אם יש קלישאה שבאמת נמאס כבר לשמוע זה "קומץ של אוהדים". בכל פעם שנרשמת התפרעות של אוהדי בית"ר ירושלים או הפועל תל אביב, נשלפת הטענה: "מדובר בקומץ של אוהדים שעושים שם רע לקהל של הקבוצה".
אז זהו, שקומץ או לא, זה הקהל של הקבוצה. גם אם מדובר בחלק קטן או גדול, זה עדיין הקהל של הקבוצה. כשתיירים ישראלים גונבים ברזים ממלון בטורקיה, הבושה נרשמת לחובת מדינת ישראל כולה. "הישראלי המכוער". עבודה של עשרות דיפלומטים לא תמחק את הפאדיחה.
שוער של קבוצת כדורגל, הוא רק שחקן אחד מתוך 11 ועדיין אם הוא מבצע עבירה ברחבה, כל הקבוצה חוטפת פנדל. אי אפשר להגיד לשופט שהוא רק קומץ מהקבוצה. סביר להניח שאם נחלק את הקהל לקבוצות, מול "הקומץ המופרע" יהיה גם "קומץ איכותי". קהל יפה ומהוגן שמגיע לראות משחק. הימור שלי, מדובר באותו סדר גודל של כמות אוהדים שיש ב"קומץ המופרע" ועדיין סביר להניח ש"הקומץ האיכותי" יזכה בכבוד להיות "הקהל האמיתי של הקבוצה".
קהל זו קבוצה מורכבת מאוד. פסיפס של אנשים שיש להם מכנה משותף אחד ברור ובמקביל, עשרות נושאים שנויים במחלוקת בינם לבין עצמם. כל הקהל אוהב את הקבוצה ולא כל האוהדים אוהבים את אותם שחקנים. זה רק הבדל אחד. מתוך הקהל אפשר למצוא מגוון של דעות פוליטיות ואפילו אידיאולוגיה שונה שהביאה את האוהד לבחור בקבוצה המסוימת. כל הפסיפס הזה, מרכיב תמונה אחת ברורה של קהל והקומץ הוא חלק ממנה. אם נוציא את הקומץ, יהיה חור בתמונה. חור מכוער.
כשמדובר בקומץ אוהדי הפועל תל אביב בכדורסל, הפרדוקס מגוחך בהרבה. הרי כל הקהל של הקבוצה הזאת עונה על ההגדרה קומץ. 1852 חברי העמותה, זה בקושי יציע אחד בבלומפילד. מתוכם כמה מאות צעקו קריאות מזוויעות נגד שמעון מזרחי ומוני פאנן. קומץ? נעליים. חלק משמעותי ובלתי נפרד מהקבוצה. למעשה, הבעלים שלה!!!!!
גם בבית"ר ירושלים, יש לקהל אחוזים מהבעלות על הקבוצה. כשמאות אוהדים יצאו בזמן שזאור סדאייב השחקן הצ'צ'ני המוסלמי של בית"ר ירושלים כבש שער לזכות הקבוצה, זה הקהל של הקבוצה. זה דומה ליציאת שני שחקני הקבוצה מהמשחק. לפחות. כמעט בלתי אפשרי לשחק עם תשעה שחקנים. גם כמעט בלתי אפשרי לחיות עם קהל חסר. יכול להיות שזאת הסיבה שאורי שלף במהלך כל הראיון שלו ב"יציע העיתונות" לא שלח מבט ישיר למצלמה ואמר שהוא מגנה את התנהגות האוהדים. שלף אמר, ואפשר להאמין לו, שהוא פועל מול האנשים עצמם ולא יוצא בהכרזות. מאוד ייתכן ששלף לוקח בחשבון שמדובר בבעלי מניות בקבוצה. לגנות אותם, זה לגנות את הקבוצה.
יותר מכל, בולט הדמיון בין הקהלים והדבר האחרון שאוהדי בית"ר או הפועל היו רוצים זה שישוו אותם לשנואי נפשם. ובכל זאת, קשה להתעלם מהקווים המקבילים. זה מגיע בעיקר לידי ביטוי בעיקר בקנאה והשנאה. זה הדבר שהכי רחוק מאהבה. דווקא את זה יש שם. בקומץ.