לוק מאייל, שנבחר במקום ה-1,308 (סיבוב 43) בדראפט ה-MLB של 2009, משחק כיום בקבוצת הדסון ואלי רנגדייס מקלאס A, השייכת לטמפה ביי רייז. את סת' הארווי, שנבחר במקום ה-1,311, אפשר למצוא במדי קבוצת קלאס A אחרת, ברוורד קאונטי מאנטיס, השייכת למילווקי ברוורס. יוג'ין גלין, מקום 1,309, אפילו לא ניסה להשתלב בעולם הבייסבול ועקבותיו נעלמו. קולין קפרניק, שנלקח במקום ה-1,310 באותו יום על ידי שיקגו קאבס, יוביל בלילה שבין ראשון לשני את סן פרנסיסקו כקוורטרבק פותח בסופרבול. יחי ההבדל.
חייו של קפרניק תמיד היו בלתי שגרתיים. הוא נולד בשלישי בנובמבר 1987, לאם בת 19, שבן זוגה ברח כששמע שהיא בהריון. אותה בחורה צעירה החליטה מהר מאוד שלילד שלה מגיעים חיים טובים יותר וברגע שנולד מסרה אותו לאימוץ. בגיל חמישה שבועות, הגיע קולין הצעיר לבית משפחת קפרניק. "הרבה ילדים היו אומרים לי שלא יכול להיות שאלה ההורים שלי, כי הם לבנים ואני לא. אבל בבית תמיד היינו פתוחים לגבי האימוץ", הוא סיפר.
לתרזה וריק קפרניק כבר היו שני ילדים, אולם שני תינוקות חדשים נפטרו להם מיד לאחר הלידה בשל בעיות לב והזוג החליט שאימוץ הוא גם מעשה טוב וגם עדיף משברון לב נוסף. הם הכניסו אותו למשפחתם, בפונד דו לאק, ויסקונסין והפכו להוריו. הקשר הראשון עם אימו הביולוגית, היידי רוסו, אחות שגרה בדנבר, הגיע רק כשהיה בן 20 והיא שלחה לו הצעת חברות בפייסבוק. קולין אישר והשניים החלו לדבר מדי פעם, אולם הוא מעולם לא רצה לפגוש אותה באופן אישי. כשהיא באה לראות אותו משחק פעם אחת במכללת נבאדה, הוא גילה שהיא הייתה ביציע רק שבוע אחרי המשחק.
בגיל שמונה הוא החל לשחק פוטבול ומהר מאוד זכה בעמדת הקוורטרבק, אבל את עיקר תהילתו בשנות התיכון, אותן העביר בקליפורניה, הוא קנה על גבעת הבייסבול ואפילו כיכב בקבוצת הכדורסל. פוטבול היה אולי ראשון בלב, אבל שלישי ביכולת מבחינת קפרניק הצעיר. כשהיה בשנתו האחרונה בתיכון, הוא זרק פאסטבולים ב-92 מייל לשעה, מה שסידר לו שלל מחזרים, שרצו להעניק לו מלגת בייסבול, על מנת שיצטרף למכללה שלהם. אלא שהוא רצה לשחק אך ורק פוטבול ושם, אף מלגה לא נחה על שולחנו. אפילו לא אחת. הוא היה צנום מדי וטוב מדי בבייסבול, מה שגרם לכל תוכנית פוטבול סבירה לצאת מנקודת הנחה שהוא יוותר על כל הצעה שתהיה לו.
קולין ניסה להרים את המניות שלו וכדי להוכיח רצינות, הצטרף למספר מחנות אימון, בהם שיתף פעולה שמות כמו עם מתיו סטאפורד, ג'ייק לוקר וג'וש פרימן, כולם קוורטרבקים נחשקים בכל פינה. "היינו מסיימים אימון וההורים של השחקנים האחרים היו באים אליי ושואלים מי אני ואיפה אני הולך לשחק", הוא סיפר, "היה לי מאוד קשה ומביך לענות שאין לי אף מלגת פוטבול. מאז אותה תקופה ועד היום, אני מרגיש שאני תמיד תחת זכוכית מגדלת, תמיד יש לי מה להוכיח".
הוא כמעט ויתר. אלא שיום אחד, עוזר מאמן במכללת נבאדה ראה אותו מככב במדי קבוצת הכדורסל של התיכון והתקשר למאמן כריס אולט. "זה האיש שאנחנו צריכים", אמר העוזר, "הוא מהיר, קשוח ונלחם". בנבאדה בקושי טרחו לראות את קפרניק משחק פוטבול. הם רק קיוו שהוא יעדיף את המלגה שלהם על פני שלל מלגות הבייסבול. מבחינתו, זה אפילו לא הצריך רגע של מחשבה.
קפרניק נחת ברינו, עיר ההימורים הקטנה יותר נבאדה והצטרף לוולף פאק, קבוצת הפוטבול של המכללה המקומית. את שנתו הראשונה בקולג' העביר כ-"Redshirt" (שחקן קולג' שאינו משחק בשנתו הראשונה, יכול לוותר עליה מהבחינה הספורטיבית ולשחק בכל זאת ארבע שנים נוספות) וגם בעונת 2007 הוא לא אמור היה לקבל יותר מדי הזדמנויות. אלא שהכל השתנה בשישי באוקטובר, כאשר במהלך משחק ביתי מול פרזנו, נפצע ברגלו הקוורטרבק הפותח של הקבוצה ניק גרציאנו וגמר את העונה. ממש כפי שקרה לו העונה בסן פרנסיסקו, קפרניק נזרק למים העמוקים בשל פציעה של קודמו ולא איכזב.
האמת שלא איכזב זו הגדרה רכה מדי. הוא מעולם לא עזב את התפקיד, 47 משחקים רצופים, עד לסיום תקופתו בנבאדה. כבר במשחק הראשון בו פתח, בחוץ מול בויזי סטייט החזקה, הוא הדהים. המשחק שודר לעיני אמריקה כולה ברשת ESPN והברונקוס המארחים קיבלו יתרון של 26 נקודות על פי סוכנויות ההימורים. הם אכן ניצחו, אבל זה היה בשיניים ובציפורניים, 67:69 אחרי ארבע הארכות משוגעות, באחד המשחקים הגדולים ביותר בתולדות המכללות. קפרניק היה בשיאו, עם 420 יארד וחמישה טאצ'דאונים.
ארבע השנים בנבאדה היו היסטוריות. הוא פיתח כישרון ריצה בלתי נתפס וסיים את התואר כשחקן היחיד בתולדות ליגת המכללות שמסר ליותר מעשרת אלפים יארדים ורץ ליותר מארבעת אלפים לאורך הקריירה, נתון שאולי לא יישבר מעולם (ואולי כן, על ידי ג'וני "פוטבול" מאנזיל). לצערו, נבאדה היא מכללה קטנה יחסית ולא נחשבת במיוחד, מה שהוביל לכך שההישגים שלו לא זכו לחשיפה שהגיעה להם. בשנתו השנייה בתפקיד הוא עבד במקביל בחנות הספורט של האוניברסיטה. אישה נכנסה וביקשה ממנו חולצה של קוורטרבק המכללה מבלי לזהות שהיא מדברת איתו. "אני די בטוח שזו החולצה שלו, מספר 10", ענה לה קולין המבויש בחצי חיוך.
כאמור, הוא נותר אלמוני משהו וכך, כאשר הגיע דראפט 2011, נאלץ קפרניק לחכות עד למקום ה-36 על מנת לשמו את שמו. "קולין קפרניק, לסן פרנסיסקו". בכיתה ד', במהלך עבודה בבית הספר, הוא התבקש על ידי המורה לכתוב מה יעשה כשיהיה גדול: "אני רוצה להיות הקוורטרבק של גרין ביי או של סן פרנסיסקו", הוא שירבט על הדף. בינגו.
לא פחות מחמישה קוורטרבקים הועדפו על פניו באותו ערב. קאם ניוטון נבחר ראשון על ידי קרולינה, ג'ייק לוקר שמיני על ידי טנסי, בליין גאברט במקום העשירי על ידי ג'קסונוויל, כריסטיאן פונדר במקום ה-12 על ידי מינסוטה ואנדי דלטון מקום אחד לפניו, 35, על ידי סינסינטי. לאף אחד מהחמישה הללו אין ניצחון בפלייאוף עדיין, לקפרניק יש כבר שניים. מלבדו, רק לדלטון יש בכלל מאזן חיובי. אף אחד מהם, חוץ ממנו כמובן, לא ניצח גם את דרו בריס, גם את טום בריידי, גם את ארון רוג'רס וגם את מאט ריאן. את כל זה הספיק קפרניק לעשות בתשעה וחצי משחקים מקצועניים בקריירה.
בעונה וחצי הראשונות שלו בליגה הוא עמד על שמונה מסירות מוצלחות מ-14 ניסיונות בלבד, אבל כאשר אלכס סמית' ספג זעזוע מוח מול סנט לואיס, הוא נשלח למערכה. תוך שבועיים, סמית' כבר היה כשיר לשחק, אבל ג'ים הארבו לא מיצמץ לרגע: "נלך בכל פעם עם היד החזקה. כרגע היא שייכת לקולין ונראה מה יהיה בהמשך".
הארבו ידע היטב שאת ההפיכה הזו הוא יצטרך לבצע בזהירות. מצד אחד, רבים מאוהדי הניינרס רצו לראות את סמית' בחוץ אחרי שנים של בינוניות, מצד שני, הוא הרבה יותר מנוסה מהקוורטרבק האלמוני מנבאדה, הרבה יותר מתואם עם חבריו להתקפה והכי חשוב, הוא סוף כל סוף החל להשתפר תחת הארבו, אחד ממפתחי הקוורטרבקים הכי טובים באמריקה.
למרות נתוני הפתיחה הבעייתים, המאמן החליט ללכת עם האמת שלו והיא החזירה, עם צמד ניצחונות גדולים עם שיקגו וניו אורלינס. הניינרס אומנם התקשו לשמור על יציבות עד לתום העונה הסדירה וספגו הפסד לסנט לואיס ותבוסה בסיאטל, אבל משחק הסאנדיי נייט בפוקסבורו, ששודר ב-ESPN, ממש כמו המשחק ההוא בקולג' שגילה את קפרניק לעולם, הוכיח שהילד כאן כדי להישאר. קפרניק הוביל את הבריחה של הניינרס, שעלו ל-3:31 מדהים. הפטריוטס חזרו כל הדרך לשוויון, אבל מיד לאחר החזרה מעולה של להמייקל ג'יימס, הקוורטרבק הצעיר מצא את מייקל קראבטרי ל-38 וטאצ'דאון מכריע.
"בלי קשר ליכולות הריצה, הזרוע שלו מספיק חזקה ואיכותית כדי להפוך אותו לכוכב בליגה הזו", אמר בהתלהבות כוכב העבר והפרשן פיל סימס. את הזרוע הזו והשרירים שלה, מנשק קפרניק לאחר כל טאצ'דאון, במה שהפך לסמל שלו. לאחרונה הוא אפילו הגיש בקשה למתג את הפעולה על שמו, "קפרניקינג", מתוך כוונה להדפיס את דמותו על גבי חולצות ולמכור. את הרווחים, הוא הבטיח, יעביר למחנה הפוטבול לילדים עם בעיות לב, בו הוא מעביר שיעורים בכל שנה לכבוד הוריו ושני התינוקות שהם לא זכו לגדל.
והקעקועים, מה הקטע שלהם? כאשר שיחק ברינו, הוא התיידד עם נאס אדריון, מקעקע מקצועי, שבכלל אוהד את הפטריוטס, אבל הבטיח להיות בעדו בסופרבול. לא כולם אהבו לראות את דמותו של קפרניק, שגם לאחר שהוא לובש את מדי המשחק קשה לפספס את הכיתובים הרבים שממלאים את זרועותיו. "האסירים בקליפורניה מרוצים. ל-98.7 אחוזים מהם יש קעקועים. לא עשיתי מחקר בנושא, אבל ראיתי מספיק סדרות בתי כלא כדי לדעת", כתב דייויד וויטלי, במאמר מערכת שערורייתי ב-AOL, "לקוורטרבקים בליגה הזו אין כמעט קעקועים. הם כמו מנהלי האירגון ואתה לא רוצה שהמנהל שלך יראה כאילו הוא הרגע הורשע בפשע".
ריק ותרזה קפרניק קראו את הדברים וזעמו. הם תמיד הגנו על בנם ואיפשרו לו חופש בחירה: "זה מעצבן אותי. איך הבנאדם הזה מסווג ילד לפי משהו כמו קעקועים ואומר שהוא לא מודל לחיקוי? הוא בכלל יודע שהקעקועים הם של פסוקים מהברית החדשה?", אמרה האם ואילו בעלה הוסיף: "במקום להחמיא לו על הזמן שהוא מקדיש לעבודה עם ילדים, האיש הזה מסווג אותו כגנגסטר. זה לא מקובל".
לשיא החשיפה שלו עד כה הגיע קפרניק במשחק הפלייאוף הראשון בקריירה, מול גרין ביי. זה התחיל גרוע מאוד. ניסיון המסירה השני שלו במשחק הפך לפיק סיקס של 52 יארד והניינרס נקלעו לפיגור מהיר. מי שחשב שהוא יתפרק, כנראה לא מכיר אותו. תוך פחות מארבע דקות הוא הינדס דרייב מרשים ועבר 80 יארד, כשהוא חותם את הסיפור עם ריצה של 20 יארד לאנדזון. "הוא מגיב לסיטואציות בצורה נהדרת", אמר עליו הארבו בסיום, "כל פעם שהוא נחטף או מאבד, הוא מיד עונה עם דרייב שמייצר נקודות. זה נדיר, זו איכות מיוחדת שיש לו".
מרגע שהפקק השתחרר ועד לסיום, קפרניק להט. הוא סיים עם צמד טאצ'דאונים באוויר וצמד על הקרקע, כשהוא מוסר ל-263 יארד ורץ ל-181 נוספים, שיא כל הזמנים לקוורטרבק בריצה ב-NFL, לא רק בפלייאוף, בתולדות הליגה כולה. במשחק הפלייאוף הראשון בקריירה שלו. זה נגמר ב-31:45 קליל לניינרס, שיצאו כעבור שבוע לאטלנטה וחזרו מפיגור גדול בפתיחה לניצחון נוסף, 24:28, באחד המגרשים הקשים בליגה. הפעם הוא השאיר את מלאכת הריצה לפרנק גור, אבל מסר ל-233 יארד וטאצ'דאון, כשהוא מסיים עוד משחק אחראי ללא איבודים ועם 76 אחוזי דיוק.
מיד בתום המשחק בג'ורג'יה, הניינרס חזרו בטיסה למפרץ. קפרניק, יחד עם מספר חברים לקבוצה, כולל אלכס סמית', שלפחות כלפי חוץ לוקח על עצמו היטב את תפקיד המנטור, יצאו לבלות במועדון בסן חוזה הסמוכה. אתר TMZ דיווח שכאשר הדי ג'יי הכריז ששחקני הניינרס הגיעו למקום, קפרניק זכה לתשואות אדירות. בשלב מסוים, כך נטען, הוא ברח לחדר פרטי בקומה השנייה, כי התקשה לשבת עם חבריו בזמן שמאות מעריצים לוטשים עיניים. בשעה טובה, קולין קפרניק זכה להכרה ובשבועות האחרונים, החולצה שלו היא הנמכרת ביותר בליגה.
עכשיו הוא בסופרבול. לאורך ההיסטוריה, חמישה שחקנים לפניו לא פתחו בחמשת המשחקים הראשונים של העונה, אבל כן בסופרבול. ארבעה מתוכם (טרי בראדשו - פיטסבורג 1974, ג'ים פלאנקט - אוקלנד 1980, ג'ף הוסטטלר - ניו יורק ג'איינטס 1990 וטרנט דילפר - בולטימור 2000), הצליחו לנצח. רק וינס פראגמאו הפסיד עם לוס אנג'לס ראמס בעונת 1979, כך שהסטטיסטיקה בהחלט לטובתו.
הגנה איכותית כמו זו של בולטימור הוא עדיין לא פגש לאורך הקריירה הקצרה שלו, אבל גם הרייבנס לא התמודדו בפלייאוף הזה מול קוורטרבק בסגנון שלו, אלא מול שחקנים קלאסיים יותר כמו פייטון מאנינג, טום בריידי ואנדרו לאק. כל אחד מהצדדים יידרש לעשות את ההתאמות שלו ועל זה עשוי להיות מוכרע המשחק. בריידי לא חטף אף סאק מהגנת בולטימור בגמר ה-AFC, בעיקר כי הוא משחרר את הכדור מהר מאוד, אבל העורבים הוכיחו שגם כך אפשר לעצור אותו. קפרניק המהיר יכול להתחמק אף הוא מזרועותיה של ההגנה, אולם יצטרך להביא ערך מוסף על מנת לגבור עליה. אם יעשה זאת, אם יזכה בטבעת, תונח הלבנה הראשונה בדרך מילד אלמוני מויסקונסין, לאגדת NFL.