פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        איך שגלגל מסתובב לו

        מ-0:3 מרשים בטדי ל-3:0 אומלל בקרית אליעזר. אורן יוסיפוביץ ישב ביציע המפולג של אוהדי בית"ר ירושלים וראה שהמחנאות חלחלה היטב גם לדשא, ובמיוחד לגופו של ערן לוי. עצמי של בראשי? לא אם תשאלו את משפחת גלושצ'ביץ', שקיבלה אתמול חבר חדש ועגול

        איך שגלגל מסתובב לו

        ועדת ביקורת

        גישות וחניות: 1,500 בית"רים הצפינו לחיפה ביום ראשון – נוח עד נוח מאוד.

        קופות: 40 נוער/חייל, 85 מבוגר.

        כמה המשחק היה צריך לעלות: מזג אוויר טוב, קהל מעורר עניין, שלישייה משמעותית ברשת ומופע יחיד של שרוך מונטנגרי. 60 שקל, בכיף.

        קהל הפועל חיפה: פתאום, אחרי שהשרוך המונטנגרי כבש את השני, אתה שם לב שיש כמה אלפים באדום, ושהם אפילו מחברים שירים לא רעים. גם בקהל הזה היתה קצת מחאה, אבל הערב הם באו קודם כל לתמוך. וכמו שאמר בסיום המאמן ניר קלינגר, זה עזר. כמה שזה עזר. ציון: 7.

        קהל בית"ר ירושלים: אם הקהל של בית"ר הולך לפסיכולוג, הפסיכולוג הולך לפסיכולוג. סכיזופרניה, מניה דיפרסיה, איזו מחלה שלא תרצו. מחנאות מפוצלת בלתי ניתנת להבנה. וכמו שהראה בסיום המאמן אלי כהן, זה פגע. כמה שזה פגע. ציון: 4.

        הרגע של המשחק: דקה 22. טובארנו פינאס שוגה ושם את חן עזריאל באחד על אחד מול קאלה דרשלר. רק שאל איזה צד, קבור את הכדור, עשה 0:1 ותסיים את המשבר. אבל כמו לפני שבועיים בגרונדמן, כך אתמול בקרית אליעזר. החלוץ הלא מרוכז של בית"ר רשם משחק חמישי ללא כיבוש. לא כל יום הפועל תל אביב.

        המספר הנוסף: 0:3. התוצאה של אתמול, התוצאה בסיבוב הקודם, התוצאה בפעם האחרונה שבית"ר ירושלים שיחקה בקרית אליעזר מול הפועל חיפה.

        שוטרים בקרית אליעזר לקראת המשחק בין הפועל חיפה לבין בית"ר ירושלים (אדריאן הרבשטיין)
        "כאילו אנחנו רוצחים". כלבי המשטרה מחוץ ליציע ג' בקרית אליעזר (צילום: אדריאן הרבשטיין)

        מעשה שהיה, כך היה

        "שום דבר לא ידוע
        לא שנה, לא שבוע
        יש לנוע לנוע
        ולחשוב שהייתי יכול
        לחזור על הכל
        אבל בן אדם
        זה קרה"

        קצת אחרי שהשרוך המונטנגרי, ולדימיר גלושצ'ביץ' ("אני מטר תשעים ושלושה. וחצי"), כבש את הראשון, התחיל האקשן האמיתי. הקהל ה"אנטי" של בית"ר שר נגד איציק קורנפיין. הקהל ה"שפוי" של בית"ר שר נגד יוסי אבוקסיס. והקהל של הפועל חיפה שר נגד יואב כץ. ואז, רק כי היה כל כך הרבה "נגד", מחנות האוהדים שיתפו פעולה. אוהדי בית"ר שרו נגד כץ ואוהדי הפועל חיפה שרו נגד קורנפיין. סיפור אמיתי, והסיפור של בית"ר ירושלים בחודש האחרון. יותר מדי נגד.

        כרגיל למשחקים האחרונים של בית"ר ירושלים, המשטרה נתנה עבודה. כ-20 כלבים מגודלים רק חיכו לאידיוט שיעז להסתבך להם בשיניים, ו-200 שוטרים הגיעו לתת יחס של שוטר על כל שני אוהדים. "כאילו אנחנו רוצחים", אמר אוהד בית"ר בתור לקופות הכרטיסים.

        לאחר הבלאגן בכניסות לטדי במשחק מול סכנין, אוהדי בית"ר באו מוכנים. פגישה עם עורכי דין באמצע השבוע חידדה מה מותר ומה אסור, וכאילו זה פרק של "סוטס", האוהדים עשו למשטרה בית ספר. "אני מת שלא יכניסו אותי", אמר אוהד שלבש חולצת "איציק תתפטר". למה? "זה 20 אלף שקל", אמר ופנטז. ואז הם רקמו תוכנית. "כולם נכנסים ביחד", אמר המנהיג, ודאג שכמה שיותר מצלמות יחכו בקופות. והן חיכו. "אסור לך להיכנס עם החולצה הזו", אמר הסדרן לאוהד, וזה חייך בערמומיות. "הכל מצולם", השיב האוהד, "אתם הולכים לחטוף כזו תביעה".

        האוהדים איימו, הצלמים הקליקו והשוטרים התקפלו. מאחת האוזניות בקעה הפקודה המתוסכלת: "טוב, תנו להם להיכנס". אוהדי בית"ר, באקט ראוי להערכה, סימנו ניצחון. זה יהיה הניצחון האחרון שלהם בערב הזה.

        ולדימיר גלושצ'ביץ' שחקן הפועל חיפה (אדריאן הרבשטיין)
        "ידעתי לפני המשחק שבבית"ר יעלה בלם חדש, אבל לא אכפת לי מול מי אני משחק". גלושצ'ביץ', לטענת התמונה ולטענת גלושצ'ביץ', נוגח את השני (צילום: אדריאן הרבשטיין)

        "אם
        אם רק תביני
        אם רק תאמיני
        זה לא בשמיים
        הושיטי ידיים
        אם... "

        ולדימיר גלושצ'ביץ' וכדור המשחק – אתם תתנו את הגול השני לבראשי; הוא, ובצדק, לקח אותו לעצמו – הסתובבו להם בכיף בחדר ההלבשה. התקלחו ביחד, התלבשו ביחד. "אני נגחתי", הוא נשבע, "זה גול שלי". תראו את התקציר ותבינו – זה היה יכול להסתיים גם בחמישייה. הכל הלך למונטנגרי. אחרי המקלחת יובל אבידור ניגש אליו ואמר לו: "זה לילה ללכת לקזינו. אתה לא יכול להפסיד".

        גלושצ'ביץ' יצא מחדר ההלבשה לעמדת הראיונות. הוא והכדור כמובן. בן 33 הבחור, אבל הוא התרגש מאוד. הוא רעד, וזיעה הצטברה על המצח. אשתו, אנה, צילמה הסצנה באייפון. כמה דקות לאחר מכן הזוג יתיישב על הספסל, אנה תשים את הכדור מתחת לחולצה והשניים פשוט יצחקו. במונטנגרו הוא חורר רשתות, ולדימיר. פה, כפי שהוא הודה, "זה קצת יותר קשה. אבל הייתי בזון הערב", הוא הסכים, "הרגשתי שהכל יכול להיכנס לי. הכי חשוב שניצחנו. כל משחק זה משחק הישרדות". במקרה, או שלא, השיר שמתנגן בקרית אליעזר אחרי גולים הוא "I will survive".

        משני צדדיו של גלושצ'ביץ' היו אוהדים מוחים. האם הוא בכלל מבין על מה? "מישהו ניסה לספר לי", הוא אומר, "אבל האמת שאני לא מבין ב-100 אחוז מה הם רוצים. שמעתי שאוהדי בית"ר עושים בלגאן על משהו, אבל אני לא בטוח לגמרי למה הם עושים את כל זה". מטר תשעים ושלוש. "וחצי", הוא מקפיד. גם אשתו (הוא קורא לה אנה, אתם תקראו לה ברבי) בגובה של כדורסל, אבל הוא בחר דווקא בכדורגל. מזמן לא היה ערב דומיננטי כל כך של שחקן גבוה. זה לא היה כוחות. "ידעתי לפני המשחק שבבית"ר יעלה בלם חדש, אבל לא אכפת לי מול מי אני משחק. אני נותן את הכל בכל משחק".

        איזה גול הוא הכי אהב? "את הראשון", הוא לא מתלבט, "כי מסרתי יפה לאבידור, רצתי לקורה הרחוקה ונגחתי כמו שצריך. כמו חלוץ מרכזי טוב". אחרי המשחק הוא ייקח את הכדור הביתה, יחתום עליו את התוצאה ואת התאריך, לתפארת הדורות הבאים לבית גלושצ'ביץ'. ערב מצוין, אני אומר, טוב לקליפ ביוטיוב. הוא לוחץ את היד, מחייך ומשחרר: "אני זקן מדי ליוטיוב".

        אוהדי בית"ר ירושלים (אדריאן הרבשטיין)
        כבר לא ברור מי נגד מי, אבל יש יותר מדי נגד. אוהדי בית"ר ירושלים (צילום: אדריאן הרבשטיין)

        "למעלה הוא עלה
        למטה היא נפלה
        ושוב להתחלה והלאה
        כי גבוה זה עמוק
        קרוב אולי רחוק
        הבכי והצחוק והלאה"

        זה היה דוקטור בית"ר ומיסטר ירושלים, וזה התחיל כבר בחוץ.

        ויכוחים בלתי פוסקים בין אוהדי בית"ר ירושלים לבין עצמם. חלק שונאים את ארקדי וחלק את קורנפיין וחלק את הצ'צ'נים וחלק את עצמם. דיונים אמיתיים, חלקם רגועים וחלקם רועמים, אבל כולם אכפתיים. זה היה כמעט מבוים. לאיפה שהראש לא פנה, ראית קבוצה של חמישה בית"רים צועקים מנסים לברר מי צודק יותר.

        יציע ג' נחלק. בפינה הדרומית, האנטי. הם מקללים את קורנפיין, מגעילים לעבר קאדייב, לא תומכים בקבוצה אפילו לרגע. בפינה הצפונית, ה"שפויים". הם תומכים בקבוצה, גם בילד הצ'צ'ני וגם באריאל הרוש, ולא מקללים לרגע. זזת קצת ימינה – אתה בגוש הטוב. זזת שמאלה – נהיה רע. במחצית השנייה, החבר'ה הרעים גנבו לחבר'ה הטובים את המקלות של התוף. אם אנחנו לא מעודדים, אף אחד לא מעודד. אבל אז כוחות השיטור המופרזים יצאו למשימת האיכוף המדהימה בתולדותיהם – הם פרצו פנימה, לקחו את המקלות מהרעים והחזירו לטובים. סוף טוב הכל תוף.

        המחנאות המדהימה ביציעים, שהורסת את בית"ר כבר חודש, חלחלה בשקיפות מלאה גם לדשא. עזריאל לא יודע מערן לוי, ומויאל לא מכיר בברק משה. המגנים לא תומכים, הבלמים לא מפריעים. ואז גם מויאל צועק בחילוף, ופתאום השריף אולי כבר לא שריף. רבות דנו בהשפעה של הבאת הצ'צ'נים ומרד הקהל. 1 מ-12, סופרים שם, ומאשימים את הרכש של גאידמק. אבל לבית"ר ירושלים אסור להתחבא רק מאחורי הנסיבות. מקצועית, הקבוצה לא מתפקדת. מקצועית.

        אותה מחנאות, אגב, באה לידי ביטוי באופן מושלם בתוך גופו של ערן לוי. השחקן שהכי כיף לראות בישראל, כבר אמרנו, אבל הכיף שלנו זה לא תמיד הכיף שלו. פיצול האישיות של לוי מתבטא בגפיים. עם הרגליים הוא אמן, עם הידיים הוא המן. כל פעם שהרגליים לא מצליחות לבצע, הידיים עולות אל על, לאותו גובה שבו נמצאים העצבים. עזריאל לא מסר טוב, מגרלשוילי לא השתלט טוב, מויאל לא סגר טוב? ערן לוי, והידיים, מראים לכם עד כמה טעיתם. לוי, שאין גבול למחמאות שמגיעות לו על יכולתו, חייב להתחיל לשלוט בעצמו. כי כשפחות הולך, הוא פחות נראה כמו אימפריה והרבה יותר כמו ילד בכיין ומעצבן, שאלי כהן מצטער על כל דקה שהוא בהרכב שלו.

        ערן לוי שחקן בית"ר ירושלים מאוכזב (אדריאן הרבשטיין)
        כשפחות הולך, הוא פחות נראה כמו אימפריה והרבה יותר כמו ילד בכיין ומעצבן, שאלי כהן מצטער על כל דקה שהוא בהרכב שלו. ערן לוי (צילום: אדריאן הרבשטיין)

        תוך סיבוב אחד בדיוק, בית"ר הגיעה מהנקודה הגבוהה ביותר שלה העונה לנקודת השפל. מ-0:3 כוחני על הפועל חיפה בטדי – משחק השיא של הבחורים של אלי כהן – ל-3:0 אומלל מול אותה הפועל חיפה. היום הכי נמוך, הצהוב הכי שחור.

        איך הגלגל מסתובב לו.

        * * * * *

        לטוויטר של אורן יוסיפוביץ

        מייל: orenjos@walla.co.il

        לכל המשחקים במדור המגרשים

        נתונים: אתר דריבליסט

        הפועל חיפה הביסה 0:3 את בית"ר ירושלים

        קובי מויאל התעמת עם אלי כהן

        חלוץ הפועל חיפה ולדימיר גלושצ?ביץ?, אשתו אנה וחברה (יח"צ)
        החבר החדש למשפחת גלושצ'ביץ'. ולדימיר, אנה, חברה והכדור
        ולדימיר גלושצ'ביץ' שחקן הפועל חיפה (אדריאן הרבשטיין)
        בראשי מי? גלושצ'ביץ' עם הפרס (צילום: אדריאן הרבשטיין)
        ניר קלינגר מאמן הפועל חיפה (אדריאן הרבשטיין)
        רגעים של אופטימיות. ניר קלינגר (צילום: אדריאן הרבשטיין)
        ג'יבראיל קאדייב שחקן בית"ר ירושלים (אדריאן הרבשטיין)
        חלק בעדו, חלק נגדו. ג'יבראיל קאדייב (צילום: אדריאן הרבשטיין)