פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        נכנס לגוב האריות: הבכורה של ווסלי סניידר בטורקיה

        ווסלי סניידר יערוך את הבכורה המדוברת שלו במשחק העונה בטורקיה וינסה להצעיד את הליגה עוד צעד קדימה. מדור משחקי סוף השבוע מחכה לשובה של לידס, מאתר את בנזמה החדש ומזהיר את בילבאו המתפוררת

        טורקים באור הזרקורים (גלאטסראיי – בשיקטאש, ראשון, 19.00)

        המעבר של ווסלי סניידר לגלאטסראיי מהווה אמנם על הנייר צעד אחורה בקריירה של ההולנדי בן ה-28, אך הוא פועל לטובת הכדורגל הטורקי ומדגיש את איכות הליגה שלא זוכה לסיקור לו היא ראויה. סניידר עצמו הודה בראיון לתקשורת ההולנדית שהוא חייב לשקם את מעמדו: "לא הצטרפתי לאחת מחמש הקבוצות הטובות ביבשת כי אני כבר לא אחד מחמשת השחקנים הטובים ביבשת. גם אינטר כבר לא מועדון גדול דיו. היינו בטופ ב-2010 כשזכינו בליגת האלופות, אבל זה כבר לא המצב".

        סניידר התקבל באיסטנבול בכבוד של מלכים, ואפשר לראות הקבלה מסוימת להחלטתו של סמואל אטו שעזב את נראזורי לפני שנה וחצי לטובת הרפתקה משונה ממבט ראשון. אנז'י מחאצ'קלה מושכת מאז את אור הזרקורים ומתקדמת לא רע לעבר מטרותיה המוצהרות להפוך לכוח משמעותי מאוד בכדורגל האירופי. אין סיבה שזה לא יקרה גם לגלאטסראיי.

        יולנטה קאבו סניידר, אשתו של ווסלי סניידר (GettyImages)
        מודה במצבו הנוכחי. סניידר מגיע לטורקיה (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        רק לפני שנה וחצי היה המועדון הטורקי בעיצומו של אחד המשברים הקשים בתולדותיו, אם לא החמור שבהם. האריות סיימו את עונת 2010/11 במקום השמיני המביך, עם הפרש שערים שלילי ובפיגור מדהים בן 36 נקודות אחרי האלופה פנרבחצ'ה. פרנק רייקארד וגיורגי חאג'י כשלו לחלוטין כמאמנים, אבל שובו של פתיח טרים לספסל הפיח רוח חדשה לחלוטין. אשתקד חגגה גלאטסראיי אליפות, ואסור להתעלם מהעובדה כי העפילה העונה לשמינית גמר ליגת האלופות, שם קיבלה הגרלה סבירה ביותר נגד שאלקה. לאיצטדיון חדיש ומפואר שנבנה בהשקעת 250 מיליון דולר יש חלק לא מבוטל בתחיה, ולא יהיה מוגזם להשוות אותו ליובנטוס ארנה.

        הליגה הטורקית תוססת ומרתקת, ולמרות המשבר הכלכלי היא מסוגלת למשוך לא רק שחקנים שמחפשים אתגר מעניין לקראת סוף הקריירה, כמו דירק קאוט, אלא גם כוכבים בשיא כושרם שמעדיפים אותה על פני הצעות מהפרמיירליג, דוגמת החלוץ הסנגלי מוסא סו שעבר לפני שנה מליל לפנרבחצ'ה. הבכורה של סניידר לא יכולה להיות נוצצת יותר – מדובר במשחק העונה מול בשיקטאש, שקמה לתחיה אף היא העונה אחרי עונה ביזארית. הנשרים מפגרים בשתי נקודות בלבד אחרי האריות בצמרת הטבלה, מציגים כדורגל סוחף בניצוחו של החלוץ הפורטוגלי הוגו אלמיידה. אין הזדמנות טובה יותר להקדיש לה תשומת לב, ולאחל לסניידר הצלחה. הוא אמנם נופה מהסגל האחרון של לואיס ואן חאל, אך אם יצליח בביתו החדש הדרך חזרה תהיה קצרה מאוד.

        פתיח טרים שחקן גלאטסראיי (AP)
        מוכן למשחק העונה. טרים (צילום: AP)

        המסורת הלונדונית של לידס (לידס – טוטנהאם, ראשון, 16.00, ספורט 2)

        חלפו כבר יותר משמונה שנים מאז ירידתה של לידס מהפרמיירליג, ואוהדיה ידעו מאז בעיקר ימים קשים ואכזבות. גם העונה קלושות תקוותיה לשוב למקום לו היא שייכת, אבל לפחות בשנים האחרונות התרגלו ביורקשיר לעשות כותרות גדולות מדי ינואר בגביע. אלה הימים בהם הממלכה כולה נזכרת בנוסטלגיה בקבוצה שלובשת לבן, וביציע אלנד רואד מתרפקים על זכרונות הגביע הבודד של המועדון שהושג ב-1972, בעידן דון רווי. פסלו של המאמן הדגול הוצב בכניסה לאיצטדיון ב-5 במאי 2012, 40 שנה בדיוק לאחר ההישג, בנוכחות כל שחקני ההרכב של הקבוצה ההיא שנותרו בחיים.

        אז הנה אירועי השיא של לידס יונייטד מהשנים האחרונות. ב-4 בינואר 2010, בהיותה בליגה השלישית, היא ניצחה 0:1 באולד טראפורד משער של ג'רמיין בקפורד, בסנסציה גדולה גם אם לוקחים בחשבון את ההרכב החסר של מנצ'סטר יונייטד. כעבור שלושה שבועות, היא הגיע לווייט הארט ליין, וצמד של בקפורד העניק לה 2:2 דרמטי נגד טוטנהאם. התרנגולים מנעו את המשך האגדה עם 1:3 במשחק החוזר בחוץ.

        ב-8 בינואר 2011 היתה לידס קרובה לסנסציה אדירה נוספת, כאשר רק פנדל של ססק פברגאס בזמן פציעות מנע ממנה נצחון על ארסנל באיצטדיון האמירויות. גם הפעם היתה ידה של הקבוצה הבכירה מלונדון על העליונה, עם 1:3 בגומלין. לפני שנה זו כבר היתה חגיגה אמיתית עבור לידס, שזכתה לחשיפה חסרת תקדים נגד ארסנל בזכות משחק הבכורה המחודש של תיירי הנרי במדי התותחנים. הצרפתי גם התכבד לכבוש את שער הנצחון לקראת סיום ההתמודדות שהיתה צמודה מהצפוי.

        אז הנה לכם המשך המסורת – שוב ינואר, שוב יריבה מצפון לונדון, אלא שהפעם לידס היא המארחת. טוטנהאם תגיע לאלנד רואד עם חששות לא מבוטלים, ותצטרך לפקוח עין במיוחד על לוצ'אנו בקיו – סיפור נדיר בפני עצמו. זו עונתו החמישית של הסקורר הארגנטיני בלידס, הוא מציג מאזן דו ספרתי בכל אחת מהן, והעונה הנוכחית היא הטובה מכולן, עם 16 כיבושים ב-26 משחקים בליגת המשנה. קשה להבין כיצד הוא עדיין נשאר בלידס, אך בחלון ההעברות הנוכחי זה עלול להסתיים עם מעבר לוויגאן, למורת רוחו של המנג'ר ניל וורנוק שנחוש להשאירו. מי יודע, אולי הצגה בגביע תהיה מתנת הפרידה שלו לאוהדיו.

        לוצ'יאנו בקיו שחקן לידס יונייטד (AP)
        קשה להבין כיצד הוא עדיין נשאר בלידס. בקיו (צילום: AP)

        בנזמה החדש? (פארמה – נאפולי, ראשון, 16.00)

        אם טרם שמתם לב לבחור בשם איסחק בלפודיל, זה הזמן. גם ליון צריכה להפנים את גודל הפספוס שלה. קצת קשה להבין כיצד קבוצה, שהחליטה להתבסס על צעירים מקומיים ולמכור את כוכביה במסגרת אילוצים תקציביים, בחרה לוותר על חלוץ שפרץ במחלקת הנוער שלה תמורת 2.5 מיליון יורו בלבד בקיץ האחרון. פארמה אמרה תודה, ועם כל שבוע שחולף הופך בלפודיל ללהיט אמיתי בליגה האיטלקית. הוא לא היה אמור להיות הכוכב הראשי בחוד קבוצתו של רוברטו דונאדוני – התפקיד הזה יועד ל"אספרייה החדש", דורלאן פאבון. אלא שהקולומביאני נכשל בינתיים, בעוד הצרפתי לוקח כמעט כל הזדמנות בשתי הידיים. יש לו כבר שבעה שערי ליגה, ובשבועות האחרונים הוא בלתי ניתן לעצירה. צמד ב-1:4 על קליארי, שער ב-1:2 על פאלרמו, ולקינוח סיומת קטלנית בתיקו 1:1 מול קייבו במחזור האחרון.

        לבלפודיל נוכחות פיזית ברחבה ונגיחה מצוינת, אבל הוא גם מהיר וניחן בטכניקה לא רעה. בסגנון המשחק, ואפילו במראהו החיצוני, הוא מזכיר חלוץ שנמכר מליון תמורת סכום גדול הרבה יותר, קארים בנזמה. כמו חלוץ ריאל מדריד, גם בלפודיל ממוצא אלג'יראי. למעשה, הוא נולד באלג'יריה, ואחרי שייצג את צרפת בכל הגילאים הצעירים קיבל אישור מפיפ"א ללבוש את חולצת הנבחרת הצפון אפריקנית. בקרוב הוא יצטרך לקבל החלטה סופית בנושא. הכרעה חשובה לא פחות תהיה לגבי עתידו – ארסנל הגישה לפארמה הצעה רצינית כבר עכשיו, ואם העסקה תצא לפועל סביר שהוא יצליח באיצטדיון האמירויות הרבה יותר ממרואן שמאק.

        איסחק בלפודיל שחקן פארמה (AP)
        חמק לליון. בלפודיל (צילום: AP)

        החודשים הנוראים של ביילסה (בילבאו – אתלטיקו מדריד, ראשון, 22.00, 5+)

        לא הרבה זמן עבר מאז פגשה בילבאו את אתלטיקו מדריד בגמר הליגה האירופית במאי האחרון. רדאמל פלקאו חיסל אז את תקוות הבאסקים לתואר אירופי ראשון עם צמד אדיר בתצוגת תכלית שהסתיימה ב-0:3. בהמשך החודש הובסה בילבאו בתוצאה זהה על ידי ברצלונה בגמר הגביע הספרדי, ומאז התפרקה הקבוצה של מרסלו ביילסה לרסיסים. הסיבות לכך רבות, והן מצדיקות כתבה נפרדת, אבל מעניינת במיוחד העובדה כי המאמן הארגנטיני ביקר את השחקנים באופן חריף באסיפה קבוצתית, והקלטת נאומו הודלפה לתקשורת כעבור ארבעה חודשים. הדבר מעיד יותר מכל על האוירה העגומה בחדר ההלבשה, וללא רוח הלחימה הרגילה שלה בילבאו לא שווה כמעט כלום.

        עם מאזן הגנה מחפיר של 40 שערי חובה ב-20 משחקים, שני רק לנועלת הטבלה לה קורוניה, הבאסקים נמצאים בסכנת ירידה היסטורית ממשית, כפי שניתן לראות משני משחקי הבית האחרונים, בהם הפסידה בילבאו לסראגוסה ולראיו וייקאנו. מפלקאו היא בכלל חוששת, אחרי שהסקורר הקולומביאני הפציץ מולה גם שלושער ב-0:4 בויסנטה קלדרון בתחילת העונה. למזלו של ביילסה, הנמר הפצוע עשוי להחמיץ את הביקור בבילבאו, וזה אולי יתן לו תקווה מסוימת לתוצאה אחרת.

        מאמן אתלטיק בילבאו, מרסלו ביילסה (AP)
        העסק מתפרק. ביילסה (צילום: AP)

        הדם החם של פייטרס (הראקלס – איינדהובן, שבת, 21.45)

        אם זו טרגדיה, קומדיה או דרמה? אריק פייטרס, המגן השמאלי המצוין של איינדהובן, עבר תקופה מסוייטת. הוא נפצע באפריל האחרון, החמיץ את יורו 2012 בו היה אמור להיות שחקן הרכב בטוח בנבחרת הולנד, ועבר תהליך החלמה ארוך ומייגע. בשבוע שעבר הוא שב למגרשים, במשחק ביתי קל מאוד על הנייר מול זוולה. התוצאה היתה קטסטרופלית – העולה החדשה גנבה נצחון 1:3 סנסציוני, ופייטרס הרגיש תסכול עמוק. זה גרם לו לאבד את הראש, ובדקה ה-67 ביצע ביצע המגן עבירה מכוערת וספג כרטיס אדום.

        זה כבר היה הרבה יותר מדי עבורו. כל הזעם פרץ החוצה באופן מדהים, ופייטרס חבט בדרכו לחדר ההלבשה את החלון באיצטדיונו הביתי. הזכוכית התנפצה לרסיסים, הדם כיסה את כל הסביבה, ופייטרס הובהל לבית החולים עם חתכים עמוקים מאוד בכל זרועו. המגן עבר ניתוח דחוף, ותהליך ההחלמה עלול להימשך שבועות ארוכים. האירוע מזכיר קצת את אנטוניו קימנטי, ששבר בהיותו שוער יובנטוס את ידו כאשר דפק על השולחן בעוצמה מתוך תסכול על השער שספג, אולם מתקבל הרושם שפייטרס בכל זאת התעלה עליו. מול הראקלס, קבוצה סימפטית שלא הפסידה בבית מאז אוגוסט, ייאלץ דיק אדבוקאט להסתדר שוב בלעדיו.