זו הייתה מסיבת העיתונאים האחרונה שלו כשחקן סאו פאולו. לוקאס מורה התיישב מול אנשי התקשורת הברזילאים בתאריך הייחודי 12.12.12, יממה לפני משחק הגומלין בגמר הסודאמריקנה מול טיגרה הארגנטינאית, וניסה לתאר את תחושותיו. הכישרון הצעיר, בסך הכל ילד בן 20, נראה נרגש מאי פעם. הוא לא הצליח לדבר. שניים מחבריו הגיעו לתמוך בו ואחריהם נהרו שחקנים נוספים. הם שפכו על לוקאס את כל משקאות האנרגיה שהיו בסביבה, "כפכפו" אותו ושרו לכבודו, עד שנשבר ודמע מהתרגשות לעיני המצלמות. האסימון נפל גם אצלו: הוא באמת עוזב את הבית.
באותה מסיבת עיתונאים אמוציונאלית, הספיק לוקאס להבטיח כי יעניק מתנת פרידה למועדון. מהגומלין מול טיגרה יזכרו כולם את הדם בחדר ההלבשה הארגנטינאי לאחר התגרה עם השוטרים, אבל לוקאס יזכור בעיקר כיצד עמד במילתו. במחצית הראשונה, עוד לפני שהמשחק פוצץ, הוא כבש את הראשון ובישל את השני. הוא סוף כל סוף ענה על הציפיות וזכה בתואר ראשון בקריירת המועדונים שלו. ואחרון בסאו פאולו.
ב-1 בינואר 2013, כל הפלאשים כוונו פעם נוספת לעברו של לוקאס. הפעם כבר כשחקן פריס סן ז'רמן. מוליכת הליגה הצרפתית שברה את שיא ההעברות בצרפת ובברזיל, כשהוציאה כ-45 מיליון יורו על רכישת הקשר. כן, ההעברה הכי יקרה בחלון ההעברות הרדום של ינואר, הושלמה בכלל בקיץ. טקס ההצגה נקבע ליומה הראשון של השנה החדשה. שחקני רכש קודמים נחשפו בפארק דה פראנס, את דייויד בקהאם ניסו לפתות באמצעות שטיח אדום בשאנז אלינזה ואילו זלאטן איברהימוביץ' הוצג לאוהדים על רקע מגדל אייפל. את לוקאס גררו לדוחא. בירת קטאר, לא האצטדיון בסכנין. אירוע סימבולי המגדיר את הכדורגל החדש.
הנשיא נאסר אל חלאיפי, נציג החברה הקטארית השולטת בפ.ס.ז', זרח כאב גאה באירוע שנערך במוזיאון לאומנות האיסלם בדוחא. מהרגע הראשון הוא חיפש את "הדבר הגדול הבא". עילוי צעיר שיכול לצמוח בפריס סן ז'רמן כתשובה לליאונל מסי. הפור נפל על לוקאס, שדחה יחד עם סאו פאולו את מנצ'סטר יונייטד, ובסופו של דבר שוכנע על ידי המנהל המקצועי לאונרדו להצטרף לפרויקט של פ.ס.ז'. כהבטחה ענקית, אך כאניגמה גדולה לא פחות. תג המחיר העצום שקבר שחקנים גדולים ממנו, הציפיות להמשיך את מסורת ההצלחות הברזילאית בבירת צרפת והרצון לצאת מהצל של ניימאר עם כל אלה יצטרך לוקאס להתמודד בחצי העונה הראשונה שלו מחוץ לבית החם. השקעה לטווח ארוך שחייבת להוכיח את עצמה בפרק זמן קצר.
לוקאס בכלל החל את דרכו כשחקן תחת הכינוי מרסליניו. הוא גדל באקדמיה של כוכב העבר מרסליניו קריוקה, אבל כשעבר ממחלקת הנוער של קורינתיאנס ליריבה המושבעת סאו פאולו, חזר לשמו המקורי בעצת בני משפחתו (וגם מפני שמרסליניו היה כינוי רווח למדי). את החשיפה העולמית שלו קיבל לוקאס לאחר גמר הקופה אמריקה לנבחרות צעירות, אז סחף את ברזיל עם שלושער לניצחון נהדר 0:6 על אורוגוואי. חודש לאחר מכן, ב-27 במרץ 2011, בוגר האקדמיה המבטיח ביותר של סאו פאולו מאז קאקה, כבר ערך הופעת בכורה במדי הנבחרת הבוגרת של ברזיל ונקרא מאז לוקאס מורה, עקב נוכחותו בסגל של לוקאס לייבה. באירופה לא הפסיקו לדבר עליו מאז השלושער בו האפיל אפילו על חברו ניימאר, אבל בברזיל הוא תמיד היה כמה צעדים מאחורי כוכבה של סנטוס, המבוגר ממנו בחצי שנה.
בברזיל אמנם העניקו ללוקאס את פרס תגלית העונה של ליגת הפאוליסטה ב-2011, אך השחקן לא הצליח לצאת מהמשבצת הזו. ניי פרנקו לא העניק לו קביעות בהרכב של סאו פאולו עד לטורניר האחרון, באולימפיאדה בלונדון הוא שימש כמחליף ומבחינה תקשורתית הוא לא ייצר את הבאזז המצופה. בניגוד לניימאר, לוקאס הוא טיפוס פחות צבעוני, נטול קעקועים או תספורות משוגעות ובעיקר צנוע. זה לא מנע ממנו לצאת לאירופה לפניו. על המגרש, לא מדובר בפנטזיסט מסוגו של ניימאר או בפליימייקר קלאסי כמו אוסקר. היהלום של מורומבי עדיין לא מלוטש. יכולת כדרור מרהיבה יש לו, גם בעיטה מצוינת. אולם סגנון המשחק שלו עדיין לא מגובש, הוא נוטה לשחק עם הראש למטה ומתקשה לגלות עקביות. "כמו שהיה כריסטיאנו רונאלדו בגיל 19", נתלה מאמנו פרנקו באילנות גבוהים.
מי שמיהרה אז לרכוש את רונאלדו הנער הייתה מנצ'סטר יונייטד, שקיוותה בקיץ לשים את ידה גם על לוקאס. במקביל, פלורנטינו פרס ערך להוריו של לוקאס סיור בסנטיאגו ברנבאו, אבל בשלב מסוים נסוג מהרעיון להחתימו בריאל מדריד בגלל הדרישות המופרזות. גם מאסימו מוראטי ויתר על האפשרות לצרפו לאינטר. אלכס פרגוסון כבר הספיק להגיש אז ארבע הצעות. "רק מנצ'סטר יונייטד נותרה בתמונה", סיפר הסוכן ואגנר ריביירו, "ואז לאונרדו התקשר. אמרתי לו שחסרה רק חתימה כדי להשלים את המעבר. זה לא הפריע לו". מאמן מילאן ואינטר לשעבר, בעצמו שחקן סאו פאולו שביצע עצירת ביניים בפ.ס.ז', ידע לדבר אל לבו של לוקאס והבטיח לו חצי שנה נוספת בברזיל. עם הנהלת סאו פאולו הדבר היה פשוט יותר. אותם הכסף שכנע. הם לא האמינו למזלם הטוב. רק פרגוסון נותר המום: "אני נדהם מכך שמועדון מרשה לעצמו לשלם 45 מיליון יורו על ילד בן 19". צודק.
ללוקאס ניתנו כמה חודשי הסתגלות לרעיון שיעבור לשחק באירופה. את התקופה הזו הוא ניצל כדי לשפר כמה נקודות במשחקו במדי סאו פאולו, ובעיקר כדי להתייעץ עם האנשים הנכונים לקראת החיים החדשים בפריס. "טיאגו סילבה סיפר לי הרבה על המועדון והמתקנים", גילה לוקאס בראיון בנובמבר. "גם לאונרדו דיבר איתי הרבה פעמים במשך השנה האחרונה, בעוד עם פרגוסון לא דיברתי מעולם. למרות זאת, אני חייב להודות שיש בי סוג של פחד לגבי העתיד. אני לא יודע איך הדברים יסתדרו. לא הכסף מטריד אותי, אלא יותר מזג האוויר. אני מקווה שבחרתי נכון".
מי שחיזק את ההחלטה של לוקאס הוא ראי. עם כל הכבוד לרונאלדיניו, שהשתמש בפ.ס.ז' כמקפצה לקריירה עשירה, ראי היה הברזילאי הכי משמעותי בהיסטוריה של הקבוצה מבירת צרפת. הוא עזב את סאו פאולו אחרי הזכייה בגביע הליברטדורס ב-1993, והוביל את פ.ס.ז' לאליפות האחרונה שלה ב-1994. לוקאס חגג אף הוא זכייה בתואר יבשתי עם סאו פאולו, וכעת מקווה ללכת בדרכו של ראי גם בצרפת. השניים נפגשו במסעדה צרפתית בסאו פאולו, ולוקאס חשף את הטיפ שקיבל: "ראי המליץ לי להתמקד בסגנון שלי ובעיקר ללמוד צרפתית כמה שיותר מהר". זו הדרך להצטרף לרשימת ההצלחות הברזילאית בפ.ס.ז', שהחלה עם ואלדו, ריקרדו וראי בתחילת שנות ה-90', ונמשכת כעת עם חמשת הברזילאים בסגל של קרלו אנצ'לוטי. כוחה של מסורת.
בתווך, כאמור, כיכב בפ.ס.ז' גם רונאלדיניו - אליו בחרו בצרפת להשוות את לוקאס. כבר במשחק הראשון אחרי פגרת החורף, בו אירחה פ.ס.ז' את אז'קסיו, פתח לוקאס בהרכב. הברזילאי הראה ניצוצות בתפקידו הטבעי כקשר התקפי בצד ימין וסיפק כמה מהלכים טובים, אם כי המשחק עצמו הסתיים ב-0:0 מאכזב מבחינת קבוצת המיליונרים. בעיתון 'לה פריסיאן' בחרו להתמקד בחצי הכוס המלאה: "בהיסטוריה של פריס סן ז'רמן, ה-11 בינואר 2013 עשוי להתגלות כיום חשוב בדיוק כמו ה-4 באוגוסט 2001, אז רונאלדיניו ערך את הבכורה". גם הוא התחיל במשחק שהסתיים ב-1:1, ומשם נסק לפסגות הכי גבוהות של הכדורגל העולמי.
גי רו סבר כי היה צריך לנהוג אחרת עם לוקאס, ומצא מקור אחר להשוואה. "במקרה הזה, אנצ'לוטי התנהג יותר כמו שגריר של קטאר מאשר מאמן", טען מאמן העבר האגדי שהדריך את אוקזר באותה הופעת בכורה מדוברת של רונאלדיניו. "היה הגיוני יותר להציג את לוקאס ב-20 הדקות האחרונות, מאשר לתת לו לקפוא מהפתיחה. אני זוכר את משחק הבכורה של רונאלדיניו נגדנו, היו אז 30 מעלות. לוקאס איבד כמה כדורים, אבל הופעת הבכורה שלו גרמה לי להיזכר בפעם הראשונה שראיתי את אדן הזאר".
עוד לפני משחקו הראשון של לוקאס במדים החדשים, שלחו אוהדי סאו פאולו מכתב פתוח לעמיתיהם מצרפת. "דעו לכם שלוקאס הוא לא כמו רוב השחקנים הברזילאים, שמועדים לפורענות ומוכנים לרמות כדי לנצח", הסבירו הברזילאים. "הוא מודל למחויבות ומקצוענות. הוא אדם צנוע ושונה ממה שהכרתם. תנו לו את הזמן, לא תצטערו". האקט החריג הזה של אוהדי סאו פאולו מתאר את החשש הקיים גם בסביבתו של לוקאס. הוא מנסה להסתגל לקור האירופי, לומד אט אט את שיטת המשחק של אנצ'לוטי ומתאמן על הצרפתית שלו. אבל האם פ.ס.ז' תוכל לגלות כלפיו את אורך הרוח הדרוש?
אנצ'לוטי, המודע לסכנה המנטלית האורבת לכישרון החדש שלו, ביקש להבהיר לאחר המשחק מול אז'קסיו: "זו השקעה לטווח ארוך. לוקאס הוא שחקן פנטסטי שיספק לנו עוד יצירתיות ויעזור לשפר את הקבוצה. היכולת שלו לשחק בכמה תפקידים בחלק הקדמי תועיל לנו". גם החבר זלאטן תרם את חלקו למאמץ ואמר: "לוקאס שחקן פנטסטי, מהיר מאוד. שיחקתי נגדו בנבחרת ואין לי ספק שהוא יעזור לנו. יש לו את האיכויות לשחק באירופה, הוא רק צריך לקחת כל יום ביומו ולהיות סבלני. אני לא מודאג לגביו".
למרות החשיבה לטווח ארוך, האוהדים ובמיוחד הבעלים מקטאר דורשים תוצרת כאן ועכשיו. לכן לוקאס נזרק מיד למים הקרים, וגם פתח במשחק החוץ מול בורדו, בו היה פחות טוב ובכל זאת בישל את שער הניצחון לזלאטן. בשני המקרים הוא תפס בהרכב את המקום של חאבייר פסטורה - "ההעברה הכי יקרה בצרפת" לשעבר - שלא ענה על הציפיות האדירות שהיו ממנו. לכן, בזמן שבפריס מדברים על ראי ורונאלדיניו ובברזיל משווים את לוקאס לכריסטיאנו רונאלדו הצעיר, ראוי להזכיר גם את שמו של דנילסון. ב-1998 הוא נרכש על ידי בטיס ששברה את שיא ההעברות העולמי. דנילסון היה אז סגן אלוף עולם עם ברזיל וקצר יותר הצלחות בסאו פאולו מאשר לוקאס, אך תג המחיר היה כבד מנשוא וההתרסקות הייתה כואבת. נורת האזהרה הזו דולקת גם הפעם, עם הבדל אחד קטן. בניגוד לבטיס, פ.ס.ז' יכולה להרשמות לעצמה כישלון יקר.
