צ'לסי, מנצ'סטר יונייטד, נבחרת ברזיל, נבחרת רוסיה, מנצ'סטר סיטי, מילאן, פריס סן ז'רמן והרשימה עוד ארוכה. במשך חודשים שמענו וקראנו שהנה, אוטוטו פפ גווארדיולה חותם פה או מסכם כאן. בסופו של דבר, המאמן הספרדי בן ה-41 החליט לעשות את הצעד הכי חכם ומתבקש מבחינתו ומבחינת הקריירה שלו. גווארדיולה חתם בבאיירן מינכן, כשעל פניו, ואלא אם יקרו דברים בלתי צפויים (כמו שקורה בדרך כלל בכדורגל), מדובר בשידוך משמיים. כל התנאים בשלים להצלחה מסחררת וזיווג מושלם.
נכון שזו חוכמה בדיעבד, אבל כבר בקיץ אפשר היה לקבל רמז עבה מאוד לכך שגווארדיולה יהיה המאמן הבא של באיירן מינכן. כמה ימים לאחר שהבווארים איבדו את גביע האלופות בצורה טראומתית לצ'לסי, ולמעשה הפסידו שלושה תארים בשנייה האחרונה, כבר דובר על כך שהיינקס כנראה לא ימשיך מעבר לחוזה המקורי שלו. השם הראשון שעלה מבאיירן כיורש היה פפ גווארדיולה.
וכאן חשוב להתעכב על נקודה אחת, חדה וברורה: באיירן מינכן, בניגוד למועדוני פאר אחרים באירופה, תמיד משיגה את מה שהיא רוצה בכל הנוגע להחתמות. כך היה בעבר עם פרנק ריברי, מנואל נוייר, מריו גומז ועוד רבים וטובים, וכך היה גם עם הסוגייה הבלתי נגמרת סביב החתמתו של חאבי מרטינס מאתלטיק בילבאו בקיץ תמורת 40 מיליון יורו. הסטייה היחידה הייתה במקרה של מרקו רויס הנהדר, שהעדיף לחזור לקבוצת נעוריו דורטמונד על פני מעבר לבאיירן מינכן והדהים בכך רבים בגרמניה.
האנשים העומדים בראש הפירמידה של באיירן מינכן, ובעיקר הנשיא הכל יכול אולי הנס, אך גם חברי ההנהלה קרל היינץ רומניגה וקרל הופנר, הם לא אנשים שמוכנים לקבל "לא" כתשובה. בנוסף, הם גם לא אנשים שמוכנים להסתפק במקום השני או בהגעה לגמר. מבחינתם, שתי האליפויות האחרונות בבונדסליגה, שנדדו לדורטמונד, הן לא פחות מאסון. הנס עבר ב-1982 תאונת מטוס, בה נספו שלושת האנשים שהיו איתו בטיסה. לאחר שעה הוא התגלה במקום עם פציעות קלות ומבולבל לגמרי. עד היום נשיא באיירן וכוכב העבר של הקבוצה בן ה-61 לא זוכר דבר ממה שאירע שם.
יש שאומרים שהאירוע הטראומתי הזה ריכך מעט את הנס, אבל גווארדיולה חייב לדעת דבר אחד: הנס הוא איש כוחני מאוד ומלא אגו. מעבר לכל דבר אחר, חשובה להנס ההצלחה של באיירן מינכן ובשביל זה הוא מוכן לעשות הכל, כולל הכל. כדי להבין משהו מהאובססיה האדירה למועדון הזה, אפשר להסתכל בדברים שכתב בספרו יו"ר ההתאחדות הגרמנית לשעבר תיאו צוונציגר: "כשאתה עושה משהו שבאיירן אוהבים, אז אתה חבר שלהם. אם אתה חושב אחרת מהם, אתה בזוי בעיניהם. אולי הנס הוא מאצ'ו". חשוב לזכור שהנס ושאר חבריו הם אנשים שאוהבים לדבר, מתראיינים על בסיס יומי כמעט ומותחים ביקורת על כל מה שהם רוצים, בלי להתחשב בכלום. המאמן הספרדי יהיה חייב לדעת להבליג לפעמים לראיונות של הנס ושותפיו.
תחביב נוסף של הנס, בו הוא מתמחה יותר מבכל דבר אחר, זה ייצור משברים. בתפיסת העולם של נשיא באיירן מועדון כדורגל חייב קצת רע, לכלוך ואינטריגות כדי להצליח. אפשר לקחת כדוגמה את הסכסוך שייצר בין המנהל הספורטיבי מתיאס זאמר למאמן יופ היינקס, כששניהם בקושי יודעים במה מדובר.
פפ גווארדיולה התרחק מסכסוכים כאלו כמו מאש בברצלונה, ומעניין לראות איך יידע להתמודד איתם בבאיירן. בנוסף, המאמן הספרדי ילמד מהר מאוד גם את כמויות הלחץ האדירות שיש סביב באיירן מינכן בגרמניה. כל תיקו של הבווארים פותח מהדורות חדשות, גורם סקנדלים, המילים "כישלון", "משבר" ו"קטסטרופה" עלולות להיזרק שם לחלל האוויר בקלות על ידי מקורבים למועדון, מנהלים, שחקני עבר ושחקנים בהווה. זה פשוט מועדון שזוכה ליחס וסיקור חסר תקדים בגרמניה.
גווארדיולה חייב להבין שכדי להצליח בבאיירן, הוא צריך להיות גם פוליטיקאי לא רע. דמות נוספת שהוא יצטרך לתמרן מולה תהיה מתיאס זאמר. המנהל הספורטיבי וכוכב העבר של דורטמונד ונבחרת גרמניה הגיע לדרום גרמניה בקיץ אחרי שהיה המנהל של הנבחרות הצעירות בהתאחדות.
זאמר מגיע כמעט לכל אימון, עוקב אחר כל השחקנים כל הזמן, יושב על הספסל במשחקים וזוכה להערכה עצומה בקרב הנהלת המועדון. מעל הכל ולפני הכל, מתיאס זאמר הוא ג'ינג'י, על כל המשתמע מכך. הוא בעל ידע אדיר בכדורגל, מכיר כל שחקן ומומחה בפיתו שחקנים, אבל הוא גם איש חם מזג ובעל אגו לא קטן בעצמו. כך היה כשחקן וזה גם מה שעשה לשחקן הענק שהיה, כך גם לאחר שתלה את הנעליים. יהיה מעניין לראות איך יעבוד שיתוף הפעולה בין שני האנשים הללו.
מעבר לכל האינטריגות והפוליטיקה, יש לזכור שלפני הכל גווארדיולה מגיע למקום מצוין מבחינתו, שמזכיר מהרבה בחינות את ברצלונה. האופי של הבווארים הוא מיוחד מאוד, רובם אנשים ביתיים, צנועים ושקטים, בעלי מסורת מיוחדת. כך גם המועדון באיירן מינכן הוא משפחתי וחם מאוד. העיר היא בכלל מעין שעטנז בין ישן ומסורתי לחדש ומודרני. לכן, רוב השחקנים הבווארים בשנים האחרונות הם ילדים טובים, יש אומרים טובים מדי, ביתיים מאוד ומזכירים בכך לא מעט את שחקני הנוער של ברצלונה. לפחות מבחינת אופי. לא מדובר בבליינים או טיפוסים עם אגו מנופח שרוצים לעזוב אם לא פתחו במשחק כזה או אחר. קחו את תומאס מולר לדוגמה. בן להורים בעלי מסעדה ותיקה במינכן שמעולם לא הסתבך בכלום וקיבל בשקט את הספסול שלו בעונה שעברה. אותו הדבר גם לגבי פיליפ לאהם, הולגר באדשטובר ובסטיאן שווינשטייגר, בגרסה הנוכחית שלו.
פרט לכך שגווארדיולה מגיע למקום שדומה מאוד לאופי שלו כאדם שקט וצנוע יחסית, הוא גם מקבל סגל אדיר, שיש האומרים שהוא שני בטיבו רק לברצלונה. כן, שוב ברצלונה. יש שוער מצוין (מנואל נוייר), הגנה עמוסה ואיכותית מאוד שתקלוט בעונה הבאה גם את יאן קירשוף ממיינץ, קישור מלא בכישרונות ובצעירים דוגמת שרדאן שאקירי, טוני קרוס, תומאס מולר, חאבי מרטינס, פרנק ריברי, אריאן רובן, בסטיאן שווינשטייגר ועוד. גם בהתקפה מחכים לפפ שלושה חלוצים בחסד: מריו גומז, מריו מנדז'וקיץ' וקלאודיו פיסארו.
בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז עידן לואיס ואן חאל, באיירן מינכן בנתה את עצמה כקבוצה שמתבססת על הכישרונות הגרמניים. פרט לדאנטה, ריברי, רובן, מנדז'וקיץ' ומרטינס, כל השחקנים שפותחים בדרך כלל, ויש קרוב ל-18 כאלו, הם גרמנים (וגם אוסטרי אחד: דויד אלאבה, ושוויצרי: שאקירי), כשגם הזרים הם כאלו שנמצאים בגרמניה כבר שנים רבות. בכך, ימצא גווארדיולה מדיניות דומה מאוד לזו שהנהיג והפך לפאר היצירה בבארסה. סביר להניח שבבאיירן גם ירצו לראות את המאמן החדש מקדם צעירים מוכשרים שנמצאים בסגל, כמו מיטשל וייזר שהגיע מקלן, או אמרה קאן. בסך הכל, גווארדיולה יהנה מפירות העבודה של קודמיו וימצא בבאיירן סגל מצוין ומאוזן מאוד ולא עמוס אגו, כמו זה שמצא בברצלונה ונאלץ לנקות ממנו בצעד בזק את סמואל אטו ורונאלדיניו.
צריך לזכור גם שבאיירן מינכן נמצאת במצב הכלכלי הכי טוב שלה אי פעם. המועדון מלא בכסף ומונה 175 אלף חברים, יותר מכל מועדון אחר בעולם. לא פלא איפוא, שבאיירן ביצעה את הרכש היקר ביותר שלה בקיץ החולף כשהנחיתה את חאבי מרטינס. גווארדיולה יקבל פנקס צ'קים די פתוח ויוכל לבחור כמעט את כל מי שהוא רוצה לצרף. למרות זאת, קשה עד בלתי אפשרי להאמין שהוא או באיירן מינכן יתחילו להשתולל ברכש. זה לא הסגנון של אף אחד מהצדדים ואין שום צורך בכך.
לסיכום, מי שמופתע שגווארדיולה חתם בבאיירן מינכן ולא העדיף את צ'לסי, מנצ'סטר יונייטד או פריס סן ז'רמן, פשוט לא קורא נכון את המפה. כל מי שאי פעם ביקר בזאבנר שטראסה (רחוב זאבנר) וחווה את האווירה סביב באיירן מינכן בגרמניה, מבין שמדובר במועדון שהוא אימפריה. לא פחות מריאל מדריד, ברצלונה או מנצ'סטר יונייטד ואפילו יותר. המשרדים של באיירן בזאבנר שטראסה ומתחם האימונים הוא מהמפוארים והמתקדמים בעולם וכל התנאים הם ברמה הגבוהה ביותר. כך גם הקהל, שממלא את האליאנץ ארינה בכל משחק. בנוסף, המטרה של הקבוצה בכל שנה היא: אליפות, גביע וגביע האלופות. כל דבר פחות מכך נחשב לכישלון.
"MIA SAN MIA" הוא המשפט שהפך אהוב מאוד על אוהדי באיירן בשנים האחרונות ואף הפך ללוגו שמתחת לסמל המועדון. משמעותו היא "אנחנו מי שאנחנו" (mir sind mir, שנאמר במבטא בווארי). או במילים אחרות: אלו אנחנו, לטוב ולרע. אולי יש שמתיימרים להיות טובים מאיתנו או מצליחים מאיתנו או לא לובשים שלייקעס, שותים כמויות עצומות של בירה ולועסים נקניקיות ופרעצלים, אבל אנחנו מי שאנחנו וזה מה שהופך אותנו למועדון כזה עצום. כנראה שזה גם מה שמשך את גווארדיולה. צירופו של גווארדיולה, שהוא עוד ניצחון עצום של אולי הנס על יריביו, יכול להפוך את המועדון הזה לגדול ממה שהוא כבר היום.
בכל מקרה, גווארדיולה כבר הוכיח את עצמו מעל ומעבר, אבל עדיין ואולי למרות זאת, יהיה מרתק לראות אם המאמן יוכל להוכיח שהוא מסוגל לעשות את זה גם מחוץ לברצלונה. ובעיקר, גם ללא ליאונל מסי, צ'אבי ואנדרס אינייסטה.