לא מעט פעמים בשנים האחרונות הספדנו את בוסטון, כמעט כל שנה מחדש עולה השאלה האם הקבוצה הזאת גמרה את הסוס או שעוד יש לה מה להציע. בכל הפעמים האלה חבורת הוותיקים של דוק ריברס צחקה על כל המספידים בדרך לעוד פלייאוף לא הגיוני. אבל הפעם פשוט אי אפשר להתחמק מהמסקנה העצובה - הפציעה של רייג'ון רונדו היא סוף הדרך עבור הדור הנוכחי של בוסטון.
אפשר לנסות לחפש מוצא מהקביעה החד משמעית הזאת. אפשר לטעון שרונדו פחות חשוב לבוסטון מהנדמה, שיש לו גם חסרונות משמעותיים, שהוא מחזיק יותר מדי בכדור, רוב המשחקים לא מאיים על הסל ומאפשר להגנה להתכווץ ושומר הרבה פחות טוב מהרושם שהוא יוצר. אפשר להיתלות בניצחון האדיר בהארכה כפולה על מיאמי ביום בו נודע על הפציעה של רונדו, ניצחון שמזכיר את הלב הענק של הקבוצה הזאת. אפשר לשים לב שבוסטון עדיין נראית הפייבוריטית להשיג את המקום השמיני במזרח וברגע שהסלטיקס מריחים פלייאוף...
אלא שכאן בדיוק מתחילה הבעיה. ברגע שבסלטיקס מריחים פלייאוף רונדו הוא הראשון שמעלה כמה הילוכים והופך לשחקן אחר לגמרי. אי אפשר לדמיין את ההצלחות של בוסטון בפוסט סיזן בשנים האחרונות בלי ההתעלויות שלו. בשנה שעברה היו לו ארבעה טריפל דאבלים (שניים במשחקי 7), משחק של 44 נקודות והשתלטות על המאני טיים בניצחון המכריע על פילדלפיה. שנתיים לפני כן, בקמפיין הגמר, הוא פירק לבד את קליבלנד של לברון עם 20.7 נקודות ב-54 אחוזים מהשדה, 7 ריבאונדים ו-11.8 אסיסטים למשחק. שנה לפני כן הייתה סדרת הסיבוב הראשון הפסיכית ההיא מול שיקגו והוא סיים את כל הפלייאוף עם ממוצעים של 16.9 נקודות, 9.7 ריבאנדים ו-9.8 אסיסטים. מישהו באמת רוצה להאמין שבוסטון הנוכחית מסוגלת לעבור סדרה בלי התרומה הזאת של רונדו?
כמובן, לא רק רונדו יהיה חסר אלא גם ריי אלן. ג'ייסון טרי שהיה אמור להחליף אותו לא מתקרב ליכולת שלו מדאלאס, אבל אולי דווקא הפציעה של רונדו תהפוך את היכולת של טרי ליצור לעצמו מצבי זריקה לחשובה יותר ותכריח את ריברס להשתמש בו נכון יותר. טרי הופך לכלי ההתקפי השלישי בקבוצה אחרי פירס וגארנט, כל השאר תלויים באחרים שייצרו בשבילם אך כרגע לא ברור מי אמור למסור להם. ההתקפה של בוסטון הייתה בינונית ומטה גם עם רונדו, עכשיו היא בסכנה להפוך לחלשה בליגה. פירס וגארנט יצטרכו לעשות הרבה יותר בגיל בו הם אמורים לשמור כוחות, התוצאה עשויה להיות ירידה חדה ביעילות שלהם. נדמה שרק התעלות של טרי יכולה לשנות משהו מהותי.
האם זה אומר שדני איינג' צריך לפרק עכשיו את החבילה? לחפש טריידים על פירס וגארנט, לנסות להשיג צעיר מוכשר ובחירות דראפט ולתת במה לצעיר כמו אייברי בראדלי? אולי בדיעבד זה יתברר כצעד המעשי ביותר בשלב כזה, אבל קשה לצפות ממנו לקבל החלטה כזו כרגע, מה גם שלגארנט יש סעיף שמאפשר לו לפסול טריידים ומסבך את הסיפור. יותר הגיוני שאיינג' ייתן לעונה הזאת לעבור ואז יחשוב מחדש על המצב.
בשבועות שנשארו עד הדד-ליין איינג' צפוי לחפש פוינט גארד שיעזור לו לשמור על המקום השמיני ועל כרטיס לפלייאוף. הייתה ציפייה בליגה שבוסטון תנסה להכניס את עצמה לטרייד המשולש של רודי גיי (שעליו אפרט בהמשך) כדי להשיג את חוזה קלדרון, אבל זה לא קרה. אך לא חסרים רכזים מעניינים בליגה שהסלטיקס יוכלו לנסות להביא. אני מקווה שאיינג' לא יתייחס למשחקים שנשארו עד פגרת האולסטאר כמבחן לסגל הנוכחי מכיוון שמדובר בלוח נוח במיוחד. מיד אחרי האולסטאר בוסטון תצא לחודש וחצי קשים מאוד ועמוסים במשחקי חוץ שקשה להאמין שהיא תצלח עם בראדלי כרכז ראשון.
למזלם של הסלטיקס, לא בטוח שיש במזרח קבוצה שמסוגלת לקחת להם את המקום השמיני. פילדלפיה נמצאת במרחק שלושה משחקים אבל ממשיכה לחכות לחזרה של אנדרו ביינום ולהיראות רע בלעדיו. העדכון האחרון לגבי ביינום הוא שהוא צפוי לחזור להתאמן כשחזירים יעופו ולחזור לשחק יחד עם גרג אודן. מאחורי פילי נמצאות דטרויט וטורונטו שבדיוק התחזקו (בעיקר טורונטו), אבל הפער נראה גדול מדי עבורן. לכן הסיכוי לסדרה אחת נוספת לפחות עבור פירס וגארנט נראה סביר כרגע. גם אם מדובר בהדרן, מגיע להם לקבל אותו.
סיבה נוספת שיכולה לגרום לאיינג' לחכות לקיץ היא שהוא ירצה לקבל כיוון כללי לגבי מה שניתן יהיה לצפות מרונדו כשהוא יחזור. הוא אמור להתעניין במיוחד בתפקוד של שני שחקנים עד סוף העונה - דרק רוז וריקי רוביו. גם הם פוינט גארדים דומיננטיים שסבלו מקרע ב-ACL, הפציעה של רונדו, בעונה שעברה. רוביו כבר חזר אך בינתיים לא נראה טוב, רוז עדיין בתהליכי שיקום. רונדו נמצא איפשהו ביניהם במידה בה הוא מתבסס על יכולות אתלטיות, כך שבהחלט יכול להיות שבעזרתם ניתן יהיה לקבל אינדיקציה לסיכוי של רונדו לחזור לעצמו באמת. אולי אם שניהם ייראו טוב בהמשך העונה זה ישכנע את איינג' לתת צ'אנס נוסף לסגל הנוכחי.
שלושת השמות בפסקה הקודמת הם גם שלושה מהפוינט גארדים המלהיבים שהגיעו לליגה בשנים האחרונות. שחקנים נוספים קרעו את ה-ACL בשנים האחרונות, אבל זה כנראה לא מקרה שזה קרה לשלושה פוינט גארדים צעירים שמרבים להחזיק בכדור ושהמשחק הקבוצתי בנוי סביבם. לצערי, לא ראיתי אף אחד שניסה לנצל את הצטרפות רונדו לרשימת הקורבנות כדי להעלות את שאלת ההגנה שה-NBA מספקת לכוכבים שהופכים את הליגה למה שהיא. אם עכשיו לא מתחיל קמפיין ציבורי להורדת כמות המשחקים בעונה הרגילה, לא ברור מה כן יגרום לאנשים סביב הליגה להתעורר ולהתחיל ללחוץ על ההנהלה ובעלי הקבוצות. העומס כל כך גדול שאפילו סופרמן כבר לא עומד בו.
כמה סמלי עבור רודי גיי שאפילו בשבוע שהוא סוף סוף עובר בטרייד, אחרי שמועות שזה הולך לקרות כל שנה, זה לא הסיפור הגדול של השבוע. הטרייד והתגובות אליו מבהירים עד כמה גיי לא מוערך ברחבי הליגה כשחקן עם פוטנציאל להיות סופרסטאר אמיתי. גיי הרוויח ביושר את חוסר ההערכה, אבל נדמה לי שיש כאן גם מידה של הגזמה. הוא אמנם קולע השנה הרבה פחות טוב משנים קודמות, אבל עד העונה הזו הוא היה עקבי מאוד במספרים יפים באחוזי קליעה שנעו בין 45 ל-47 אחוזים סבירים בהחלט. בואו נבדוק איפה עומדת כל אחת מהשותפות בטרייד המשולש.
ממפיס
בטווח הקצר, זה טרייד מרגיז מצידם של הגריזליז. קבוצה שמאמינה ביכולת שלה להתמודד על התואר לא מעבירה את הסקורר המוביל שלה בטרייד באמצע העונה, מה גם שבתחילת העונה גיי נראה מצוין מול הקבוצות הגדולות. מצד שני, כדאי לזכור שהפלייאוף המוצלח שלהם לפני שנתיים היה ללא גיי. מי ששיחק אז במקומו היה שיין באטייה, שחקן שבמובנים רבים דומה לטיישון פרינס שהגיע (פרט לכך שבאטייה קולע מבחוץ טוב יותר). בכלל, טיישון התבזבז בשנים האחרונות בקבוצה לא רלוונטית וכנראה רחוק משיאו, אבל זה עדיין שחקן פלייאוף נהדר שיכול לשמור על כל שחקן ויהפוך את הגנת הגריזליז, שגם לפניו הייתה מהחזקות בליגה, לקטלנית. אני מניח שמנג'רים רבים בליגה שואלים את עצמם כרגע למה הם לא ניסו להביא את טיישון בשביל חוזה גמור.
בטווח הארוך, הטרייד יאפשר לממפיס גמישות כלכלית והימנעות מתשלום מיסים עם כניסת ההסכם החדש. אד דיוויס הוא פוטנציאל גדול מאוד שהם יצטרכו למצוא לו דקות מאחורי זאק רנדולף ומארק גאסול, אוסטין דיי עשוי לעזור לקשיים שלהם בקליעה מבחוץ ויהיה להם מספיק מקום בקיץ גם להחתים מחדש את טוני אלן וגם להוסיף שחקן כנף משמעותי ב-MLE. השנה הקושי ההתקפי עשוי להיות קשה מדי (אלא אם כן רנדולף יחזור לדומיננטיות מהפלייאוף ההוא, מה שלא נראה בדרך לקרות), אבל ממפיס הבטיחה לעצמה בטרייד הזה הזדמנות להישאר בצמרת גם בשנים הקרובות.
טורונטו
בדרך כלל המחמאות הולכות לקבוצה שהשיגה את השחקן הטוב בטרייד. הפעם זה פחות חד משמעי. הראפטורס ויתרו על גמישות כלכלית ועל צעיר מאוד מבטיח כדי להתחזק בשחקן שקשה לראות איך הוא יוכל להוביל אותה להישגים. אבל כשזוכרים שכבר יש להם כמה צעירים מבטיחים בסגל וגם את אנדראה ברניאני שניתן להשיג עליו משהו, ובטח כשנזכרים שבחירת הדראפט שלהם תלך ל-OKC אם הם לא יעפילו לפלייאוף (סיכוי קלוש, אבל הפציעה של רונדו נותנת תקווה קטנה ואולי תרמה להחלטה ללכת על גיי), אפשר להבין את הרצון שלהם להשיג שחקן שבסיטואציה אחרת הם לא היו יכולים להשיג. טורונטו נותנת את המפתחות לגיי וקייל לאורי, שני כישרונות אדירים מתחת לגיל 27 עם המון מה להוכיח. לפעמים כל מה ששחקנים כאלה צריכים זה שיאמינו בהם.
דטרויט
יהיה מעניין לבדוק מה התוכניות של הפיסטונס לגבי חוזה קלדרון. יכול להיות שהם הביאו אותו נטו כחוזה גמור וכדי להשתחרר מהחוזה של פרינס שלא הייתה שום סיבה שיישאר אצלם. יכול להיות גם שהם בונים עליו כרכז מוביל לכמה חודשים. אין ספק שבשלב הזה של הקריירה של שניהם קלדרון טוב יותר מברנדון נייט ואפילו יכול לחנוך אותו וללמד אותו כמה דברים, לשחקן עם יחס אסיסטים/איבודים של 4.35:1 בהחלט יש מה ללמד שחקן עם יחס של 1.43:1. אבל בכלל לא בטוח שנייט יקבל באופן חיובי את הרעיון שבאמצע העונה השנייה שלו ינחיתו לו פוינט גארד בכיר, מה גם שעמדת הפוינט גארד היא מהשתיים שעובדות טוב בדטרויט (המחליף של נייט, מיודענו וויל ביינום, עושה עבודה יפה מאוד). לכן יכול להיות שקלדרון בכלל יקבל ביי-אאוט. במקרה כזה, כל הליגה בעיקר תקווה שהוא לא ינחת בטעות באוקלהומה סיטי.
אזור ה-NBA בוואלה! ספורט