לפני כשנה וחצי פרסמה מ.ס אשדוד כי ניקולה סאריץ', שחקן דני ששיחק במילואים של ליברפול, צפוי להגיע להתרשמות ואף העלתה סרטון עם ביצועיו באתר הרשמי של המועדון. עיתונאים שדיברו עם המאמן יוסי מזרחי קיבלו אישור כי אכן הוא ממתין לשחקן. אלא שבפועל התברר לאחר מכן כי מזרחי כלל לא ידע על השחקן שצריך להגיע וכי הסוכן לא עבר דרכו וסגר את העניינים מול המועדון. למעשה, כלל לא היה מדובר באותו סאריץ' ששיחק במילואי ליברפול, כפי שאישר מזרחי, אלא בשחקן בעל אותו שם מהליגה הסרבית.
הסיפור הזה אמנם ישן, אבל שופך לא מעט אור על הנעשה באשדוד תחת ניהולו של הבעלים ג'קי בן זקן. על פניו, באשדוד יש את כל התנאים להצליח: מתקנים ראויים, שקט כלכלי, מחלקת נוער לתפארת, אקדמיה ומאמן יציב. על פניו, אשדוד היא אי של שפיות בבלאגן של הכדורגל הישראלי. אבל מתחת לפני השטח, הדברים נראים אחרת. גם העונה, כמו בעונה שעברה, הקבוצה פתחה טוב והתרסקה בשל החלטות מאוד לא ברורות בכל הקשור לניהול המקצועי והספורטיבי במועדון. אז למה שנה אחרי שנה אשדוד לא מצליחה להתרומם למעמד של קבוצת צמרת לגיטימית? ניסינו לפתור את חידת בן זקן וגם לנו לא ברור בדיוק לאן מכוונות פניו של המועדון.
אשדוד עברה העונה לא מעט תהפוכות. בקיץ החליט בן זקן לבנות על תוצרת בית. הוא ראה בגדי קינדה, בנצי מושל, בן בוטבול, ניב זריהן, אמיר בן שמעון ושאר הילדים ככאלה שיקבלו את הבמה ויתחילו להיות תלכיד לאשדוד אחרת. אלא שבמשחקי ההכנה ובגביע הטוטו הקבוצה נראתה רע וספגה הפסדים מביכים. יוסי מזרחי טען שקשה יהיה לשרוד במתכונת כזאת וההנהלה הלכה עם האג'נדה של מזרחי. ההחלטה הראשונה הייתה לא לזרוק את כולם למים אלא לשלב אותם בהדרגה ובשלב ראשון להמשיך ולדאוג ששחקנים וותיקים ומנוסים ייתנו את הטון.
הפתיחה הייתה מסחררת. אשדוד ניצחה שישה משבעת מחזורי הליגה הראשונים והציגה כדורגל מלהיב. כלפי חוץ, בן זקן הצהיר שהקבוצה הולכת על תארים ומכוונת גבוה. נראה היה שהמועדון סופסוף עושה את קפיצת המדרגה, לא משפיל מבט בפני הגדולות ולומד מטעויות העבר, אבל לא כך היה הדבר. כשהמשבר הגיע, התגלתה שוב אותה אשדוד קטנה ורעועה. ומה חלקו של בן זקן? ביום שישי האחרון, באסיפת הקבוצה לפני המשחק בנתניה אמר ג'קי הבעלים לשחקנים: "מבחינתי שמעכשיו ישחקו רק צעירים. גם ככה אנחנו לא מנצחים ונראים רע, אז כבר לא משנה לי שנהיה בפלייאוף התחתון ולמטה. לפחות נקדם צעירים".
זו תמצית הזיגזג של המועדון, שנע בין תכניות מקצועיות לתאוות כלכליות. איש לא יודע מה האינטרס האמיתי של בן זקן. אלון חזן, בדרכו התרבותית והמנומסת, מנסה להסביר קצת מה קורה: "משהו התבלבל לאשדוד העונה. הם רצו בקיץ שכל חבורת הצעירים הזו תקבל את הבמה ותהיה הבסיס של המועדון, אך איכשהו הקיץ גרם לכך שכולם נדחקו הצידה, הלכו על שחקנים מנוסים יותר שהביאו קבלות בפתיחת העונה ואפילו אמונה שאפשר לעשות משהו מיוחד. ברגע שכל העסק התרסק מקצועית למצב הנוכחי, ג'קי ואשדוד רוצים לחזור למצב ההתחלתי ולדרך שהם כן היו רוצים לבצע כלומר קבוצה שמבוססת על צעירים שחקני בית. מי שמכיר את ג'קי יודע כמה הוא מצליחן ורוצה מאוד להביא תואר ראשון במשחקי הכדור לאשדוד. הוא מאמין שאפשר לעשות את זה, אבל לפעמים הלחץ של המציאות משנה את הדרך".
שחקן ומאמן העבר של הקבוצה מוסיף: "זה לא סוד שיש בעיה עם הקהל באשדוד. זה לא נעים להשקיע כל כך הרבה והקהל לא מגיע. גם בשנה שהביאו את כל הכוכבים בזמנו עם יוסי אבוקסיס, אסי דומב, חיים רביבו ואנוכי הגיעו 1,500 איש למשחק. הקהל חשדן ומתקשה להאמין במועדון וג'קי הבין שאין סיבה לפתח פנטזיות וצריך להכיר במגבלות ולייצר קבוצה בהתאם. בסיטואציה של אשדוד הדרך הנכונה היא שחקני בית צעירים בנוסף למספר שחקנים מנוסים משמעותיים. כל פעם שקופצים מעל המטרות והשאיפות הללו, נתקלים בבעיות".
בן זקן שינה גישה ויצר כאוס. הפרשה האחרונה בנפילה החופשית היא הרצון של דוד רביבו לעזוב. הגרסה הרשמית היא שרביבו מאוכזב שאינו מקבל חוזה ארוך טווח והבטחה לתפקיד מקצועי במועדון, אך הסיבה רחבה יותר. רביבו הוחלף כמעט בכל המשחקים בהם פתח בטענה כי הוא עייף ורוצים לתת לו לשמור כוחות. בשיחות סגורות עם השחקנים הקשר הביע כעס ואמר: "אני יכול לגמור 90 דקות בלי בעיות, לא מבין מה הולך כאן. מה, רוצים להריץ מישהו על חשבוני כבר עכשיו לשנה הבאה?". שחקן בקבוצה הוסיף: "בליגה כזו דוד יכול לרוץ 90 דקות בלי בעיות ומה שמדהים הוא שהוא השחקן הכי חשוב בחלק הקדמי ובחיבור בין חלקי הקבוצה. אין לנו הרבה מה למכור בלעדיו וברור שהיציאה שלו בדקות מוקדמות היא לא מקצועית. הוא מרגיש שמתחילים תהליך לומר לו שלום בסוף העונה וקורא את המפה".
ואם רביבו קורא את המפה, מה יגידו שחקנים בעלי מעמד נמוך יותר? "ציון צמח גמור", אמרו שחקנים במועדון: "שחקנים שבקושי עשו עונה אחת בנוער פותחים לפניו והוא לפעמים לא בסגל. ברור לכולם שיש כאן דברים לא מקצועיים והוראות כאלה ואחרות וזה מחלחל לכל הקבוצה. יותר מזה, יש תחושה שיש שחקנים שיש כיוון למכור אותם לאירופה וגם אם הם הכי חלשים באימונים, הם לא מועמדים לצאת מההרכב וברור שזו בכלל לא אופציה. אחרי חמישה מחזורים דיברו כאן על אליפות והגענו למצב שיש תחושה של טוברוק. מועדון שהמטרה שלו לגדל שחקנים ולהעביר אותם הלאה, להשביח ולהוציא אותם כמה שיותר מהר בלי מטרות של קבוצה אמיתית".
אם כך, איפה יוסי מזרחי בכל הסיפור? חזן מבין את הסיטואציה: "זה חלק מהכדורגל היום שבעלים מתערב בנעשה בקבוצה, קובע מדיניות וגם מתערב במי ישחק ומי לא. הדברים ששחקנים אומרים הם חמורים מאוד, אבל לא מפתיעים ומצביעים על המצב. אם שחקן כמו דוד רביבו מבקש לעזוב זה אומר דרשני. זה הדליק לי נורה אדומה כששמעתי את זה והיה ברור שמשהו לא טוב קורה במועדון. יוסי מזרחי הוא אחד המאמנים הטובים בישראל ואחד הלא מוערכים, אבל גם לו יש בוס והוא מבין את הסיטואציה שלג'קי יש מה להגיד על הנעשה בסגל ובמגרש וצריך להתאים עצמו. הכי קל לבקר אותו ולהגיד שיתפטר, אבל זו פרנסה של בן אדם וגם הוא מבין שקשה לשנות את המצב. ג'קי ויוסי זה כמו משפחה, אז הוא מנסה לקחת את הדברים בפרופורציות למרות שזה לא נעים".
גם אורי מלמיליאן, מכר קרוב של מזרחי, מבין את השתיקה: "לאחרונה טובחים ביוסי והוא שותק. לא כי אין לו מה להגיד, אלא כי הוא יודע שהקבוצה במצב קשה ועוד חודש-חודש וחצי כאלה והיא מידרדרת למאבקי ירידה. הוא שם את הכבוד והאגו שלו בצד למען המועדון ואחרי שהקבוצה תצא מהמצב הזה הוא יאמר את כל מה שיש לו לומר לכל המבקרים. הסיטואציה לא פשוטה עבורו וזו הדרך שהוא בחר להתמודד איתה למען המועדון. צריך להעריך אותו על זה שיש לו כבוד והוא לא פותח פה כמו אחרים".
מעבר לטענות על מעורבות לכאורה של הבעלים בנושאי ההרכב, בן זקן פעיל יותר ממזרחי גם בנושאי רכש זרים. בהרבה מאוד מקרים, המאמן כלל לא מעורב בזהות הזרים המגיעים להתרשמות או לפעמים ישירות לסיכום וחתימה. את מרבית השחקנים מביא למועדון הסוכן דודו דהאן וחלק גדול משחקני הקבוצה חתומים אצלו (על פי האתר הרשמי של הסוכן: יא יא פטי, ישראל ראש, דימטאר מקרייב, ג'ואון אושאניווה, ניר ביטון, חאתם עבד אלחמיד, רחמים צ'קול, אופיר מרציאנו, ציון צמח, גדי קינדה, סאנדי ארצ'ון, רועי משפתי, בנצי מושל ואיציק נאש). דהאן, זה לא סוד, הפך לסוכן הבית של המועדון. סוכן בכיר בכדורגל הישראלי אמר: "דהאן הוא כמו המנהל הטכני באשדוד. הוא מקבל החלטות לגבי זרים יחד עם הנהלת המועדון כשמזרחי לפעמים לא יודע מי מגיע ולפעמים שומע על דברים אחרי סיכום. דהאן דואג להוציא להם שחקנים לחו"ל וזה ברמה אחרת קשר עסקי לכל דבר ועניין".
האמת, שלא בטוח האם הדברים הללו הם ביקורת או מחמאה. בשורה התחתונה, דהאן הצליח להוציא את רוג'רס קולה לבלגיה תמורת 800 אלף יורו ואת אפה אמברוז לסלטיק תמורת סכום דומה, שני שחקנים שאפילו הקבוצות הבכירות בליגת העל לא לטשו עיניים אליהן. חלק מכל הרעש הגדול סביב ניר ביטון והמספרים שנזרקים סביבו הם בזכות יחסי הציבור של דהאן, כשבן זקן מאמין בו כי ימשיך להעביר לו שחקנים ליבשת שייתנו תמורה כלכלית שתחזיק את המועדון לשנים הבאות. למעשה, דהאן בסך הכל הוא נכס לבן זקן והוא מצליח לעשות עבורו מה שהוא לא הצליח עד היום - להביא זרים איכותיים בזול ולהעבירם לחו"ל בעיסקאות שהבוס אפילו לא חלם עליהם. השם הבא ברשימה צפוי להיות אושאניווה, שהגיע רק בקיץ, וכבר מבוקש בסלטיק.
כלומר נוצר כאן אבסורד. לאשדוד נכנס כסף גדול ממכירת שחקנים, כסף שמושקע באקדמיה ועוזר לייצר שחקני בית מוכשרים, אך בד בבד, הקבוצה הבוגרת לא מבססת מעמד ולא יוצרת זהות בקרב הקהל. האם בן זקן רוצה רק לגדל ולהשביח שחקנים או שואף לעמוד בראש מועדון מצליח? ג'ון גרגורי, שאימן את הקבוצה לפני שנתיים, חושב שגם הבעלים עצמו לא יודע: "ג'קי לא הבעיה של אשדוד. הוא בסך הכל בנה שם אקדמיה ברמה גבוהה, יש להם באמת תכניות לטווח ארוך, אבל הם לא הולכים עליהן בכל הכח ונשברים באמצע. גם בעונה שלי הלכו על צעירים בתחילת העונה, הקבוצה הצליחה והיו ציפיות לצמרת וברגע שהקבוצה הידרדרה למטה התחילו לדבר על אכזבה וכישלון וכל האווירה הזאת דירדרה את הקבוצה.
"אי אפשר לבנות על סגל שמבוסס על שחקני בית ולשאוף לצמרת. זה לא הולך ביחד. צריך להריץ אותם כמה שנים כשהמטרה היא להישאר בליגה ולא יותר מזה ואז אולי ירוויחו משהו. כשהגעתי אמרו שאני בא במקום מזרחי כי רוצים מישהו שעובד הרבה שעות ביום סביב האקדמיה ואחרי שהחליטו שאני לא מספיק טוב, לא הביאו מישהו אחר שיטפל באקדמיה, אלא החזירו את מזרחי. הוא מאמן מצוין, אבל עצם ההחלטה משדרת שפועלים מתוך לחץ ומאבדים כיוון ודרך. חבל כי הבסיס שם הוא פלא של כדורגל. הם צריכים להיות רק יציבים בדרך".
