אולי שם הכול החל. "אלכס פרגוסון עסוק במשחקי מוחות", ירה רפא בניטס, מאמן ליברפול, "יש לי עובדות והוכחות לכך שהוא תמיד מתחמק מעונשים ומשפיע על השופטים. אולי הוא לחוץ כי אנחנו מובילים את הליגה. הוא כל הזמן מתלונן, אולי הוא רוצה לארגן את לוח המשחקים מהמשרד שלו".
ההתקפה חסרת המעצורים הזו, בינואר 2009, מסמנת עד היום את תחילת הצניחה החופשית של בניטס. ליברפול שלו התרסקה במאני טיים של אותה עונה ומנצ'סטר יונייטד זכתה באליפות נוספת, מה שרק החמיר את תחושות הקיפוח של המאמן הספרדי. לכן, כאשר הוא התפרץ לפני כשבוע וחצי, בתום הניצחון על מידלסברו בגביע ואמר ש"אוהדי צ'לסי משקיעים יותר מדי זמן בשלטים ושירים נגדי ומעט מדי זמן בעידוד", ש"ההנהלה עשתה טעות חמורה בכך שהצמידה לי את התואר מאמן זמני" וש"בסיום העונה אעזוב את הקבוצה", אף אחד כבר לא התרגש. שוב רפא בניטס מאבד את זה.
למאמנה הזמני של צ'לסי, כפי שהתקשורת האנגלית כל כך נהנית לקרוא לו, יש שני אויבים מרכזיים בעולם הכדורגל ובאופן לא מפתיע, שניהם מסתדרים ביניהם בצורה מצוינת וצברו לעצמם לא מעט שונאים לאורך הדרך. מדובר כמובן בשני המאמנים המצליחים ביותר באנגליה בעשור האחרון: סר אלכס וז'וזה מוריניו. כשהוא נמצא "בתפקיד של מוריניו" על הקווים של צ'לסי ומולו ניצבים פרגוסון ויונייטד ברבע גמר הגביע האנגלי, בניטס יצטרך לגרש שני שדים בבת אחת. אחרת, הצניחה החופשית של הקריירה שלו תיתקל בסלע נוסף בדרך המהירה למטה.
הסיפור של בניטס בעולם הכדורגל די מוכר. הוא צמח בריאל מדריד וקיבל את הצ'אנס בוולנסיה מיד לאחר הקטור קופר ושני ההפסדים הרצופים בגמר ליגת האלופות. התוצאות היו מסחררות ובניטס הוביל את העטלפים לשתי אליפויות וזכייה בגביע אופ"א תוך שלוש עונות. במקביל, מוריניו לקח עם פורטו את גביע אופ"א וליגת האלופות. הספרדי והפורטוגלי נחתו בהפרש של כמה ימים בממלכה ובזמן שצ'לסי זכתה באליפות, ליברפול הוכתרה לאלופת אירופה. הנדנדה נמשכה והכסאח עם מוריניו הלך וצמח. ליברפול הגיעה שוב לגמר האלופות והפעם הפסידה למילאן, אולם בעוד רומן אברמוביץ' עושה למוריניו "טובה" ומפטר אותו בשיא התהילה, בניטס נשאר לדעוך באנפילד.
אמנם הוא הספיק לנצח את יונייטד בחוץ 1:4 בליגה ואת ריאל בבית 0:4 בליגת האלופות (ו-0:1 בחוץ עם השער של בניון), אבל את העונה השישית במרסיסייד הוא סיים רק במקום השביעי ולקול תשואות אוהדי ליברפול, החוזה שלו נחתך. כאן, פחות או יותר, רגשי הנחיתות הפכו מתמריץ להצלחה לגורם להתרסקות. בניטס לקח החלטה אותה יגדירו חלק כאמיצה ואחרים כמטופשת. הוא רצה להוכיח שהוא יותר ממוריניו. יותר טוב, יותר מצליח, יותר מאמן. הספרדי קיבל את הג'וב שמוריניו נטש באינטר אחרי הטרבל.
על פי מרקו מטראצי, הבלם שלו באותה עונה בנראזורי, הדרישה הראשונה של בניטס הייתה להוריד מקירות חדר ההלבשה את כל גזרי העיתונים שבהם הופיעו ההצלחות של מאמני העבר, מוריניו ומרצ'לו ליפי. המאמן קרא לו שקרן וסידר לעצמו עוד מבקר רציני. אלא שגם הצעד הדרמטי הזה לא עזר, בניטס התלונן שאין לו מספיק תקציב לרכש ולמרות שזכה באליפות העולם, פוטר בדצמבר, אחרי ארבעה חודשים וחצי בלבד בתפקיד. הוא לקח הפסקה ארוכה, כמעט שנתיים, אבל כאשר השם "צ'לסי" עלה לאוויר, לא הייתה הרבה התלבטות.
כתובת הכישלון הייתה מרוחה בענק על הקיר. האוהדים בסטמפורד ברידג' איבדו כל אמון לאחר שאברמוביץ' פיטר את רוברטו די מתאו, האיש שהביא להם את התואר האירופי. בניטס, להוט להשכיח את מוריניו מליבם של אוהדי הבלוז ולנצח את פרגוסון, שוב לקח על עצמו אלופה אירופית מכהנת. "אנחנו מתחרים על חמישה תארים", הצהיר כשהוצג. את מוריניו ומייקון, ששיחק באינטר ועבר למנצ'סטר סיטי, כל העסק הצחיק מאוד כשהם נפגשו בליגת האלופות, במשחק שהסתיים ב-1:1. "החבר שלך בניטס הולך לצ'לסי", אמר הברזילאי על פי הדיווחים והמאמן השיב בחיוך: "השמן? מטראצי צריך להיות העוזר שלו".
הסיטואציה הבלתי אפשרית הולידה במהרה בלגן. המאמן, שהיה מטאור בתחילת דרכו, הפך לשבר כלי בידי השחקנים והאוהדים. שני פיצוצים מהירים עם הקפטן ג'ון טרי במהלך אימונים לא ממש עזרו ומארק לורנסון מה'מירור' הסביר: "כשחוס הידינק הגיע לצ'לסי באותו מצב לפני כמה שנים וידע שיישאר רק עד לסיום העונה, הוא היה מחויך ואמר 'בואו נהנה ונזכה בכמה תארים יחד'. בניטס לא כזה ומשום מה, במקום להתרכז בהשגת ניצחונות, הוא מנסה להילחם עם השחקנים שלו, שידועים באחדות שלהם. הוא רק הבייביסיטר כאן והוא לא מבין את זה, זה מנוגד לאופי שלו".
גם כוכבי העבר של צ'לסי הזדעקו וג'ימי פלויד האסלביינק הבהיר: "הדבר היחיד שיכול היה לעזור לו להתגבר על המחאה זה תוצאות טובות והוא לא עשה זאת. הוא יכול להמשיך להתלונן על כך שהאוהדים לא הסכימו לקבל אותו, אבל הוא ידע מראש שזה יהיה המצב. מה הטעם בלתקוף אותם?". הפרשן כריסטופר דייויס כתב: "הוא היה מת מהלך מהיום הראשון שלו בצ'לסי, כמו מנג'רים רבים לפניו בתפקיד. האוהדים לא שכחו את הדרך בה הוא צויר כשהיה בליברפול ושום דבר לא יכול היה להכין אותו לשנאה כה עזה מצידם".
האוהדים האנגלים, יצירתיים כתמיד, יצאו למלחמה. ביציעי סטמפורד ברידג' חשו שהמועדון נגזל מהם ומכיוון שאברמוביץ' לא נראה בשטח יותר מדי, הם הפנו את האצבע המאשימה לכיוון האיש שעל הקווים והפכו את חייו לבלתי נסבלים. במגזין האוהדים הוא כונה "רעיל, הזוי ומתחזה", במהלך משחקים נשמע לא פעם השיר "אתה רק מלצר ספרדי שמן" ובאחד המשחקים הונף השלט המבריק Rafa Benitez, We're just not that IN-TER-IM"", משחק מילים בין Interim, "זמני", לבין "Into him", כלומר, משתגעים עליו.
היו גם כאלה שחשבו אחרת. כריסטיאן פורסלו, מנכ"ל ליברפול, שעבד עם בניטס שנים ארוכות, אמר אחרי ההתקפה של המאמן על ההנהלה והקהל: "זה היה מתוכנן היטב, כמו כל דבר שהוא עושה". פאט נאבין, שחקן עבר של הבלוז, סיפר שקיבל מאות מיילים מאוהדי הקבוצה שהביעו סימפטיה למצבו של המאמן: "לרבים מהאוהדים נמאס שכל הכביסה המלוכלכת יוצאת החוצה והם רוצים להפסיק את כל הבלגן הזה, שמוציא לקבוצה שם רע". ארסן ונגר, שבעצמו חווה ימים לא קלים בארסנל, קרא לסולידריות בין כל מאמני הליגה וביקש מהם להגן על בניטס. קשה להאמין שפרגוסון יהיה בעד.
בניטס ניסה להתעלם מהכול ורק אמר: "אני מרוצה שהאוהדים עומדים מאחורי הקבוצה והשחקנים משחקים עם יותר ביטחון. רק הקבוצה חשובה. אין לי שום חרטה על כך שלקחתי את הקבוצה, זו חוויה נפלאה ויש לי הזדמנות לזכות בתארים. המשחק הבא הוא תמיד הכי חשוב וננסה להתקדם בכל תחרות שבה אנו משחקים. אם נסיים במקום הרביעי בליגה, כולם יהיו מרוצים". אלא שעם 51.7 אחוזי הצלחה בלבד בתפקיד, אף אחד לא ממש מרוצה, המקום הרביעי בסכנה והתארים בורחים בזה אחר זה.
מבין חמשת התארים שעליהם דיבר בניטס בתחילת דרכו בסטמפורד ברידג', הליגה כבר אבודה (הוא קיבל את הקבוצה בהפרש ארבע מיונייטד, היום ההפרש עומד על 19 נקודות). ליגת האלופות הלכה (אולי גם הליגה האירופית בדרך). גביע העולם לקבוצות הלך, גביע הליגה הלך. נשאר הגביע האנגלי. לשם הכול יתנקז וכאשר תישמע שריקת הסיום באולד טראפורד, איש כבר לא יצטרך להגיד לרפא בניטס לאיזה כיוון הקריירה שלו צועדת. הוא יידע בעצמו. אולי.