תקופת החגים בניו יורק לא חילקה מתנות מרובות לחובבי הספורט בעיר. הג'איינטס הצליחו לעוף בכישרון רב מהפלייאוף, הג'טס נראים, ובכן, כמו הג'טס, ברוקלין נטס פיטרו מאמן פחות מחודש אחרי שהוכרז כמאמן החודש וחודשיים מתחילת העונה (וכמו בכדורגל, גם הוא ע"י אוליגרך רוסי קצת משוגע), והניקס? אוהו, כאן זה מתחיל להיות מעניין.
לפני כשבוע, דיווחו כלי התקשורת בעיר כי אמארה סטודמאייר מתכוון לשחק את משחקו הראשון העונה נגד הלייקרס במשחק חג המולד החגיגי. אלא שתהליך השיקום התארך עוד קצת, סטודמאייר נשלח להתאמן עם הקבוצה מליגת הפיתוח כדי לצבור ביטחון, לא התלבש למשחקים מול פיניקס וסקרמנטו, והלילה (בין שלישי לרביעי), זה סוף סוף קרה. במידה מסוימת, אמארה לא היה יכול לבחור זמן טוב יותר לחזור לפרקט: ריימונד פלטון נפצע לחודש וחצי והשאיר את הקו האחורי בידי שני רכזים בני 300 בערך, כרמלו אנתוני חזר גם הוא אחרי שני משחקים רצופים שהחמיץ (המאזן של הניקס העונה ללא כרמלו, אגב, עומד על 3:3), ולכולם היה ברור כי למרות פתיחת העונה הפנטסטית, ניו יורק צריכה כל כלי נשק שהיא יכולה כדי ללכת עד הסוף השנה. כן, גם את אמארה.
3:30 דקות לסיום הרבע הראשון, סטודמאייר נקרא על ידי מייק וודסון להיכנס לפרקט, קיבל סטנדינג אוביישן מרגש למדי בגארדן והשיב לאוהדים עם הפרחת נשיקות באוויר. הגורמים המקצועיים בקבוצה החליטו בשלב זה להשאיר את אמארה על הספסל ולתת לו להיות השחקן שמוביל את ה-Second Unit בדקות שהם על המגרש, וכך נראה שיהיה גם כאשר שאר הפצועים יחזרו לסגל. בבכורה אמש אמארה נראה לא מרוכז, התקשה למצוא את מקומו ברוטציה ההגנתית ונראה שייקח לו זמן להתחבר לקבוצה. ברור לכל כי התרגילים משוחקים עליו כדי להכניס אותו לעניינים אבל בהתחלה זה לא ממש קורה וסטאט מתקשה לשים את הכדור בסל (הפעם הראשונה שזה קורה מגיעה רק לקראת סיום הרבע השלישי).
בזמן שאמארה על הפרקט המשחק הרגיל של הקבוצה, המתבסס על בידודים, משתנה, ועוברים לפיק אנד רול כשסטודמאייר מסתובב לקליעה מחצי מרחק או לדאנק, התיאום בינו לבין הרכזים אמש פריג'יוני וקיד - עדיין חסר, ועד אז הקהל כבר מאבד סבלנות ולראשונה העונה שומעים קריאות בוז, אחרי שהניקס נקלעים לפיגור של 19 נקודות מול הבלייזרס. בסיום המשחק סטודמאייר נשמע מאוד אמוציונאלי ומספר כי כמעט ובכה על המגרש כאשר עלה עליו לראשונה וקיבל את העידוד שהוא כ"כ זקוק לו מהקהל. מצד המאמן אין חדש, והוא מסרב לענות על שאלות על אופן השימוש העתידי בפורוורד. "כרגע אנחנו ממשיכים להגביל את דקות המשחק שלו, אני לא יודע אם הוא יעלה ברבע הראשון או השני, מה שבטוח זה שאנחנו מרוצים מההתקדמות שלו ושמחים שהוא חזר", אמר מייק וודסון.
אז מה יילד יום? קשה לדעת. אם לשפוט על פי החודשיים הראשונים של 2012/13, הרי שכרמלו נותן את העונה הטובה ביותר בקריירה שלו ומהווה מתמודד ראוי מאוד על תואר ה-MVP. בראיון האחרון שנתן לתקשורת הוא הביע ביטחון ביכולת שלו ושל סטאט לשחק ביחד וחשוב לא פחות - לנצח ביחד. לאחר המשחק מלו נשמע דומה, ואמר שייקח זמן עד שסטודמאייר יחזור לעניינים, ימצא את מקומו בהתקפה, יצבור ביטחון ויסייע לחבריו. בינתיים, אמארה ימשיך לעלות מהספסל, אך בעונה בה כרמלו משחק למעלה מ-36 דקות לערב, הניקס פשוט יהיו חייבים למצוא דרך להעפיל את הצמד הזה יחדיו. ההתחלה היתה רחוקה מלהיות מושלמת, אבל עם קצת סבלנות תכונה שלא ממש זורמת בעורקים של הניו יורקים אפשר לראות סוג של אור בקצה המנהרה.
