הפיטורים של אייברי ג'ונסון לא ממש הפתיעו אף אחד בעולם ה-NBA. הגנרל הקטן לא הצליח עם הנטס כשהיו קבוצה קטנה מניו ג'רזי ולא הייתה סיבה שיצליח כמאמן של קבוצה עמוסת כוכבים וציפיות בעיר הגדולה. עצוב לראות באיזו מהירות מאמן שהתחיל את הקריירה עם גמר בעונה המלאה הראשונה שלו עם דאלאס ו-67 נצחונות בשנייה הפך להיות לא רלוונטי. יחסי האנוש הגרועים שלו והקושי המיוחד להסתדר עם פוינט גארדים דומיננטיים הפכו את הנוכחות שלו בברוקלין לעניין של זמן.
פרק הזמן - רק 28 משחקים לתוך העונה ופחות מחודש לאחר שזכה בתואר מאמן חודש נובמבר היה מפתיע הרבה יותר מזה שהפיטורים הגיעו פחות משבועיים לאחר שכלי התקשורת דיווחו על חוסר שביעות רצון של דרון וויליאמס משיטת הבידודים של אייברי. עבור השחקן שהצליח לגרום לג'רי סלואן לעזוב את יוטה אחרי 412 שנים, להיפטר מג'ונסון זה כסף קטן. אמנם דרון טוען שהוא מצטער על הפיטורים וגם הג'נרל מנג'ר בילי קינג טוען שהכל זה מלמעלה (מיכאיל פרוחורוב כמובן, חשבתם אחרת?), אבל הם בסך הכל מבצעים את התפקיד שלהם בהצגה. כשמאמן מפוטר רגע אחרי שכוכב הקבוצה יוצא נגדו, זה לא צירוף מקרים.
אז מה עכשיו? בברוקלין יצטרכו להבין שאייברי לא היה ה-בעיה, אלא רק אחת מהבעיות. הכסף הגדול של פרוחורוב לא הספיק, בינתיים, כדי לבנות קונטנדרית. הכל בקבוצה הזאת בערך, ליד. הג'נרל מנג'ר לא בדיוק נחשב לאחד המבריקים ב-NBA, הסופרסטאר לא ממש נראה כמו סופרסטאר, הכוכבים שלידו פחות מרשימים מקבוצות אחרות, הספסל המעניין התברר כמשעמם.
אחרי פתיחת עונה שסיפקה תקוות גדולות, חודש דצמבר שם את הנטס במקום שעושה רושם שהם שייכים אליו - אי שם בקצה התחתון של איזור הקבוצות הרציניות במזרח. האיזור הזה מונה תשע קבוצות, כך שרק אחת תישאר מחוץ לפלייאוף, אבל בשלב הזה לא כדאי לפסול את האפשרות שהאחת הזו תהיה הקבוצה השנייה של ניו יורק. שלוש מהקבוצות שנאבקות על מקום בפלייאוף משחקות בינתיים ללא הכוכב הגדול שלהן (שיקגו, פילדלפיה ואינדיאנה) ואמורות להשתפר בהמשך ואת בוסטון קשה לראות נשארת בחוץ. אם מילווקי תמשיך לנצח הרבה יותר מהצפוי, ברוקלין תהפוך לברירת המחדל.
זה לא מה שפרוחורוב ציפה לו כשהוא החתים שחקנים על חוזים אסטרונומיים. הפער בין הציפיות למציאות בברוקלין גדול מאוד, גדול מדי, לכן לא יהיה פשוט למאמן הבא לשנות אווירה. גם אם הוא יצליח ליצור מומנטום חיובי, יהיה לו קשה מאוד להגיע לסטנדרטים שימצאו חן בעיני מיליארדר רוסי שהוציא הרבה מאוד כסף כדי שהצעצוע שלו יהיה הכי יפה בעולם והתברר שאין לו סיכוי להיות אפילו הכי יפה בעיר.
כמו מרשון ברוקס ומירזה טלטוביץ' שכרגע לא מהווים פקטור בקבוצה ויכולים להוסיף איכויות חדשות לספסל. לפני כל זה, אני יכול להמליץ על מהלך אחד פשוט שיכול לעזור - העברת אנדריי בלאץ' לתפקיד הפאוור פורוורד הפותח. בלאץ' המציא את עצמו מחדש השנה כרול פלייר אפקטיבי במיוחד שכמעט לא טועה וגם כשחקן הגנה נהדר בזכות הגודל והאתלטיות שלו. הוא פשוט טוב מכדי להיות רק המחליף של לופז, הוא שווה לפחות 30 דקות למשחק. בלאץ' עשוי להיות גם השחקן המתאים ביותר למשחק פיק&רול עם דרון וויליאמס. אם הוא ייכנס לחמישייה, הוא יוכל לסמל את הרוח החדשה שמביא איתו המאמן החדש ואולי לספק כמה שביבים של אופטימיות להמשך העונה.
אז מי ייכנס לנעליו הקטנות של הגנרל הקטן? היום הראשון שלאחר הפיטורים לא עוזר לפוגג את הערפל. השם היחיד שהוזכר במפורש הוא פיל ג'קסון, כיאה לקבוצה שחושבת בגדול, אבל מהסיבות שפורטו בפסקאות הקודמות הזן מאסטר לא צפוי למהר לקפוץ על המציאה המפוקפקת. קשה להאמין שקבוצה שאין לה סיכוי ריאלי להתמודד על אליפות תשכנע אותו לחזור לאמן. גזרת הוותיקים כוללת גם את ג'רי סלואן, אבל הרעיון של מפגש מחודש שלו עם דרון נשמע מגוחך מכדי להיות הגיוני. לכן השם המעניין ביותר בבורסה הוא של הוותיק מכולם - לארי בראון בן ה-72. הוא עבד עם קינג בפילדלפיה וזכור כיחיד בעבר הנראה לעין שלקח אליפות עם קבוצה נטולת סופרסטאר מובהק, כרגע הוא מאמן להנאתו במכללות והשאלה הגדולה היא אם בגילו יש לו כוח לחזור למרכז הבמה.
איזור הצעירים בבורסה לא כולל מציאות מיוחדות. נייט מקמילן תמיד מוזכר כמועמד, אבל הוא דומה מדי לאייברי - קונטרול פריק שעד היום התקשה להסתדר עם כוכבים. האחים ואן גנדי יכולים להיות אופציה לא רעה, אבל כאן עלתה טענה מעניינת - ברוקלין עדיין לא ויתרה על הסיכוי להיות הקבוצה שדוויט הווארד יחתום אצלה על חוזה מקסימום, ואם הוא יתעקש בקיץ שברוקלין זה היעד שלו אולי ניתן יהיה לארגן סיין אנד טרייד שיאפשר זאת (ברוק לופז נראה הרבה יותר מעניין עכשיו והחוזה של קריס האמפריז ייכנס לשנה אחרונה). הטענה היא שקינג לא ירצה להחתים מישהו ממשפחת ואן גנדי כי זה עלול למנוע מדוויט לרצות להגיע. נשמע קלוש, אבל אם אנשי הנטס כנים עם עצמם הם יודעים שבלי מהלך מהסוג הזה הסיכוי שלהם לצאת מהבינוניות עוד יותר קלוש.
לכן, האפשרות הכי טובה עבור קינג עשויה להיות להמר על מאמן פחות מוכר, לקוות שהסיפור של הלייקרס ימשיך להיראות רע, לנסות את מזלו עם דוויט גם בקיץ הבא ואם זה יצליח יהיה לו קל יותר להחתים מאמן בעל שם. אם זה יהיה הכיוון, זו תהיה הזדמנות נהדרת למאמן הזמני פי ג'יי קרליסימו להראות שהוא מסוגל להשתלט על העסק. בלא מעט מקרים בשנים האחרונות מאמנים זמניים שהגיעו מתוך המערכת קבעו עובדות בשטח והפכו את המינוי לקבוע. זה קרה עם סקוט ברוקס ב-OKC, עם פרנק ווגל באינדיאנה ועם מייק וודסון בניקס.
הבעיה היא שקרליסימו עשה לעצמו שם של מאמן עם הרבה ידע, מעט יחסי אנוש וקושי בתפקוד כמאמן ראשי. הוא זכור בעיקר כמאמן שלטרל ספריוול חנק במהלך אימון והוא גם זה שברוקס החליף באוקלהומה סיטי לאחר שנכשל לחלוטין בהבנה איך לשחק עם קווין דוראנט. קשה להאמין שדווקא הוא יצליח לעשות סדר בחדר ההלבשה המבולגן של ברוקלין. במילים אחרות - מאוד יכול להיות שקינג ימצא את עצמו מחפש בקרוב מציאות בשוק המאמנים כדי להעביר את העונה בלי קטסטרופה ולהתארגן מחדש בקיץ. העדכון האחרון שמתייחס לקלווין סמפסון, עוזר המאמן של יוסטון, כמועמד רציני לתפקיד, מחזק את הכיוון הזה.
מצד שני, האם פרוחורוב בכלל מסוגל לחשוב בקטן?
