אחרי 28 מחזורי בונדסליגה בעונת 2010/11, נראה מצבה של מנשנגלדבאך נואש, כמעט אבוד. היא דורגה אחרונה, במרחק חמש נקודות מהמקום ה-16 המוביל למשחקי פלייאוף, וההגנה העלובה שלה ספגה 62 שערים המאזן הגרוע ביותר בגרמניה בפער עצום. זה היה הרגע בו החליט המאמן לוסיאן פאברה על אחד ההימורים הגדולים בקריירה. הוא סיפסל את השוער הבלגי המאכזב לוגאן באי וזרק למים העמוקים את מארק-אנדרה טר שטגן, ילד מקומי אלמוני, שלושה שבועות לפני יום הולדתו ה-19.
לא סתם זרק. הוא נתן לו את האפודה הראשונה בדרבי האיזורי הלוהט מול קלן, שהגיעה חדורה לנקום על התבוסה 4:0 בסיבוב הראשון. הנקמה לא יצאה לפועל. גלדבאך ניצחה 1:5, טר שטגן היה מצוין, ואחד ממסעי ההינצלות המפוארים ביותר שידעה הבונדסליגה יצא לדרך.
גיבור הקאמבק המדהים
בשישה המשחקים שקיבל עד לסיום העונה, ספג טר שטגן שלושה שערים בלבד, וקבוצתו ניצחה ארבעה מהם. היא עקפה את סנט פאולי ואת פרנקפורט, סיימה את העונה במקום ה-16 המיוחל, וגברה על בוכום, המדורגת שלישית בליגת המשנה, במשחקי ההצלבה. 0:1 בבית, 1:1 בחוץ, בשני מופעים נוספים של טר שטגן. כוכב על נולד לפתע, והמדינה כולה עמדה נפעמת אל מול היכולת של נער הפלא. לא רק אינסטינקטים מצוינים גילה טר שטגן, אלא גם קור רוח מדהים וכושר מנהיגות יוצא דופן לגילו. הוא צרח על שחקני ההגנה, אירגן את השורות, ונראה לא פעם כמו אלילו הגדול, אוליבר קאן. טר שטגן גם הוכיח כשרון להוצאת התקפות מתפרצות מהירות, הנשק האהוב ביותר של פאברה, הן בזריקות יד ארוכות והן בבעיטות שוער מדויקות להפליא.
אפשר להשיג יותר מזה? העונה שעברה הוכיחה שאפשר. כבר במחזור הראשון זימן לו לוח המשחקים אתגר קשה ביקור באליאנץ ארנה אצל באיירן מינכן. את כל תשומת הלב קיבל לפני שריקת הפתיחה מנואל נוייר, שערך את הופעת הבכורה בקבוצתו החדשה אחרי המעבר המתוקשר והשנוי במחלוקת מול שאלקה. נוייר כיכב בכותרות גם בסיום, בגלל טעות איומה שהובילה לניצחון 0:1 לאורחים. מנגד, טר שטגן סיפק הצגה עילאית, הדף כל כדור שנבעט לעברו ונבחר לאיש המשחק. הבדלים קיצוניים יותר בין שני השוערים הבלונדינים קשה לדמיין. כבר אז החלו פרשנים לא מעטים להבין שמדובר בשוער העתיד של הנבחרת, שצפוי לאיים ברצינות על מעמדו של נוייר בסגל של יואכים לב.
אלוף אירופה בגיל 17
הם גם נזכרו כי לטר שטגן יש תואר בינלאומי. במאי 2009 אירחה גרמניה את אליפות אירופה עד גיל 17. טר שטגן, שגבר במאבק על האפודה הראשונה על ברנד לנו, אז ילד של שטוטגרט וכיום השוער הראשון של לברקוזן, זכה להתראיין לראשונה לתקשורת. הנושאים לשיחה לא היו רבים, ושמו המיוחד עורר עניין מסוים. "זה שם הולנדי, בהתאם לשורשים שלי" הסביר הילד, אשר נולד במנשנגלדבאך, המרוחקת קילומטרים ספורים מהגבול עם מחוז לימבורג. "לא צריך לדאוג לפני הגמר מול הולנד?", שאל אותו העיתונאי בקריצה. "תעשה לי טובה" צחק טר שטגן. הגרמנים ניצחו את הכתומים 1:2 בהארכה, והשוער הצטיין.
מעניין לציין כי שלושה שחקנים בלבד מהסגל המנצח ההוא, כיום בני 20 או 21, צמחו בינתיים לשחקני בונדסליגה מוכרים. שניים מהם, כאמור, שוערים. שחקן השדה היחיד שעשה זאת הוא מריו גצה, הגאון של דורטמונד. כל היתר עדיין מחפשים את עצמם, ושני כובשי השערים בגמר, פלוריאן טרינקס ולנארטי טי, נכשלו למרבה הצער בהזדמנויות שקיבלו מתומאס שאף בברמן ונאלצו לעזוב את הקבוצה. דווקא לשוערים קשה יותר לפרוץ בגיל צעיר ההזדמנויות מעטות יותר, הלחץ המנטלי גדול יותר, האחריות כבדה יותר, והם מבשילים בדרך כלל בשלב מאוחר יותר. במקרה של טר שטגן ולנו, המציאות הפוכה מהסטטיסטיקה.
לא מפסיד לבאיירן
טר שטגן לא היה צריך חיזוק מיוחד לביטחון העצמי, אבל אחרי המופע במינכן הוא יצא לעונה נדירה בכל קנה מידה. גלדבאך, אשר רבים ציפו ממנה להיאבק שוב נגד הירידה, דהרה בצמרת הגבוהה, והציגה משחק מצוין עד כדי כך, שהמקום הרביעי וההעפלה לפלייאוף לליגת האלופות היוו עבור אוהדיה אכזבה מסוימת בסיום. השוער הצעיר לא החסיר דקה, ועד לסוף מרץ היה רק משחק אחד בו ספג יותר משער, תיקו 2:2 מול לברקוזן. אם נצרף לרקורד גם את הגביע, בו העפילה בורוסיה לחצי הגמר, נקבל נתון עוצר נשימה. ב-39 המשחקים הראשונים בקריירה, המפגש ההוא מול לברקוזן היה היחיד בו הוציא טר שטגן יותר מכדור אחד מהרשת. ספק אם היה בהיסטוריה שוער שיכול להתגאות במאזן דומה. הכינויים המפרגנים לא הפסיקו לזרום. היו שקראו לו "מיני-קאן", ועבור אחרים הוא היה "נוייר החדש" משחק מילים מעט ילדותי, Neuer Neuer בשפת המקור.
תוך כדי כך, הפך טר שטגן ליריב לא נוח במיוחד עבור באיירן. בסיבוב השני בעונה שעברה השלימה גלדבאך ניצחון כפול על הבווארים, 1:3. בחצי גמר הגביע שמר טר שטגן על רשת נקייה במשך 120 דקות בתיקו מאופס, אם כי כאן נוייר בכל זאת גבר עליו בדו קרב הפנדלים. גם העונה, כשהיא רומסת את הליגה כולה ללא מעצורים, לא הצליחה החבורה של יופ היינקס לגבור על גלדבאך, כאשר טר שטגן סידר לה תיקו 1:1 באליאנץ ארנה. הסיכום בינתיים ארבעה משחקי קריירה מול האלופה שבדרך, שני שערי חובה, אפס הפסדים.
"הוא ידיח את נוייר"
לא פלא שהיינקס הצהיר כבר לפני חודשים רבים: "לא רחוק היום בו טר שטגן יהיה השוער השני בנבחרת, סגנו של נוייר". אלא שזו התחזית הפסימית. ספ מאייר, שוער העבר האגדי של באיירן, לא היסס לקבוע כבר לפני שנה: "טר שטגן לא פחות טוב מנוייר. מנואל הקדים אותו כי הוא מבוגר יותר, ותפס את המקום בנבחרת, אבל גם מארק אנדרה הוא שוער ענק". קאן עצמו שיבח בהזדמנויות שונות: "טר שטגן יוצא מהכלל, כשרון נדיר".
מאמן השוערים של גלדבאך, יורג שטיל, הולך רחוק אף יותר: "הוא יהיה השוער הטוב ביותר בעולם. הפוטנציאל שלו מדהים. אחרי המונדיאל הקרוב, הוא יחליף את נוייר בשער הנבחרת". שטיל משבח במיוחד את הסגנון של חניכו: "טר שטגן לא מתרוצץ ברחבה, אלא עושה בדיוק את מה שצריך לעשות. זה פחות ספקטקולרי, אבל יותר בטוח".
במשך כל העונה שעברה, במהלכה ספג טר שטגן 24 שערים ב-34 משחקי ליגה, התנהל קמפיין תקשורתי נרחב לזימונו לנבחרת. יואכים לב, אשר נטייתו הטבעית הייתה ונשארה לשמור אמונים לשחקנים שהוא מכיר, היסס, אך זימן לבסוף את כוכב גלדבאך לסגל המורחב, לצד נוייר, טים ויזה ורון רוברט צילר. הוא גם העניק לו את הבכורה במדים הלאומיים במשחק הידידות מול שווייץ. התוצאה הייתה מזעזעת. גרמניה הפסידה 5:3, וגם אם השוער הצעיר לא היה אשם ישירות בלעדית באף שער, לא קל לפתוח את הקריירה הבינלאומית עם חמישייה ברשת. במקום לעודד את כוכב העתיד שלו, החליט לב בצעד של קהות לב להדיח את טר שטגן מהסגל הסופי.
הפנדל של מסי
ההזדמנות השנייה בנבחרת הגיעה באוגוסט, כאשר צילר הורחק בפתיחת משחק הידידות מול ארגנטינה, וטר שטגן נכנס לשער כדי לעמוד מול פנדל של ליאו מסי. בקרב זה מול השחקן הטוב בעולם הוא יצא עם ידו על העליונה אולם בהמשך נכנסו הגרמנים למגננה בנחיתות מספרית, והפסידו 3:1. תוצאת ביניים מבחינת טר שטגן שמונה שערי חובה בשני משחקי נבחרת, והדבר השפיע עליו לא מעט העונה. מספר הטעויות במשחקי הליגה גדל, ובתוספת היחלשות כללית של הגנת גלדבאך בעקבות עזיבתו של הבלם הברזילאי דאנטה לבאיירן, המאזן הורע באופן משמעותי מאוד.
הקבוצה של פאברה מדשדשת במרכז הטבלה עם 33 שערי חובה ב-22 משחקים, וגם באירופה היא רחוקה מלהיות מרשימה בעורף. גלדבאך נכנעה לדינמו קייב במוקדמות ליגת האלופות, אם כי גם השתתפות בליגה האירופית מרגשת את אוהדיה עד אין קץ. עובדה יותר מעשרת אלפים אוהדים גרמנים נהרו בימים האחרונים לרומא לקראת משחק הגומלין מול לאציו, אחרי 3:3 בשבוע שעבר. בקרב זה היה טר שטגן טוב, בניגוד לפאשלות בהפסד הביתי 4:2 לפנרבחצ'ה בשלב הבתים או בתיקו 2:2 במארסיי.
אלא שהשוער שומר על קור רוח בכל מצב. "מובן שהטעויות מעצבנות אותי, אבל אחרי שאני מנתח אותן ולומד את המסקנות, אני משתדל לא לחשוב עליהן יותר. היו הרבה סיבות לירידה בכושר, אך זה לא יגרום לי להטיל ספק ביכולותיי. צריך להישאר רגוע ומרוכז, והכל יסתדר" הוא אומר. אוהדי גלדבאך נוטים להסכים איתו, וכך גם הסקאוטים של הקבוצות הבכירות ביבשת.
מתי לעזוב את הקן?
בינואר קושר שמו של טר שטגן למעבר אפשרי לריאל מדריד. "מחמיא לשמוע על עניין מסוג זה, אבל יש לי הרבה עבודה להשלים בגלדבאך" אמר אז השוער. בשבוע שעבר נפוצה שמועה חדשה, מתוצרת העיתון הספרי "מארקה", לפיה הגרמני כבר חתם על טיוטת חוזה בברצלונה כדי לרשת את ויקטור ואלדס שמתכוון לעזוב בסוף העונה. הדבר גרם לאסוציאציות עצובות עם רוברט אנקה, השוער הגרמני הקודם של בארסה, שסבל מדיכאון בקטלוניה. גם הוא הרי החל את הקריירה במנשנגלדבאך. אלא שמוקדם מאוד לסגור את העסקה. סוכנו של השוער ביטל את הדיווח על הסף: "אלה שטויות". המנהל הספורטיבי של גלדבאך, מקס אברל, הודיע: "לא נגיב לכל ברווז מטופש", וטר שטגן עצמו הבטיח שוב לאוהדים שאין לו כוונה לעזוב.
העזיבה, אם וכאשר תתרחש, לא תהיה פשוטה נפשית. טר שטגן נולד בעיר, הצטרף לקבוצה בגיל ארבע, ומאז לא עזב אותה לרגע. הוא מאוהב במקום עבודתו, הקשר שלו עם אוהדים חזק ביותר, ורק לפני חודשיים כל העיר התגייסה לאתר את כלבו שברח. מצד שני, גם נוייר נולד בגלזנקירשן, אהד את שאלקה מהחיתולים, וצמח בתוך המועדון עד שענד את סרט הקפטן עד שהחליט בכל זאת להתקדם, ועוד תוך ביצוע מעשה בגידה של ממש מבחינת היציעים הכחולים. סביר שכדי להתמודד איתו על אפודת השוער הראשון של גרמניה, יצטרך בשלב מסוים גם טר שטגן לנטוש את הקן. האם זה יקרה הקיץ או בהמשך? בשלב זה, לאיש אין תשובה.