פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        המרקיז דה סאד: סיפורו של רטקו בוטורוביץ'

        בסרביה צוחקים על כך שרטקו בוטורוביץ' מנובי סאד וויבודינה הוא הסטייליסט של ליידי גאגא, אבל מאחורי הצבעוניות מסתתר מאפיונר מסוכן

        הסיפור הבא הגיע מפי אחד מסוכני הכדורגלנים הגדולים בגרמניה:

        "לפני כמה שנים רציתי לייצג את גויקו קצ'אר, ששיחק אז בוויבודינה נובי סאד ולהציע אותו לקבוצות בבונדסליגה. כולם יודעים שבוויבודינה הכל עובר דרך הבעלים, רטקו בוטורוביץ', שהוא בעצם גם הבעלים של השחקנים ומייצג אותם. לשמחתי הוא התקשר במיוחד להזמין אותי להגיע לנובי סאד לשיחות בעניין. הייתי בטוח שאני בדרך לייצג את אחד מהשחקנים הכי כישרוניים בליגה הסרבית.

        "לקחתי איתי מתורגמן ואחרי כמה שעות כבר נסענו לסרביה. כשהגענו לבית של בוטורוביץ' - בית? זו וילה ענקית - נתקלנו בחוץ בשני שומרים חמושים ברובי קלצ'ניקוב. הם שאלו מי אנחנו ואחרי שהתקשרו לבית וקיבלו אישור, נכנסנו. בוטורוביץ' קיבל אותנו כשהוא לבוש בחלוק בלבד.

        "השעה הייתה בערך 20:00. בוטורוביץ' אמר לנו: 'בואו נשב ונשתה איזו כוסית וודקה לפני שמדברים על עסקים'. התיישבנו, שוחחנו קצת ושתינו. כמה שתינו. ארבעה בקבוקי וודקה. השעה כבר הייתה 3:00 לפנות בוקר ועוד לא אמרנו אפילו מילה על קצ'אר. החלטתי שצריך להעלות את הנושא, הרי בשביל זה באתי. דחפתי לעניין ואז בוטורוביץ' פתאום מספר לי שלפני כמה ימים הוא כבר חתם עם סוכן גרמני אחר על חוזה ייצוג לשחקן שלו".

        ***

        עד כמה הסיפור הזה מפתיע? כנראה שלא ממש מבחינת מי שכבר מכיר את רטקו בוטורוביץ' ומעלליו. באזור הבלקן, המערב הפרוע של הכדורגל האירופאי, מעטים לא שמעו על הבעלים הכי צבעוני בכדורגל, ובמקרה הזה נראה שהמילה "הכי" אינה מוגזמת כלל.

        רטקו בוטורוביץ', בעלים וויבודינה נובי סאד (צילום מסך)
        הסוכן הגרמני סיפר: "מחוץ לבית של בוטורוביץ' (בתמונה) חיכו שני שומרים עם רובי קלצ'ניקוב והוא קיבל אותנו כשכל מה שהוא לובש זה חלוק. אחר כך הוא אמר 'בואו נשתה כוסית וודקה'. זה נגמר בארבעה בקבוקים" (צילום מסך)

        אמרתם בסרביה "רטקו בוטורוביץ'", או "באטה קנקאן" ( - Bata Kan Kan, כינויו הידוע), אמרתם צבע והכוונה היא לא רק למעשים דוגמת הזמנת סוכן גרמני רק כדי לבלות איתו בלילה של שתיית וודקה ולבשר לו שהשחקן בו הוא חושק כבר לא זמין.

        בוטורוביץ' מתעטר בבגדים צבעוניים ושרשראות זהב ענקיות, חובש כובעי מצחייה הפוכים ובנדנות צעקניות, ונועל נעליים לא שגרתיות. לא פעם הוא נראה כמו תחפושת פורים מהלכת של ראפר אמריקאי, ובזכות ההופעה הלא שגרתית לאדם במעמדו הוא כבר עשה כותרות בלא מעט שפות.

        באתר הידוע Who Ate All The Pies הוא דורג במקום השישי במצעד הנשיאים הכי משוגעים בכדורגל ובכתבה אחרת הוא הוגדר כ"סטייליסט הכי גדול בעולם בעלי הקבוצות". בגוף הכתבה הוסיפו: "אומרים שלא צריך להסתכל בקנקן או לשפוט ספר רק על פי העטיפה, אבל במקרה הזה אי אפשר אחרת".

        "לא אכפת לי מה אומרים ואיך מסתכלים עלי בהשוואה לבעלי קבוצות אחרים", אמר בוטורוביץ' באחד מהראיונות הרבים שלו, "לפני כמה שנים נסענו למשחק חוץ נגד ראפיד וינה והצלמים המקומיים לא עזבו אותי. יום אחרי זה, על השער של אחד מהעיתונים הייתה תמונה שלי ולידה תמונה של הבעלים האוסטרי. אני נראיתי נהדר, כאילו אני בדרך לדיסקוטק, בעוד התמונה שלו, כשהוא לובש חליפה במשרד, הייתה משעממת".

        כששחקן וויבודינה, גוראן סמיליאניץ', נתפס על שימוש במריחואנה והושעה חצי שנה, חלק מאוהדי הכדורגל בסרביה התבדחו ש"הבוס נתן לו קצת מהחומר שלו". באחד מהעיתונים צחקו שליידי גאגא מקבלת ממנו עצות אופנתיות, אבל מעבר לדמות המשעשעת שלו, באטה קנקאן גם נחשב לאדם מסוכן.

        רטקו בוטורוביץ', בעלים וויבודינה נובי סאד (צילום מסך)
        "לפני כמה שנים נסענו למשחק חוץ נגד ראפיד וינה והצלמים המקומיים לא עזבו אותי. יום אחרי זה על השער של אחד מהעיתונים הייתה תמונה שלי ולידה תמונה של הבעלים האוסטרי. אני נראיתי נהדר, כאילו אני בדרך לדיסקוטק. התמונה שלו הייתה משעממת". בוטורוביץ' (צילום מסך)

        לפני כ-30 שנה רטקו בוטורוביץ' חי בווינה, שם הוא שימש כשומר ראשו של איש העולם התחתון ג'ורג'ה בוז'וביץ'. שומר ראש? הגרסה הלא רשמית אומרת שהוא היה אחראי האספקה של כנופיית הבנדיטים של בוז'וביץ'. מסיגריות ועד דרכונים מזויפים, הוא ידע להשיג הכל.

        באמצע שנות ה-80 חזר הביתה והתביית בעיר נובי סאד. בדרך החליף אות אחת בשם המשפחה שלו והפך אותו מ-Butorovic ל-Buturovic. כך - היה משוכנע - הוא לא יימצא יותר במחשבי המשטרה באוסטריה, גרמניה ומדינות אחרות במערב אירופה, שם הוא היה מבוקש לצרכי חקירות בנוגע למעשיו של הבוס הישן שלו.

        בנובי סאד הוא פתח רשת קטנה של בתי מרקחת ואחרי שנים ספורות רכש כמה בתי מלון והפך לאחד מאנשי העסקים הבולטים בעיר. ב-2005 קנה את מועדון הכדורגל המקומי וויבודינה, הבטיח שיצעיד אותו קדימה וקיים. בשבע השנים שחלפו מאז, הקבוצה הפכה באופן מסורתי לשלישית בגודלה בסרביה אחרי פרטיזן והכוכב האדום בלגרד וייצאה כמה שחקנים בולטים לאירופה, ביניהם קצ'אר המדובר (היום בהמבורג) וגם מילוש קראסיץ' (פנרבחצ'ה) דושאן טאדיץ' (טוונטה), דניאל אלכסיץ' (סנט אטיין), זליקו ברקיץ' (אודינזה) ורבים אחרים.

        האם זהו סיפור של איש עסקים מבריק שעשה את הונו בזכות רצף של פעולות מוצלחות? הגרסה הרשמית עונה "כן", אבל ישנה גם גרסה לא רשמית.

        בסרביה מספרים שבוטורוביץ' בן ה-54 צמח ב-20 השנים האחרונות בצילו של ברנו מיצ'ונוביץ', ראש המאפיה המונטנגרית סניף ניקשיץ' - העיר בה שניהם נולדו. Kvarasi (המאפיה של ניקשיץ') נחשבת לגדולה ולחזקה ביותר במונטנגרו וכמובן לכזו ששולחת זרועות ארוכות גם לסרביה הסמוכה. באטה קנקאן נחשב לזרוע כזו. "סוחר הסמים הכי גדול בסרביה", היה כבר מי שהגדיר אותו.

        שומרים חמושים ברובי קלצ'ניקוב מחוץ לווילה שלו – כפי שסיפר אותו סוכן שחקנים גרמני – הם לא העדות המחשידה היחידה לכך שבוטורוביץ' טובל בעולם התחתון. גם הפעמיים בהן ניצל מניסיונות התנקשות, הראשון ב-2007 והשני ב-2009, אומרות משהו. מה שמוביל לסיפור הבא.

        רטקו בוטורוביץ', בעלים וויבודינה נובי סאד (AP)
        איש עסקים שעשה את הונו בצורה לגיטימית, או "סוחר הסמים הכי גדול בסרביה", כפי שהוא כבר הוגדר? נדמה ששני ניסיונות חיסול שלא הצליחו, מטים את הכף לכיוון האוופציה השנייה. בוטרוביץ' (צילום: AP)

        בינואר 2008 שוב הגיעו אורחים לווילת הענק של בוטורוביץ'. הפעם זה לא היה סוכן גרמני שמבקש לייצג את גויקו קצ'אר, אלא שוטרי ימ"מ חמושים מכף רגל ועד ראש ועטורי מסיכות, שעשו את כל ההצגה כדי לעצור את איש העסקים בחשד ששיחד שופטי כדורגל שניהלו משחקים של וויבודינה. לבסוף הוא חזר לביתו כאיש חופשי, אחרי שלא התגלו נגדו ראיות. השופטים שנעצרו במקביל אליו ולא העיזו להפליל אף אחד, נשארו מאחורי סורג ובריח.

        כשבאטה קנקאן הובא בפני שופט עוד לפני ששוחרר, כ-150 אוהדים של וויבודינה המתינו מחוץ לבית המשפט והעמידו דרישה קולנית לשחרר אותו. זה בעצם סוד הקסם של רטקו בוטורוביץ'.

        כולם יודעים שהוא לא יוצא את גבולות סרביה מחשש שייעצר כדי להיחקר בנוגע לפשעים ישנים, השמועות על מעורבות שלו בעולם התחתון הגיעו לכל אוזן, אבל המשענת שלו בבית רכה. אנשי נובי סאד תומכים בפילנטרופ הגדול שתרם בצורה ניכרת לפיתוח העיר ומעבר לכך, אוהדי וויבודינה מחשיבים אותו למי שיילחם עד טיפת הדם האחרונה נגד ההתאחדות "המושחתת" והמועדונים מבלגרד ש"זוכים להעדפה מתמדת".

        פושע מסוכן? אולי. משוגע במובן הצבעוני של המילה? כנראה, אבל לא לחינם באטה קנקאן הוא גם דמות אהובה. אחרי הכל, איזה בעלים אחר של קבוצת צמרת בליגה אירופאית יוציא משפט כמו "אני לא אוהב ללבוש חליפות, אני לא אוהב לענוד עניבות ואני לא מתנהג כאילו אני האדם הכי חשוב עלי אדמות"?