לא ברור איך יגיבו שחקני נבחרת פורטוגל המנוסים, כאשר הם יעלו אל כר הדשא לעיני אצטדיון רמת גן מלא מפה לפה, לפני המשחק מול נבחרת ישראל. מה שבטוח הוא שאחד מהם יתרגש במיוחד. ראול מיירלש בוודאי זוכר היטב את הביקור האחרון שלו באצטדיון הלאומי של ישראל.
זה היה ב-14 במאי 2000 ומיירלש, בקושי בן 17, פגש עם הנבחרת הפורטוגלית בגמר אליפות אירופה לנוער את הנבחרת המקבילה של צ'כיה. שער זהב של ריקרדו קווארסמה, דקה מפתיחת ההארכה, הספיק לסלסאו ו-950 הצופים ביציעים ראו את מיירלש משיג תואר ראשון משמעותי בקריירה. כעת, הדרך לזכייה בתואר הרבה יותר גדול, המונדיאל, עוברת באותו אצטדיון ממש ועם הרבה יותר עיניים בוחנות. למזלו של ראול מיירלש, שום דבר לא מפחיד אותו, אף פעם.
אחד הקשרים הכי צבעוניים בעולם בשנים האחרונות, תרתי משמע ניתן לומר, לאור שלל הקעקועים המעטרים כל סנטימטר בגופו, גדל בבואבישטה, אך חצה את הכביש בגיל צעיר והצטרף לפורטו, מיד אחרי שזו זכתה בליגת האלופות עם אחד ז'וזה מוריניו. בפורטו הוא העביר שש עונות מצוינות, שכללו ארבע אליפויות ופגישה עם היורש של המיוחד, אנדרה וילאש בואש.
בקיץ 2010 הוא נמכר לליברפול תמורת 11.5 מיליון ליש"ט ואחרי פתיחה בינונית, החל לככב במרסיסייד. כאשר קני דלגליש נקרא להציל את הספינה הטובעת, הוא הציב את מיירלש במרכז והפורטוגלי החזיר. הוא כבש שער בוולה אדיר מכ-20 מטרים ב-0:3 על וולבס, משחקו השני של קינג קני בתפקיד. "גם שני שוערים לא היו עוצרים את הבעיטה הזו", טען המאמן המפסיד מייק מקארתי בסיום. שבועיים לאחר מכן הוא סידר למייטי רדז 0:1 יוקרתי בחוץ על צ'לסי. "הוא חכם ומאוד טכני, רץ בלי הפסקה. הוא מבקיע הרבה כי הוא תמיד יודע איך לצאת קדימה. השערים שלו הם בונוס ענק", אמר דלגליש המאוהב לאחר שמיירלש לא הפסיק למצוא את הרשת והצעיד את הקבוצה קדימה, "אם הוא ימשיך לכבוש בקצב כזה הוא עוד יזכה בנעל הזהב", סיים המאמן בחיוך.
בתום אותה עונה נהדרת, מיירלש זכה לכבוד עצום כאשר נבחר על ידי האוהדים לשחקן העונה בפרמיירליג, אולם לא בפעם הראשונה ולא האחרונה בחייו, הוא נותר בלתי מרוצה. עונת 2011/12 רק יצאה לדרך והוא מיד איבד את מקומו בהרכב. ברגע האחרון של מועד ההעברות, הוא דרש לפתע לעבור לצ'לסי. "לא רציתי באמת לעזוב, אבל האפשרות לעבוד שוב עם וילאש בואש קסמה לי", גילה לאחר שהבלוז רכשו אותו תמורת 12 מיליון ליש"ט.
האוהדים באנפילד, באופן טבעי, לא ממש היו מרוצים מהמעבר ופתחו מספר קבוצות פייסבוק עם השמות המעניינים: "ראול מיירלש, לך תזדיין - הראו את שנאתכם למיירלש הבוגד ואת אהבתכם לליברפול" או "ראול מיירלש, אנחנו מקווים שתגמור כמו טורס ויוסי בניון בצ'לסי: אהוב על ידי ליברפול, חושב שהדשא של צ'לסי ירוק יותר".
השחקן, שמעיד על עצמו: "אני שחקן קבוצתי, לא כוכב או אינדיבידואל. נוח לי לשחק בכל עמדה בקישור, העיקר שאני מנצח", סירב להתרגש ועם צ'לסי הוא הניף את שני התארים הכי משמעותיים בקריירה שלו עד כה: הגביע האנגלי וליגת האלופות. לצערו הרב, כרטיס צהוב בגומלין מול ברצלונה עלה לו בהשעיה מהגמר בו גברה צ'לסי על באיירן.
עוד במהלך העונה הקודמת וילאש בואש פוטר במהרה ובקיץ החולף, מיירלש שוב ארז את התרמיל והפעם גם החתים את הדרכון. היעד החדש היה איסטנבול, שם חבר תמורת שמונה מיליון ליש"ט לקבוצה המעניינת שנבנתה בפנרבחצ'ה וכוללת בין היתר את דירק קאוט ואמרה בלזוגלו. בניגוד למעבר החלק מליברפול לצ'לסי, בטורקיה הדברים הלכו הרבה יותר קשה.
ב-16 בדצמבר, במהלך הדרבי בחוץ מול גלאטסראיי, הוא ספג צהוב שני לאחר עבירה שטותית קרוב לרחבת המארחים. לא ברור מה קרה מאותו רגע והלאה, אבל בסיום המשחק האשים השופט את מיירלש בכך שירק עליו וביצע מחוות יד הומוסקסואלית לעברו. ההתאחדות לא ריחמה ותחילה הוא הורחק ל-11 משחקים.
הפורטוגלי השתולל: "אני ממש כועס על ההאשמות. יש לי ילדה בת שמונה. תארו לעצמכם מה יקרה אם ילדים בבית הספר יתחילו להגיד לה שאבא שלה ירק על השופט? זה יהרוס אותי בעיניה. יש לי הרבה חברים הומוסקסואלים ורק סימנתי עם היד לשופט שהוא נכנע ללחץ של הקהל הביתי. תסתכלו על השיער שלי, על מה שאני לובש. אני לא בדיוק אדם שיכול לשפוט אנשים אחרים. אנקוט צעדים משפטיים נגד השופט הזה".
גם החברים נזעקו להגן עליו. כריסטיאנו רונאלדו כתב בדף הפייסבוק שלו: "אנחנו חברים טובים ואני בטוח שהוא לעולם לא יעשה את הדברים בהם הוא מואשם. יש לו את כל התמיכה והעידוד ממני". מאמן הנבחרת פאולו בנטו אמר: "אני מכיר אותו מאוד מאוד טוב, הוא עובד קשה ואני לא מאמין שהוא ירק על השופט. זה לא הסגנון שלו וגם בהילוך החוזר רואים שלא היה כלום" ואילו פפה ריינה, חברו לשעבר בליברפול, סינגר: "הייתי בהלם מההאשמות. הוא איש רגוע ואף פעם לא ראיתי אותו סופג אדום. אני חושב שהדיווח של השופט לא אמין. ראול הוא מודל לחיקוי".
גם פרננדו טורס ואנדרה וילאש בואש התערבו ולבסוף קבעה ההתאחדות כי את היריקה לא ניתן להוכיח, אולם מחוות היד הבלתי מקובלת נשארה וההרחקה קוזזה לארבעה משחקים. אגב, לאחרונה מיירלש שוב היה מעורב בשערורייה, כאשר הורחק 157 שניות משריקת הפתיחה במשחק הליגה האירופית מול באטה בוריסוב, משום שבעט פעמיים ללא כדור באלכסנדר חלב במרכז המגרש.
כל הסרט הטורקי הרע הזה עשה את שלו וכאשר הגיע מועד ההעברות של החורף, סוכניו של השחקן הציעו לאינטר לקחת אותו. המעבר לא יצא אל הפועל, אבל בנראזורי, כמו גם בבנפיקה, חושבים עליו לקראת העונה הבאה. גם למיירלש קצת נמאס והוא סיכם את המצב: "תמיד כיבדתי את החולצה של פנר, אבל אני לא יודע אם אשאר. אני חושב על הרפתקאה אחרת, במקום אחר. יש לי חוזה, אבל בעונה הבאה ארצה לדבר עם המועדון ולמצוא את הפיתרון הכי טוב עבור כולם. המצב שונה מאשר היה כשהגעתי הנה".
אולי השער במחזור הליגה האחרון מול בורסאספור יעודד אותו במקצת ואולי הוא בכל זאת יחליט לעזוב את טורקיה. מה שלא יהיה, גם המקום הבא בו ראול מיירלש ינחת יהפוך למעניין יותר בזכותו. בינתיים, הוא חוזר לאצטדיון רמת גן ורוצה לעזוב אותו עם אותו חיוך מרוח על פניו, ממש כמו לפני 13 שנים.
