Laffaire Kebe (פרשת קבה) באה לאוויר העולם בספטמבר 2007, אחרי משחק בו התארחה באסטיה אצל ליבורן במסגרת המחזור השביעי בליג 2 הצרפתית. כמה דקות לפני הסיום ביצע החלוץ האלמוני בובקאר קבה, אז שחקנה של הקבוצה המקומית, תנועה מגונה לעבר הקהל האורח וראה כרטיס אדום. הורחק ונתן את האות לסערה.
החלוץ מבורקינה פאסו לא התכוון להתנצל וסיפר שהתנועה הגיעה אחרי קריאות גזעניות שהופנו לעברו לאורך כל המשחק. התקשורת החלה להביע עניין הולך וגובר בתקרית - הגם שהתרחשה בליגת המשנה - הותירה אותה בכותרות וכעבור 10 ימים שלח חבר מועצת העיר ליבורן, פיליפ בויסון, מכתב חריף ליו"ר מנהלת הליגה הצרפתית, פרדריק טירייה ובו דרישה להעניש את באסטיה בצורה חמורה.
הרוחות לא נרגעו במשך תקופה ארוכה ובאמצע אוקטובר בית הדין של הליגה הצרפתית הפחית ממאזנה של באסטיה נקודה בגין קריאות גזעניות. זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה בה קבוצה צרפתית נענשת בהפחתת נקודות בגין אשמה מהסוג הזה.
השבועות עברו, המחזורים חלפו ובפברואר 2008 יצאה ליבורן לקורסיקה למשחק נגד אותה באסטיה. החלוץ המדובר לא הדרים עם הקבוצה בגלל פציעה, אבל אוהדי המארחת המשיכו בקבלת הפנים החמה שתכננו ותלו שני שלטים עליהם נכתב "קבה, אנחנו לא גזענים והראיות הן שזיינו אותך". התקשורת שוב זעקה "גזענות" ועכשיו גם הוסיפה "הומופוביה", ובאסטיה נענשה באירוח משחק ללא קהל וממאזנה הורדה נקודה נוספת.
השבוע עלתה באסטיה לכותרות פעם נוספת.
צפו באוהדי באסטיה מחוץ לאצטדיון השבוע במשחק נגד מארסיי
באסטיה מצפון האי קורסיקה אמנם הגיעה לגמר גביע אופ"א ב-1978 וזכתה בגביע הצרפתי ב-1981, אבל אף פעם לא נחשבה לקבוצה גדולה בקנה מידה צרפתי. מבחינת אלימות אוהדים לעומת זאת, היא מדורגת בשנים האחרונות במקום מכובד בצמרת.
בתום העונה שעברה חזרו הכחולים לליג 1 לראשונה מאז 2005 ובחודשים האחרונים האוהדים דואגים להבהיר היטב: "אנחנו כאן". אחרי משחק הליגה נגד פ.ס.ז' למשל, חלק מהם התעמתו עם המשטרה, שירתה לעברם גז מדמיע. בנוסף, משחק גביע הליגה נגד ליל לקראת סוף נובמבר, הופסק לרבע שעה לאחר שמהיציע נזרקו אבנים לכר הדשא ואחד מהקוונים נפגע מחפץ בלתי מזוהה.
מה עוד היה שם העונה? בדרבי הקורסיקני בו התארחה באסטיה אצל אז'קסיו באוקטובר, נרשמו התפרעויות אוהדים הדדיות שבעקבותיהן הוענשה הקבוצה האורחת באירוח משחק ללא קהל.
המשחק אותו היא הייתה עתידה לארח מול יציעים ריקים היה באופן סמלי ביותר זה נגד מארסיי בסוף השבוע האחרון. מדוע סמלי? ב-1992 אירחה באסטיה את האימפריה הגדולה של ברנאר טאפי למשחק בחצי גמר הגביע ויציע זמני שנבנה ללא אישורים במטרה להגדיל את תפוסת האצטדיון, קרס. ה-Catastroph de Furiani (אסון אצטדיון ארמן סזארי) גבה את חייהם של 18 בני אדם ופגע קשות בשמה של הקבוצה מעיר הנמל הקורסיקנית.
בחזרה לימינו אנו: כמה מאות אוהדים שלמדו שהם לא יוכלו לצפות במשחק נגד מארסיי בתוך האצטדיון, ביקשו וקיבלו אישור להציב מסך ענק מחוצה לו. הם לא התכוונו לשמור על השקט. עוד לפני שריקת הפתיחה, האוטובוס שנשא את שחקני ואנשי מארסיי נרגם באבנים ואוהדים של הקבוצה המקומית השמיעו קריאות גזעניות כלפי שחקני האורחת. לפני המשחק הם הדליקו רימוני עשן, אבוקות וזיקוקים, והעשן הסמיך חצה את החומות הנמוכות של ארמן סזארי וגרם לעיכוב קצר של שריקת הפתיחה.
בשלב הזה העשן הגיע עד למשרדי מנהלת הליגה ויצא לכמה בכירים בה מהאוזניים.
צפו באוהדי באסטיה בנמל בניס באפריל 2011, רגע לפני תחילת הקרבות
אחרי האירועים שקדמו למשחק נגד מארסיי בעיקר סקילת האוטובוס של האורחים והקריאות הגזעניות שליוו אותה במנהלת הליגה הצרפתית החליטו שדי. כמו שלפני חמש שנים החליטו להפוך את באסטיה לדוגמה והפחיתו מהמאזן שלה נקודות בפעם הראשונה בהיסטוריה בגלל גזענות, כך נהגו בה ביד קשה גם הפעם, כשהודיעו על סגירת סטאד ארמן סזארי עד להודעה חדשה.
את משחק התחתית נגד נאנסי במחזור הקרוב, תארח באסטיה בגניון, מרחק של כ-900 קילומטרים מהבית שלה. כרגע עדיין לא ברור מתי מנהלת הליגה תסיר את ההשעיה מהבית והנתונים מראים שמבחינת הכחולים מדובר במכה קשה.
סטאד ארמן סזארי מכיל כ-16 אלף מקומות ובליגה הראשונה בצרפת יש רק שלושה אצטדיון יותר קטנים ממנו, אבל ממוצע הצופים במשחקי הבית של הקבוצה עומד על 13,619 (על פי הנתונים הרשמיים של הליגה הצרפתית) ועם תפוסה ממוצעת של 85.1 אחוזים מהאצטדיון הביתי, באסטיה ניצבת בצמרת הגבוהה, שנייה רק לפ.ס.ז' (89.2 אחוזי תפוסה).
מה עוד? באסטיה אספה העונה 12 מתוך 19 הנקודות שלה בבית ויתרה מכך, עד התבוסה 3:0 לסנט אטיין ב-1 בספטמבר, היא לא הפסידה משחק בית בליגה במשך כמעט שנתיים וחצי.
אחרי קבלת העונש, בצפון קורסיקה זעמו והחלו להשמיע קריאות בסגנון "תמיד דופקים אותנו" ולא בפעם הראשונה. הנשיא פייר-מארי ג'רונימי זעם ("מנהלת הליגה מנסה להרוס אותנו. זה סקנדל"), סגן נשיא הפדרציה של דרום קורסיקה, ז'אן-פרנסואה באטיני, תמך ("סנקציה כזו מעולם לא הוטלה על קבוצה אחרת בצרפת. באסטיה עדיין נענשת בצורה קבועה") אבל התגובה הקיצונית ביותר הייתה שייכת לחבר ההנהלה המזדקן ז'ו בונאביטה, שהכריז שהוא פוצח בשביתת רעב עד שהקבוצה תורשה לשחק בבית.
ב-22 באפריל 2011 יצאה באסטיה למשחק נגד פרז'וס הקטנה במסגרת ליגה המשנה בצרפת. כמה עשרות אוהדים של הקבוצה הפליגו לנמל בניס ועוד לפני שהספיקו לעלות על האוטובוסים שייקחו אותם לפרז'וס, פגשו אוהדים של הקבוצה המקומית, שאפילו לא שיחקה באותו יום. בין מחנות האוהדים קיימת יריבות ארוכה ומה שקרה בהמשך לא היה ממש מפתיע.
"הכל קרה בתוך כמה דקות", נכתב בתקשורת הצרפתית, "אווירה של מלחמת גרילה עירונית, שוטרים חבושי קסדות רצים ברחוב, קטנועים ומכוניות הופכים קורבן למעשי ונדליזם, פקקי תנועה וריח חריף של גז מדמיע. התוצאה: שוטר פצוע, אוהד פצוע, ארבעה עצורים ומסעדה הרוסה".
את עשרות האוהדים שהיא לא עצרה, המשטרה עיכבה במשך שעות ארוכות. הכוחות ערכו חיפושים, מצאו והחרימו אגרופנים, אלות ואמצעי אמל"ח רבים. משם האוהדים נסעו סופסוף לפרז'וס תחת ליווי משטרתי כבד ואת הדרך הביתה, אחרי המשחק, עשו במעבורת דרך ליבורנו שבאיטליה. לניס הם פשוט לא הורשו לחזור.
בקורסיקה נשמעים קולות דקים של דאגה מכך שהפעולות של חלק מהאוהדים בשנים האחרונות כמו זו בניס - פוגעות בתדמית של כלל האוהדים ושל תושבי האי בכלל, אבל הזעקה החזקה ביותר שנשמעת בימים האחרונים היא "קיפוח". בין ההתפרעויות ומקרי הגזענות הבלי פוסקים, לעונשים הכבדים והתקדימיים, האמת נמצאת, כנראה, באמצע.