פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        חמשת משחקי חג המולד הגדולים ביותר

        לכבוד הטירוף השנתי בפרמיירליג, הנה כמה משחקי חג ששינו את כל העונה. קאנטונה, רוברט ארנשו ויעקובו איגביני בפנים

        חמשת משחקי חג המולד הגדולים ביותר

        כמו מתנה לחג, הגיע משחק הבוקסינג דיי המשוגע בין מנצ'סטר יונייטד לניוקאסל (3:4, בוידאו המצורף) ולצד ההפסד של מנצ'סטר סיטי, הזכיר לנו שוב איך חגיגת משחקי הכריסמס יכולה גם להכתיב כיוון חדש וברור לעונה שלמה. לכבוד האירוע ובשיאו של האקשן, בחרנו את חמשת משחקי החג (פלוס תוספת) הכי משמעותיים בתולדות הפרמיירליג. חשוב לציין שמדובר רק במשחקי פרמיירליג, כלומר מאז עונת 1992/3.

        26/12/1992: שפילד וונסדיי - מנצ'סטר יונייטד 3:3

        שחקן מנצ'סטר יונייטד לשעבר, אריק קאנטונה, בשנת 1993 (GettyImages , Chris Cole)
        מאז אותו קאמבק מפואר יונייטד טסה למעלה, ולא נעצרה עד היום. קאנטונה (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        העונה הראשונה של הפרמיירליג הולידה את האגדה של מנצ'סטר יונייטד ואלכס פרגוסון, שהשתלטו לחלוטין על הליגה הבכירה בממלכה. זה לא היה פשוט ולמחזור הבוקסינג דיי הגיעו השדים האדומים כשהם רק במקום השלישי, שש נקודות מהמוליכה נוריץ'. המשחק הזה, שנערך באצטדיון הילסבורו, שלוש שנים בלבד לאחר האסון הגדול, הציג לעולם לראשונה את האופי הבלתי נגמר של יונייטד, שאומנם הסתפקה בנקודה, אבל החלה במשחק הזה את המסע אל תואר האליפות הראשון אחרי 26 שנים וממש לא האחרון. הכל הלך בפתיחה לקבוצה הנהדרת של שפילד. תוך שש דקות דייויד הירסט ומארק ברייט כבשו ואחרי אינספור החמצות של האורחים, כשג'ון שרידן שם את השלישי בדקה ה-62, זה נראה היה גמור. אבל עם יונייטד, החל מאותו יום, זה אף פעם לא גמור. ריאן גיגס הצעיר והנמרץ דחף, פיטר שמייכל השאיר את יונייטד בתמונה, בריאן מקלייר צימק בצמד (67, 80) ואז הגיע הרגע של קינג אריק קאנטונה, שעם שש דקות על השעון דחק מקרוב את השוויון. יונייטד נכנסה לטירוף, ניצחה שמונה מעשרת המחזורים הבאים ועם עוד פוש בסיום, זכתה באליפות. השאר, כמו שאומרים, היסטוריה והיסטריה.

        צפו בתקציר

        22/1/2001: לידס - ניוקאסל 4:3

        אלן שירר שחקן ניוקאסל ב-2001 (GettyImages , Alex Livesey)
        אחת הקבוצות הכי מרגשות שהיו. אלן שירר (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        משחק צמרת אדיר ומסחרר בין השלישית לראשונה בטבלה, הוציא לדרך את טירוף חג המולד והכל תחת שלג בלתי פוסק. לידס הנהדרת, עם ריו פרדיננד, לי בוייר, הארי קיואל, מארק וידוקה ורובי פאולר, מול המגפאייז המאיימים של גארי ספיד, נולברטו סולאנו, לורן רובר, קרייג בלאמי וכמובן, אלן שירר. מתפרצת מסחררת של האורחים הסתיימה בבישול של קיירון דאייר לבלאמי בדקה ה-38, אבל לידס השוותה תוך חצי דקה מרגליו של בוייר, שחזר אחרי סיכסוך ממושך מול ההנהלה בשל קנס שספג. חמש דקות במחצית השנייה, וידוקה קבע מהפך עם סיבוב נהדר ברחבה והבליץ נמשך, כשהארט כובש את השלישי של לידס כעבור שש דקות נוספות. נגמר? ממש לא. בדקה ה-59, עוד מתפרצת של האורחים הסתיימה בשער נגיחה של רובי אליוט ובדקה ה-71, שירר, מי אם לא הוא, השווה בפנדל. הדרמה הגיעה לשיאה בשניות הסיום. דאייר שלח את סולאנו בכדור עומק נפלא והפרואני גילגל לפינה הרחוקה כדי להפוך את 160 הקילומטרים בדרך צפונה למאושרים הרבה יותר. לצערה של ניוקאסל המותשת, היא הפסידה כעבור שבוע לצ'לסי ומנצ'סטר יונייטד, איבדה את הפסגה ולבסוף סיימה רק רביעית, מקום אחד מעל לידס. המשחק הזה נותר אחד מרגעי הקסם הגדולים ביותר של הפרמיירליג מאז ומעולם וסימל את פריחתן של שתי הקבוצות הכי מרתקות ונאיביות בממלכה בתחילת המילניום.

        28/12/2004: מנצ'סטר סיטי - ווסט ברומיץ' 1:1

        רוברט ארנשו שחקן ווסט ברומיץ' ב-2005 (GettyImages)
        הוציא לדרך את "הבריחה הגדולה". ארנשו (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        המשחק שהוציא לדרך את "הבריחה הגדולה". העונה של ווסט ברומיץ' החלה עם הרשעתו של החלוץ לי יוז בגרימת מוות בתאונת דרכים תוך נהיגה פרועה, מה שהוביל לכליאתו לשש שנים. משם הכל צלל מהר מאוד ואל המשחק האחרון של השנה הקלנדרית, הגיעה הקבוצה עם ניצחון ליגה בודד במאזנה וכשהיא עמוק במקום האחרון, לאחר שגם חילופי המאמנים לא עזרו ובריאן רובסון צבר שתי נקודות בשמונה משחקים. סיטי לא הייתה האימפריה של היום, אבל בהחלט היו לה כמה שמות מעניינים בהרכב, ביניהם ניקולאס אנלקה, שבדקה ה-32 כבש בבעיטה חופשית יפהפייה, בזמן שהאורחים כבר נותרו בעשרה שחקנים לאחר הרחקתו של הבלם הדני תומאס גארדוס, רבע שעה קודם לכן. בדקה ה-77 רובסון הוציא את ההונגרי הצעיר והמבטיח שלו זולטן גרה, מה שהוביל את הקהל לקרוא לו להתפטר, אבל התפנית הגדולה חלה שש דקות לסיום. "זו הייתה נקודת מפנה, השער הזה היה מזל גדול עבורנו". גשם עז שטף את האצטדיון באותו ערב ומגן ווסט ברום פול רובינסון בעט עוד כדור סתמי קדימה. ריצ'רד דאן, בלם הסיטיזנס, לא העריך אותו נכון, הכדור פגע לו בברך ומ-25 מטרים חלף על פני דייויד ג'יימס הצעיר והתגלגל לרשת. אגב, אחרי הכדור רדף (ולא הצליח להשיג לפני שנכנס), החלוץ המחליף הצעיר של ברומיץ', אחד רוברט ארנשו. זו הייתה הנקודה ה-11 של הבאגיס, אבל עד סוף העונה הם צברה 23 נוספות והצליחו בדרך נס לשרוד, תוך שהם הופכת לקבוצה הראשונה והיחידה עד כה שנשארת בפרמיירליג למרות שבילתה את ליל השנה החדשה במקום האחרון בטבלה.

        26/12/2007: צ'לסי - אסטון וילה 4:4

        אברהם גרנט מאמן צ'לסי ב-2007 (GettyImages , Clive Mason)
        באותו משחק משוגע הוא איבד נקודות קריטיות במאבק האליפות. גרנט (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        על הקווים של הבלוז: אברהם גרנט, ששלח למגרש את פרנק למפארד (שנפצע בפתיחה והוחלף במיכאל באלאק) ג'ו קול, קלאודיו פיסארו ואנדריי שבצ'נקו, במטרה להאריך את רצף 71 משחקי הליגה הביתיים ללא הפסד, לנקום בוילה על ההפסד 2:0 בסיבוב הראשון (שהיה אחד ממשחקיו האחרונים של ז'וזה מוריניו כמאמן צ'לסי) והכי חשוב, להישאר צמודים לארסנל ומנצ'סטר יונייטד, שטסו קדימה. וילה סיפקה עונה לא רעה ובילתה בחלק העליון של הטבלה, אבל היא לא הייתה אמורה להפריע למסיבת החג בסטמפורד ברידג'. אלא שבדקה ה-44 לוח התוצאות הראה 0:2 לזכותה, מצמד של שון מלוני. בתוספת הזמן של המחצית הראשונה חל המפנה הראשון במשחק, כשזאט נייט הכשיל את באלאק ברחבה ושבצ'נקו צימק. חמש דקות אל תוך המחצית השנייה, האוקראיני השווה בטיל אדיר לחיבורים ואת המהפך השלים אלכס בדקה ה-66. צ'לסי נראתה בדרך לניצחון קל, אבל וילה לא ויתרה וכעבור שש דקות, בעשרה שחקנים, מצאה את השוויון המפתיע מרגלו של מרטין לאורסן. הדרמה רק הלכה והתעצמה. עשר דקות לסיום הורחק ריקרדו קרבאליו המארח, אבל גם הבלוז כבשו בעשרה שחקנים, כשבאלאק משחיל כדור חופשי מצוין לפינה בדקה ה-88. עכשיו נגמר? עוד לא. עשר שניות לתוספת הזמן, אשלי קול הדף בידו כדור מקו השער. כרטיס אדום למגן, פנדל מדויק של גארת' בארי ושריקת סיום שגרמה לגרנט לכעוס על השופט ולהודות: "עבור הצופים זה היה משחק מצוין". לא שותף בצ'לסי: טל בן חיים. מאז אותו 4:4 פרוע, וילה הספיקה לחטוף בסטמפורד ברידג' הפסד 7:1 (מרץ 2010) והפסד 8:0 (לפני שבוע). צ'לסי הפסידה באותה עונה את האליפות בשתי נקודות בלבד וגרנט הלך הביתה.

        31/12/2011: מנצ'סטר יונייטד - בלקבורן 3:2

        שחקני בלקבורן חוגגים עם אייגבני יעקובו (במרכז) (רויטרס)
        מאיפה זה הגיע? יעקובו ובלקבורן חוגגים על הראש של פרגי (צילום: רויטרס)

        באולד טראפורד לא היו יכולים לבקש תפאורה טובה יותר כדי לסגור את 2011, השנה בה הם סופסוף השיגו את האליפות ה-19 שלהם, אחת יותר מליברפול. לכבוד יום הולדתו ה-70 של סר אלכס, הייתה לו רק בקשה אחת: "אשמח לסיים את השנה במקום הראשון בטבלה", הוא אמר לפני המשחק. חמישה ימים לאחר שנצמדה בפסגה ליריבה העירונית סיטי, בזכות שני ניצחונות 0:5 רצופים על פולהאם ו-וויגאן, בלקבורן החלשה, שהגיעה למשחק ללא אף ניצחון חוץ מתחילת העונה, ממש לא הייתה אמורה להפריע למסיבה. לא מעט מאוהדי הרוברס בכלל ייחלו להפסד, במטרה לראות את המנג'ר סטיב קין מפוטר, דימיטאר ברבאטוב גרם לפנדל בדקה ה-16 ויעקובו איגביני מיודענו כבש. שש דקות אל תוך המחצית השנייה, החלוץ הניגרי שוב הימם את השדים האדומים, עם שער סולו נפלא, אבל יונייטד חזרה כהרגלה, בזכות צמד של ברבאטוב (52, 62), שכיפר על הטעות שלו. לאף אחד לא היה ספק שהקבוצה של פרגוסון תכריע את המשחק הזה. לאף אחד חוץ מלגרנט האנלי הצעיר, שהקדים את דה חאה בכדור קרן בדקה ה-80 ונגח לרשת. עד לסיום העונה היו בליגה לא מעט תהפוכות, אבל אם יונייטד מחפשת את הנקודות שהובילו להפסד האליפות לסיטי, היא יכולה למצוא אותן בעיקר במשחק המשוגע הזה.

        ועוד ממתק לסיום: 29/12/2007: טוטנהאם - רדינג 4:6

        דימיטאר ברבאטוב שחקני טוטנהאם ב-2007 (GettyImages , Phil Cole)
        חג שמח. ברבאטוב והתרנגולים חוגגים עוד שער מול רדינג (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        האמת, קשה להגיד שהתוצאה המטורפת של המשחק הזה הייתה מפתיעה במיוחד. מתחילת העונה ועד אליו, ההתקפה המפחידה של התרנגולים, בראשות דימיטאר ברבאטוב, רובי קין ודארן בנט, כבש שלוש רביעיות בליגה, שישייה בגביע אופ"א ושלושה ימים קודם לכן, חמישייה מול פולהאם. ההגנה האומללה של רדינג (שכזכור, רק לפני חודשיים הפסידה 7:5 לארסנל), עם הפסד 7:4 מול פורטסמות'. ובכל זאת, מי שנכח באותו ערב ביציעי וויט הארט ליין בהחלט נהנה מהמשחק עם כמות השערים השנייה בתולדות הפרמיירליג. המחצית הראשונה הייתה שפויה, עם הראשון של ברבאטוב (7) ושוויון של קאליפה סיסה (16). איבר אינגימארסון קבע מהפך (53) וברבאטוב השווה כעבור עשר דקות. הפינג-פונג נמשך ורדינג שוב הובילה, הפעם משערו של דייב קיטסון (69). ברבאטוב השלים שלושער (73), אבל קיטסון שם את השני שלו כעבור דקה וקבע יתרון שלישי לרדינג במחצית השנייה. סטיד מאלברנק איזן בדקה ה-76 וג'רמיין דפו השלים עוד מהפך כעבור שלוש דקות, לאחר שנגח מקרוב פנדל מוחמץ של רובי קין, כששחקני האורחת מתלוננים בצדק שדפו חדר לרחבה הרבה לפני ביצוע הבעיטה. טוטנהאם לא התרגשה, ברבאטוב השלים רביעייה בדקה ה-83 (שער שמיני תוך חצי שעה במשחק) והאוהדים המקומיים זכו לאחד מרגע האושר הבודדים שלהם בעונה חלשה, שהסתיימה רק במקום ה-11. רדינג נשרה לליגת המשנה בתום אותה עונה. "זה היה משחק מצוין בשביל הכותרות, אבל לא בשביל המנג'רים", אמר בסיום עוזרו של חואנדה ראמוס בטוטנהאם, גאס פויס.

        לטוויטר של עידן ויניצקי

        כדורגל אנגלי בוואלה! ספורט