בשעת בוקר מוקדמת ב-24 בנובמבר 2002, אנדרו קילן וילדיו הקיצו משנתם לקולם של פיצוצים עזים שהרעידו את פרויקט הדיור המהודר מירנסקירק אסטייט שבפרברי גלזגו. אנדרו המבוהל, שהביט על השעון וראה שהשעה היא 5:00 לפנות בוקר, יצא החוצה כדי לבדוק מה מקור המהומה וגילה ששכנו השיכור, פרננדו ריקסן, מבדר קבוצת חברים על ידי הדלקת זיקוקים ונפצים ברחוב.
קילן ניגש לריקסן וביקש ממנו לחדול, דבר שמאוד הרגיז את מי שבאותה תקופה היה שחקנה של גלזגו ריינג'רס. המגן ההולנדי התקרב לשכנו, דחף אותו מספר פעמים והפטיר בפניו: "זה לא עניינך. אתה יודע מה יקרה אם לא תחזור עכשיו הביתה? אני יודע איפה אתה גר". כ-11 חודשים לאחר מכן בית המשפט גזר על ריקסן קנסות שונים בגובה מצטבר של 7,000 ליש"ט בגין תקיפה והפרת סדר ציבורי.
בראיון ל"דיילי רקורד" הסקוטי, ריקסן אמר פעם ש"זה נראה שלכל מקום אליו אני מגיע, הצרות עוקבות אחרי". אחד מהכדורגלנים האלימים ובעיקר העצבניים ביותר בצמרת הכדורגל העולמי במאה ה-21 אמר ולא טעה.
ריינג'רס הסקוטית רכשה את פרננדו ריקסן מאלקמאר בקיץ 2000 וההולנדי הפך עד מהרה לאחד מהשחקנים הפופולאריים באייבורקס. מאותם כדורגלנים שהאוהדים של הקבוצה שלו מעריצים והאוהדים של כל היריבות שונאים. התקריות האלימות לא איחרו להגיע.
פחות מחצי שנה אחרי שנחת בגלזגו, הוא הפך את דארן יאנג מאברדין לקורבן של בעיטת קונג פו שנעלמה מעיני השופט, אחרי שהאחרון ביצע במהלך המשחק מספר עבירות גסות על שחקני ריינג'רס, כולל על בן ארצו של ריקסן, מיכאל מולס. המגן ההולנדי לא התבייש לכתוב באתר הרשמי שלו ש"מישהו היה צריך ללמד אותו לקח" ובימים הבאים נכנס להיסטוריה כשחקן הראשון בתולדות הכדורגל הסקוטי שמושעה על סמך צילומי טלוויזיה.
עם הזמן ריקסן הפך לשחקן חשוב ולחלק בלתי נפרד מההצלחות של הג'רס. הוא ענד את סרט הקפטן לאורך תקופה ארוכה בעונת 2004-5 בה נבחר לשחקן השנה בפרמיירליג הסקוטית, ובשש השנים שלו באי הבריטי זכה בשתי אליפויות, שני גביעים ושני גביעי הליגה. יחד עם זאת, את אותן שש שנים מוצלחות מבחינה מקצועית, ליוו גם אינספור תקריות משמעתיות.
ריקסן נעצר על נהיגה בגילופין ורישיונו נשלל ל-12 חודשים אחרי שהתנגש עם רכבו בפנס רחוב, הוא הושעה מארבעה משחקים אחרי מרפק ששלח לפניו של דרק ריורדן מהיברניאן, הוא התקוטט עם אלן שירר במשחק ידידות, הנהלת המועדון אסרה עליו להתראיין בגלל החשש מהפנינים שיפיק פיו, ולילה סוער ומאוד לא דיסקרטי שלו עם הדוגמנית המפורסמת ג'ורדן (קייטי הולמס) גרם למשבר בנישואיו ושימש כמטעם מובחר לצהובוני בריטניה.
בשבוע אחד באוקטובר 2003 הספיק להיות מושעה מנבחרת הולנד אחרי שחזר שיכור מבילוי לילי ושבר דלת בבית המלון בו שהו האורנג', ולהשליך את יו"ר ריינג'רס באותה תקופה, ג'ון מקללנד, לבריכה כמעשה קונדס. שעון הקרטייה של מקללן, שעלותו נעמדה בכ-12 אלף ליש"ט, נהרס, אבל למזלו של ריקסן היו"ר קיבל את המעשה בהומור.
בקיץ 2006 אף אחד כבר לא צחק.
בבוא הזמן ריקסן ביסס את מעמדו כאחד מהשחקנים המשפיעים בריינג'רס, אבל זה לא מנע ממנו מלהשתכר במטוס בו עשתה הקבוצה את דרכה למחנה אימונים בדרום אפריקה בקיץ 2006, תוך שהוא מתעמת עם אחת מהדיילות. המאמן פול לה גואן החליט שדי ושלח אותו בחזרה לסקוטלנד. ריקסן הבין שהוא בבעיה ונרשם לקליניקה שהקים טוני אדאמס, כדי לקבל טיפול בשליטה בכעסים ובבעיות שתייה.
את לה גואן ואת ראשי המועדון זה לא הרשים מספיק. ההולנדי עם הפתיל הקצר קיבל מסר שהוא לא רצוי יותר במועדון. מי שהשליך לעברו את חבל ההצלה היה מי שהביא אותו לסקוטלנד שש שנים לפני כן, מאמן זניט סט. פטרסבורג, דיק אדבוקאט. "אני אוהב את הטמפרמנט שלו", הסביר המאמן.
מסדנת השליטה בכעסים לא נשאר כמעט כלום.
ריקסן חזר לגלזגו קצת אחרי שעזב. כחלק מעסקת ההשאלה שלו מריינג'רס לזניט, קבעו הקבוצות דייט למשחק קדם עונה באייברוקס וההולנדי העניק לאוהדים המקומיים זיכרון אחרון לנחישות שלו עם עבירה פזיזה על כריס ברק, ששלחה את האחרון למיטת הטיפולים לתקופה של כארבעה שבועות. האוהדים הסקוטים, שקיבלו את ריקסן בחמימות לפני המשחק, הגיבו לעבירה שלו בשריקות בוז צורמות ואדבוקאט החליף אותו כדי למנוע ממשחק הידידות להפוך לבלתי נשכח מהסיבות הלא נכונות.
מבחינת הרוסים זו הייתה היכרות ראשונה בלבד עם מה שמחכה להם. בספטמבר פגשה זניט את רוסטוב למשחק ליגה וריקסן התקוטט עם קפטן הקבוצה שלו, ולדיסלב ראדימוב. חמישה חודשים נוספים עברו וההולנדי והרוסי שוב נמצאו על מסלול התנגשות, הפעם במהלך משחק ידידות נגד מלאגה. בזמן שהקבוצה האנדלוסית התארגנה לביצוע כדור קרן, שחקניה נדהמו לראות את ריקסן וראדימוב מנהלים קרב אגרופים כשאת החלק הפעיל יותר תופס ההולנדי. כאילו ריקסן היה נחוש להשכיח כל זכר לכך שממש לא מזמן הוא ניסה לטפל בעצמו.
צפו בריקסן וראדימוב מתקוטטים:
אחרי שנתיים וחצי בזניט, ראשי המועדון ניסו להיפטר מריקסן. כשהם שלא מצאו לו קונים והוא לא שש לעזור להם ולעזוב, הם הכריחו את אדבוקאט לשלוח אותו לקבוצת המילואים. באוגוסט 2009 המאמן ההולנדי פוטר ושבועיים וחצי לאחר מכן הוציאה הקבוצה הרוסית הודעה רשמית לפיה בגלל בעיות המשמעת החוזרות ונשנות שלו, ריקסן שוחרר מהמועדון אחרי שהצדדים הגיעו לפשרה כספית.
אחרי למעלה משנה בלי כדורגל, ריקסן אז בן 34 - חתם בקבוצת נעוריו פורטונה סיטארד מהליגה השנייה בהולנד ולמעשה סיים את דרכו בצמרת העולמית בצורה סופית. בראיון לתקשורת הסקוטית הוא סיפר: "יש לי בעיה עם אלכוהול ואני לא יכול להכחיש את זה יותר. כשאני מתחיל לשתות אני לא מפסיק עד שאני מתמוטט. הבעיה הכי גדולה היא שאני לא יכול להגיד 'לא'. הרסתי הכל, כולל את חיי הנישואין שלי".
היום פרננדו ריקסן בן ה-36 נמצא סף סיומה של קריירת משחק ובפתחה של קריירת אימון, אחרי שהשלים את לימודי התעודה. לפיכך, לא בטוח שהפרידה ממנו תהיה ארוכה. כשהוא "יערוך את קורות החיים שלו" הוא יציין שם תארים בהולנד, סקוטלנד ורוסיה, הופעות בליגת האלופות ו-12 משחקים בינלאומיים בנבחרת האורנג', אבל ההיסטוריה תזכור לו שכמות ואופי התקריות האלימות בהן היה מעורב עולה על כל ההישגים האחרים גם יחד.