שידורים ישירים של ליגת בלאטור בערוץ אגו טוטאל בלילה שבין חמישי לשישי ב-5 לפנות בוקר.
זירת הקרבות של "בלאטור MMA" הגיעה לטמאקולה קליפורניה והוכיחה פעם נוספת כי המציאות חזקה יותר מכל הגחמות האישיות של הפרומוטרים הגדולים של עולם ה-MMA האמריקני ואולי אף חזקה וגדולה מהאגו שלהם שיכול למלא בעצמו כמה אולמות ענקיים בלי שום בעיה. ניתן לשער כי מה שצף ועולה בתקשורת העולמית אודות המאבק בין דיינה ווייט (נשיא ה-UFC) וביורן רבני (אמרגן בלאטור) הוא רק טיפונת קטנטנה מתוך כל מה שמתרחש באמת במאבק האיתנים על השליטה בספורט הזה בארה"ב או ליתר דיוק בעולם כולו. התמונות של האורחים באולם באירוע "בלאטור MMA 92" שימשו נדבך נוסף בקרב הזה והיוו נקודה חשובה לבלאטור MMA במאבקה על ההכרה כי מדובר בארגון רציני ואמיתי שיכול לתת פייט ראוי לאחים פרטיטה. אם אפשר היה לקבל בשוויון נפש מסוים את נוכחותו באולם של אלוף ה-UFC לשעבר, טיטו אורטיז וזאת לאחר המחלוקת הגדולה שלו עם דיינה ווייט בגין החוזה של גברת סייבורג ב-UFC ועל כך ששניים מהלוחמים בבלאטור באותו ערב הם חניכיו במכון "פאנישמנט", הרי שפניו המחייכים של דן הנדרסון בוודאי גרמו לכמה הרמות גבה בצד השני של המתרס. התירוץ היה כי האירוע נערך בחצר האחורית של ביתו בטמאקולה, אבל הנדרסון איננו ילד ואם היה רוצה להימנע מצילומים בשידור חי מהאולם, הוא היה עושה זאת בוודאות.
הערב נפתח בקרב חצי גמר משקל נוצה בין מייק "איש המארינס" ריצ'מן לפופו בזרה הברזילאי. הקרב נמשך שלושה סיבובים מלאים שבהם היתרון עבר מצד לצד. ריצ'מן שרד את ניסיונות ההכנעה של הברזילאי על הקרקע ומנגד אותו ברזילאי החזיק מעמד ולא התפרק לנוכח המכות שריצ'מן פגע בו באגרופים מדויקים שפירקו את פרצופו של הברזילאי בסיבוב האחרון. ערב הקרב, ניסה פופו בזרה לחמם את האווירה במעמד השקילה ויצר פרובוקציה שכמעט הובילה להתכתשות, אבל ריצ'מן שמר על קור רוח מפתיע ושמר את המכות שלו לקרב. הברזילאי הפתיע בסיבוב השלישי כאשר נשאר לעמוד בקרב מול ריצ'מן למרות שהיה ברור כי יש לו יתרון על האמריקני בקרקע. ההחלטה שלו או של אנשי הפינה שלו, עלתה לו בהפסד וריצ'מן עלה לגמר בהחלטת שופטים חצויה.
הקרב השני בזירה היה חצי הגמר בקטגוריית משקל בינוני בין שני אמריקנים קשוחים בדמותם של דן "קוזמו" הרמן וברט קופר. הקרב הזה יכול לשמש דוגמה נפלאה לעוצמתו של הספורט ולקלישאה שאומרת שכלום לא נגמר, עד שזה באמת נגמר. בחלוף שני סיבובים, נראה היה כי ברט קופר בדרך להפסד בטוח. גם פתיחת הסיבוב השלישי רמזה לכך שקופר גמר את הסיפור מול יריבו הטאקטי שלא התעלה במיוחד, אבל ידע מתי להכות ולשבש את תכנית הפעולה של קופר. דן קרמר ידע שהוא זקוק לחמש דקות להגיע לגמר ולהתקרב צעד גדול להגשמת החלום, אבל ברט קופר ידע שזה הסיבוב של חייו. קופר אמנם פתח את הסיבוב האחרון בהיסוס מסוים, אבל לפתע התעורר בו השד וקופר המתאבק המובהק החל לתקוף את קרמר בסדרת אגרופים עד שאחד מהם פגע בקרמר וזעזע אותו. מכת מגל מצוינת כיבתה את הגנרטור של קרמר ואז הגיעו שתי מכות מימין ומשמאל שניתקו גם את הכבלים החשמליים שלו וקרמר התמוטט מלוא קומתו על הקרשים. שופט הזירה קפץ על קרמר והרחיק משם את קופר שהתחיל לחגוג את ניצחונו בנוק אאוט טכני ובהמשך הוא לא התבייש להזיל דמעה של אושר כאשר הניצחון המפתיע שלו חלחל בעורקיו.
הקרב השלישי סיפק את התשובה לשיבוץ הגמר במשקל בינוני אחרי שקופר כבר ניצח. על הנייר, הקרב היה אמור להיות של דאג "הקרנף" מרשל, אבל יריבו הרוסי, סולטאן אלייב, הצליח לתסכל את האמריקני ולשבש את תכנית הפעולה שלו לחלוטין. מי שמכיר את מרשל יודע שהבחור מגיע עם אקדחים טעונים בלשון ובאגרופים. אחרי שהוא יורה את התחמושת בפה, מתחילה ההפגזה בידיים ומרשל תכנן את אותו מתכון גם הפעם אלא שאלייב לא היה מוכן להשתתף במשחק שלו. המתאבק הרוסי חפר כל כך עמוק בניסיונות ההטלה שלו על מרשל עד שהאחרון נראה ממש מיואש ופנה כמה פעמים לשופט על מנת שיפסיק את "החפירה הרוסית" ויעמיד אותם פנים אל פנים ושם יהיה למרשל סיכוי גדול לפגוע בו באגרוף חזק ולשלוח אותו חזרה לדגסטאן עם תמונת פספורט חדשה. מרשל הצליח לזעזע את אלייב פעם אחת בלבד, אך המתאבק הרוסי הענק התאושש באורח פלא ושמר על עצמו עד לסיום הקרב.
גם שופטי הצד לא מש התרשמו מכישרונו המוגבל של אלייב ולמרות שנראה היה כי הוא יזכה בניצחון, הפתיעו השופטים והעניקו את הניצחון דווקא למרשל בהחלטה חצויה ומפתיעה שהפתיעה גם אותו עצמו. קשה לומר כי מבחינה טכנית מרשל אכן ניצח, אבל אם יש צדק פואטי בספורט, הרי שהשופטים זרמו איתו ושלחו את הלוחם המשעמם הביתה והשאירו את הטוב מבין השניים.
תמונת הגמר של עונה 8 במשקל בינוני הושלמה. ברט קופר נגד דאג מרשל וכעת נותר להשלים את התמונה הקטנה יותר במשקל נוצה. הקרב הרביעי זימן לוחם רוסי נוסף, מגומאדראסול חזבולייב שזכה לכינוי "פרודו" על שם הדמות מהסרט ההוביט. חזבולייב הודה שהכינוי פוגע ומעליב אותו, והוא התכוון להוציא את כל העצבים על יריבו המנוסה, מרלון סנדרו הברזילאי שכבר הגיע לגמר פעמיים ונכשל.
חזבולייב הוא אחד הלוחמים המושלמים בקטגוריית המשקל הזה. כל החגורות השחורות של סנדרו וכל הניסיון העשיר שלו בזירה לא הצליחו למנוע מ"פרודו" לשלוט בו לכל משך הקרב ולגרום לסנדרו להיראות כלוחם שהחל את הקריירה שלו רק עכשיו.חזבולייב הוכיח כישרון ענק בעמידה ויותר מכך על הקרקע ושם הוא הפתיע את סנדרו ברצף ניסיונות הכנעה ובריחים שבאו בזה אחר זה.
אחרי שני סיבובים שבהם סנדרו ספג מכות קשות, היה ספק אם הוא בכלל מסוגל לעלות לסיבוב השלישי אך הברזילאי אישר לג'ון מק'ארתי (שופט הזירה) כי הוא כשיר להמשיך בקרב וכאשר חלפו שתי דקות וחצי בסיבוב האחרון, הוא התחרט על כך שלא וויתר. חזבולייב נכנס לסיבוב השלישי כאילו שהקרב התחיל זה עתה. הקצב של הלוחם הרוסי נראה מהיר וחזק כל כך עד כי סנדרו היה בטוח שיש כפר שלם של הוביטים שמתקיף אותו ולא רק הוביט אחד קטלני.
כל מכה של חזבולייב הוציאה את הנשמה של סנדרו וקירבה את חזבולייב לניצחון. הברזילאי היה פשוט חסר אונים בצורה מביכה מול הרוסי. ההתקפה האחרונה אכן חיסלה את מה שעוד נשאר שם ורק התערבות של שופט הזירה מנעה מסנדרו נזק חמור יותר. עוצמת ההתקפה של חזבולייב מנעה מסנדרו להתייצב למעמד ההכרזה על המנצח והוא נישא על כפיים לחדרי ההלבשה להתאוששות שתימשך חודשים ארוכים.
ההוביט הקטלני סימן את עצמו כפייבוריט מול ריצ'מן בגמר במשקל נוצה, והקרנף העצבני נרשם כפייבוריט מול קופר במשקל בינוני. ההמלצה לשני הפייבוריטים היא ללכת ולראות את הקרבות האחרונים של שני היריבים שלהם ולא להקל ראש. אחרי הכול מדובר ב-MMA והכול יכול לקרות.