בעונה שעברה ה-NL מרכז שלח שתי נציגות לפלייאוף, אולם שתיהן הודחו על ידי האלופה שבדרך, סן פרנסיסקו. אלופת הבית סינסינטי הפסידה לה במשחק חמישי ומכריע בחצי הגמר, לסנט לואיס זה קרה במשחק שביעי ומכריע בגמר החטיבה. מילווקי הייתה בינונית, פיטסבורג סיימה עוד עונה בלי מאזן מושלם והקאבס חטפו בראש. העונה, יוסטון עזבה את הבית לטובת ה-AL מערב, מה שהחזיר את הבית לחמש קבוצות, לראשונה מאז 1998 והוביל לשינוי במבנה המשחקים בליגה.
סינסינטי רדס:
מאזן ב-2012: 65:97 (מקום ראשון בבית). הודחו בסיבוב הראשון על ידי סן פרנסיסקו
הרדס נזקקו בדיוק לחצי עונה כדי להשלים את ההשתלטות על הבית ומאותו רגע לא הביטו לאחור. מהר מאוד היה ברור שמדובר בקבוצה החזקה בבית והחל מיולי הפער בצמרת רק הלך וצמח, כאשר השיא מגיע בדמות עשרה ניצחונות רצופים (ו-15 מ-16), כולם ללא ג'ואי ווטו הפצוע. סינסי הייתה הראשונה שהבטיחה מקום בפלייאוף וזכתה באליפות הבית בפעם השנייה בשלוש שנים. יומיים לפני תום העונה הסדירה הומר ביילי סיפק נו היטר מול פיטסבורג, אבל כל זה לא עזר במאני טיים. יתרון 0:2 בסדרת הסיבוב הראשון מול סן פרנסיסקו, שהגיע אחרי שני ניצחונות חוץ, אמור היה להספיק, אבל הלוזריות חגגה ושלושה הפסדי בית השאירו את סינסי בידיים ריקות פעם נוספת, כמו בכל העונות מאז 1990.
בניסיון לבצע את הצעד הנוסף הזה, עשו הרדס כמה שיפוצים, אבל בעיקר עסקו בשמירה על הקיים. את הרוטציה ימשיך להוביל ג'וני קווטו הנפלא, שחוזר מעונה בה ניצח 19 משחקים וסיפק ERA של 2.78. מאחוריו צפויים להמשיך מאט לאטוס, ברונסון ארויו וביילי, שהיו אחראים יחד על 39 ניצחונות בעונה שעברה וכל אחד מהם יודע עליות ומורדות, אבל באופן כללי נחשב לאמין יחסית. את המקום החמישי ברוטציה צפוי לתפוס ארולדיס צ'פמן, שזוכה לשדרוג לאחר עונה בה הפך לקלוזר והיה כמעט בלתי נגיע לאורך רוב הזמן. את הקובני וזריקת הפצצה שלו, שחוצה בקלות את רף 100 המיילים לשעה, יחליף כקלוזר ג'ונתן ברוקסטון, שהגיע לאוהיו במהלך העונה שעברה.
גם בליינאפ נמצא את מרבית הכוח מהעונה שעברה. מלבד ווטו, שישחק בבסיס הראשון, יובילו ג'יי ברוס באאוטפילד הימני, ריאן לודוויק בשמאלי וברנדון פיליפס בבסיס השני. סקוט רולן עזב ועשוי לפרוש ואילו דרו סטאבס נשלח בעסקה משולשת לקליבלנד, כאשר במקומו נוחת באמצע השדה הקוריאני שין סו צ'ו.
התחזית: מכיוון שסינסי שמרה על רוב מה שהביא אותה עד הלום ומכיוון שהיריבות לבית לא ממש התחזקו, נהמר על אליפות בית נוספת עם בערך 95 ניצחונות.
סנט לואיס קרדינלס:
מאזן ב-2012: 74:88 (מקום שני בבית). הודחו בגמר ה-NL על ידי סן פרנסיסקו
אלופת 2011 הוכיחה גם בעונה שעברה שחוץ מלנצח משחקים היא לא עושה יותר מדי ואומנם הפעם זה לא הספיק לתואר, אבל הקרדינלס והאופי העילאי שלהם הגיעו עד למשחק 7 בגמר ה-NL בזמן שהאקס אלברט פוחולס כבר לקח את הילדים לדיסנילנד בקליפורניה. מלבד פוחולס, גם טוני לה רוסה עזב כמובן את הקבוצה אחרי האליפות, אולם הוא השאיר אותה בידיו הבטוחות של מייק מאת'ני, שהוציא מים מהרבה סלעים, בעיקר קרלוס בלטראן. הקרדינלס פתחו מצוין והובילו את הבית, אבל דעכו ונראה היה שיישארו מחוץ לפלייאוף. ההתעוררות, לצד הנפילה של הדודג'רס, הגיעו בדיוק בזמן ולפלייאוף כידוע יש חוקים משלו. הקבוצה גברה באותו משחק ווילד קארד שערורייתי על אטלנטה, המשיכה לניצחון במשחק חמישי משוגע מול וושינגטון ולבסוף, למרות שכבר הובילה 1:3 בסדרה, נפלה נגד האלופה שבדרך סן פרנסיסקו.
אל העונה הזו מגיעים הקארדס עם המון סימני שאלה. קייל לוהש, המגיש הטוב ביותר של הקבוצה בעונה שעברה, יצא אל שוק השחקנים החופשיים ועבר למילווקי. כריס קרפנטר הקשיש, שבקושי נגע בכדור ב-2012, לא אמור להגיש כלל העונה והוא על סף פרישה. מי שיעלה לגבעה ביום הפתיחה ויוציא לדרך את המשחק ה-20 אלף בתולדות המועדון הוא אדם ווינרייט, שהיה רחוק משיאו בעונה החולפת. לאנס לין הצעיר והמפתיע, שהשיג 18 ניצחונות בעונתו הראשונה כפותח, ימשיך כמובן לקבל קרדיט ואיתו ברשימה נמצאים גם חיימה גרסיה וג'ייק ווסטברוק. לפחות ג'ייסון מוטה על 42 השמירות שלו לא זז לשום מקום.
לא רק בהגשה המצב נזיל. גם הליינאפ, שכאמור הצליח לעמוד בעזיבה של פוחולס, סבל מכמה מכות נוספות ובראשן ניתוח הטומי ג'ון לו יזדקק השורטסטופ רפאל פורקאל, שלמעשה גמר את העונה עוד לפני שהיא החלה. לאנס ברקמן עבר לטקסס, סקיפ שומאכר נשלח בטרייד לדודג'רס ומי שיצטרך לפרוץ העונה באופן סופי הוא דייויד פריז, שנע בין מאניה לדיפרסיה בעונה שעברה, אחרי שהיה גיבור האליפות לפני שנתיים. מאט הולידיי וקרלוס בלטראן ישחקו בשני צידי השדה ואם הם לא ישמרו על הכושר מהעונה שעברה (הקבוצה הייתה ראשונה בליגה בחבטות ורביעית באחוזי חבטה) ובמקביל יורידו מעט את כמות הסטרייקאאוטים (256 משותפים), לקרדינלס יהיה קשה מאוד להגיע לפלייאוף פעם רביעית בחמש עונות.
התחזית: לקרדינלס יש באמת אופי יוצא דופן ולכן תמיד קשה להמר נגדם, אבל לפחות כרגע הם נראים די פגיעים. 80 ניצחונות ומקום שלישי בבית.
מילווקי ברוורס:
מאזן ב-2012: 79:83 (מקום שלישי בבית)
אם הקרדינלס שרדו את עזיבתו של פוחולס, הברוורס גילו שהחיים בלי פרינס פילדר בבסיס הראשון לא פשוטים כלל. מילווקי, שתגיע ל-7,000 משחקי ליגה ביום הפתיחה, סיימה עם 13 ניצחונות פחות מאשר ב-2011, אז זכתה באליפות הבית. זה קרה בעיקר בשל פתיחת עונה בינונית, כאשר בחצי השני הקבוצה משיגה מאזן של 34:43 ומתקרבת לווילד קארד, אך לא מצליחה להשיג את הכרטיס הנחשק.
זאק גריינקי, אחד משני האסים, נטש במהלך העונה שעברה לאחר קדנציה קצרה במועדון, בה לא רשם אף הפסד ביתי במילר פארק. יובאני גאיירדו המצוין ימשיך להוביל את הרוטציה והקבוצה תזדקק למיטב שבו, שכן מאחוריו נמצאים כל מיני שמות מפוקפקים משהו כמו מייק פיירס בן ה-27, שרק בעונה שעברה הגיש לראשונה בליגה ועשה זאת בהצלחה חלקית ביותר או מרקו אסטרדה, שהופך לפותח לראשונה בקריירה הלא מרשימה שלו עד כה. אחרי עונה מרשימה ב-2011, ג'ון אקספורד נחלש בעונה שעברה, אך הצליח להתאזן עם הזמן והוא ימשיך לסגור משחקים. רגע לפני העונה, הברוורס זכו לחיזוק משמעותי, בדמות קייל לוהש שהגיע מהיריבה סנט לואיס.
עם כל הכבוד להגשה, הדבר החשוב ביותר בימים אלו במילווקי הוא מצבו הבריאותי והנפשי של ריאן ברון. אחרי שנבחר ל-MVP, "הפטיש העברי" עבר עונה מלאת תהפוכות. זה החל כבר בפגרה עם ההשעיה ל-50 משחקים על שימוש בחומרים אסורים, השעיה שבוטלה לאחר מכן. לברון לקח קצת זמן לחזור ולהתרכז במשחק, אבל גם בעונה שעברה הוא הוכיח שמדובר אולי בשחקן ההתקפה הטוב בליגה. הוא הוביל את ה-NL ואת הליגה כולה בשלל קטגוריות התקפיות והפסיד תואר MVP שני ברציפות רק לבאסטר פוזי. ה-WAR שלו (כמות הניצחונות שתרם) היה השלישי בטיבו בליגה ואם לומר את האמת, בלעדיו למילווקי אין יותר מדי מה להציע. שאר הליינאפ לא נראה נוצץ במיוחד והיחיד שיכול לספק כוח אש מלבד ברון הוא אראמיס רמירס בבסיס השלישי.
התחזית: ברון אדיר, אבל זה לא מספיק. 75 ניצחונות ומקום רביעי בבית.
פיטסבורג פייראטס:
מאזן ב-2012: 83:79 (מקום רביעי בבית)
נייט סילבר טען לאחרונה בטוויטר שההתפטרות של בנדיקטוס ה-16 הייתה הראשונה מצד אפיפיור מאז 1415, "השנה האחרונה בה הפייראטס סיימו במאזן חיובי". ואכן, כנראה שגם בעיר הפלדה עדיין מנסים להבין איך הם שוב נשארו על פחות מ-50 אחוז, עונה 20 ברציפות. פיטסבורג פתחה את העונה עם בייסבול מרתק ובתחילת אוגוסט (!!!) עמדה על 16 (!!!) משחקים מעל המאזן החצוי, רק כדי לרשום 21:7 מעליב בספטמבר ולצלול אל מעמקי הבית פעם נוספת.
אז מה עושים כדי לא להשלים בלאק ג'ק של כישלונות? ראשית, מתחזקים. הבולפן קיבל בטרייד עם בוסטון את מארק מלנקון. ראסל מרטין, אחרי עונה לא רעה בכלל ביאנקיז, יהיה התופס במקומו של רוד בראחס המאכזב שעבר לאריזונה. פרנסיסקו ליריאנו האיכותי ימלא את הרוטציה אחרי שאריק בדארד עזב ואילו וונדי רודריגז ייכנס אף הוא לרוטציה, על חשבון קווין קורייה, שעשה דרכו למינסוטה. ברנדון אינג' ייתן תמיכה לפדרו אלבארס המצוין בבסיס השלישי ולמעשה, לכל מי שיזדקק לחילוף על הבסיסים.
החולשה העיקרית של פיטסבורג בעונה שעברה הייתה ההתקפה, שם אנדרו מקאצ'ן לא זכה לתמיכה רבה מדי. גם העונה לא נראה שיפור באופק בתחום הזה והקבוצה תמשיך להסתמך על ההגשה, בתקווה לעוד עונה חיובית מצד אי ג'יי בארנט המזדקן וליציבות מצד ג'יימס מקדונלד, שהיה מצוין לפרקים, אך נחלש.
התחזית: פיטסבורג עשתה כמה שיפוצים קלים ואולי הפעם, בעונתו השלישית של קלינט הארדל בתפקיד, הכוכבים יתיישרו עבורה. הלוואי. מקום שני ומאבק על הווילד קארד (זה כנראה לא יקרה, אבל להמר לא כואב).
שיקגו קאבס:
מאזן ב-2012: 101:61 (מקום חמישי בבית)
הצלילה של הקבוצה מעיר הרוחות הגיעה לשיא חדש בעונה שעברה עם אחוז הניצחונות הרביעי הכי גרוע בתולדות המועדון. שום דבר לא עבד כראוי בשיקגו קאבס מודל 2012 והחדשות הכי גרועות הן שהעזיבה של יוסטון תמנע מהם עוד כמה ניצחונות פוטנציאלים השנה. שיקגו הפסידה והפסידה וסיימה את אוגוסט-ספטמבר עם 40:17 מביך במיוחד.
כדי לוודא שאותם דברים יקרו שוב, הקאבס רק הלכו ונחלשו. ריאן דמפסטר ששבר שיאים עבר בטרייד באמצע העונה, פול מהולם עצר לגיחה קצרה והמשיך לאטלנטה, מאט גארזה פצוע ורק האל יודע מתי ישוב וכך הקאבס צפויים לעלות למשחק הפתיחה עם ג'ף סמארדיזה. שיהיה בהצלחה עם זה.
למי בכל זאת כדאי לשים לב? בראש ובראשונה, אנתוני ריזו כמובן. ה"איטלקי" הצעיר היה אחד הרוקים הטובים בליגה בעונה שעברה ואמור להפוך לפנים של המועדון מהר מאוד. מלבדו, איאן סטיוארט שסוחב פציעה יצטרך להתמודד בבסיס השלישי, אלפונסו סוריאנו, החובט המצטיין של הקבוצה בעונה שעברה, ימשיך להוביל את ההתקפה הצולעת ודייויד דה חסוס, שהפתיע לטובה, יקווה לשמור על הכושר הזה באאוטפילד.
התחזית: אולי יהיה קצת שיפור, אבל עדיין אין יותר מדי מקום לתקווה בריגלי ועם העזיבה של יוסטון, המקום האחרון בבית שמור רק לקבוצה אחת. נפרגן ב-70 ניצחונות ומקום חמישי.