בתקציר: הניצחון של מכבי ת"א על סיינה
עומרי כספי אמור היה לעזוב את קליבלנד כבר לפני חודש. לכספי יש שוק; סוכנו, סטיבן היומן, ניהל מגעים עם מספר רב של קבוצות. התוכנית הייתה להעביר את כספי בטרייד למקום אחר. הבעיה הייתה שהקאבאלירס, בניגוד לכל הציפיות, לא הסכימו לשוב מדרישתם לבחירת דראפט גבוהה תמורת העברתו של כספי, שמסיים חוזה בתום העונה.
קבוצות הליגה סירבו. נותרו פחות מ-30 משחקים לסיום העונה. הן לא מוכנות לוותר על בחירת דראפט גבוהה במצב הזה, על אחת כמה וכמה כשהן יודעות כשבקיץ כספי הופך לשחקן חופשי. הקאבס לא התעניינו בשום דיל אחר.
התוצאה שהתקבלה הייתה שמועד הטריידים האחרון חלף אמש, וכספי נותר בקליבלנד. אבל ישנה תוכנית מגירה: כספי, שמנסה לעשות כל שביכולתו על מנת להיחלץ מהסיטואציה המקצועית הבעייתית אליה נקלע בקבוצתו הנוכחית, צפוי לנצל את האפשרות להשתחרר מקליבלנד דרך ביי-אאוט (פיצוי) עצמי - היינו, לפצות את קליבלנד תמורת התרת החוזה שלו מוקדם מהצפוי, ולעבור כשחקן חופשי לקבוצה אחרת.
"אין ברירה אחרת", אומר לוואלה! ספורט מקורב לשחקן. "הטריידים תלויים בלעדית ברצון של קליבלנד. הם לא הסכימו לרדת מהעץ ולהפחית מהדרישות שלהם, והקבוצות בליגה הבינו שזה לא הגיוני לוותר על בחירת דראפט, בשלב כזה של העונה, ובשביל שחקן שממילא מסיים חוזה בעוד ארבעה חודשים".
גם הביי-אאוט תלוי בהסכמתה של קליבלנד, כמובן. אבל בין הצדדים כבר מתקיימים מגעים מתקדמים על סכום הפיצוי לו תזכה הקאבס - כאשר כספי יוותר על נתח שבין 200,000 ל-400,000 דולר משכרו בקליבלנד (שתמשיך לשלם לו את היתרה עד לסיום העונה), בעוד שהקבוצה הקולטת תשלים לכספי את הסכום הנ"ל.
וכך קליבלנד תחסוך כמה מאות אלפי דולרים עבור שחקן שממילא לא רואה העונה כמעט זמן פרקט - ואילו כספי לא יצטרך לבזבז עוד חודשים יקרים של דגירה על הספסל, שכמובן שוחקים את המותג שלו ברמה המקצועית.
העניין הנוסף הוא זהות הקבוצה שתקלוט את כספי. בסביבתו מדברים, כמו לפני חודש, על ממפיס ויוסטון כקבוצות שגילו בו את העניין הרב ביותר. כספי, כמובן, לא ישלם ביי-אאוט לפני שידע בוודאות לאן הוא הולך. שני הערוצים - המגעים מול קליבלנד ומול הקבוצות המועמדות לקלוט אותו - פועלים במקביל.
"אין לאף אחד מאיתנו עוד הרבה כוחות, כולם רוצים לסיים את הפרשה ולהמשיך הלאה", סיפר המקורב לשחקן. הוא דיבר על התפתחויות "בתוך יומיים-שלושה". מכל מקום, תקופת הביי-אאוטים תסתיים בסוף החודש. כך שלחבורת כספי נותרו יומיים-שלושה, פלוס שלושה ימים נוספים, כדי להשלים את המהלך.
*****
יש גבול לכמות ההשפלות שמסוגל לספוג מועדון גאה כמו מכבי תל אביב. המשחק מול סיינה היווה הזדמנות לאותת למנויים שאפילו שהמצב די גמור, מכבי שומרת על האתוס ומסרבת להרים ידיים; וכן לשלוח מסר ליריבות האחרות בבית, שאומר בערך כך: אנחנו אולי לא קבוצה גדולה, אולי הצלחתן להביך אותנו, אבל לא נתפרק. אנחנו מכבי תל אביב, לא איזו פנרבחצ'ה-אולקר חסרת אופי, כבוד וחוט שדרה (שהובסה אמש, בבית, 99:60 ע"י ברצלונה).
דווקא מתוך ההריסות הפסיכולוגיות לאחר ההפסד בשבוע שעבר לקטלאנים זקף דיוויד בלאט את ראשו - במידה בלתי-מבוטלת של חוצפה (חיובית?) - וסימן את המטרה: שבעה ניצחונות. במכבי טוענים שזה המספר שעשוי לקחת אותם אל השלב הבא.
ספק אם שבעה ניצחונות יספיקו. שמונה ניצחונות אמורים להיות הרף התחתון. ברצלונה, שמחזיקה במאזן 1:7, תגיע לשם בתוך מחזור או שניים. היא תשחק אצלה בבית שלושה מארבעת המשחקים הקרובים. בארסה תהיה בשלב הבא.
גם סיינה (מאזן 2:6) תגיע למספר הזה. לא בגלל היכולת הגדולה שלה, כמו בגלל הפתיחה המוחצת של השלב (0:5) והצפי שתשיג שני ניצחונות מול פנרבחצ'ה-אולקר בבית (בשבוע הבא) ומול בשיקטאש החלשה בחוץ.
חוץ מהמשחקים האלה, סיינה תוכל לאסוף עוד ניצחון או שניים במשחקי הבית מול אולימפיאקוס וברצלונה, ולנסות להפתיע את חימקי במוסקבה או את קאחה לבוראל בספרד. בבית סיינה מרגישה הרבה יותר משוחררת, קולעת באחוזים גבוהים יותר ושוטפת את המגרש. כל אחד מהמפגשים האלה - מול אולימפיאקוס, בארסה, חימקי או לבוראל - יהיה קרב דמים, אבל סיינה תצטרך להמציא מחדש את המושג "לוזרית" כדי לא לקחת אף אחד מהם ולמצוא את עצמה עם שמונה ניצחונות בלבד, ותחת סכנת הדחה רצינית.
*****
בארסה וסיינה רחוקות מדי ממכבי. את הקרב המאסף על סיכוי לתפוס מקום ברבע הגמר תנהל מול לבוראל, חימקי ואולימפיאקוס - במקרה, שלוש מארבע היריבות הבאות שלה.
אם מכבי (מאזן 5:3) חולמת על מספר מינימאלי של שבעה ניצחונות, היא תצטרך לאסוף ארבעה ניצחונות מששת המשחקים הנותרים. היא תנצח בבית את בשיקטאש. השאלה היא מאיפה יגיעו שלושת הניצחונות הנותרים.
ההזדמנויות הטובות ביותר שלה יגיעו במשחק החוץ מול פנר-אולקר המוכה בעוד שבועיים, ובמשחק הבית מול חימקי בעוד שלושה שבועות. המשחקים הללו רחוקים מלהיות מובטחים לה, כמובן; גם הקבוצה של סימונה פיאניג'אני, שמתפרקת בשבועות האחרונים, רוצה להילחם על הכבוד, ותגיע משוחררת מלחץ (איבדה סיכוי מעשי להמשיך הלאה); והרוסים, שאומנם נחשבים לקבוצת חוץ בינונית (הפסידו העונה מחוץ למוסקבה לפנר-אולקר בשלב המוקדם, לקאנטו, לריאל מדריד וללובליאנה, ולאחרונה לסיינה ושוב לפנר-אולקר), ניצחו לפני שבועיים את לבוראל בויטוריה והם טובים ומוכשרים ממכבי כמעט בכל עמדה.
חימקי, לבוראל ואולימפיאקוס מחזיקות כרגע במאזן זהה (3:4). חימקי צפויה לאסוף הערב את הניצחון החמישי שלה, בבית מול בשיקטאש. שתי האחרונות ייפגשו הערב ביוון - מה שאומר שמישהי מהן תסיים גם כן את הערב עם עוד ניצחון.
בהנחה שחימקי מנצחת היום, היא תוכל להגיע לתקרת הזכוכית של שמונה ניצחונות אם תשמור על הבית מול סיינה, פנרבחצ'ה-אולקר ולבוראל. בשבוע שעבר נחלה את הפסד הבית הראשון שלה העונה ביורוליג, מול אולימפיאקוס. גם אם תפסיד אחד משלושת המשחקים הללו, תוכל לאסוף את הניצחון השמיני באחד ממשחקי החוץ בתל אביב, בברצלונה או באתונה.
*****
המצב של אולימפיאקוס ולבוראל טריקי יותר. אחת מהן תחזיק בתום הערב במאזן 4:4. לשתיהן יוותרו, אחרי הערב הזה, עוד שלושה משחקי הבית. לוח המשחקים של אולימפיאקוס נראה טוב יותר: היא תשחק בבית את המשחקים ה"מסוכנים" (ברצלונה, מכבי, חימקי) ותפגוש בחוץ את סיינה, בשיקטאש ופנרבחצ'ה-אולקר.
סדר המשחקים גם הוא נוטה לטובת האדומים: משחק החוץ מול פנר-אולקר מסוכן יותר מהמשחק מול בשיקטאש. את פנר-אולקר תפגוש אולימפיאקוס מחזור לסיום השלב, כשעד אז פנר-אולקר תאבד גם סיכוי תיאורטי להמשיך ותעלה לשחק ללא מטרה אמיתית (להוציא, כמובן, עניינים כמו כבוד וכיוצ"ב).
אם אולימפיאקוס מפסידה הערב בבית, יהיה די לה בשלושה ניצחונות בית ובניצחון חוץ אחד כדי להגיע לשמונה ניצחונות; גם אם תפסיד בבית אחד משלושת המשחקים הללו, תוכל לתקן במשחק חוץ אחר.
אולימפיאקוס תצטרך להזיע, אבל החבר'ה מחבל הבאסקים יצטרכו כבר להפגין כדורסל גדול ותושייה כדי להגיע ל-8 הנכסף. אם לבוראל תפסיד הערב ביוון, היא תהיה חייבת גם לשמור על הבית (מול מכבי, פנרבחצ'ה-אולקר וסיינה), ולנצח בחוץ את בשיקטאש, ברצלונה או חימקי. מובן שהמשחק מול בשיקטאש מסומן כניצחון ברמת סבירות גבוהה. אבל אם לבוראל מחליקה בבית מול אחת מהשלוש, היא תצטרך להתעלות מול ברצלונה או חימקי כדי להבטיח שמונה ניצחונות.
*****
ומכבי - היא צריכה להתפלל. היא צריכה לקוות שהקבוצות שמעליה יקיזו זו את דמן של זו, בעיקר השלישייה חימקי-לבוראל-אולימפיאקוס; לעודד בקול את ברצלונה וסיינה; ולהחזיק אצבעות לפנרבחצ'ה-אולקר ובשיקטאש שיעשו איזו סנסציה ויסבו לאחת מהן הפסד משמעותי.
תיאורטית, מכבי עדיין מחזיקה בסיכוי. כדי להשיג שמונה ניצחונות היא תצטרך לנצח חמישה מששת משחקיה הבאים. משחקי הבית הנותרים, מול חימקי ובשיקטאש, הם כמובן מאסט ווין. אחר כך תצטרך לנצח שלושה מארבעה משחקי חוץ.
שוב, גם במקרה הזה משחק החוץ מול פנר-אולקר נראה כמו ההזדמנות הטובה ביותר לרשום ניצחון חוץ יקר. אבל גם לשיטת המקלים, שסבורים שיהיה די, בקונסטלציה מסוימת, בשבעה ניצחונות בלבד, עדיין מכבי תהיה חייבת לנצח בברצלונה, בויטוריה או באתונה. וכדי להגיע לרף שמונת הניצחונות תצטרך לנצח שניים מהם.
מי שמאמין לא מפחד. אבל גם מי שמאמין ולא מפחד צריך לשחק כדורסל. ורצוי שגם יוכיח ווינריות ואופי. לפחות שניים מהשלושה - ווינריות וכדורסל - הם מצרכים שאין למכבי של העונה בשפע.
ohad@walla.net.il