כולם שאלו מתי זה יגיע, חלקם גם רצו שזה יגיע, ואכן מכבי חיפה ספגה היום (ראשון) את הפסדה הראשון בעידן אריק בנאדו. ההפסד הזה הגיע בעיתוי רע למדי. חיפה הייתה צריכה את הניצחון כדי להידבק למכבי תל אביב ולברוח מהפועל תל אביב, ולא עמדה במשימה. אז נכון שהיא חוזרת הביתה לחיפה ללא נקודות, לראשונה זה תקופה ארוכה, אבל היא בהחלט יכולה להיות מרוצה מהיכולת, מהנחישות ומהרצון שלה לנצח.
חיפה הגיעה למשחק חוץ קשה מאוד. היא שיחקה מול קבוצה בעלת סגנון ושיטה, כזו שיודעת להקשות על היריב. אבל חיפה לא התבלבלה, והצליחה במספר רב של פעמים לפרוץ את המערך הסגור של בני יהודה. היא הגיעה לאינספור מצבים והזדמנויות, הכדורים שפשפו את הקורות ונעצרו במשקופים, אבל הירוקים חסרו היום את הריכוז, את החדות ואת הרגל המסיימת שתכריע את המשחק.
אפשר לומר שבנאדו השתמש בכל הכלים ההתקפיים שלו. חיפה ידעה לצאת קדימה גם מהאגפים, גם לתקוף מהמרכז, וביצעה את זה מספר רב של פעמים בצורה יפה, נכונה וטובה, אבל לא הצליחה לתרגם את זה לשערים. אין ספק שמהמשחק של היום המרוויחה הגדולה היא לא רק בני יהודה, אלא גם מכבי תל אביב, שבשבוע חשוב מבחינתה, לקראת הדרבי היוקרתי, הצליחה להרחיק את שתי היריבות שלה בצמרת.
בשבוע האחרון הכריזו על הצטרפותה של מכבי חיפה למרדף על התואר, ויכול להיות שזה גבה ממנה מחיר. צריך להבין את הדרך הארוכה שעברה הקבוצה, את צבירת נקודות שחילצה אותה מהתחתית עד לצמרת. זה דבר קשה ומתיש. הפער היה גדול מאוד, וכשיש קבוצה יציבה (יחסית) כמו מכבי תל אביב שממשיכה לצבור נקודות, הרדיפה הזאת קשה. היא מלחיצה את השחקנים, ובשבוע האחרון ראינו עד כמה בנאדו מנסה לתת את השקט שהיה לקבוצה שלו לפני הגעתה לצמרת. יכולנו לראות גם לקראת סיום המשחק הערב עד כמה חוסר השקט פגע בשחקני החלק הקדמי של חיפה.
אבל למרות זאת, חיפה יוצאת מהמשחק הזה בראש מורם. הייתה היום רק קבוצה אחת על המגרש, ששלטה בקצב, והגיעה להרבה מאוד מצבים. בני יהודה הייתה צריכה להיות מובסת, ובמחצית השנייה שראנוב בקושי נגע בכדור. למרות ההפסד היום של מכבי חיפה, אני ממש לא חושב שסיפור האליפות גמור, במיוחד כשנותרו עוד כל כך הרבה משחקים עד לסיום העונה, כולל הפלייאוף. אין ספק שחיפה תמשיך להוות יריבה עד הסוף.
בני יהודה, מנגד, הכינה את עצמה לסגנון המשחק שראינו. היא קיוותה לעקוץ את חיפה ולתפוס אותה לא מוכנה, ועמדה במשימה. היא לא עשתה הרבה, אבל עשתה את כל מה שחיפה ניסתה ולא הצליחה, ובשתי בעיטות למסגרת כבשה שני שערים. בני יהודה עבדה קשה, השתדלה ונלחמה, ונהנתה לא רק מהמזל, אלא גם מההחמצות של חלוצי חיפה. לא מגיעות לה יותר מדי מחמאות על הבונקר, אבל מי צריך מחמאות, כשיש שלוש נקודות.
ולסיום, חבל שדווקא בעונה מלאת עניין בליגת העל, אנחנו עדים לתופעות לא נעימות ביציעים. היום ברמת השרון, ולמעשה בכל השבוע האחרון בבית"ר ירושלים, היינו עדים למחזה משפיל ולגזענות מבישה מהאוהדים. כמי שהיה שחקן זר בכדורגל האירופאי וראה אנטישמיות, בתור מי ששמע צעקות גזעניות מהיציעים באירופה, קשה לי להביע עד כמה זה קשה ומסוכן, כמה זה צורם לשמוע את הדברים האלה, ואין ספק שאנחנו צריכים להוקיע את התופעה הזו, ולהרחיק אותה מהיציעים.