נכון, לפני פתיחת העונה אף אחד לא ממש זילזל ביכולות של אטלנטה ואפילו היו כאלה שראו בסיאטל את הסוס השחור ובכל זאת, לראות את השתיים הללו מתמודדות על הזכות לשחק בגמר החטיבה זה מחזה בלתי צפוי. אבל זה בדיוק מה שיקרה מחר (ראשון, 20:00, FOX ו-METV), כאשר הפאלקונס, שזכו במקום הראשון ב-NFC והסיהוקס, שנמצאים בכושר פנטסטי, יעלו אל המשטח בג'ורג'יה דום.
אטלנטה ניצלה עד תום את העובדה שהבית שלה התבוסס בבינוניות העונה. הקבוצה מג'ורג'יה דהרה קדימה מהרגע הראשון ולמעשה סגרה את הביתיות לכל אורך הפלייאוף בערך חודש לפני שהעונה הסתיימה. הפאלקונס הפגינו במשחקים רבים אופי עילאי וניצחו שבעה משחקים בשבע נקודות או פחות. ה-0:34 המדהד שלהם מול הג'איינטס באמצע דצמבר הבהיר היטב את כוחם, אבל לקבוצה יש עדיין המון מה להוכיח, בעיקר למאט ריאן. בחמש עונותיו עם אטלנטה, מאטי אייס מחזיק במאזן ביתי נהדר של 5:31, אולם בפלייאוף הוא טרם השיג ניצחון בשלושה משחקים, כולל זה שהתקיים לפני שנתיים בג'ורג'יה דום ובו הובסו הפאלקונס בידי האלופה שבדרך גרין ביי, 48:21.
סיאטל היא ללא ספק אחת הקבוצות המסקרנות של העונה, אם לא המסקרנת מכולן. כשעמדו על מאזן 5:6 בסוף נובמבר, איש לא האמין שהסיהוקס יגיעו עד הלום, אבל ריצה של חמישה ניצחונות, בחלקם הציגו התקפה פשוט מדהימה, הביאה את סיאטל למשחק חוץ בוושינגטון בשבוע שעבר. פיט קארול ושחקניו לא נבהלו מפיגור מוקדם של 14:0, ניצלו את תום את הפציעה של RG3 וניצחו 14:24, כדי להמשיך את העונה הקסומה שלהם. המחלה הגדולה ביותר של ניצי הים הייתה משחקי החוץ, אבל נדמה שגם כאן יש שינוי חיובי בולט. הם החלו את העונה הנוכחית עם חמישה הפסדים בשישה משחקים מחוץ לבית החם, אבל מאז צברו כבר שלושה ניצחונות רצופים: בשיקגו, בבפאלו (שם המטירו 50 נקודות) ובשבוע שעבר בבירה, כך שלא כדאי להמעיט בערכם של ראסל ווילסון, מרשואן לינץ', סידני רייס וההגנה הקשוחה. הסיהוקס יחצו את היבשת בפעם השנייה בתוך שבוע, מה שעלול לגרום לעייפות רצינית.
סטטיסטיקה:
מאזן בין הקבוצות בכל הזמנים: 5:8 לסיהוקס
מאזן נקודות בין הקבוצות בכל הזמנים: 323:348 לסיהוקס
מאזן במשחקים באטלנטה: 2:4 לסיהוקס
מאזן בין הקבוצות בעשור האחרון: 2:3 לאטלנטה (ניצחה את כל שלושת המפגשים האחרונים)
מאזן הפלייאוף של הפאלקונס: 11:6 (הפסידו את כל ארבעת המשחקים האחרונים. ניצחון אחרון: 15/1/04 על סנט לואיס, 17:47)
מאזן הפלייאוף של הסיהוקס: 11:9 (שני ניצחונות חוץ. 1983 במיאמי, בשבוע שעבר בוושינגטון)
מה אטלנטה צריכה לעשות?
1) לא להירדם - כאמור, בשבוע שעבר הסיהוקס נראו גמורים אחרי עשר דקות, אבל הקאמבק שלהם נבנה כבר ברבע השני והושלם אחרי ההפסקה. סיאטל, למרות העובדה שהיא הקבוצה השנייה הכי צעירה בליגה, יודעת לצאת מבורות ואילו אטלנטה התמחתה העונה בכניסה אליהם. הפאלקונס איבדו מספר פעמים יתרון גדול העונה ולמרות שבדרך כלל ידעו לצאת עם ידם על העליונה, אסור להם לנוח על זרי הדפנה גם במקרה שהם עולים ליתרון של שני טאצ'דאונים במחצית הראשונה. הסיהוקס לא הפסידו העונה אף משחק ביותר משבע נקודות והם פשוט לא יישברו בשום מצב.
2) ללחוץ את ראסל ווילסון - שתי סיבות: הברורה יותר נובעת מהעובדה שווילסון, למרות האופי המצוין שהוא מציג והעובדה שהוא הקוורטרבק הרוקי היחיד שניצח משחק בפלייאוף הזה, הוא עדיין רוקי וככזה, הג'ורג'יה דום והמעמד בהחלט ישפיעו עליו. כבר מול וושינגטון הוא נראה מהוסס והמספרים שלו, שהיו מטורפים בחודש האחרון של העונה, צנחו משמעותית במשחק הפלייאוף הראשון בחייו. הסיבה השנייה היא סטטיסטית טהורה: הפאלקונס דורגו העונה במקום השלישי בליגה במצבים בהם שלחו לפחות חמישה שחקנים לפאס-ראש. הקוורטרבקים היריבים מסרו ב-50.3 אחוזי דיוק בלבד מול אטלנטה במצבים כאלה, לעומת 65.6 אחוזי דיוק כאשר הם נאלצו להתמודד מול ארבעה שחקנים באדום או פחות. לחץ, זה כל הסיפור.
מה סיאטל צריכה לעשות?
1) להמשיך לרוץ - הגנת הריצה של הפאלקונס הייתה רק במקום ה-21 בליגה, התקפת הריצה של סיאטל סיימה שלישית. אטלנטה איפשרה לחמישה שחקנים שונים להשיג מולה למעלה מ-100 יארד על הקרקע העונה ומשחק ריצה איכותי גם ימנע ממאט ריאן את הכדור לדקות ארוכות. מרשואן לינץ' השיג לפחות 100 יארד ב-11 מתוך 17 המשחקים שלו העונה ובוושינגטון, כמו במרבית הניצחונות של הסיהוקס העונה, הם היו הרבה יותר אפקטיביים על הקרקע מאשר באוויר (224 יארד מול 156). ברבע הראשון של משחק הווילד קארד, ללינץ' היו שני ניסיונות ריצה בלבד, שהסתיימו בחמישה יארדים. מאותו רגע ועד לסיום הוא קיבל עוד 18 כדורים ונשא אותם ל-127 יארד (קצת יותר משבעה יארד בממוצע, כולל טאצ'דאון ל-27 יארד, שהשלים את המהפך ברבע האחרון).
2) לא לקרוא עיתונים (או אינטרנט) - הסיהוקס התגלו העונה כבני זונות קשוחים, בתירגום גרוע מאנגלית. מעטים האמינו בהם, למרות שהם ניצחו מספר קבוצות גדולות ולאורך רוב העונה, הזיכרון הגדול מהקבוצה המרוחקת הזו היה הטאצ'דאון המוזר מול גרין ביי. אלא שלמשחק הנוכחי, סיאטל מגיעה כשהיא אולי בכושר הטוב ביותר בליגה ובטח שעם הביטחון הגבוה מכל שמונה הקבוצות שנותרו במירוץ. סיאטל הוכיחה העונה לא פעם שהיא לא מתחשבת בהימורים ותחזיות ולמרות המאזן המרתיע של מאט ריאן ואטלנטה בג'ורג'יה דום, הסיהוקס בהחלט יכולים להשתלט על המשחק הזה בדרכם. הם רק צריכים אמונה.
התחזית:
באמת שקשה להמר נגד סיאטל בימים אלה, אבל בכל זאת, אם לא עכשיו אימתי מאט ריאן? נלך עם ניצחון ביתי של אטלנטה, משהו כמו 21:28.