להיות אדם

עודד גביש נגח פנימה בדקה ה-39, והפועל באר שבע ניצחה 0:1 את הפועל רמת השרון. אותה רמת השרון שלא הפסידה בגרונדמן להפועל תל אביב ולמכבי חיפה, ונכנעה למכבי תל אביב רק אחרי מותחן גשום והיסטרי. כ-1,500 באר שבעים עשו את כל הדרך מבירת הנגב. עם שריקת הסיום, עבר אלישע לוי ביציע המוזמנים. פתאום קפץ עליו אוהד חסון, עטף אותו ושאג: "אלישע, תודה!". אלישע היה המום מהמחווה המתלהמת. האוהד היה המום מהתגובה הלא מתלהמת. "תודה", שחרר הקואץ' בענווה מאפיינת. "תודה רבה לך".

לוי המשיך הלאה, לחדר ההלבשה ולשחקניו החוגגים. הוא בא לשאת דברים, אבל הרעש מבחוץ לא פסק. "אלישע, אלישע", צווח ההמון. לא חשבתם אחרת. המאמן יצא מחדר ההלבשה, ורץ כל הדרך בחזרה לדשא הנקי, ליציע, לאנשים שלא נתנו שקט כמעט לאף אחד בשנים האחרונות.

אלישע לוי, כנראה, הוא לא כל אחד.

באר שבע, כמו שאומרים המילון, ההיסטוריה וגוגל, זה לא מקום קל למאמני כדורגל. ב-36 השנים האחרונות הורמו שם שני גביעים וזהו. מאז 1997 שולט שם רק חול. עליות, ירידות ובעיקר שנים אפורות הן מנת חלקו של אחד הקהלים המשמעותיים בארץ. רק השבוע נדחסו בווסרמיל העייף כמעט 9,000 משוגעים שמשוועים להצלחה, לטיפת לגיטימציה. בשנים האחרונות, בטח במספרים הגדולים של דצמבר, המאמן המקומי התורן היה כבר מרגיש את הרוח נושבת בגבו, אם לא פוטר כבר והוחלף באחר. אבל מעמדו של אלישע איתן, יציב, שקט. הבוסית אלונה ברקת מרוצה, המנכ"ל אסי רחמים מאוהב. יותר מכך, בהנהלה כבר מדברים על מיסוד הקשר בינואר הקרוב עם הצעה להארכת החוזה. הפועל באר שבע, מקום שנותן לעבוד. מי היה מאמין.

לופא קדוש האמין. "לא מפתיע אותי בכלל שהוא התאקלם כל כך מהר ושהוא כבר חזק בבאר שבע", אומר המאמן שעשה דוקטורט על הקווים המחוספסים של וסרמיל. "הוא מזכיר לי את עצמי. הוא בא מלמטה, מהליגות הנמוכות, ועבר את כל השבילים. היום מאמנים ישר מקבלים קבוצה גדולה ואז נתקעים. אלישע יודע להתמודד. הוא מביא איתו שקט וניסיון, והכי חשוב – הוא יודע להתאים את עצמו למקום".

זה משפט שיצא מפיהם של לא מעט אנשים שדיברו על אלישע. ההבנה שלו איך לגשת למקום עבודה, לתקשורת מקומית, לאוהדים. כמו זיקית, אבל בקטע כן לגמרי. "בבאר שבע צריך לדעת לדבר באר שבעית", ציטט לופא קדוש את לופא קדוש. "צריך להבין את כללי ההתנהגות, להתייחס בכבוד ולדבר בגובה העיניים. האוהדים צריכים לכבד אותך, לדעת שאתה בא ממקום אמיתי, לא של פחד או חנופה. פה מאמן לא יכול להתנתק. מאמנים אחרים עשו את זה, התנשאו על הקהל. היו לי הרבה שיחות על זה עם גיא לוי. היו לו הרבה התקלויות עם התקשורת והקהל, ועובדה שהוא בסוף ביקש מהם סליחה".

אלישע ולופא מדברים הרבה בטלפון, מחליפים מתכונים. "הוא לא מתנשא", מספר קדוש, "הוא יודע לבקש עצה מחבר שעבר את הדברים האלה. אבל שיהיה ברור – הוא מאמן טוב. גם בחיפה הוא לקח שלוש אליפויות", קדוש מדבר בלי קיזוז, "ארבע שנים הוא היה תחת ביקורת תמידית. ואלי גוטמן, עם שחקנים טובים יותר משלו, לקח רק אליפות עם כוכבית. ועדיין, גוטמן מוערך יותר והוא מאמן נבחרת ואלישע אפילו לא נספר".

באר שבע, כרגע, במקום התשיעי בלבד. אבל עמודת הנקודות אומרת יותר צמרת מאשר תחתית. ובליגה כה צפופה ומפתיעה כמו שיש העונה, קדוש יודע שהחוכמה היא לדעת להתחבר במיוחד כשלא הולך. "גם כשהקבוצה סיימה יותר מדי משחקים בתיקו, והפסידה", הוא אומר, "אלישע שומר על שקט. לא יוצא בהצהרות מפוצצות, לא מתלהם, לא נלחץ וזה מקרין על השחקנים. בתחילת העונה אמרתי שאלישע מתאים לקבוצה הזו ואני שמח שצדקתי. הוא יצליח".

כמעט בכל בוקר, בכפר סבא, אלישע לוי מוריד את ההאנדברקס, מכניס לדרייב ומדרים. תוך שעה ורבע, שעתיים, הוא עם הקפה ביד. הווידאו כבר מוכן, גם מערך האימון. אולי אין את אותם התנאים שהיו לו בקצף, אבל הוא לא מתלונן. גם הוא מתלהב מהחיבור המהיר עם האוהדים, אבל לדבריו, הוא לא עושה שום דבר מיוחד כדי לזכות בו. הוא אפילו לא אוהב את המונח "לדבר באר שבעית". הוא רואה את כולם באותה עין. הוא לא הולך לשום בר מצווה, לא מתפקד בשום חתונה. להפך. הוא משתדל להיות הכי מקצועי שיש. להביא לבאר שבע את אותן נורמות שהביא לכל מקום אחר שדרך בו. והוא דרך בהרבה. גם הוא יודע שלפעמים זה מתחבר ולפעמים לא, ובבאר שבע זה התחבר. "הקהל פה חכם", אמר למקורביו כבר בהתחלה, "הוא יודע לזהות אם יש דרך או אין דרך".

בסיום אחד האימונים, כשראה שהתקבצה קבוצה גדולה של אוהדים ביציע, אלישע עבר את הגדר ועלה אליהם. הוא דיבר איתם על שחקנים ומערכים ושיטה. שיתף וענה. הם החמיאו, לפעמים ביקרו, אבל יותר מכל, התלהבו לדבר כדורגל עם המאמן של הקבוצה שלהם. "נראה לכם שגיא לוי היה מדבר עם האוהדים?", אומר גורם במערכת. "אין דבר כזה, זה לא היה קיים בכלל. אלישע יכול לסיים משחק, כשנראה שאין לו כוח לדבר עם אף אחד, ואז, אם אוהד יעצור אותו, הוא יישב וידבר איתו. תמיד בחיוך, אפילו כשמקללים". אוהד הקבוצה מוסיף: "גיא לוי תמיד היה יושב על הספסל, ידיים משולבות, נראה לא קשור למועדון. זו עיר מיוחדת, ומי שמתחבר, מרוויח". אלישע התחבר, והתלהב. "זו לא נאיביות", אמר לחבריו לצוות המקצועי, "זו תשוקה אמיתית. האנשים בבאר שבע ממש מבינים את המשחק. הם אוהבים כדורגל".

והם מקבלים. אסור לשכוח שבעונה שעברה הקבוצה ניצלה ברגע האחרון, אחרי עונה נוראית. ההבדלים עצומים. אם לפני שנה הקבוצה ספגה המון (61 שערים, מקום 15 בליגה), השנה הנתונים השתפרו להפליא (17 ספיגות, מקום 6). דבר חשוב יותר: הקבוצה, ברוחו של אלישע ולמעט משחק אחד מול הפועל תל אביב (4:1), לא מתפרקת. 12 הפסדים בהפרש שני שערים ומעלה נספרו בעונה שעברה. העונה: אחד בלבד. מהפך.

לאליפות לא מצפים שם, בכל זאת – הצהרות ואלישע לוי לא רצים ביחד. אבל לאחד משני הגביעים כן. את אחד מהם, גביע הטוטו, אפשר כבר להשיג בקרוב מול הפועל חיפה, ובאר שבע פייבוריטית לעשות זאת.

אין ספק שאת השינוי הגדול ביחס האוהדים למאמנים בבאר שבע צריך לזקוף גם לגיא עזורי. או לפרחחים שניסו להוריד אותו מהכביש. ברקת איימה לעזוב, האוהדים התחננו ובסוף היא נשארה. אבל האיום היה חד וברור. "מעכשיו הבנו שיש לנו מה להפסיד", אומר אוהד.

כמובן שהאקט המקצועי תורם, אבל האופי של המאמן, בינתיים, מדבר חזק. "אלישע צנוע", טוען אוהד הקבוצה, "הוא לא בא עם האף למעלה. כל כך רצינו מאמן שכבר הוכיח את עצמו וזכה בתואר. אנשים לא מבינים מה עברנו. מרקו בלבול, גיא עזורי, גיא לוי. רכבות על רכבות של זרים ואתה שואל 'מי עשה סקאוטינג לדבר הזה?'".

הפגיעה של אלישע בזרים, לפחות לפי 15 מחזורים, מוחצת. בטח בויאן מרקוביץ' ופטריק אוסיאקו. אומרים על לוי שהוא לא מסתמך על סוכן אחד, ושהוא תמיד פתוח לדיון. גם זרים שהוא דחה על הסף הוא ידע לרצות כשצריך. הוא לא עקשן ותמיד מוכן להודות בטעות. וכמו שהמערכת והאוהדים, לוי יודע להתנהג עם התקשורת. גורם במועדון החמיא: "הוא משתף פעולה עם כולם. זה לא היה ככה עם ניר קלינגר, גיא לוי וויקו חדד. אלישע סבלני. אם כתב מקומון הגיע מאוחר מדי, הוא בכל זאת יקבל כמה דקות וכמה ציטוטים". רמת החומר זה כבר משהו אחר. המאמן הוא לא אחד הדברנים הגדולים שיש כאן. לא תשמעו פצצות, אפילו לא קלישאות. ברוב המקרים, אלישע כנראה יגיד את האמת. וברוב המקרים, זה קצת ישעמם. "את גיא עזורי היית שומע אחרי משחק", מספר עיתונאי מקומי, "ולפי מה שהוא אמר היית בטוח שלא ראית את אותו משחק שהוא ראה. עם אלישע אתה תמיד יודע מה תקבל".

ציפורה חלפון, הדוברת, דווקא לא ידעה. בתחילת הדרך, היא מספרת, ללוי לא היה נוח עם העובדה שיותר מדי זמן מוקדש לצילומי יום הולדת של זאטוטי העיר. הוא ביקש מינון נורמאלי. אך היא ביקשה ממנו להבין שזו עיר אחרת, והוא, לדבריה, הבין מהר מאוד. מדהים עד כמה.

לפני כמה שבועות, לאחר סשן צילומים, החל אימון חשוב מאוד, אימון של יום לפני משחק. השחקנים ואלישע היו על הדשא ותרגלו מערכים, בזמן שלפתע הגיע ילד מהמחלקה האונקולוגית שפספס את האירוע. ציפורה ידעה עד כמה חשוב האימון, והתלבטה אם בכלל להטריד את אלישע בסוגיה. בסוף היא החליטה שכן. אלישע שרק בלי להסס, עצר את האימון והורה לחבר'ה לרוץ לפלאשים. יום לפני משחק. "אי אפשר לקחת את זה כמובן מאליו", אומרת חלפון. "יש באלישע משהו מיוחד, דמות דרומית, חמימה, שבנגב קל להזדהות עמה. עבדתי עם חמישה מאמנים שונים כאן, ומעולם לא היה לי כיף לעבוד עם מישהו כמו שכיף לי עם אלישע".

אז עכשיו, כשהשלווה משתוללת לה ברחובות באר שבע, זה גם המקום להתריע על העתיד הקרוב. חודש המשחקים הקרוב כולל את מכבי חיפה, מכבי נתניה, מכבי תל אביב ועירוני קרית שמונה. אחרי חודש נהיה הרבה יותר חכמים, ונראה אם הקבוצה תמשיך לשמור על הרקורד, אם אלישע ימשיך לשמור על השקט ואם הקהל ימשיך לשמור על אלישע.

נסיים, איך לא, בתלונה. בבקשה, מתחננים אוהדי באר שבע ממאמנם, תפסיק לדבר על מכבי חיפה. לטענתם, בכל ראיון הקבוצה הירוקה מוזכרת, ואת זה קשה להם לקבל. "אנחנו לא רוצים לשמוע יותר על האקסית", הם דורשים מאלישע.

נראה אותו עושה את זה בשבת.


לטוויטר של אורן יוסיפוביץ

מייל: orenjos@walla.co.il

הפועל באר שבע בוואלה! ספורט