כקינוח של חגיגת גביע המדינה, היינו עדים הערב (רביעי) בבלומפילד למשחק גביע טיפוסי. ראינו שתי קבוצות שעלו בנחישות, סיפקו קצב טוב, לחץ על הכדור והציגו משחק הקרבה. בית"ר ירושלים השאירה מאחור את הבעיות שיש לה הן מבחינה מקצועית והן מבחינת האווירה הסובבת את המועדון מאז הגעת צמד הצ'צ'נים, וידעה להביא הרבה מאוד מחויבות והשקעה במשחק חוץ קשה מאוד מול מוליכת הטבלה.
הקבוצה של אלי כהן הוכיחה לעצמה היום שברגע שהיא מרוכזת ומתעסקת במתרחש במגרש ולא מחוצה לו, היא יכולה להביא מעצמה יכולות נהדרות. היא עשתה זאת היום ללא כדורגל גדול, אלא בעזרת עמידה טקטית והפגנת אגרסיביות מול מובילי הכדור של מכבי תל אביב. כך, עם הרבה רצון, היא הגיעה כאנדרדוג והצליחה להפוך למנצחת הגדולה של הערב.
רציתי להתייחס גם לזאור סדאייב, שפתח לראשונה בהרכב בית"ר ירושלים. אני מאמין שאם נהיה סבלניים כלפיו, נוכל לראות ממנו דברים טובים יותר. אנחנו רואים את הטיפול שלו בכדור ואין ספק שברגע שייכנס לכושר משחק טוב, יוכל להביע את עצמו טוב יותר. כרגע הוא נמצא בשלבי התאקלמות, ולכן הצוות המקצועי צריך להורות לו לשחק פשוט יותר, ותוך כדי הוא גם יביא את היכולות האישיות שלו. אנחנו רואים בכל מהלך שלו את הרצון העז להוכיח, אבל גם הוא וגם אנחנו צריכים לגלות סבלנות. אין ספק שמדובר בשחקן איכותי וטוב.
על מכבי תל אביב מנגד, אי אפשר לומר שלא הייתה שותפה לקצב המשחק. אי אפשר לומר שלא רצתה לנצח. אוסקר גרסיה הכין את הרכב הקבוצה, וביצע מספר שינויים משמעותיים, במחשבה שבסופו של דבר הוא יצליח גם כך לעבור את בית"ר הפגועה של התקופה האחרונה. רק שלא תמיד המחשבות תואמות את ההתרחשויות על כר הדשא.
השינויים במערך הטקטי השפיעו. מכבי תל אביב לא הצליחה לפתח את הנעת הכדור המוכרת שלה, ולראייה איבודי הכדור הרבים במחצית הראשונה. בנוסף, היה קשה להבין את מיקומו של ערן זהבי באגף הימני. הוא שחקן שרגיל להגיע מהמרכז וכך להפעיל את חבריו ולאיים על השער. כשיש לבית"ר בעיה בכנף שמאל, היה נכון להביא לצד ימין שחקן כנף קלאסי שינצל את נקודת התורפה, דוגמת מונס דאבור או דור מיכה. יכולנו להבחין בכך כאשר אוסקר העביר את אלירן עטר לצד ימין במחצית השנייה, ומכבי איימה שוב ושוב מהעמדה הזו.
לאור חסרונו של יואב זיו, היה נכון יותר מבחינת מכבי תל אביב להשתמש בשחקני כנף טובים יותר, כדי לשמור על השטף במשחק ההתקפה. איגנסיו פידלף, בלם במקורו, החליף את זיו וכצפוי היה מוגבל מאוד ביציאות שלו. פידלף לא היה רע, אך יכולנו לראות שלא מדובר בשחקן שמסוגל ליזום או לסייע לחלק ההתקפי. כשאין לך את האיום הקבוע מאגף שמאל אז ההתקפה מוגבלת. ההעברה של עטר ימינה במחצית השנייה הוכיחה את הנחיצות בפעולות מהאגף. איום דומה משמאל יכול היה לעשות את ההבדל.
בסך הכל קיבלנו משחק כדורגל לא משובח במיוחד, אבל אין ספק שמפעל הגביע מביא את השחקנים ליכולות ביצוע טובות יותר מבחינה מנטלית לעומת משחקי ליגה. מכבי תל אביב תמשיך בדרכה לאליפות ותיאבק עם מכבי חיפה על התואר, כשהירוקים יכולים להיות היום שמחים כפלייים, לאחר שיריבתם ספגה מהלומה מנטלית ואילו להם יש מסלול נוסף לאחד התארים.
