיבי והביא לו לא מעט יריבים והוא מככב גם מחוץ למסלול.
בשנים האחרונות ידע המילטון שתי פרידות מתוקשרות ושתי חזרות מתוקשרות עוד יותר מניקול שרזינגר מהפוסיקט דולס. אחרי הפול פוזישן הראשון בקריירה הוא טען שההרגשה יותר טובה מסקס. העונה הוא החליט על קמע חדש, הבולדוג שלו, שזכה לכרטיס VIP שנתי מיו"ר הפורמולה 1, ברני אקלסטון: "שלחתי לברני תמונה של רוסקו עם אוזניות עליו. הוא לא היה ממש מרוצה, אבל זו התמונה שתהיה על התג שלו. הוא הכלב הכי מגניב בעולם. אני בוכה מצחוק כל פעם שאני איתו", סיפר המילטון, שיכתוב העונה טורים מהשטח עבור ה-BBC.
מאז אותה אליפות היסטורית, הדברים לא ממש עובדים חלק עבור המילטון. את ארבע העונות האחרונות הוא סיים במקומות 5, 4, 5 ו-4 ובעונה שעברה ניצח רק ארבעה מרוצים. רק 21 פעמים בקריירה עמד המילטון בראש הפודיום ובאמצע העונה שעברה הרגיש מיצוי ממקלארן. "זה מקום בו אתה מחויב לעשות ולהגיד את כל מה שאומרים לך. כל הזמן רוצים לשלוט בך שם", הוא ירה. ג'נסן באטן, בעצמו אלוף עולם בעבר והאיש שנשאר להוביל את הקבוצה, לא היסס לתקוף בחזרה: "הופתעתי מאוד לשמוע מה לואיס אמר. החופש שיש בקבוצה שלנו הוא בלתי נגמר ואני לא מדבר רק על עצמי. כל נהג אצלנו מקבל את כל העזרה שהוא מבקש ושמעתי המון שמועות, לא רק מצד לואיס, אלא בכל התקשורת. כול מה שאומרים רחוק מאוד מהמציאות".
כך מצא את עצמו המילטון במרצדס. לפני שלוש שנים ניסו בקבוצה הגרמנית, שלא ראתה נהג שלה זוכה בתואר מאז עשה זאת חואן מנואל פאנגיו הארגנטינאי האגדי ב-1954 ו-55', להפוך לרלוונטים ולשם כך החזירו את מיכאל שומאכר מפרישה. התוצאות היו רחוקות מלהשביע רצון, שומי שוב תלה את הקסדה והמילטון הגיע כדי להיות הפנים החדשות. גם הוא יודע היטב שההתחלה לא הולכת להיות פשוטה: "אני מרגיש נהדר, טרי, צעיר, מלא מרץ, נרגש. אני לא יודע למה לצפות, אבל אני מלא מוטיבציה. המטרה היא להיות על הפודיום, אבל צריך ללכת צעד צעד. צריך להיות ריאלים", הוא אמר בראיון לקראת העונה ובהזדמנות אחרת הוסיף: "הלחץ היחיד מגיע ממני. אני מצפה מעצמי לנצח תמיד, להצטיין בכל מירוץ. בשביל זה אני עובד קשה וזה מה שמניע אותי. בהתחלה אנשים אמרו שאנחנו עושים עבודה גרועה, עכשיו פתאום כולם שינו את דעתם. אף אחד לא יודע מה באמת יקרה. אנשים צריכים לזכור שהקבוצה הזו והמכונית שלה עברו מספר קשיים בשנים האחרונות ואי אפשר לשנות את זה בן לילה".
נהג העבר דייויד קולתארד אמר: "אני לא חושב שמישהו במרצדס ישמח אם המילטון ינצח רק פעם אחת העונה או יעלה לפודיום פה ושם. הם רוצים להיות דומיננטים ויש מהם המון ציפיות. זה אתגר חדש, הוא עזב את הבית בפעם הראשונה ובהתחלה זה לא פשוט, אבל לאט לאט אתה מסתגל". דיימון היל, אלוף 1996, חושב: "לואיס מבין את המצב הקיים, אני בטוח בכך. הוא יודע שכרגע אין לו סיכוי אמיתי לזכות באליפות. כולם במרצדס כבר עם הראש בעונה הבאה". הפרשן אדם היי ניקולאס הוסיף להשוואה: "המהלך של המילטון הוא אמיץ ומזכיר מאוד את מה ששומאכר עצמו עשה, כשעבר ב-1996 מבנטון לפרארי". שומי לקח בפרארי חמש אליפויות רצופות, המילטון יסתפק בינתיים גם באחת ומבחן פתיחת העונה בברצלונה, שם קבע את הזמן המהיר מכולם, בהחלט שלח אות חיובית לאנשי הקבוצה ולאוהדים הבריטים.
אם כך, מי יהיו אלה שייאבקו עם המילטון על התואר העונה? מעל כולם ניצב כמובן אלוף שלוש העונות האחרונות, הגרמני המופלא סבסטיאן פטל, שבעצמו אמר: "אצטרך לשים עין על לואיס בכל מירוץ, בכל רגע. הוא איום רציני". בניגוד ל-2011, בה דרס פטל כול מה שזז, העונה שעברה הייתה הרבה יותר צמודה. היא נפתחה עם שבעה ניצחונות מצד שבעה נהגים שונים ורק במאני טיים, ארבעה ניצחונות רצופים של הגרמני הזניקו אותו קדימה וסידרו לו תואר דרמטי. פטל אמר לקראת העונה: "הציפיות מאיתנו, גם שלנו עצמנו, הן עצומות, כך שיש הרבה מאוד לחץ". פרשן ה'גארדיאן' ז'יל ריצ'ארדס בטוח: "לפטל יש יחסים מצוינים עם הקבוצה. הוא בשליטה מלאה ויש לו המון ביטחון", אולם המבקרים טוענים שהוא מנצח רק כי המכונית שלו היא הטובה מכולן וכי עונה נוספת בשליטת רד בול תהיה רעה לענף.
מלבד פטל, צפו לראות על הפודיום לא פעם את הצמד של פרארי, פרננדו אלונסו, שסיים שני בעונה שעברה עם שלוש נקודות פחות מפטל ופליפה מאסה, שסיים שביעי בדירוג הכללי. קימי רייקונן הפיני, שסגר את העונה שעברה במקום השלישי, ממשיך לנהוג עבור לוטוס ותמיד משיג יותר מהמצופה ממנו. מבחינת החוקה, אין יותר מדי שינויים העונה ושיטת הניקוד תישאר כסידרה: 25 נקודות למקום ראשון, 18 לשני, 15 לשלישי, 12 לרביעי, 10 לחמישי, 8 לשישי, 6 לשביעי, 4 לשמיני, 2 לתשיעי ונקודה לעשירי. העונה ה-64 של הפורמולה 1 תכלול 19 מירוצים, תצא לדרך באוסטרליה ותסתיים בברזיל.
"השינוי המשמעותי הגדול יגיע בעונה הבאה והוא יהיה קשור למנועים", הסביר ריצ'ארדס, "לכן, כבר במהלך העונה הקרובה, כול אחת מן הקבוצות תצטרך בשלב מסוים להתחיל לבצע את ההתאמות הנדרשות ולחשוב על 2014". בקיצור, חממו מנועים וחכו לאורות הירוקים. יוצאים לדרך.