ב-27 בדצמבר, בדיוק בין חג במולד לערב השנה החדשה, מיכאיל פרוחרוב החליט שנמאס לו מאייברי ג'וסון. המאמן המוערך לא סיפק את רצון הבעלים הקפריזי והועזב פחות מחודשיים בתוך העונה. חמש דקות לאחר הפיטורים כבר התחילו השמועות: פיל ג'קסון, שנעלב עמוקות מהבאתו של מייק ד'אנטוני ללייקרס בזמן שהוא עוד שוקל את ההצעה, יגיע לפרנצ'ייז החדש, תמורת משכורת עתק.
אלא שבינתיים החליטו בנטס לתת לעוזר המאמן פי ג'יי קרליסימו את מושכות ניהול המשחק עד שג'קסון יבוא. איש לא נתן לו יותר מ-72 שעות. הרי אפילו אם ג'קסון יידחה את ההצעה, ישנם שמות רבים שעולים כמועמדים לגיטימיים. מאז, זרמו הרבה מים באיסט ריבר שמתחת לגשר ברוקלין. הקבוצה, תחת שרביטו של עוזר המאמן המוכר, התחילה לנצח, אבל בעיקר להראות כמו קבוצה ולא כמו אסופת בודדים, שכל קשר בינה לבין אופי של קבוצת כדורסל מנצחת מקרי בהחלט.
למי שלא מכיר, קרליסימו בן ה-63 הגיע לליגה בשנת 1994 לאחר קריירת מכללות נהדרת בשיאה הצעיד את סיטון הול, מכללה קטנה מניו ג'רזי, עד לגמר טורניר המכללות בשנת 1989, ועוד לפני קריירת ה-NBA שלו הוא הספיק לשמש עוזר מאמן של נבחרת ארצות הברית באליפות העולם של 1990 ושל הדרים טים המקורית באולימפיאדת ברצלונה 1992, כשבליגה הטובה בעולם הוא עבר בפורטלנד, גולדן סטייט (שם זכה להיחנק על ידי האגדה לטרל ספירוול) וסיאטל (עימה נדד לאוקלהומה סיטי), ולאחר מכן שימש כעוזרו של גרג פופוביץ' בסן אנטוניו.
סגנון האימון שלו זכה לא פעם לביקורת. נטען נגדו כי הוא קשה עם שחקניו, שמרן מדי ודורש עבודה קשה מדי לעונת NBA בת 82 משחקים. לאחר התקופה המוצלחת בספרס ועל פי הדיווחים שמחדרי ההלבשה של הקבוצות בהם עבר, נראה כי המאמן השתנה מעט ולמד שיטות עבודה חדשות, כמו גם התייחסות לשחקנים וחלוקת עומס.
אז מה קרליסימו הביא לנטס, שפורחים עם מאזן של 1:9 תחתיו, עדיין לא הפסידו ב-2013 ורצף הניצחונות הנוכחי שלהם עומד על שבעה? קודם כל הוא מוציא יותר מהטריו הגדול שלו - דרון וויליאמס משחק עם יותר ביטחון, ברוק לופז וג'ו ג'ונסון נראים מצוין. יש גם יותר פיק אנד רול בין וויליאמס לקריס האמפריז, מה שהופך את החיים שלהם לנוחים יותר מבחינת סגנון המשחק. אבל בעיקר השינוי הוא בקול.
כשמארק הרמן מ"ניוזדיי" של לונג איילנד ביקר באימון הנטס הוא תיאר אותו כקול מחוספס, צורם, חזק וחם. הקול הרועם שלו דוחף את שחקני הנטס קדימה, ויחד עם הקשיחות ומוסר העבודה של קרליסימו, התוצאות חיוביות מהמצופה ונראות מהר מהצפוי. יכול להיות שכל מה שברוקלין הייתה צריכה זה גנרל קצת אחר, כזה שהוא קצת אבא.
בכניסתו לתפקיד אמר קרליסימו: "זה לא קל. להיות מקודם למשרה לאחר שמפטרים מאמן אחר, זו הרגשה לא נוחה, אולם הידיעה כי ישנן 30 משרות פנויות בליגה ואתה מאייש אחת מהן היא מאוד מספקת. הליגה ממשיכה איתך או בלעדיך, ואתה רוצה להיות עם הקבוצה כשזה קורה". בברוקלין כבר יש תחושה שאפשר להוריד את המילה "זמני" מהתואר של המאמן. בתקשורת המקומית כבר יש מי שחושב שהולך וגובר הסיכוי שקרליסימו יאמן עד סוף העונה. פרוחורוב נשאל לפני כמה ימים וענה בקרירות אופיינית: P.J is the coach".
נקודת המפתח פה היא האמון שרוחש המאמן לוויליאמס. אחרי סלואן וג'ונסון, יכול להיות שדרון סוף סוף מקבל את המאמן שמתאים לו מבחינת סגנון. "אמרתי לו שפשוט יהיה דרון וויליאמס" אמר קרליסימו, וזה אולי תמצית השינוי שמוביל את הנטס להצלחה עד כה. השיפור בכל האספקטים, ובעיקר בהתקפה כבר נראה לעין - תחת קרליסימו הנטס קולעים יותר נקודות (101.8 לעומת 94.5) ובאחוזים טובים יותר (45.8 לעומת 43.8), והשחקנים מוסרים גם יותר אסיסטים. "הרבה יותר כיף לנו, אפשר לראות את זה על הפנים שלנו", הוא אמר אחרי הניצחון על אינדיאנה.
לפתע, מתחילים דיבורים על מיהי באמת הקבוצה הטובה בעיר. העיתונים המרכזיים אשכרה משווים מאצ'-אפים, ומה שנדמה היה כחלום רחוק רק לפני חודש הופך למציאות קרובה מתמיד. הקלישאה אומרת שאי אפשר להחליף את כל הסגל. גם הניקס נראים אחרת לגמרי מאז שהחליפו את ד'אנטוני במייק וודסון. נראה שגם בברוקלין החלפת מאמן זה באמת פתרון שעושה רק טוב. לפחות כל עוד מנצחים.