פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        מאפסות כוונות: על התיקו המאופס בין בית"ר לבאר שבע

        ה-0:0 של הפועל באר שבע ובית"ר ירושלים הוכיח יותר מכל לאיזו ליגה שייכות השתיים. אורן יוסיפוביץ מסכם ערב שחון בווסרמיל. בונוס: לכתבה זו מצורף כדור אש

        מאפסות כוונות: על התיקו המאופס בין בית"ר לבאר שבע

        ועדת ביקורת

        גישות וחניות: התנועה זרמה לווסרמיל, החניה קצת פחות. שוב נרשמו אוהדים שאיחרו לפתיחת המשחק, ומי שלא ידע לאלתר חניה היה צריך ללכת לא מעט כדי להגיע לאצטדיון הכי מכוער בצד הזה של הכדור.

        קופות: ילד/חייל 40, סטודנט 50, מבוגר 80.

        כמה המשחק צריך לעלות: וסרמיל, קור כלבים, 0:0. יש לכם עודף מ-20?

        קהל הפועל באר שבע: Take me to the magic of the moment, כתבו האולטראס הכי יפים בנגב, וגם הסקורפיונס. אפילו נגד מכבי תל אביב הביתיים לא התגייסו כך, והפעם הם באמת עברו כל גבול חיובי. את הקור כבר ציינו, גם את המתקן. אבל גם המיקום בטבלה, השנים הרעות, התוצאות הבינוניות – כלום לא משאיר את אוהדי הפועל באר שבע בבתים. ציון לשבח, ציון 9.

        קהל בית"ר ירושלים: כמות מכובדת נרשמה בפינת וסרמיל. כבוד לאקס אבירם ברוכיאן ועידוד קולני במשך 90 דקות. בכמות, בלי להעליב, מכבי תל אביב הביאה יותר. ציון: 8.

        הרגע של המשחק: אוטוטו תוספת זמן, ובית"ר ירושלים החליטה בכל זאת לנסות לגרות את מספר 23 באדום, פעם 8 בשחור, לתקוע בה חץ בתוך הלב. פאול מיותר כ-20 מטרים מהשער, וברוכיאן לקח חמישה צעדים ענקיים לאחור. כל כך הרבה ציפיות היו לקראת הבעיטה הזו. הזמן לא זז. אוהדי בית"ר ביציע בקושי החזיקו את עצמם, אוהדי באר שבע כבר מזמן ניתקו קשר עם הכיסא. טיק טק, אמר המחוג בשעון של אוראל גרינפלד, טיק טק. ואז השריקה, הריצה והכדור לתוך החומה. כל האוויר יצא. הבעיטה החופשית הזו סימנה משחק שלם. ההייפ שלפני, השקט שאחרי.

        המספר הנוסף: 4. ארבע פעמים סיימה באר שבע בתיקו 0:0 העונה. אהם, אהם (שיעול), מה עם להבקיע? בית"ר, אם כבר שאלתם, לא ספגה במשחק חוץ לראשונה מאז ה-29 באפריל (0:1 על רמת השרון).

        אבירם ברוכיאן, קשר הפועל באר שבע מול דריוס פרננדס, קשר בית"ר ירושלים (קובי אליהו)
        המצטיין, אבירם ברוכיאן, לפני זורו, דריו פרננדס (צילום: קובי אליהו)

        מעשה שהיה, כך היה

        אוהד צ'לסי, צעיף כחול, ז'קט בז' ושביל בצד, בדיוק שפך את התה המחוזק שלו כשסזאר אספיליקווטה הגביה מאגף ימין, אתמול בסטמפורד ברידג'. הכוויה באגודל ימין כאבה רק לשנייה, כי בשנייה שבאה אחריה פרננדו טורס – כן, הוא – נגח מ-12 מטרים את ה-0:1 של צ'לסי. לא יעזור בית דין, גם לא די מתאו, כנראה שרק רפא בניטס מסוגל לשלוט באל ניניו הזה...

        וסרמיל?

        מה זאת אומרת לכתוב על וסרמיל?

        אבל היה 0:0.


        ***

        בכיכר הבאר שבעית שמרוחקת כקילומטר מווסרמיל, ההמון התחלק בין שווארמה לתחנת הווינר. האופציה השנייה, והאמת, גם הראשונה, נראו מעניינות. "באר שבע לא תנצח הערב", פסק אוהד מקומי שהימר דווקא על ליגה איטלקית. "אני לא מרגיש את זה". המוכר בתחנה היה החלטי הרבה יותר. "רוב האנשים שמו X", חשף. מבט בטבלה הראו ש-X שווה פי 2.90 – היחס הכי גבוה למשחק זה, משמע בווינר חושבים שתיקו בין הפועל באר שבע לבית"ר ירושלים זו התוצאה הכי נדירה שיכולה להתרחש. לא ברור מי האדם שקיבל את ההחלטה הזו, אבל די ברור שמהיום הוא יצטרך לחפש עבודה קשה.

        כן, גם אמש זה נגמר בשוויון. כי כשמחברים את מלכת התיקו (שבע פעמים X לפני אמש) עם הטוענת לכתר (לבית"ר היו חמש תוצאות תיקו עד אתמול), מקבלים באנקר. "ניסינו ורצינו", טען בחיוך מאמן בית"ר אלי כהן, למרות ששחקן הקלאץ' הכי גדול שלו, אבי ריקן, הוחלף לפי הסיום. והקולגה אלישע לוי הוסיף בעוז: "היה קצב וכל מה שצריך מבחינת כדורגל". יותר מדי אנשים הגדירו את המשחק הזה כ-"0:0 טוב". וזה בדיוק מה שרע.

        חן עזריאל, שחקן בית"ר ירושלים מול עודד גביש, שחקן הפועל באר שבע (קובי אליהו)
        עודד גביש רודף אחרי חן עזריאל. ספוילר: זה לא ייגמר בגול (צילום: קובי אליהו)

        אין כזה דבר 0:0 טוב, כמו שאין באמת תיקו טוב. משחקים כמו אלו מראים כמה נוראית התוצאה הזו, שמאפשרת לשתי קבוצות להשיג את מה שהן רוצות מבלי להפריע אחת לשנייה; שמאפשרת ל-90 דקות לעבור בלי שום מהות. כי אתמול, בשלבים גדולים של המשחק, נראה היה ששתי הקבוצות היו בסדר עם הנקודה. לבית"ר זה משחק חוץ קשה, לבאר שבע אסור היה להפסיד בבית. אז הנה, ובניגוד לרוח הספורט, משהו שטוב לשתיהן. לא פלא שבדקה ה-70 פנה שוטר לאחד העיתונאים ושאל בשיעמום: "סליחה, מה הקוד של האינטרנט?".

        שאף אחד לא יטעה. היה משחק לא רע, והיו הזדמנויות בשני צדי המגרש. חן עזריאל היה צריך לעשות 0:1, אבירם ברוכיאן היה יכול לעשות גם 0:2. וערן לוי ותומר סוויסה ודיא סבע וסטיבן כהן. אבל אם תשאלו אלפי צופים וכמה אנשי מקצוע, לא באמת היתה מורגשת הנכונות הזו לתת הכל, להתאבד על הדשא, לכבוש בכל מחיר. "שמח שלא ספגנו", המחיש את התזה אחד משחקני בית"ר בסיום. "שמרנו על רשת נקייה, זה כבר טוב. זה מגרש מגעיל והיה משחק קשה מאוד". דריו פרננדס, שנייה אחרי מקלחת ועם שפם ולוק של זורו, הסביר: "ממש לא רצינו תיקו, אבל יותר מזה, ממש לא רצינו להפסיד. ניסינו לכבוש גם בסוף, אבל אם זה או להפסיד או תיקו, אז ברור שהתוצאה סבירה לנו. זו נקודה ביד, ובטבלה הצפופה הזו זה גם משהו".

        המשחק אתמול, יותר מהכל, שם קו חוצץ ועבה בין שתי מחלקות בליגה שלנו. באחת – מכבי תל אביב, הפועל תל אביב ומכבי חיפה. שלוש קבוצות שלא סובלות תיקו ובשום משחק לא יסכימו לקבל את התוצאה הזו; בשנייה – 11 קבוצות אחרות. מספיק היה לראות את הנעילות והנחישות של הצהובים שלשום מול נתניה, ואת אובדן השליטה והעצבים של האדומים בשבת מול הפועל חיפה, כדי להבין – לטוב ולרע - שתיקו זו לא תוצאה שהן אוהבות להביא הביתה. הפועל באר שבע ובית"ר ירושלים, שתי קבוצות עם מסורת גדולה, קהל גדול ושאיפות גדולות, נשארו אמש הרבה מעבר למיקומן בטבלה. הן נשארו, בינתיים, בליגה אחרת.

        ערן לוי שחקן בית"ר ירושלים (שמאל) מול וויליאם סוארס שחקן הפועל באר שבע (קובי אליהו)
        וויליאם סוארס מנסה להקשות על ערן לוי. משחק מצוין לחלוץ בית"ר ירושלים (צילום: קובי אליהו)

        אבירם ברוכיאן נעלם לאחר המשחק בדיוק כמו שנעלם לפניו. לא דיבר, בקושי הראה את עצמו. אבל למשך 90 דקות הוא הראה, ובריבית. שלוש הזדמנויות של גול, מסירות קלאסה ואפילו הריקודים המפורסמים חזרו לעתים. עזבו את כל אלו – בדקה ה-32 הוא ירד לגליץ' אמיתי של שתי רגליים; במחצית השנייה הוא נפצע פעמיים וחזר פעמיים. רק סמוך לסיום השלט שמראה 23 הופיע, וסיכם הופעה מצוינת של הקשר של הפועל באר שבע. כמה חבל שזה לא נגמר עם יותר מכמעט.

        מהצד השני של המשוואה עומד, יושב ושוכב ערן לוי. אתמול, בכל הפוזיציות שהוזכרו, חלוץ בית"ר ירושלים פשוט קלקל את הערב של בויאן מרקוביץ' הגבוה והמצוין. שחקני בית"ר לא הפסיקו להתלהב ממידת הנעליים של הענק האדום, אבל כל כדור שעף לעבר לוי נדבק לחזה של מספר 99 וסידר מצב לחבר. אלי כהן פרגן, ובצדק – משחק גדול של ערן לוי. כמה חבל שזה לא נגמר עם יותר מכמעט.

        ***

        קובי מויאל, שהיה חולה אתמול, דידה על הרמפה שמובילה מחדרי ההלבשה לאוטובוס של בית"ר. הוא לא דידה על רגל שמאל ולא על ימין. את המכה מאבירם ברוכיאן, אתמול בדקה ה-75, הוא קיבל בדיוק ביניהן. מויאל, ג'וקר שיודע לרתק בלשונו, שחרר לחבריו עוד משפט שזכה ללא קרב בפרס ציטוט השבוע. "קיבלתי מרפק לראש מסוארס, ברך בגב מברקוביץ', כניסה בקרסול מנאסר, ובסוף סיימתי את המשחק בגלל בעיטה לביצים".

        אריאל הרוש שוער בית"ר ירושלים (רוני לבנה)
        רשת נקייה במגרש חוץ, לראשונה מאז אפריל. אריאל הרוש (צילום: רוני לבנה)

        23:46, צומת בית קמה. פורש מדהימה עולה באש. אבל ממש עולה באש. פריקה מהירה מהרכב, הנהג כבר מטופל. המשטרה עוד לא הגיעה, ובצומת נמצאים שלושה סקרנים – אושר, נירית ואוריה – צעיפי בית"ר על הצוואר. "מדהים", אושר מתלהב ומנסה להסביר מה קרה תוך שהוא מצביע על משאית שחונה ממול. "המשאית פגעה ברכב, שהסתובב במקום ועף כמעט 60 מטר לתוך הצומת. הנה, תראו את כתמי השמן". נירית ואוריה לא מנסות להבין מה ואיך, ופשוט בוהות בכדור האש שפעם היה מכונית פאר. "בלי ספק", הן מסכמות, "זה האירוע הכי מעניין שהיה במשחק הערב. הלוואי שהשחקנים שלנו היו מתאמצים ככה".

        ***

        בתוספת הזמן כבש ראמירס את השמיני של הבלוז, ממסירה של מאטה. 0:8, איזה משחק מדהים.

        אין מה לעשות, במדור הזה כותבים על גולים.

        לטוויטר של אורן יוסיפוביץ

        מייל: orenjos@walla.co.il

        למשחקים הקודמים במדור

        אלי כהן ואלישע לוי מוצאים נקודות חיוביות ב-0:0

        תיקו מאופס בין הפועל באר שבע לבית"ר ירושלים

        מכונית פורשה עולה באש (קובי אליהו)
        סמוך לחצות, צומת בית קמה. פורש עולה באוויר (צילום: קובי אליהו)