חשש. זו הייתה התחושה החזקה ביותר לקראת שני המשחקים שעמדו להשלים את הסיבוב השני בפלייאוף. אחרי שני משחקים משובחים בשבת, קשה היה להשתחרר מהתחושה שמכאן אפשר רק לרדת.
ארבע שעות לפני המשחק בפוקסבורו, אוהדי הפטריוטס שממלאים את החניונים בטיילגייטינג מתחלקים לשניים: בצד אחד נמצאים המאוכזבים, שכמו כל אוהבי הפוטבול ברחבי העולם חיכו אף הם לקרב הקלאסי בין הפטריוטס לברונקוס המתחדשים של פייטון מאנינג. אחרי קרב עיקש מול המאמן שלו, שעשה הכול כדי למנוע את הקלאסיקו, מאנינג נאלץ להמשיך ולשמוע את ההשוואות לאיליי (C'mon man!). בצד השני נמצאים אלו ששמחים מההדחה של דנבר, שנתנה אפשרות לעוד משחק בית פוטנציאלי, עוד חגיגת יום ראשון ובעיקר, תקווה לעוד סופרבול בעידן בליצ?יק-בריידי. האפשרות שיוסטון תנצח לא עולה לרגע.
תפסתי את אחד השרופים, מהחבר'ה הנחמדים עם הכובע המשולש, המדים והרובה ושאלתי אותו מה הוא חושב על המשחק האדיר שבולטימור סיפקה: ?פלאקו? בשתי הארכות הוא לא מסוגל למסור 300 יארד. הסקנדרי של דנבר נראים גרוע כמעט כמונו, אבל אצלנו בבית אין להם סיכוי. וי האב בריידי פור גאד סייק, ריי לואיס עשה יופי של קריירה, אבל נדאג לו לפרידה יפה?. מ-1994 הפטריוטס זכו 12 פעמים באליפות הבית והאוהדים, שהתרגלו להצלחות, לא מוכנים לקבל שום דבר מלבד עוד גמר קונפרנס לפחות.
34 שניות לסיום, סיאטל עולה ליתרון ראשון במשחק בג'ורג'יה דום, במהלך הפוטבול המזליקי ביותר אי פעם. בתא העיתונאים נרשמות צעקות אקסטזה, מאטלנטה מגיעות תמונות של יום הזיכרון ובפוקסבורו כולם מרותקים למסך. אבל לא להרבה זמן. מאטי אייס, בשתי מסירות גדולות, מביא את אטלנטה אל הבאר באחד מסיומי המשחק הטובים ביותר בהיסטוריה של הליגה ויוצר ציפיות לקראת המשחק שינעל את הסיבוב.
המשחק הזה, בין ניו אינגלנד ליוסטון, נפתח בהחזרת בעיטת הפתיחה מצידו של דניאל מאנינג היישר אל הרדזון של המארחת ולאחר כל הדיבורים בשבוע האחרון על הקושי של הטקסאנס ברדזון , הם שוב לא מצליחים להשיג טאצ?דאון ומסתפקים בשער שדה.
רוב גרנקובסקי, הטייט אנד המפלצתי של הפטריוטס שכבר הושבת לשישה שבועות עקב פציעה ביד, מוקדם יותר העונה, נפצע באותה יד ממש באחד המהלכים הראשונים של המשחק ויורד לחדר ההלבשה, כשהוא בספק להמשך (דיווח מאוחר מוסר כי גרונק סיים את העונה עם שבר חוזר). ההתקפה לא מצליחה להתקדם והאוהדים נשארים על הרגליים משריקת הפתיחה, גם כדי להתחמם וגם כדי לדחוף את הקבוצה. שתי ההגנות נראות לא משהו בלשון המעטה ומחזקות את הדיבורים סביב על כך שהליגה עברה להתקפה בלבד.
בינתיים על המגרש, בריידי משכיח את הדיבורים עליו ועל ווס וולקר מתחילת העונה, כשהוא מסמן אותו כמטרה העיקרית עם 120 יארד במחצית הראשונה. גרנקובסקי לא עולה למחצית השנייה, אבל ההתקפה מסתדרת בלעדיו, מה שאי אפשר להגיד על ההתקפה הלא מתפקדת של יוסטון שמנסה ומנסה, אבל חוץ מפוסטר, שגם סיים את המחצית עם טאצ?דאון, אין על מי לסמוך.
במחצית, האוהדים של ניו אינגלנד ממשיכים בדיבורים על המשחק הבא נגד בולטימור. חלקם מביעים חשש מסוים, בעיקר מהרצון האדיר של הרייבנס לנקום על ההפסד בשנה שעברה באותו המעמד, לסדר לריי לואיס עונה אחרונה ומיוחדת, מהיכולת האדירה של רייס שעדיין לא באה לידי ביטוי בפלייאוף הנוכחי ומהשיפור (היחסי) ביכולת של פאלקו.
במהלך הגרוע ביותר שניתן להעלות על הדעת, יוסטון נותנת למאט שאוב לזרוק ל-30 יארד כשהם בדאון רביעי ויארד אחד לעבור, על קו 33 היארד בטריטוריה שלה. הכדור עובר לפטריוטס ותוך שש שניות בריידי מוסר לטאצ?דאון השלישי שלו ושל שיין ורין וגיים אובר.
הנה כמה מסקנות שאפשר לקחת מהמשחק הזה:
1) ההתקפה של הפטריוטס: נראה כאילו לא נגמרים להם הכלים. גרונק פצוע? אין בעיה. וולקר, הרננדז, לויד, רידלי, ורין כולם הוכיחו שהם יכולים לספק משחקים גדולים בכל ערב נתון. משחק הריצה, שחלש מסורתית בקבוצה עם קוורטרבק דומיננטי ומעולה, נותן לקבוצה יארדים רבים וזמן פוזשן חשוב נגד היריבות, והופך את הפטריוטס לאחת הקבוצות היחידות שלא נותנות לפציעות להשפיע עליה. מה יוסטון היו עושים ללא פוסטר? והווייקינגס ללא פיטרסון? הקבוצה הכי עמוקה בליגה. נקודה.
2) ביתיות: קור, חום, מגרש פתוח, דום - הקהל של הפטריוטס הוא אחד האיכותיים בליגה. עומדים כל המשחק, עושים רעש עצום ונותנים דחיפה אמיתית. אומרים עליהם שהם אוהדים של הצלחות? תשכחו מזה. אווירה מחשמלת, קהל מדהים.
במסיבת העיתונאים לאחר המשחק בליצ?יק נשמע מאושר מהעלייה לגמר החטיבה ושופע מחמאות לכל חלקי הקבוצה ובעיקר לשיין ורין וקו ההתקפה, שעשה עבודה גדולה בהגבלת ג'יי ג'יי וואט.
כשטום בריידי עולה לפודיום הוא מאוד עייף, אבל בתשובה לשאלה האם הוא מאוכזב מכך שלא ייפגש עם מאנינג בגמר החטיבה, הוא אומר ששתי הקבוצות הטובות ביותר עלו לגמר. אאוץ?.
בשבוע הבא ניו אינגלנד תעלה למשחק על סופרבול מספר שש בעידן בריידי. תסמכו עליו שהוא בא רעב.