רגעים ספורים אחרי הניצחון המפתיע משהו, 1:2 מול גרמניה בחצי גמר יורו 2012, מאמן נבחרת איטליה, צ'זארה פראנדלי, התפנה אל המיקרופונים. הבחירה הצפויה הייתה כנראה לדבר קודם כל בשבחו של מריו באלוטלי, שכבש צמד נהדר וסיפק את התמונה הזכורה ביותר של הטורניר עם הורדת החולצה והפוזה המאיימת, אבל לפראנדלי היה פייבוריט אחר: "זו הייתה ההופעה הכי טובה של אנטוניו קסאנו בטורניר הזה", אמר המאמן, "הוא היה מאוד אינטנסיבי היום. ידעתי שהוא יהיה אחד משחקני המפתח שלנו כאן וגם אם הוא יכול לשחק רק 50 דקות, אני יודע שאלו יהיו 50 דקות פנטסטיות שלנו".
קסאנו בישל את השער הראשון באותו משחק. הוא עשה צחוק ממאטס הומלס, אחד הבלמים הטובים בעולם והגביה בשמאל כדור קשה ומדוד לראשו של סופר מריו, שנגח מקרוב פנימה. גם באלוטלי השתפך לאחר המשחק: "זה היה שער קל, בגלל המסירה המדהימה של אנטוניו. כשהוא עושה דברים כאלה, הרבה יותר קל לי לכבוש". בעיני רבים, קסאנו הפך במהלך הטורניר למבוגר האחראי על באלוטלי, עוד משוגע עם קבלות. הוא עצמו ניסה להתנער מאחריות ("אם בונים עליי שאוביל את מריו אל הדרך הנכונה, המצב שלנו לא טוב"), אבל סומן בתור מי שעזר לחברו לחוד לשמור על עצמו מרוכז, לא להתעסק כמעט בשטויות ובעיקר, לספק טורניר מצוין, שהוביל את איטליה עד לגמר. בשלב הבתים, מול אירלנד, קסאנו כבש את שערו העשירי במדי האזורי, אולם כעת נראה כי השער הזה עלול להתברר גם כאחרון שלו במדים הלאומיים.
"התכשיט של בארי העתיקה" כפי שהוא מכונה, חזר למגרשים לאחר אירוע הלב שעבר בנובמבר בעיקר בגלל הנבחרת והרצון להשתתף ביורו. לצערו, הטורניר נמשך רק שלושה שבועות והסתיים ביולי. הנפילה המנטלית הגדולה באה לידי ביטוי כיום באינטר ואם הוא לא יתעורר במהרה, עדיף כבר בדרבי מול האקסית מילאן, בגיל 30 וקצת הקריירה של אנטוניו קסאנו תעשה עוד צעד בדרך לסיומה המוקדם מדי.
קסאנו מסתובב בכדורגל כבר שנים, מה שמוביל רבים לחשוב שהוא מבוגר יותר ממה שהוא באמת. שפיות בדרך כלל לא הייתה קשורה אל השם שלו ואחרי עבירה מוזרה על איקר קסיאס במשחק הראשון של היורו הוא טען: "זה בגלל שנולדתי עייף". בגיל 18 כבר ערך בכורה עם בארי בליגה הראשונה, שנתיים לאחר מכן רומא רכשה אותו תמורת כ-30 מיליון יורו ובהמשך, פאביו קאפלו, סוג של אבא רוחני עבורו, הביא אותו גם לריאל מדריד. שם חלה דעיכה רצינית ביכולתו ואחרי לא מעט מריבות בינו לבין המאמן האיטלקי, שהמציא את המונח הידוע "קסאנטה" (דברים שרק קסאנו עושה), החלוץ הושלך מהברנבאו ופרח בסמפדוריה, מה שהביא אותו בחזרה אל הבמה הגדולה ואל מילאן, שהחליטה להמר עליו. זה השתלם לרוסונרי, כאשר קסאנו הפך לחוליה משלימה וחשובה בקבוצה שזכתה באליפות ב-2010/11.
בנובמבר 2011, במהלך טיסה של מילאן בחזרה מניצחון חוץ על רומא, משחק בו קסאנו שותף כמחליף, הוא החל לחוש מבולבל על המטוס והתקשה לבטא מילים. תחילה הוא ניסה לשכנע את עצמו שמדובר רק בעייפות ולא הסכים לתחינותיו של רופא הקבוצה להגיע בדחיפות לבית החולים עם הנחיתה במילאנו. "התווכחתי איתו חצי שעה בערך, אבל פתאום התחלתי להרגיש באמת רע והבנתי שאני צריך לבדוק את זה", הוא סיפר.
תחילה הרופאים חששו כי הוא לקה בשבץ, אולם לבסוף התברר כי הוא סבל מזעזוע מוח וכי מדובר בהתקף איסכמי, שהצריך אותו לעבור ניתוח לב. אומנם הדברים התגלו כמסוכנים פחות ממה שנראו במבט ראשוני, אולם קסאנו היה מבוהל מאוד: "חששתי שלא הראה את הבן שלי עוד לעולם. הפכתי לרציני יותר".
הוא נזקק לחמישה חודשי החלמה וחזר לשחק, אלא שמספר ימים לאחר מכן, שחקנה של ליבורנו והנבחרת הצעירה, פיירמריו מורוסיני, מת מהתקף לב במהלך משחק וקסאנו שוב נתקף פחד ולא היה בטוח שהוא מעוניין להמשיך לשחק. לאחר התלבטויות ממושכות, התשוקה לכדורגל ניצחה. הוא מצא את עצמו שוב במדי הרוסונרי ונראה היה שסיפור הסינדרלה יכול להיות מושלם, אלא שלמעשה, הכל עמד על סף פיצוץ.
בקיץ האחרון, אחרי שמילאן נאלצה למכור את טיאגו סילבה ובעיקר את חברו הטוב זלאטן איברהימוביץ' לפריס סן ז'רמן, קסאנו התרגז ובאוגוסט דרש לעזוב, מבלי לדעת שחמישה חודשים לאחר מכן, מילאן תרכוש דווקא את מריו באלוטלי. על ראשי מילאן הוא אמר: "הם לא אמינים. הם הבטיחו לי דברים ולא עמדו בהם ואני לא יכול לסבול את זה. בדרך כלל אני זה שעושה את הצרות, אבל הפעם זו לא הייתה אשמתי". היריבה העירונית אינטר, שחוותה עונה לא טובה בעונה שעברה, קפצה על המציאה והסכימה לטרייד: ג'מפאולו פאציני עבר לצד האדום-שחור של העיר, קסאנו ושבעה מיליון יורו הגיעו לצד הכחול-שחור.
הנראזורי היו בטוחים שהוא החתיכה החסרה לפאזל שלהם. "מי לא רוצה שחקן כמו קסאנו?", תהה הנשיא מאסימו מוראטי. אבל ציפיות לחוד ומציאות לחוד. בהתחלה הוא כבש כמה שערים, אבל באוקטובר החל רצף גרוע, במהלכו מצא את הרשת רק פעם אחת ב-16 משחקים. מעט מדי עבור האיש שכאשר הגיע לריאל מדריד ב-2006 הבטיח לזכות תוך שנתיים בנעל הזהב של אירופה.
הכושר הרע הוביל גם למכה הרצינית ביותר מבחינת קסאנו והוא לא זומן על ידי פראנדלי לנבחרת במשחקי מוקדמות המונדיאל. "אין לי זמן להסתכן עם שחקנים שנמצאים רק ב-50 או 60 אחוז מהכושר שלהם. אני צריך לנצח משחקים. כשהוא יחזור לעצמו, נראה מה נעשה", אמר המאמן ואולי סימן את סוף דרכו של קסאנו במדים הלאומיים, אחרי 35 הופעות בלבד. ביורו, ג'וזפה רוסי היה פצוע וקסאנו היה האופציה הטובה ביותר, אבל העונה הטובה של מספר שחקני התקפה צעירים כמו סבסטיאן ג'ובינקו וכמובן סטפן אל שעראווי, מובילה את פראנדלי לבחור בהם.
אם כך, האם אכן מדובר בתחילתו של הסוף עבור קסאנו? הוא נולד יממה לאחר שאיטליה זכתה במונדיאל 1982 (מה שאולי מסביר את הזיקה העזה לנבחרת), כך שרק בקיץ חגג 30 ויש לו עוד כמה עונות לתת. לאחרונה פורסם שיעזוב את אינטר עם תום העונה והנראזורי, כמו שאומרים, לא ממש דאגו לצאת בהכחשות גורפות. אנטוניו לבאטה מ'פוטבול איטליה' כתב עליו לאחרונה: "הדברים מעולם לא הסתדרו עבור קסאנו כמו שהוא תיכנן. הוא שחקן מאוד מוכשר, אבל בטח שלא מקצוען". נראה שדווקא ההתבגרות, ההפיכה לאדם רציני מדי לאחר שלל התהפוכות שעבר בקריירה, היא זו שפגעה הכי הרבה ביכולתו. קסאנו תמיד פרח כשמסביב היה בלגן ובאינטר הוא מתקשה למצוא את עצמו.
היעד המועדף כרגע נראה חזרה לסמפדוריה ולעיר גנואה החביבה עליו. נשיא הקבוצה, ריקארדו גארונה, עימו הסתכסך קסאנו קשות לפני שעזב, נפטר בחודש שעבר והדלת נפתחה לחזרה. בהחלט ייתכן שקסאנו ייבחר לסיים את הקריירה במדי הבלוצ'רקיאטי של סמפ, אבל אם הוא רוצה שיזכרו אותו בעתיד ובהחלט מדובר בטיפוס שמעוניין שיזכרו אותו, אנטוניו קסאנו חייב למצוא את עצמו מחדש.