אחרי שבשבוע שעבר הבחירות שלי היו מושלמות (ארבע פגיעות מול 0 פספוסים ובסך הכל 34 מול 18 מאז שהטור הזה התחיל), השבוע גאוני המתמטיקה עם המשקפיים והכרס בלאס וגאס הולכים לטחון אותי.
בשבוע הווילד קארד יש להם נטייה לזלזל קצת על מנת לתת למהמר המכור את ההרגשה שהוא יכול לנצח אותם, אבל אז מגיעים חצאי הגמר האזוריים והולכים לרוקן את כל החוכמולוגים. אני מוכן להיות EVEN השבוע רק משום שאני יודע שהפעם הם הולכים לעקוץ אותנו. ובלי קשר, פתיחת הפלייאוף היתה צולעת משהו ונקווה שהשבוע המצב ישתפר.
לפני הבחירות, כמה מלים על מה שמייק שנאהאן עשה למשיח השחור בשבוע החולף. שנאהאן כבר נתפס בשקרים בעבר (פרשת דונובן מקנאב) ואני לא מאמין לאף מלה שיוצאת לו מהפה, כי הוא משהו בסגנון ביבי של הפוטבול.
אחרי המשחק הוא שוב שיקר למצלמות כשאמר שהרופאים אישרו לגריפין לחזור למשחק. מתי הם בדיוק הספיקו לבדוק אותו? אני לא הוסמכתי לרופא, אבל היה ברור לי אחרי סיבוב הברך הראשון במשחק כי אסור לגריפין לחזור לשחק. למרות זאת, שנאהאן השאיר אותו במגרש ולא רק שגריפין לא היה אפקטיבי, הוא נפצע שוב והפעם בצורה יותר חמורה. ה-MRI מיום שני חשף קרעים ב- ACL וב-LCL , ועכשיו גריפין יצטרך לעבור ניתוח שיקומי מלא בברך ימין כבר אחרי העונה הראשונה שלו ב-NFL. חוסר אחריות כזה ממאמן לא ראיתי הרבה זמן. כריסטיאן פונדר אפילו לא עלה לשחק עם פציעה פחות חמורה מזו של גריפין, אבל אתם יודעים מה זה משחק פלייאוף ראשון בקריירה, משחקים למרות הסכנות. כמו שהסמל שלי אמר בטירונות: עד שאתה לא שוכב על הרצפה בלי לנשום אתה כשיר מבחינתי...
ואי אפשר בלי אזכור כבוד להיילייט האמיתי של גמר המכללות המשעמם: הקלוז אפים של מיס אלבמה לשעבר וחברתו של קוורטברק אלבמה AJ מקארון בהווה. לפני המשחק היו לה איזה 50 עוקבים בטוויטר. אחריו: יותר מ-200 אלף. אין כמו כמה פריימים בנשיונאל TV בארה"ב בשביל להרים קריירות. ואם לא ראיתם את זה אז בבקשה.
אחר כך מגיעות הבחירות: כמו תמיד, הקבוצות הביתיות מופיעות ראשונות, הבחירה שלי מודגשת.
דנבר (מינוס 8.5) בולטימור
המאזן של פייטון מאנינג בפלייאוף עד עכשיו: תשעה ניצחונות, עשרה הפסדים. המאזן של מאנינג במשחקי פלייאוף במזג אוויר קר (פחות מ-5 מעלות): גרוע מאוד (אני עצלן מדי כדי לבדוק את המספרים המדויקים). בשבת בדנבר הולך להיות קור כלבים וזה מה שמאוד מרתיע אותי מלבחור בדנבר לכסות את הליין הזה.
בבולטימור, המופע האחרון בהחלט על מגרש הפוטבול מצדו של ריי לואיס מתקרב, ואני כבר לא יכול לחכות לרגע שבו הוא ייכנס לעמדת הפרשן בטלוויזיה. כדי שזה יקרה עוד השנה, בגמר האזורי או בסופרבול, ריי ריי צריך לעוף השבוע. זה יכול לקרות, אבל אני בטוח שהוא לבד שווה לרייבנס כמה נקודות ולו רק בגלל המוטיבציה. תגידו מה שאתם רוצים על ג'ו פלאקו. קוורטברק עלית הוא עדיין לא, אבל ווינר פלייאוף הוא כן. המסירות שלו לאנקואן בולדין היו מבריקות והכריעו את המשחק אחרי הפימבולים הקטסטרופליים של ריי רייס.
וחזרה למאנינג. אני לא חושב שיכול להיות סוף טוב יותר לעונה האגדית הזו מאשר הנפת גביע לומברדי בסופרבול בניו אורלינס. אני לא יכול להמר נגדו, אבל אני חושב שהמשחק הזה יהיה הרבה יותר צמוד מהמפגש הראשון בין הקבוצות (17:34 לדנבר בבולטימור). דנבר מגיעה אחרי 11 נצחונות רצופים אמנם, אבל היריבות שלה היו קלות מדי והטיול שלה דרך בית ה-AFC מערב היה חלק מדי. בקיצור, אני לוקח את בולטימור והנקודות ומאמין שדנבר לא תכסה את הליין.
סן פרנסיסקו (מינוס 3) גרין ביי
אחד ממשחקי הפלייאוף הגדולים ביותר בהיסטוריה של ה-NFL התרחש בסן פרנסיסקו בשבוע הווילד קארד של 1998. סטיב יאנג והפורטי ניינרס נגד ברט פארב והגרין ביי פקרס. למי שלא מכיר נספר רק שברט פארב העלה את הפקרס ליתרון פחות מ-2 דקות לסיום אחרי דרייב נהדר. לסטיב יאנג היה תופס בשם טרל אואנס והנה מה שקרה שם.
אני זוכר שאני וחבריי הקבועים לצפייה בפוטבול בורוביץ' וקוברובסקי זינקנו לשמיים במרתף של האחרון אחרי המהלך הזה. רק הגמר של יונייטד נגד באיירן מינכן (ה-1:2 הנדיר בזמן פציעות) או הקאמבק של ליברפול מול מילאן בצ'מפיונס ליג, הזכיר לי את המשחק הזה מבחינת משחקי הפנתיאון הגדולים של הספורט. השבוע הן נפגשות שוב אחרי שנים שבהם היו הפורטי ניינרס במיץ של הזבל. הפעם מוטלת על כתפיו של קולין קפרניק המשימה להתמודד מול אחד מהקוורטרבקים הגדולים של העידן המודרני, ארון רוג'רס. אני חושב שאני יכול לכתוב אלפיים מילים רק על המשחק הזה אבל אני אסתפק בפחות.
מכיוון שהניינרס יכולים לנצח פה בגלל ההגנה הקטלנית והנסיקה לשמים של קפרניק, אני מאוד מפחד לקחת את גרין ביי במשחק הזה. אבל, הבטחתי לכם בשבוע שעבר גמר NFC ב'למבו פילד' בין הפאקרס לסיאטל, אז אני לא יכול לחזור בי. למרות שגרין ביי לא ממש הרשימה אותי נגד ג'ו ווב בסיבוב הווילד קארד (חוץ מהאריס שנתן משחק מדהים), אני מאמין שרוג'רס הולך לתת הצגה ולשבור את הלב לאוהדי סן פרנסיסקו. מכיוון שהניינרס פייבוריטים אני מוכן לספוג אפילו הפסד של הפאקרס במשחק צמוד שבו הם יכסו את הליין.
אטלנטה (מינוס 2.5) סיאטל
עבור המהמר הממוצע (אני) שרוצה לקחת את סיאטל השבוע נגד הליין, כדאי לזכור שכל הנתונים מצביעים על כך שאטלנטה הולכת לשבור לי את הלב ולקחת לי את הכסף: מאט ריאן הוא חיה רעה בבית. הפאלקונס חייבים כבר להביא ניצחון פלייאוף ראשון אחרי אפס נצחונות ושלושה הפסדים מאז ריאן צנח לעמדת הקוורטרבק. יש לאטלנטה את כל המרכיבים של הקבוצה שאף אחד לא מאמין בה, אבל היא ממשיכה להוכיח את המבקרים ולנצח למרות שהיא הקבוצה הכי גרועה שסיימה במקום הראשון ב-NFC בעשרים השנים האחרונות. כשהכל נראה לטובת סיאטל, יש לי הרגשה רעה במיוחד לקחת את הסיהוקס השבוע, אבל אין לי ברירה. התחייבות זו התחייבות.
הסיהוקס יצאו מוושינגטון בנזק רב, וזאת אחרי שאיבדו את כריס קלמונס המפלצתי, מה שצפוי להקשות עליהם מאוד בהפעלת לחץ על ריאן. למרות זאת, העובדה שמרשון לינץ' נמצא ב-BEAST MODE וראסל האסל מיי מאן ווילסון מפגין מנהיגות מעולם אחר ולא עושה טעויות, מבטיחה שהסיהוקס יהיו חזק במשחק גם אם ראיין יוביל את הפלקונס ליתרון מוקדם. הנחישות של סיאטל בקאמבק נגד וושינגטון הוכיחה שהם לא נשברים בשום מצב, גם לא בבור של שני טאצ'דאונים מוקדם במשחק.
יש לי הרגשה לא טובה שהפאלקונס ינצחו ולו רק בגלל הטריו ג'ונס-ווייט-גונאזלס שמספק לריאן מטריה אווירית קטלנית. למרות זאת, אני הולך לקחת את סיאטל, ובהנחה שגרין ביי תנצח בסן פרנסיסקו, אני מקווה שבמקום 5,000 הילוכים חוזרים של התפיסה/חטיפה של גולדן טייט, יראו לנו דוקא את הקליפ הזה שלמטה.
יחד עם זאת, ברור לי שאיך שאני מסיים לכתוב את השורות הללו, אני מכין את הקרקע לניחוס ובסופו של דבר נקבל גמר NFC בין אטלנטה לסן פרנסיסקו.
ניו אינגלנד (מינוס 9.5) - יוסטון
כמה אנמיים נראו הטקסאנס במשחק נגד סינסינטי? חמש גיחות לרדזון, ארבעה שערי שדה עלובים וטאצ'דאון אחד בלבד וזה נגד הבנגלאס, שממש לא עשו כלום כל המשחק אבל היו רחוקים פחות מחצי מטר (המסירה המוחמצת של דלטון לגרין שהיתה מכריעה את המשחק) מניצחון, מה שהיה מביא את בולטימור לניו אינגלנד ולא את יוסטון.
הפטריוטס לא יכולים להיות מבסוטים יותר מזה שיוסטון מגיעה אליהם לפוקסובורו השבוע. נגד הרייבנס זה היה הרבה יותר קשה מבחינתם. טום בריידי אומר שצפוי להיות משחק שונה לחלוטין מהמפגש הקודם בין הקבוצות, בו ריסקו הפטריוטס את הטקסאנס בתצוגת מופת. אני מבין שהוא חייב להגיד את זה כדי לא ליצור שאננות בקרב החברים שלו לקבוצה, אבל בוא נראה למי בריידי צפוי למסור השבוע: שתי מפלצות הטייט אנד גרונקובסקי והרננדס, ווס וולקר הבלתי נגמר, ברנדון לויד המשתפר משבוע לשבוע, דני וודהד ואפילו דיון בראנץ' המתקמבק. ולמי שאוב ימסור את הכדור? אנדרה ג'ונסון וסקרינים לאריאן פוסטר. יתרון עצום לניו אינגלנד.
הדרך היחידה שבה יוסטון תישאר חיה במשחק הזה היא 40 טאצ'ים של פוסטר, הריגת השעון בדרייבים של שמונה דקות ויותר והשארת בריידי על הספסל לתקופות ארוכות. הבעיה שיוסטון לא יכולה להמשיך להתפשר על שערי שדה. אני לא ממש קונה את התסריט הזה ומאמין שניו אינגלנד תהיה הפייבוריטית היחידה שמכסה את הליין השבוע.
