בשבוע שעבר אלכס פרגוסון נזכר בג'ונתן גרינינג. קשר הנבחרת הצעירה לשעבר, שבגיל 34 עוד משחק היום בנוטינגהאם פורסט, רשם בסך הכל 14 הופעות ליגה בשלוש שנים במנצ'סטר יונייטד בין 1998 ל-2001. הוא המשיך לקריירת פרמיירליג סולידית, אבל בהחלט לא נחשב לאחד השמות המשמעותיים שדרכו באולד טראפורד. אז למה פרגוסון נזכר בו? כדי להמחיש למה הסגל הנוכחי שלו חזק יותר מהקבוצה הגדולה בהדרכתו שזכתה בטרבל הבלתי נשכח ב-1999.
"הסגל שהיה לי ב-1999 לא חזק כמו זה של היום", אמר המנג'ר. "יצאנו לגמר ליגת האלופות ללא רוי קין ופול סקולס המורחקים וכשהנינג ברג פצוע. הייתי צריך לשלוף את ג'ונתן גרינינג, ששיחק עד אז פעם או פעמיים ויש לו מדליה אחרי שישב על הספסל. זה מסביר את ההבדלים בחוזק של הסגל. עכשיו אני יכול להעלות הרכב שונה לחלוטין ועדיין נשיג את התוצאה. אלו לא רק ארבעת החלוצים, אני יכול להחליף את כל ההרכב. יש שחקנים בינלאומיים שלא שותפו במדריד ובגומלין יהיה הרכב אחר לגמרי. אמרתי בעבר: 'יש לי כל כך הרבה שחקנים בינלאומיים, אז למה לא אסמוך עליהם?'"
מנצ'סטר יונייטד נמצאת בעונה מדהימה. היא מוליכה את טבלת הפרמיירליג ביתרון 12 נקודות, העפילה לרבע הגמר הגביע האנגלי ונמצאת בעמדת זינוק נהדרת להדיח את ריאל מדריד מליגת האלופות, כך שחלום הטרבל בחיים. מבט אל מספרי העונה, מגלה תמונה רחבה יותר: השדים האדומים נמצאים בדרך לשבור את כל שיאי המועדון וחלק משיאי הפרמיירליג. האם הקבוצה הנוכחית היא הגדולה בתולדות מנצ'סטר יונייטד בכל הזמנים?
נקודות
מנצ'סטר יונייטד צברה עד 65 נקודות ב-26 מחזורים, כלומר 79.5 אחוזי הצלחה, וכרגע היא בקצב הנכון לשבור את שיא המועדון שנקבע בעונת 1999/00. אז השדים האדומים סיימו כאלופים עם 91 נקודות (79.8 אחוזי הצלחה). ראוי להדגיש כי בעונת 1993/4, צברה יונייטד 92 נקודות, אך עשתה זאת בעונה של 42 מחזורים ב-76 אחוזי הצלחה. עוד עונה ראויה לציון של הקבוצה היא 1956/7, אז צברו השדים 64 נקודות (בשיטה של שתי נקודות לניצחון) מתוך 84 אפשריות, כלומר 76 אחוזי הצלחה.
שיא הפרמיירליג נקבע על ידי צ'לסי של ז'וזה מוריניו בעונת 2004/5. הבלוז צברו אז 95 נקודות (83.3 אחוזי הצלחה) עם הפסד אחד בלבד. כדי לשבור את השיא, פרגוסון זקוק ל-33 מ-36 הנקודות שנותרו בקופה. אפשרי? עד תום העונה מחכה לו עוד דרבי, משחק בית נגד צ'לסי ומשחק חוץ מול ארסנל.
שיא מועדון נוסף שנמצא בסכנה הוא זה של מספר הניצחונות לעונה בפרמיירליג. בארבע עונות שונות (האליפויות 2000, 2007 ו-2009 והסגנות אשתקד), השדים האדומים סיימו עם 28 ניצחונות ליגה. העונה יש להם 21 עד כה עם מספיק משחקים בקופה לשבור גם את השיא של צ'לסי מימי מוריניו שעומד על 29 ניצחונות.
השורה התחתונה: אם יונייטד תשמור על קצב צבירת הנקודות שלה, היא תשבור את שיא המועדון. גם שיא הניצחונות אמור להישבר.
שערים
יונייטד של השנה היא קבוצה דורסנית מבחינה התקפית. עם 62 שערי בליגה, היא מבקיעה 2.38 שערים למשחק, אבל בגזרה הזו, יש לה עבודה כדי לשבור את שיאי המועדון. תינוקות באזבי הפציצו 103 שערי ליגה ב-42 מחזורים (2.45 שערים למשחק) בעונת 1956/57 והמספר הזה שוחזר במדויק כעבור שנתיים, בעונה שלאחר אסון ההתרסקות במינכן ובה יונייטד דווקא לא זכתה באליפות. שיא הפרמיירליג של השדים נקבע בעונת האליפות של 1999/00 עם 97 שערים (2.55 שערים למשחק). באותה עונה שלישיית המחץ של פרגוסון כבשה מחצית מכמות השערים: דוויט יורק (20), אנדי קול (19) ואולה גונאר סולשאר (12).
כדי לשבור את שיא המועדון בפרמיירליג, יונייטד זקוקה ל-36 שערים עד תום העונה, בדיוק שלושה שערים למשחק וזו משימה בהחלט לא פשוטה. גם העונה תהיה לה כנראה שלישיית קדמית בדאבל פיגרס. רובין ואן פרסי כבר עומד על 19 שערי ליגה (שיא המועדון בפרמיירליג שייך לכריסטיאנו רונאלדו עם 31), ווין רוני תרם 10 וחאבייר הרננדס שמונה.
שיא הפרמיירליג שייך לצ'לסי של קרלו אנצ'לוטי שהפציצה בעונת 2009/10 103 שערי ליגה (2.71 שערים למשחק). באותה עונה, צ'לסי דרסה בעיקר בסטמפורד ברדיג' כש-68 מהשערים הובקעו במשחק הבית (3.57 שערים למשחק). אצל יונייטד ההבקעות מתחלקות בצורה שוויונית יותר בין משחקי הבית לחוץ עם 34 שערי ליגה באולד טראפורד ו-28 מחוץ לאצטדיון הביתי. כשלוקחים בחשבון שלקבוצה מחכים עוד שישה משחקי בית ושישה משחקי חוץ, לא נראה סביר שבקטגוריה הזו יישבר השיא. השדים האדומים עצמם, אגב, מחזיקים את שיא הפרמיירליג לכיבושים במשחקי חוץ עם 47 שערים בעונת 2001/2 שהסתיימה במקום השלישי.
לצד ההתקפה שעובדת כמו שצריך, לא מעט ביקורת נמתחה העונה על ההגנה של יונייטד, שספגה עד כה 31 שערים. זה לא חדש, מאז הקמת הפרמיירליג, לא מעט מהאליפויות של הקבוצה לוו בלא מעט ספיגות. למשל, בעונת 1996/7 הוציאו פטר שמייכל ומחליפו ההולנדי ריימונד ואן דר חאו 44 כדורים מהרשת במשחקי הליגה, הכמות הגדולה ביותר מאז הקמת הפרמיירליג. במקרה הזה, דויד דה חאה דווקא נראה בדרך הנכונה לציון דרך לא מרשים.
השורה התחתונה: כרגע משוכת שיא השערים של המועדון נראית גבוהה, אבל אצל ואן פרסי אי אפשר באמת לדעת.
תארים
כשפרגוסון משווה בין הקבוצה הנוכחית שלו לזו שאימן ב-1999, הוא בעצם אומר שיונייטד של העונה היא הטובה בתקופתו. מנגד, לא נכון להיכנס להשוואה לקבוצה המופלאה של 1957 שנספתה כמעט כולה באסון מינכן הן בשל הפצע הפתוח שמלווה את המועדון והן בשל העובדה שאי אפשר באמת להשוות את הכדורגל המודרני לזה של שנות ה-50. יחד עם זאת, כדי שיונייטד הנוכחית תיכנס לספרי ההיסטוריה של המועדון, היא תצטרך לשחזר את ההישג מלפני 14 שנה ולהשלים זכייה בטרבל. זו לא תהיה משימה פשוטה. השדים האדומים לא זכו בגביע האנגלי מאז 2004 (ולא העפילו לגמר מאז 2007), כשברבע הגמר הם עשויים לארח את צ'לסי. ועוד לא דיברנו על המאבקים הקשים בליגת האלופות ובראשם הגומלין מול ריאל מדריד.
כשפרגוסון נשאל לגבי הטרבל, הוא מסרב "להיסחף", כדבריו ועונה בפשטות: "אנחנו לא רוצים להיות מופתעים, במיוחד לא בגביע בו הכל יכול לקרות. ניצחונות לא באים לבד ואנחנו צריכים לדאוג לזה, לשחק בצורה שמכבדת את היריבות. אני מסתכל רק על המשחק הבא וחושב על איך לנצח אותו". מבחינת פרגוסון, העומק בסגל עושה את ההבדל והמפתח הוא הרוטציה הכל כך חביבה עליו: "אני מרגיש שיש רוח טובה בקבוצה וזה ברור. כשאתה מצליח, אתה צריך להסתכל על כל הסגל. אני יודע שיש הרבה שחקנים שהתאכזבו שלא שיחקו במדריד ואני הייתי מאוכזב אם הם לא היו מגיבים כך, אבל אלו שלא שיחקו תמכו באלו ששיחקו וזה טוב. אני מחפש לבחור קבוצה שתנצח והיא תהיה שונה במשחקים נגד רדינג, ק.פ.ר, נוריץ' או ריאל מדריד".
אז בפומבי פרגוסון לא מוכן לדבר על טרבל, אבל בחדר ההלבשה הדברים שונים והסקוטי מריח ריח של היסטוריה. "המנג'ר הבהיר שהוא מצפה שנלך עד הסוף בשלושת המפעלים", אמר השבוע הבלם כריס סמולינג. "הגביע האנגלי לא צפוי ואין סיבה להביט יותר מדי קדימה, אבל אנחנו נראים טוב בבית וניצחון נוסף ייתן לנו את התמריץ להמשיך לעבר גמר נוסף. אני מופתע שעבר כל כך הרבה זמן מאז שיונייטד זכתה בגביע. זה מפעל גדול וכולנו מצפים לו. לפני המשחק מול ווסטהאם בסיבוב השלישי, המנג'ר אמר לנו כמה הוא רוצה לזכות במפעל. יש פה הרבה שחקנים שלא זכו בו למרות שהם נמצאים זמן רב במועדון".
