מועד ההעברות של ה-NBA מאחורינו, והסיפור הגדול הוא שאין סיפור. צריך להתאמץ מאוד כדי לציין שני טריידים שניתן לקרוא להם משמעותיים ביומיים האחרונים, וגם בהם עבר רק שחקן אחד שמתוכנן להיות שחקן חמישייה. כל עונה יש שמועות מוגזמות לקראת הדד-ליין, אבל בדרך כלל חלק מהן מתבררות כנכונות ותמיד מגיע מהלך גדול שאף אחד לא צפה. השנה - כלום. כנראה לא היו צריכים לקבוע את היום הזה על תענית אסתר.
אז סיכום הדד-ליין חייב להתחיל בטריידים שלא קרו. קודם כל - אטלנטה שלא מצאה קבוצה לג'וש סמית', אחרי שבשבוע האחרון נדמה היה שטרייד על השחקן שמסיים חוזה הוא וודאי והשאלה היא רק לאן. הטיעונים עכשיו הם שההוקס לא קיבלו הצעה ראויה והעדיפו להמר על הסיכוי הקלוש שהם יצליחו להשאיר את סמית' בקיץ או לנסות להרוויח משהו תמורתו בסיין אנד טרייד. סיפור דומה היה עם יוטה - אצלה גם אל ג'פרסון וגם פול מילסאפ מסיימים חוזה ויש צעירים מאוד מבטיחים שמחכים לדקות בעמדות הפנים. יוטה לא אמורה לרצות או להצליח להשאיר את שניהם, לכן טרייד על אחד מהם נשמע מתבקש.
פרט לחוזים המסתיימים, היו גם מספיק שחקנים שנמצאים בסיטואציה לא מתאימה. טורונטו שיווקה את אנדראה ברניאני באגרסיביות שמזכירה מבצעים של רמי לוי (איטלקי בשקל), בוסטון חשבה ברצינות על להחליף את גארנט בשחקנים צעירים, מילווקי שמה לב שלמונטה אליס היו כמה שבועות מוצלחים ומאז הוא בעיקר מפריע, בקליפרס הבינו שאין להם סיבה הגיונית להמשיך להחזיק באריק בלדסו כמחליף של כריס פול. בחלק מהמקרים הפסקה הנוכחית נפגשה עם הקודמת למה שנראו כמו כיוונים מתבקשים - טריידים שמבוססים על חילוף בין ג'וש סמית' למונטה, ובין בלדסו למילסאפ. בסוף, כאמור, לא קרה כלום.
איך ניתן להסביר את זה? אפשר להתעכב על כל עסקה שלא קרתה וכל שחקן שלא עזב ולהבין את ההיגיון שבהחלטה, אבל זה לא יעזור לתמונה הגדולה. שינוי הוא סוג של הימור ובכל הימור יש סכנה ויש הגיון שמסביר נהדר למה לא, זה לא מונע ממנהלים לקחת הימורים ולא מסביר למה דווקא הפעם אף אחד לא רצה להמר. יכול להיות שחוקי המס שייכנסו בשנה הבאה מתחילים להשפיע על קבלת ההחלטות והופכים את הזהירות לתכונה הבולטת. אפילו הטרייד הגדול שכן היה העונה, המעבר של רודי גיי לטורונטו, נבע בעיקר מניסיון של ממפיס לחסוך כסף. אם זאת הסיבה, זה סימן מדאיג לגבי השפעת החוקים החדשים.
אפשרות מדאיגה יותר היא שמסתמן סוג של ייאוש ברחבי הליגה. אם היה ספק בעניין, השבועות האחרונים העלימו אותו - זאת הליגה של מיאמי. נכון לרגע זה יש מועמדת אחת לאליפות ו-29 אנדרדוגיות. היכולת של לברון להעלות שלושה הילוכים בלי אזהרה מוקדמת ולהוליך את ההיט לניצחונות קלילים על יריבות קשות מסוגלת לגרום לתחושה שכל דבר אחר שקורה בליגה לא רלוונטי. קיוויתי שהתגובה של היריבות האפשריות לתואר תהיה ניסיון להתחזק. שקבוצות צמרת כמו סן אנטוניו, הקליפרס, אינדיאנה ושיקגו יבינו שכדאי להן להביא שחקן משמעותי נוסף - שהן בהחלט היו מסוגלות להביא - אם הן רוצות לחשוב על פייט רציני על התואר. יכול להיות שהוויתור הקולקטיבי של הליגה על ניסיון להתחזק מראה שאף קבוצה לא מאמינה בסיכויים שלה לזכות בתואר השנה? שזו התגובה האמיתית של הליגה לשבועות האחרונים של לברון?
בטריידים שכן קרו, המרוויחה הגדולה היא שוב יוסטון. אני אפילו לא אנסה להסביר מה גרם לסקרמנטו לוותר על הבחירה החמישית בדראפט האחרון בשביל שלושה שחקני רוטציה בינוניים שאולי אחד מהם היא צריכה. לא בטוח שהרוקטס ירוויחו ממהלכי הדד-ליין בטווח הקרוב, תומאס רובינסון יצטרך להוכיח שהוא מסוגל לתרום כבר עכשיו, אבל אין ספק שדריל מורי ביצע מהלך שיתרום לו בעתיד. רבים חשבו שרובינסון יהיה השחקן המוביל של המחזור, יחד עם רויס וויט יש ליוסטון שני פוטנציאלים אדירים בפאוור פורוורד. מספיק שאחד מהם יתממש כדי שיוסטון תהפוך לאחת הגדולות במערב כבר בשנה הבאה, וזה עוד לפני שלוקחים בחשבון את המקום הפנוי בתקרת השכר להחתמת כל שחקן בליגה.
הטרייד השני, זה שבו ג'יי ג'יי רדיק עבר למילווקי, ייחשב למעניין רק לחובבי שמות מקוריים. דורון לאמב יצטרף לאהרון אפללו בדרך להפוך את אורלנדו לקבוצה הישראלית בליגה, מה שיכול להתחזק אם טוביאס האריס יעברת לטוביה. הבאקס קיבלו בטרייד את איש סמית', קיצור של ישמעאל שנשמע דבילי כמעט באותה מידה באנגלית, ואת גוסטבו איון שזה סתם שם נהדר.
מכיוון שהדד-ליין התאפיין בדברים שלא קרו בו, יש מספיק מקום להתייחס גם למה שלא קרה ומעניין במיוחד אותנו - טרייד על עומרי כספי. קליבלנד הצטרפה לרשימת המנומנמות ולא ביצעה אף מהלך, מה שמשאיר את הישראלי בדיוק באותה סיטואציה מייאשת בה הוא נמצא מתחילת העונה. הדד-ליין הוא נקודת ציון משמעותית שמשאירה מעט מאוד אופציות לשינוי במצבו לפני הקיץ.
בהנחה שבקליבלנד הוא לא הולך לקבל דקות משמעותיות (רק מכת פציעות רצינית יכולה לשנות את המצב כרגע), האופציה היחידה שנותרה היא ביי-אאוט - שכספי וקליבלנד יגיעו לסיכום על התרת החוזה תמורת חלק מהסכום שנותר לתשלום. באופן מסורתי, הימים שאחרי הדד-ליין הם תקופת הביי-אאוטים. מכיוון שאין יותר טריידים, שחקנים כאלה נהיים אטרקטיביים יותר עבור קבוצות הזקוקות להשלמות קטנות, רוב הגדולות שומרות לעצמן מקום לאפשרות שפתאום יתפנה שחקן מעניין, בעיקר ותיק שרוצה הזדמנות להתמודד על התואר בשלהי הקריירה.
הבעיה עם האופציה הזאת היא שקשה למצוא קבוצה גדולה שיכולה להיעזר בשחקן כמו כספי. סן אנטוניו הביעה התעניינות לקראת הדד-ליין, אבל לא כל כך ברור למה עם רוטציית שחקני הכנף העמוסה שלה. אם כספי אכן ימצא את עצמו מחפש קבוצה עד לסוף העונה, ההמלצה שלי היא להתמקד בקבוצות שנאבקות על המקום האחרון לפלייאוף במערב:
יוסטון - ויתרה על ארבעה שחקנים והביאה שניים. אמנם אחד הוא הסמול פורוורד פרנסיסקו גארסיה, אבל היתרון ברוקטס הוא שאצלם כספי יוכל לתפקד גם כפאוור פורוורד ואולי יהיה המחליף הראשון בעמדה. הדרישה המרכזית מהפאוור פורוורדים עד כה הייתה להיות גבוהים, לרוץ מהר ולקלוע שלשות מהפינה, את זה כספי יודע לעשות. בריבאונד עומר אסיק מספיק דומיננטי כדי שהחולשה היחסית שלו פחות תבלוט.
פורטלנד - הספסל העלוב של הבלייזרס הוא כנראה המקום היחיד ב-NBA שכספי ייחשב בו כוכב. אין ספק שהוא ימצא דקות בספסל שיש בו רק שחקן אחד שקולע ביותר מ-40 אחוזים מהשדה. ככל שסיכויי הפלייאוף יקטנו יגדלו הסיכויים שניקולה באטום ו-ווסלי מתיוז יעדיפו לוותר על המשך העונה כדי לטפל בפציעות הטורדניות שלהם, מה שיכול להפוך את כספי גם לשחקן חמישייה לתקופה לא קצרה.
הלייקרס - האופציה האטרקטיבית מבין השלוש אבל גם הכי פחות בטוחה. אף פעם לא אומרים לא לאפשרות לשחק עם סטיב נאש, וגם אצל ד'אנטוני והווארד הוא יוכל לתפקד כפאוור פורוורד, אבל ד'אנטוני נוטה לרוטציות קצרות ואין לו בעיה להשתמש רק בשמונה שחקנים שכספי יתקשה לתפוס מקום של אחד מהם. היתרון בהגעה ללייקרס הוא שהוא יהיה במרחק של פציעה של שחקן אחד (וורלד פיס וארל קלארק משחקים כ-40 דקות למשחק ויכולים ליפול מהרגליים בשלב מסוים) מלהפוך לשחקן רוטציה באחת הקבוצות המדוברות בעולם.
אזור ה-NBA בוואלה! ספורט