כשרשת ESPN סיכמה עם הנהלת הפרמיירליג הסקוטית על רכישת זכויות השידור של ה-SPL לחמש שנים נוספות בקיץ האחרון, היא קנתה גם את הזכויות על שידורם של 10 ממשחקי ריינג'רס בליגה השלישית (הרביעית במבנה הליגות) והאחרונה. אחד מהם עתיד היה להיות מפגש החוץ של האימפריה הכחולה עם ברוויק האנגלית, שמשחקת במערכת הליגות הסקוטית (על זה בפעם אחרת). ואיזו סערה המשחק הזה עורר.
ריינג'רס הדרימה לשילפלד פארק הקטן ב-23 בפברואר ואיתה, כרגיל, אלפי אוהדים שדאגו לתפוסה של 4,476 איש ביציעים יותר מהכמות הרשמית שהאצטדיון יכול להכיל. הקבוצה מגלזגו ניצחה 1:3 והמשיכה לדהור לכיוון הליגה השנייה, אבל האירועים המדוברים ביותר באותו משחק לא התרחשו על כר הדשא, אלא ביציעים.
ב-1996 חשף שחקן העבר אלן ברזיל שכשהוא היה בן 13 ושיחק באקדמיה של סלטיק, הוא הוטרד מינית על ידי המנהל המקצועי של מחלקת הנוער, ג'ים טורבט. הפרשה שהכתה את הכדורגל הסקוטי בתדהמה, הגיעה לבית המשפט וטורבט הורשע בשלושה מקרים של הטרדה מינית של קטינים בשנים 1967-1974. האוהדים של ריינג'רס, כמעט מיותר לציין, חגגו.
מי שאימן את סלטיק בכל אותן שנים היה ג'וק סטין האגדי, שבעצם שימש כאיש הכול יכול מבחינה מקצועית במועדון ושבין היתר ניהל קשרי עבודה רצופים עם טורבט. אחרי שפרשת ההטרדות המיניות התפוצצה, האוהדים של ריינג'רס טענו שסטין היה מודע לנעשה וניסה לטייח, וחיברו שיר שנקרא Big Jock Knew ("ג'וק הגדול ידע"). מאז נעשו ניסיונות של גורמים רבים להרחיק את השיר הזה מהיציעים ולאסור מבחינה חוקית על השמעתו.
בחזרה ל-23 בפברואר:
המיקרופונים שפיזר צוות השידור באזור היציעים נמוכי הקומה בברוויק לפני פחות מחודש קלטו את אוהדי ריינג'רס מציגים קמצוץ ממיטב הרפרטואר שלהם: קריאות נגד הכנסייה הקתולית, שירים לשוטרים "Why don't you go and catch a paedo?" ("למה אתם לא הולכים לעצור פדופילים?") וגם את אותו שיר אודות ג'וק סטין. באווירה הכפרית והשקטה באצטדיון הקטן בצפון אנגליה, הדברים הללו נשמעו בבירור.
גבולות הפוליטיקלי קורקט נחצו וכבר במהלך המשחק הנהלת ריינג'רס פרסמה הודעת התנצלות. את השידור הבא של ESPN גם השדר פתח עם התנצלות על כך שהאוהדים בבית היו צריכים לשמוע את הקריאות שדורכות על כל כך הרבה נקודות רגישות במציאות הסקוטית.
הרחק ממשחקי האולד פירם ואפילו מהמפגשים עם קבוצות כמו הארטס, מאת'רוול וקילמרנוק, אוהדי ריינג'רס תפסו העונה את הכותרות לא פחות מהקבוצה שלהם. הקבוצה אמנם נקלעה לקשיים כלכליים קשים והורדה עד לליגה האחרונה בסקוטלנד, אבל האוהדים מעולם לא נטשו. ממוצע הצופים במשחקי הבית של הג'רס העונה עומד על יותר מ-45 אלף, ובזכותם ממוצע הצופים למשחק בליגה מגיע ל-5,600.
כשלמשחק הבית הראשון שלה העונה, נגד איסט סטרלינגשייר, הגיעו 49,118 צופים, ריינג'רס שברה שיא עולמי בכמות קהל בליגה רביעית והשאירה מאחור את קריסטל פאלאס, שב-1961 משכה קצת פחות מ-38 אלף צופים למשחק נגד מילוול. האימפריה שתעלה בשבועות הקרובים לליגה השנייה (השלישית במבנה), כנראה תשבור שיא נוסף בעונה הבאה, אבל פה מגיע גם הצד השני.
בשנים האחרונות גברו הפיקוח וההקפדה על קריאות על רקע דתי בכדורגל הסקוטי, במיוחד במשחקים בין סלטיק הקתולית לריינג'רס הפרוטסטנטית. אוהדים הוזהרו מבעוד מועד, עבריינים הורחקו לתקופות ארוכות מהמגרשים, אבל באצטדיונים רחבי כפיים וביציעים מאוכלסים בעשרות אלפים, קולם של עשרות ולעתים אפילו של מאות, נבלע. בליגה השלישית שומעים הכול.
הליגה האחרונה בסקוטלנד, ממנה אפילו אי אפשר לרדת, לא הייתה מוכנה לריינג'רס והיא עצמה לא הייתה מוכנה אליה. כשהצבא הכחול הציף עיירות קטנות דוגמת אנאן (כ-8,500 תושבים) או מונטרוז (כ-11 אלף), הן הכריזו כוננות פסטיבל, אבל כל משחק כזה מצריך היערכות מיוחדת גם מבחינה ביטחונית. גזברי המועדונים כנראה חגגו את ההכנסות ממכירת כרטיסים חסרת תקדים, אבל עבור המשטרה מדובר בכאב ראש מסוג בלתי מוכר ברמת הכדורגל הזו. ולרמת הכדורגל חלק גדול.
לא מעט בעלי טורים ואוהדים שהתייחסו בחודשים האחרונים לקריאות ולשירים על רקע דתי של ריינג'רס, דיברו על רמת הכדורגל. הג'רס מציגים סגל חלומות יחסית לליגה בה הם משחקים ודורסים אותה, אבל בעצמם מציגים כדורגל ברמה נמוכה יחסית. הפובליציסטים טוענים שבאין עניין רב מדי על כר הדשא, בהיעדר מהלכים מרתקים, האוהדים מפנים לעצמם הרבה יותר זמן לפולקלור ביציעים.
בפרמיירליג הסקוטית היציעים גדושים בסדרנים מאומנים ומקצועיים ובמצלמות נסתרות שנועדו לתפוס מנאצים ובעיקר להרתיע אותם. בליגה השלישית לעומת זאת, האמצעים דלים. כוחות המשטרה עסוקים בשמירה על בטחון הקהל שגודש אצטדיונים רעועים, ולא בהענקת תשומת לב למילים שיוצאות לאוהדים מהפה.
בינתיים, גם מעבר לגבול ההתעניינות הולכת וגוברת ושם מאשימים את התקשורת הסקוטית בכך שהיא לא מעלה את הנושא לכותרות. למה? לטענת חלק מעיתונאי אנגליה, כדי להישמר מחרם צרכנים אפשרי של מאות אלפי אוהדי ריינג'רס, וגם משום ש"העיתונאים המקומיים רואים בזה נושא מתיש ולא כזה שמאפיין את סקוטלנד המודרנית, ובנוסף הם לא רוצים להיות אלו שבגללם אופ"א תתערב ותעניש את המועדון", כתב גרהאם ספירס ב"טיימס".
בשנים האחרונות אופ"א הענישה את ריינג'רס לא פעם בעוון שירים אנטי קתוליים וקריאות בסגנון "Fuck the Pope" (בתרגום חופשי, "שיזדיין האפיפיור") הפופולארית, במהלך משחקים במפעלים היבשתיים. בליגה השלישית בסקוטלנד (ובעונה הבאה בליגה השנייה) האוהדים בכחול אולי סובלים מכדורגל רע, אבל מבחינתם הם לפחות נהנים מחופש הביטוי.
צמרת הטבלה אחרי 28 מחזורים (מתוך 36). הראשונה בטבלה עולה ליגה:
1. ריינג'רס, 66 נקודות
2. קווינס פארק, 49 נקודות
3. מונטרוז, 41 נקודות
מלכי השערים של ריינג'רס העונה:
אנדרו ליטל, 22 שערים
לי מקולוך, 14 שערים
דייויד טמפטלון, 10 שערים
דין שילס, 7 שערים
