"ז'וזה מוריניו היה מספר אחת. הסוד שלו היה לגרום לשחקנים להרגיש מעורבים בפרויקט. בגמר ליגת האלופות במדריד, בו ניצחנו את באיירן מינכן, הוא אמר לי שהוא עוזב. אמרתי לו: 'לעזאזל איתך, שאתה משאיר אותי עם בניטס. יש לי בבית את העמודים הראשיים של עיתונים שמראים את הרגעים הגדולים בקריירה שלי: אינטר עם מו ואיטליה עם מרצ'לו ליפי. כשמוריניו עזב, איבדנו מנהיג, יועץ ומישהו שמוכן לעשות הכל בשביל המועדון".
הציטוט הזה הוא של לא אחר מאשר מרקו מטראצי, שהתייחס ליחסים המיוחדים שלו עם ז'וזה מוריניו בזמן שהמיוחד אימן את אינטר. דבריו של בלם הנראזורי, שנאמרו לפני כמה שבועות בלבד, נשמעים מנותקים מאוד נוכח יחסיו של מוריניו עם שחקניו בריאל מדריד. מטראצי, שכזכור צולם לאחר הניצחון על באיירן מינכן בגמר ליגת האלופות בוכה יחד עם מאמנו, הוא ממש לא היחיד שאל ליבו חדר הפורטוגלי במהלך הקריירה המפוארת שלו. לכן, נשמע מוזר מאוד שמוריניו הסתכסך כמעט עם כל הכוכבים שלו בריאל מדריד ויצר אווירה מתוחה, שהגיעה לשיאה בספסולו של איקר קסיאס בהפסד 3:2 למלאגה במחזור האחרון.
אהבה היא לא מילה מספיק גדולה
למעשה, לא רק באינטר הותיר מוריניו הרבה שחקנים מאוהבים ומאוכזבים מאחוריו. לשם כך, אפשר לראות שחקנים כמו ריקרדו קרבאליו ודקו, שהלכו איתו גם אחרי שהמיוחד עזב את אלופת אירופה פורטו, לאחר ההישג המדהים איתה. השבר הגדול ביותר בחדר הלבשה הגיע לאחר שמוריניו פוטר מצ'לסי והוחלף בתפקיד על ידי אברהם גרנט.
פאולו פריירה הפורטוגלי, ששיחק תחת מוריניו בצ'לסי, חשף ב-2011, ארבע שנים לאחר פיטוריו של מוריניו על ידי רומן אברמוביץ', את האווירה ששררה בחדר ההלבשה לאחר הפיטורים. "זה תמיד מורכב כשמאמן עוזב מועדון, אבל המקרה הזה היה הרבה יותר קשה", אמר פריירה לדיילי אקספרס. "ז'וזה הגיע לחדר ההלבשה, אסף את כולנו ואמר לנו שהוא עוזב. דידייה דרוגבה היה זה שהושפע מזה הכי לרעה, הוא פשוט בכה כמו ילד". דרוגבה עצמו אמר: "היו הרבה רגשות. זה נראה לנו לא אמיתי, כאילו היינו בתוך איזה סרט. התרגלנו לפגוש אותו בכל יום, ולא היינו מוכנים לרגע בו הוא יעזוב. זה היה הלם מוחלט".
גם הקפטן של מוריניו במערב לונדון, ג'ון טרי, נזכר באירועי אותו יום כשאמר: "דיברנו עם ההנהלה, ואמרנו להם שאנחנו ממש לא רוצים שז'וזה יילך. אבל כבר היה לו סיכום עם המועדון". פרנק למפארד הוסיף: "חשבתי שז'וזה יישאר 10 שנים, הכל עבד בצורה מושלמת. באופן רגיל אני לא נעשה רגיש בקטעים כאלו, אני יודע שמנג'רים באים והולכים, זה הכדורגל. אבל המקרה ההוא זה היה הרבה יותר ממנג'ר שהולך - זה היה חבר שהשאיר אותנו מאחוריו". למפארד עצמו אף טען לפני שנה כי שקל לעבור לאינטר בעבר בשל יחסיו המיוחדים עם מוריניו.
העזיבה של מוריניו גרמה לכל המאמנים שהגיעו אחריו, ובעיקר לגרנט, לסבול מהצל הענק שהותיר אחריו הפורטוגלי, שזכה בבלוז בשתי אליפויות, גביע, פעמיים בגביע הליגה ובמגן הקהילה. בארבע העונות שאחרי פיטוריו של מוריניו, זכתה צ'לסי בדאבל אחד עם קרלו אנצ'לוטי ב-2009/10 ובגביע עונה לפני כן. רק בעונה שעברה הצליח רוברטו די מתאו להגשים את חלומו הגדול של רומן אברמוביץ' ולזכות בליגת האלופות. כמה קרדיט לעתיד זה נתן לאיטלקי, ראינו כולנו.
"דמות שגדולה מהחיים"
לא רק בצ'לסי הותיר אחריו מוריניו שחקנים כאובי לב, אלא גם באינטר, שאחרי עזיבתו יצרה את מה שזכה לכינוי "אפקט מוריניו". הנראזורי עם רפא בניטס וללא זלאטן איברהימוביץ' התקשו להתמודד עם הוואקום העצום שהותיר אחריו המיוחד. מוריניו זכה בשתי עונות עם אינטר בשתי אליפויות (יש לציין שלא הייתה לו תחרות אמיתית מצד יובנטוס באותן השנים), בליגת האלופות, בגביע האיטלקי ובסופרקופה האיטלקי. מאז עזב, אינטר זכתה רק בגביע, כששחקנים שפרחו תחת המיוחד כמו ז'וליו סזאר, מייקון, סמואל אטו, זלאטן איברהימוביץ', לוסיו ו-ווסלי סניידר עזבו או ירדו בכושרם.
שחקן נוסף שדיבר לאחרונה על געגועיו למוריניו היה סמואל אטו. חלוץ אנז'י מחצ'קאלה התראיין ברוסיה והתייחס למשבר של הפורטוגלי בריאל מדריד כשאמר: "הוא היה בשבילי אדם נהדר ומאמן נהדר. מעולם לא פגשתי דמות כזו שגדולה מהחיים כמוהו. בשנה האחרונה שלו באינטר, זכינו כמעט בכל תואר אפשרי ואז נאלצנו להיפרד ממנו. זה היה דבר שקשה לבלוע".
גם קשר אינטר ווסלי סניידר, שבקושי שיחק העונה וצפוי לעזוב בקרוב, נקשר מאוד למוריניו ואמר: "אנחנו צריכים להוקיר אדם כמו מוריניו. אני מבין את הדעה של הציבור, אבל אני לא מסכים עם הביקורת. אתה לא יודע מי הוא עד שאתה לא עובד איתו על בסיס יומי. הוא תמיד נאמן לעצמו ואני מעריך את זה מאוד. אני מכיר אותו טוב והוא אדם נהדר".
השריף של העיירה
מוריניו החל בקיץ את עונתו השלישית בריאל מדריד, כשמאחוריו כבר זכייה באליפות, בגביע ובסופרקופה. יחד עם זאת, מי שחושב שספסולו של איקר קסיאס היה אירוע חריג ביחסים בין הפורטוגלי לשחקניו טועה ובגדול. כבר עם חתימתו במועדון הכוכבים הענק מבירת ספרד, החליט מוריניו להילחם במוקדי הכוח הגדולים ביותר, כשבראשם לא אחר מאשר אליל האוהדים והאיש בעל המילה בחלונות הגבוהים של ההנהלה: ראול.
הפורטוגלי הבהיר למספר שבע האגדי כי העתיד שלו לא נמצא בריאל מדריד, בטח שלא כשחקן הרכב, וגרם לחלוץ הוותיק לנדוד למערב גרמניה ולנחות בשאלקה. כלפי חוץ, טען מוריניו: "אני עוד לא עשיתי כלום למען ריאל מדריד ובטח שאין לי זכות לפגוע באגדה ומי שעשה כל כך הרבה למען המועדון", אבל בפועל הדברים ככל הנראה היו אחרים לחלוטין. מי שדיבר על זה לאחרונה היה עוד כוכב עבר פורטוגלי של ריאל: לואיס פיגו, שאמר: "הראו לראול את הדרך החוצה ממדריד. הוא רצה לפרוש במועדון, אבל זה לא נועד לקרות. אני מקווה שהוא מאושר בקטאר". לאחר ש"ניטרל" את מוקד הכוח הזה, הצליח מוריניו להדיח מהמועדון גם את המנהל המקצועי חורחה ולדאנו וכמובן את זינאדין זידאן. בנוסף אליהם, גם רופא המועדון והטבח מצאו את עצמם בחוץ.
קשה לומר שמוריניו רצה "לחנך את המפונקים" של ריאל, כיוון שבצ'לסי למשל הוא פגש את הסגל שהפך אולי לסמל הגדול ביותר של פינוק בכדורגל המודרני, וגם באינטר היו כמה דיוות כמו סמואל אטו, ווסלי סניידר ואחרים.
בסופו של דבר, נראה כי המיוחד נותר רק עם מוקד כוח אחד וגדול במיוחד וזו הגילדה הספרדית, בראשות סרחיו ראמוס ואיקר קסיאס. הסכסוך עם השניים החל כבר בעונה שעברה, כשמוריניו הותיר את ראמוס על הספסל, אבל כאמור הגיע לשיא במשחק מול מלאגה. שחקן נוסף ש"עלה על המוקד" אצל מוריניו היה מסוט אוזיל, שידוע כחבר הכי טוב של ראמוס ושותפו לבילויים רבים, ולכן מסומן כחלק מהקבוצה הספרדית במועדון. מוריניו הרבה לספסל את הגרמני בתחילת העונה הנוכחית, על אף שהאחרון גילה בסך הכל יכולת טובה.
המתיחות בין השניים הגיעה לאחד השיאים שלה, כשמוריניו החליף את אוזיל במחצית ה-1:5 מול דפורטיבו לה קורוניה בספטמבר. סרחיו ראמוס, חברו של אוזיל כפי שכבר צוין, בחר לעלות למחצית השנייה עם חולצת המשחק של אוזיל מתחת לחולצה שלו והצילום הבולט הזה הופיע למחרת ב"מארקה" וגרם לסערה בריאל מדריד. המסקנה המיידית שעלתה אצל כולם הייתה שראמוס ניסה לעשות דווקא למוריניו ולבצע סוג של מרד כשלבש את החולצה של אוזיל, מה שגרם לנשיא המועדון פלורנטינו פרס לזמן אותו לשיחה בארבע עיניים ולאלץ אותו לפרסם הבהרה בטוויטר שלו.
מוריניו החליף את אוזיל בהפסד 1:0 לבטיס לפני חודש, כשלאחר המשחק אמר הפורטוגלי: "אני לא יכול להאמין שיש שחקנים בני 23, 24, 25 או 26 שלא יכולים לשחק שני משחקים ברציפות". אחרי עוד משחק בו סופסל הגרמני ממוצא טורקי, ב-1:4 מול אייאקס בליגת האלופות, אמר מוריניו: "הוא משחק פחות מפני שהוא לא מעניק לי דקות איכותיות. ברגע שהוא יספק את האיכויות שאנחנו מצפים ממנו לספק, הוא יקבל יותר דקות. אנחנו לא נותנים לאף אחד פה מתנות".
לאן ממשיכים מפה?
אחרי הספסול המתוקשר של איקר קסיאס, החלה בספרד מקהלת גינויים למוריניו. בין היתר סקרו שם מועדון שידע סכסוכים בין מאמנים או יושבי ראש לשחקנים, מהתאקל בין אלפרדו די סטפאנו לסנטיאגו ברנבאו ב-1964, המשך בליאו בינהאקר שבחר לספסל את אמיליו בוטראגניו ועד פאביו קאפלו שמאס ברונאלדו הברזילאי ובדייויד בקהאם.
יחד עם זאת, השאלה האמיתית והגדולה שנותרה תלויה באוויר היא לאן ממשיכים מכאן? הרי לכולם, כולל למוריניו, ברור שגם אם איקר קסיאס לא בעונת חייו, הוא עדיין אחד השוערים הטובים בעולם וסמל ענק בריאל. ההחלטה של מוריניו לספסל את סן איקר הגיעה לפני פגרה, בה כל הצדדים יתבשלו בתוך זה והתקשורת תתעסק אך ורק בזה, כשבנוסף אין מאבק אליפות שיאחד סביבו את כל הצדדים. יחד עם זאת, ברור גם למוריניו שהוא ייאלץ לרדת באיזושהי צורה מהעץ הגבוה עליו טיפס, כשהצהיר ש"כרגע, אדאן טוב יותר מקסיאס" ולהחזיר את מספר אחת אל בין הקורות כדי לעמוד במשימות של הקבוצה בליגת האלופות ובגביע.
מי שנדרש לנתח את מה שצפוי לקרות הוא פרשן מארקה אמאליו מורטייה, שכתב: "ברור לכולם שקסיאס יחזור להיות השוער הראשון. זה די ברור שהתקפי המוזרות של מוריניו פגעו בשורשים של ריאל מדריד - בסגל, בהנהלה, באוהדים ובכל מי שגר בספרד. עם איקר, הוא הלך צעד אחד רחוק מדי. הבדיחה חייבת להיעצר כאן. בכמה אירועים נפרדים הוא העניש שחקנים בקבוצה. סרחיו ראמוס, איקר בעצמו וגם את אוזיל, אבל הפעם הוא באמת עבר את הגבול. המהלך האחרון יכול להיות האחרון של מוריניו בריאל מדריד. מוריניו הוא מאוד מוריניו, אבל קסיאס הוא בלתי ניתן לנגיעה. יום אחד הוא יעזוב את התפקיד שלו בגלל הגיל, אבל לא עכשיו, ולא על ידי מאמן שלא ברור מה הוא מנסה להגיד באקט הזה.
"בצעד הזה, מוריניו גם הזיק לעצמו בצעד שעשה. כיוון שעכשיו הוא צריך להסתכל לקסיאס בפנים ולהסביר לו שהוא סומך עליו. איקר ממש לא זקוק למאמן שייתן לו מוטיבציה ויסתדר גם בלי זה. הוא השוער הכי טוב בעולם והכי טוב בהיסטוריה של ריאל מדריד, ולבטח חלק הרבה יותר חשוב מההיסטוריה של ריאל מדריד ממה שמוריניו אי פעם יהיה".
לפיכך, נראה שהאפשרות היחידה שנותרה למוריניו היא לרדת מהעץ ולהחזיר את קסיאס להרכב כבר במשחק הגביע הקרוב מול סלטה ויגו או מקסימום במשחק הליגה שלאחר מכן. מה שבטוח הוא שאם וכאשר מוריניו יתפטר או יפוטר מריאל, הדחתו של קסיאס מההרכב תהיה קו פרשת המים מבחינת הקדנציה שלו בשיאנית הזכיות בגביע האלופות. תהיו בטוחים שקסיאס לא יבכה בחדר ההלבשה כשישמע שמוריניו עוזב ולא יבקש לעבור איתו לקבוצה הבאה שלו.
