בלגיה היא מדינה אירופית קטנה של כ-11 מיליון תושבים. זה אומר שגודלה מקשה עליה להפוך לאימפריית ספורט בהרבה ענפים, אבל יש לה מה למכור כשזה קשור לרכיבה על אופניים וטניס, וכמובן שגם לכדורגל שלה יש מוניטין לא רע בכלל. ובכל זאת, גודלה של בלגיה מאפשר לספורטאי העלית שלה, בדיוק כמו בישראל, להפוך לכוכבים גדולים כשהם מספקים את הקבלות. ספורטאית כזאת היא טיאה הלבאוט, שבשבוע האחרון עוסקים בבלגיה לא מעט בהודעת הפרישה הסופית שלה, בגיל 35. האתלטית הצנומה והממושקפת, שלא ממש נראית כמו כוכבת בתחום הספורט, שייכת לרשימה מכובדת שכוללת ספורטאים כמו ז'סטין הנין, קים קלייסטרס, אנצו שיפו, פיליפ ז'ילבר וטום בונן. ככה זה כשבתחרות החשובה בקריירה, ועוד אחרי פרישה והיריון, מתעלים לרמה הגבוהה ביותר.
התפאורה: גמר הקפיצה לגובה במשחקים האולימפיים בייג'ינג 2008. בלנקה ולאסיץ' הקרואטית הייתה הפייבוריטית הברורה לניצחון. היא הגיעה אל הגמר הזה כקופצת לגובה הבכירה בעולם, והרגישה את מדליית הזהב במרחק נגיעה כשעברה גובה של 2.03 מטרים בניסיון הראשון שלה. כל פרשן אתלטיקה היה אומר באותו רגע, גם כשהוא לוקח בחשבון את שאר המתחרות, שולאסיץ' הבלתי מנוצחת עומדת להיות אלופה אולימפית. הלבאוט, שהחזיקה בשיא אישי של 2.03 מטרים, הצליחה להשוות אותו כשעברה את הגובה הזה בניסיונה השני. כדי לאיים על ולאסיץ' היא הייתה צריכה לעבור גובה של 2.05 מטרים בניסיון הראשון, וזה בדיוק מה שהיא עשתה. ולאסיץ' עברה גם היא 2.05, אבל רק בניסיון השני, מה ששלח את הלבאוט להקפת ניצחון היסטורית. היא הפכה לספורטאית הבלגית הראשונה שזכתה במדליית זהב באתלטיקה במשחקים האולימפיים, והמדליה שלה הייתה השניה בסך הכל בתולדותיה של בלגיה באתלטיקה, כשהראשונה הושגה יום אחד לפני כן בריצת השליחות.
ביום קייצי אחד, טיאה הלבאוט הפכה לאחת האתלטיות המרגשות בהיסטוריה של תחרויות האתלטיקה במשחקים האולימפיים, אבל בבלגיה נתנו לה את הכבוד הראוי לה עוד הרבה לפני כן.
טיאה הלבאוט החלה את הקריירה המקצוענית שלה כאתלטית קרב-רב. עד למשחקים בבייג'ינג היא הצליחה לשלב בין הקרב 7 והקרב 5 (באולם סגור) לקפיצה לגובה. בקיץ 2006 היא זכתה באליפות אירופה בקפיצה לגובה עם 2.03 מטרים, והתמונה שלה חוגגת עם חברתה הטובה, קים גבארט, שניצחה בספרינט ל-100 מטרים, הפכה לאחת התמונות הראשיות בספרי ההיסטוריה של הספורט הבלגי.
ובכל זאת, למרות המבנה הפיזי שלה שתפור על קופצות לגובה, בבלגיה הכירו את הלבאוט כאתלטית רב-תכליתית, שהייתה אמורה לאיים על הצמרת העולמית גם בקרב-רב. ב-2007 היא קבעה את התוצאה הרביעית בטיבה בכל הזמנים בקרב 5. שנה לאחר מכן זכתה באליפות אירופה באולם, אבל בסופו של דבר, פציעה בכתף הרסה את סיכוייה של הלבאוט להטיל כידון ברמה גבוהה, ובכך קטעה את קריירת הקרב-רב שלה.
רק אז הלבאוט התמקדה סופית בקפיצה לגובה, וכך ניצחה למעשה במשחקים האולימפיים בבייג'ינג. מספר חודשים לאחר מכן היא הודיעה על פרישה בגלל היריון. היא ילדה ביוני 2009, אבל בפברואר 2010 סיפרה כי קיבלה השראה מהקאמבק של קים קלייסטרס והחליטה גם היא לחזור לפעילות. היא כיוונה למשחקי לונדון 2012, השתתפה באליפות אירופה ב-2010 וסיימה חמישית, ואז הודיעה על היריון נוסף. הפעם היא לא הודיעה על סיום הקריירה, וביוני 2011, ארבעה חודשים אחרי הלידה השניה, היא הודיעה על חזרה לפעילות. בסופו של דבר היא גם הגיעה למשחקים האולימפיים בלונדון, נשאה את הדגל הבלגי בטקס הפתיחה, וסיימה במקום החמישי עם 1.97 מטר.
לקראת אליפות אירופה באולם שהתקיימה בגטבורג בתחילת החודש, הלבאוט אמרה שכשיגיע הזמן לפרוש היא תעשה זאת, ובינתיים היא מרגישה שהיא יכולה להמשיך. בחורף הנוכחי היא כבר קפצה 1.97 מטר, תוצאה שיכלה להביא לה מדליה. בגמר האליפות עצמה בשבדיה, הלבאוט הצליחה להשיג תוצאה של 1.87 מטר בלבד. מספר ימים לאחר מכן היא הודיעה: "כשאני מסתכלת אחורה על כל מה שהשגתי, אני מבינה שההחלטה הטובה ביותר שאני יכולה לקחת על עצמי כעת היא לפרוש".
ראש ממשלת בלגיה, אליו דה רופו, מיהר לפרסם הודעה בה הודה לטיאה הלבאוט על שנים נפלאות בהן היא שימחה את העם הבלגי. לנו זה נראה כמו שילוב של הגרסה המשופרת של אסתר רוט-שחמורוב ואריק זאבי, ומה שבטוח - כיף להיות ספורטאי אולימפי כל כך גדול במדינה כל כך קטנה. עד כדי כך כיף, אפילו בשביל שתי קריירות של קופצת לגובה.