פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        תוציאו את האליפות של קרית שמונה מהראש

        כבר שנים שבני יהודה נעה סביב הצמרת, אבל לא עושה פריצה קדימה כמועדון. מה צריך להיות היעד הבא? האם זה המקסימום? למה אי אפשר לכוון לסנסציה בליגה כל כך שוויונית? ומה, בעצם, ההבדל מקרית שמונה?

        כדי להבין את השם של בני יהודה בכדורגל הישראלי, צריך פשוט ללכת לאנשי בקרת התקציבים ולשאול אותם לגבי מצבה של הקבוצה בכתום. "בני יהודה זה המועדון הכי מסודר והכי מתוקתק בכדורגל הישראלי", אומרים שם, "צריך להעתיק את צורת הניהול שלה לשאר הקבוצות - כיצד לנהל את חשבון ההוצאות, איך לעשות דברים נכון ואיך להחזיק את הקבוצה בצורה יציבה בלי להיות תלוי בגורמים עלומים. גם אם יגיע היום בן אדם וישים 2-3 מיליון שקלים מהכיס, הוא יוציא מהמועדון פחות בגלל דרך הניהול. משה דמאיו אשף, יודע לסגור למועדון כל פינה, כל נותן חסות שיסגור לו פינת הוצאות. זה בית ספר לניהול קבוצת כדורגל".

        את הדברים הללו על דמאיו שומעים בכל פינה בכדורגל הישראלי. לא מעט מועדונים היו רוצים שהוא יהיה האיש שעומד בראשם. ואחרי כל המחמאות, וההצהרות של דמאיו עצמו בתום העונה שעברה כי הקבוצה שואפת לאליפות, נשאלת השאלה לאן הקבוצה באמת הולכת. אחרי ארבע שנים רצופות בהן זכתה בכרטיס למפעל אירופי, האמונה הייתה שאפשר להשתדרג למאבק אליפות. קרית שמונה הייתה אשתקד תמריץ גדול. אבל בני יהודה ממשיכה גם השנה להיות הקבוצה שנאבקת על מקום בפלייאוף העליון. האם זה המקסימום של המועדון, או שאולי עדיין יש הפתעות בשטח והוא מסוגל לקפוץ עוד מדרגה ולהתמודד באמת על התואר, כפי שמפנטזים חלק מאוהדיו?

        שחקני בית"ר ירושלים חוגגים ניצחון ראשון, שחקני בני יהודה מאוכזבים (ברני ארדוב)
        הפוטנציאל נראה שם כבר שנים, אז למה גם העונה הם לא בתמונה? שחקני בני יהודה ברגע של אכזבה (צילום: ברני ארדוב)

        ***

        כדי להבין את הסכומים שבהם מתנהלת הקבוצה, צריך פשוט לגשת לתקציב, שעומד בעונה הנוכחית על 17 מיליון שקל (בשנה שעברה הוא עמד על 15 מיליון). 11 מיליון מוקדשים לשכר שחקנים ולצוות המקצועי. כל התפעול השוטף של המועדון, אנשי מנהלה ומחלקת נוער יחד עולים לבני יהודה כ-6 מיליון שקל, נתון שאין לו אח ורע בכדורגל, במיוחד לנוכח ההשקעה הגדולה של הקבוצה במחלקת הנוער. את הכסף לתקציב בני יהודה מייצרת מההכנסות הטבעיות של הטוטו וההתאחדות לכדורגל, חסויות ותורמים בסביבת המועדון, ביניהם אנשים שהגיעו עוד בתקופת חזי מגן. יחד, כל הסכום מגיע השנה לכמעט 12 מיליון שקל. את שאר התקציב משלימה מכירתם של דינו אנדלובו למכבי חיפה וחסן אבו זייד למכבי תל אביב. הם הכניסו יחד כ-5.5 מיליון שקל.

        מדוע הנתונים הללו כל כך חשובים? כי לא מעט אוהדים של בני יהודה החלו לפנטז על אליפות בתום העונה שעברה וראו פספוס, בעונה בה הגדולות קרסו וקרית שמונה עשתה היסטוריה. בפועל, אין מקום אפילו לנסות ולהשוות בין בני יהודה לקרית שמונה, שמאחוריה עומד מאחורי בן אדם אמיד כמו איזי שירצקי.

        לשם השוואה, התקציב של קרית שמונה בעונה שעברה עמד על 30 מיליון שקלים, מתוכם 20 מיליון הלכו לשכר שחקנים. בעונה הנוכחית התקציב הוא 45 מיליון שקלים, 30 מיליון מתוכם, שוב שני שליש, לשכר שחקנים. שירצקי, בחסות איתוראן וחברות נוספות, מעניק לקבוצה סיוע כלכלי של 7-10 מיליון שקלים ויותר מדי שנה. למעשה, המספרים של קרית שמונה די שוברים את הסטטוס של מועדון קטן שהתרומם - היא השקיעה כמו קבוצה גדולה והפכה להיות אחת כזאת. בני יהודה עדיין במספרים רחוקים.

        דמאיו עצמו מוגדר כבעלים אך אינו מביא כסף מהבית, הוא מגייס כספים מכל מקור אפשרי וזה סוד ההצלחה שלו. הוא לוקח כיו"ר שכר של כ-30 אלף שקלים ברוטו בחודש. למעשה, דמאיו ובתו מאיה, שמשמשת כמנכ"לית, הם האנשים שמחזיקים את בני יהודה, "מועדון של שני אנשים" כפי שהגדירו אותם בהתאחדות לכדורגל: "הם עושים הכל - ארגון, ניהול, שיווק, תפעול. יש להם מנהל קבוצה לשוטף וחוץ מזה הם הכל, ובעסק שלא מרוויח כמו הכדורגל הישראלי זה הפיתרון הכלכלי המושלם. מבחינת הבריאות, במשפחה כבר יעצו לדמאיו מספר פעמים לוותר על זה, הלחץ מטורף וגדול מדי".

        איזי שרצקי בעלים עירוני קרית שמונה (אדריאן הרבשטיין)
        רק השכר של השחקנים גבוה מהתקציב של בני יהודה כמעט פי שניים. איזי שרצקי (צילום: ברני ארדוב)

        ***

        במהלך העונה שעברה, אחרי עוד אחד ממשחקי בני יהודה בו הקהל לא הפסיק לגדף את יוסי אבוקסיס, המאמן ירד לחדרי ההלבשה ואמר לסובבים: "הם חושבים שאנחנו יובנטוס, בקושי יש לנו סגל להישאר בליגה, שיגידו תודה". מי ששמע את זה ושתק היה דמאיו. מאחורי הקלעים היו לכל אורך העונה חילוקי דעות בין השניים. דמאיו הרגיש שזאת שנה שאפשר לעשות בה עונה סנסציונית. הוא היה משוכנע שחוסר הניסיון של אבוקסיס והעקשנות שלו לא להקשיב פגעו בקבוצה. אבוקסיס, מנגד, היה מאוכזב בחלק הראשון של העונה מהסגל וציפה לרכש, ובחלק השני כבר חיפש את הדרך החוצה. הוא הבין כי מקומו אינו בבני יהודה.

        כאן חוזרים לשאלה הגדולה בנוגע למטרות של הזהובים. האליפות של קרית שמונה החדירה אמונה לפיה גם הזהובים ומכבי נתניה צריכות לחתור לכיוון הזה. דמאיו הצהיר זאת מפורשות, בנתניה החתימו שחקנים בשאיפה למיקום גבוה. ריאלי? לא ממש. המספרים כבר העידו שהפנטזיה הזאת לא דומה למציאות של בני יהודה, אלא יותר מתאימה לחלום של הקבוצה שיבוא אדם כמו שרצקי וישפוך כסף.

        דמאיו מעמיד לבני יהודה את מיטב המאמנים. דרור קשטן הגיע בתחילת העונה לקדנציה שנייה, גיא לוזון אימן שם בהצלחה ואפילו אבוקסיס הוכיח שהוא כוח עולה בדור המאמנים הנוכחי. דמאיו האמין שהם יעזרו להילחם על התואר, אבל בפועל, קשטן עזב אחרי עונה טובה להפועל תל אביב, לוזון נטש אחרי שנתיים לנבחרת הצעירה וגם אבוקסיס לא ראה עצמו יותר מדי זמן בשכונה. גם בבני יהודה מודים כי "דמאיו פוגע עם המאמנים הכי טובים ומשלם כסף טוב, אבל אחרי שהם כבר בונים משהו והקבוצה בשלה הם מתקדמים הלאה. זה אולי הסיפור של בני יהודה".

        מצד שני, מה שקרה בשנה שעברה כן נתן תקווה לבני יהודה: "ברור שזה לא באמת ריאלי אם מסתכלים על תקציבים והאפשרויות של קבוצות אחרות, אבל הפערים הצטמצמו ובניהול נכון אפשר לעשות את זה. אין יותר זרים בקנה מידה בלתי רגיל והישראלים שיכולים לשנות משחק בורחים לחו"ל. זאת ליגה די שיוויונית והכל אפשרי".

        יוסי אבוקסיס מאמן בני יהודה (שמאל) עם יו"ר המועדון משה דמאיו (ברני ארדוב)
        נו, רק מהתמונה הזו אתם יכולים להבין שהם לא ראו עין בעין. משה דמאיו ויוסי אבוקסיס (צילום: ברני ארדוב)

        ***

        כשפנינו לברק אברמוב, בעבר משקיע בקבוצה, לדבר איתו על הכתבה, הוא ענה: "עזוב אותי מבני יהודה. לא רוצה לשמוע עליה, לא על כדורגל ישראלי, התנתקתי לגמרי, עשה לי רק רע".

        הקהל של בני יהודה תובעני. הוא מאמין כי הקבוצה שווה מעבר למה שהיא עושה וחי מתסכול שמוזן מיעדים לא ריאליים. מצד אחד יש את הגוש השפוי בקהל, כמו האוהד ניר מסילתי שאומר: "אנשים כאן חיים בסרט שבני יהודה היא ברצלונה או ריאל ועומדים בתור לקנות אותה. אין לאף איש עסקים אינטרס לקנות אותה, בטח לא לשפוך כאן מיליונים. האוהדים היו צריכים להגיד תודה כל בוקר לחזי מגן שהביא את מה שהביא, כי בלעדיו יהיה עוד יותר קשה. ראיתם איך אנשים כמו אברמוב נבהלים ובורחים".

        בצד האוהדים שיודעים לרדת לדמאיו לחיים לאורך השנים נמצא האוהד עוז דהרי: "זה לא שאנחנו מאמינים, אנחנו יודעים שהיו אנשים רציניים שרצו לרכוש את בני יהודה לאורך השנים ומנעו זאת מהם. אנחנו לא יכולים לדעת את כל הפרטים, אבל ברור לנו שבלי בעל בית שישים פה מיליון או שני מיליון דולר בשנה, הקבוצה לא תתרומם מהבינוניות . אנחנו רוצים לדעת שכשיבוא אחד כזה באמת ירצו למכור לו".

        בהתאחדות מסכמים: "דמאיו עשה קסמים אדירים בבני יהודה, אבל חייב לבוא מישהו שישים כסף. הוא לא יוכל להמשיך למכור שני שחקנים כל שנה ולשמור את בני יהודה בצמרת. אין לו הכנסות מקהל ולבד הוא לא יחזיק את המועדון. או שהוא יצליח למצוא את האיש הזה שיצטרף אליו, או שבני יהודה תתקשה לשמור על היציבות של השנים האחרונות. אל תסתכלו על קרית שמונה, זה לא דומה לשום דבר שקורה בבני יהודה".

        אוהדי בני יהודה (ברני ארדוב)
        חלק בטוחים שאפשר להוציא יותר, אחרים משלימים עם המציאות. אוהדי בני יהודה (צילום: ברני ארדוב)