פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        אין להם על מי להישען

        הניסיון של הנדריקס, הגודל של ביינס או אולי הכישרון של פלאניניץ'? שי האוזמן מסייע, ומנתח את התפרקותה של ראשל"צ

        1.

        ארון ביינס בדרך למכבי, כך מסתמן על פי קריאה באתרים השונים. מסתבר שבניגוד לרטינות אשר נשמעות ממכבי בכל הקשור לביקורות הפרשנים השונים, גם הצהובים מבינים שהסגל הנוכחי לא מספיק, ובחינת שמות המועמדים מעלה שמכבי שמה את הז'יטונים על שחקן בעמדה 5. מכך עולה שסוגיית ניק קיינר מדלי, מתאים או לא ופצוע או לא, איננה הסוגיה המרכזית על הפרק כעת. שלושה מועמדים הוצגו בימים האחרונים: ביינס, דרקו פלאניניץ' וריצ'רד הנדריקס. אחד מהם, כך נראה, יגיע על חשבונו של גיורגי שרמדיני. אז מי מבין השלושה יכול לשדרג את מכבי בדרך לשלב ההצלבה בכלל וליתרון הביתיות בו בפרט?

        ארון ביינס, אולימפיה לובליאנה (GettyImages)
        היה עד עכשיו רק בדרג הבינוני. ביינס (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

        הקלישאה אומרת שקשה לשחקן להשתלב במכבי במהלך העונה. הקלישאה הזו מגובה גם בעובדות. ביינס הצטיין עד כה במספר קבוצות אירופאיות מהדרג הבינוני- אולדנבורג הגרמנית, איקארוס היוונית ואולימפיה לובליאנה. אחת ברמת יורוצ'לנג', השניה ברמת יורוקאפ והשלישית בדרג התחתון של היורוליג. הרזומה לכשעצמו לא צריך להרתיע, אם נשווה אותו לזה של דווין סמית' למשל. עושה רושם שבמכבי מחפשים אב טיפוס של 5 מסיבי, שיסייע, בין היתר, בחולשה הברורה של מכבי בהתמודדות מול סנטרים פיזיים.

        סביר להניח שביינס, אם אכן יתאקלם מהר, יוכל לתרום באספקט הזה ובמספר אחרים. השאלה היא אם יתרונות אלו אינם מתקזזים מול הכבדות המסוימת בהגנה שעלולה להכריח את מכבי לייצר פתרונות שונים בהתמודדות מול פיק אנד רולים, לדוגמא, מול המוגבלות ההתקפית היחסית של האוסטרלי ושוב – מול שאלת יכולתו להתאים עצמו לרמה של טופ יורוליג. סוגיית ההתאמה רק מתחדדת ומתעצמת אם מתייחסים לאפשרות צירופו של פלניניץ' המוכשר אך חסר הנסיון.

        בהיעדר נתונים, קשה לדעת מה הסיפור עם הנדריקס והאם עסקה זו בכלל אפשרית מבחינה כלכלית. לצורך העניין, בואו ננטרל לרגע את הנתונים הכספיים. כאמור לעיל, נראה שמכבי מתעניינת יותר בסנטר חזק וגדול, על פני שחקן בעמדת '4.5', קטן יחסית לעמדה, כמו הנדריקס. מצד שני, אותו הנדריקס היה הסנטר הפותח של מכבי בסדרת ההצלבה המופתית מול פנאתינאיקוס, סביר להניח שההתאקלמות שלו תהיה קלה יותר ועד לא מזמן הוא היה הבייבי של דיוויד בלאט.

        גם אם בלאט אחראי למספר טעויות בבחירת השחקנים עד כה, מכבי צריכה לנסות ולספק לו את השחקן שהוא רוצה. בהנחה שהאפשרות של הנדריקס רלוונטית, כדאי למכבי ללכת עם המאמן שלה, שהוא האחראי המרכזי לכך שהסגל הנוכחי של מכבי עדיין מצליח למצב עצמו בטופ של אירופה. וסביר להניח שהמאמן הזה רוצה את הנדריקס.

        דיוויד בלאט מאמן מכבי תל אביב (שמאל) עם ריצ'רד הנדריקס (ברני ארדוב)
        הצהובים יילכו עם המאמן שלהם? בלאט והנדריקס (צילום: ברני ארדוב)

        2.

        מכבי ראשון לציון שמרה על מבנה הסגל שהוביל אותה לעונה של פיינל פור וגמר גביע. שני זרים בפנים. שני זרים בחוץ. שניים ניצן חנוכי ועמית בן דוד. ואחד אפי בירנבוים. ראשון הייתה הקבוצה הקשוחה והממוקדת ביותר שהיה לליגת העל להציע בעונה שעברה. קשוחה זה מובן מאליו. למה ממוקדת? נדמה היה שמכבי ראשון לציון ידעה בדיוק לאן היא רוצה ללכת בהתקפה. בתחילת העונה כל משקל הכובד הלך לבידודים מובנים של ברנדון באומן וג'ו קרופורד.

        ככל שהתקדמה העונה ומסיבות שונות הלך הפוקוס דווקא לכיוונם של שני הזרים שהוחתמו כמשלימים: אדריאן יוטר ודרווין קיצ'ן. ג'וליאן רייט הוא שחקן אחר, אבל איכותי לא פחות מברנדון באומן. לאזאריק ג'ונס מחזיק ברזומה מכללות איכותי יותר מזה של קיצ'ן. ווילי וורן הגיע לראשון אחרי תקופה מוצלחת בדי-ליג ועם מוניטין של סקורר מוכח, גם אם לא ברמה של קרופורד. קשה לאבחן נסיגה באיכות הישראלים המשלימים. אז מה בכל זאת השתנה במכבי ראשון לציון? מספר דברים.

        קודם כל, הרמה הפיזית של הקו האחורי. היכולת ההגנתית והאתלטית של קיצ'ן בתוספת הפיזיות של קרופורד, השלימו (עם ניצן חנוכי) קו אחורי מרתיע, שעזר לשבור התקפות יריבות גם ביכולת האחד על אחד מול גארדים יריבים ולא פחות מכך – ביכולת להסתדר עם גבוהים יריבים אחרי חילוף. ג'ונס ו-וורן לא מסוגלים לעשות את זה. היבט נוסף הוא השקט בניהול המשחק.

        לאזאריק ג'ונס שחקן מוכשר ובעל יכולות ריכוז שאינן מובנות מאליהן כיום בגארדים שנוחתים ישירות מהקולג'. אבל הוא עדיין רוקי. החתמת רוקי כרכז משמעה נטילת סיכון מחושב. לפעמים זה מצליח – תשאלו בהזדמנות את עמית גל לגבי אחד, ג'רמי פארגו. בדך כלל זה לא. כדי לשלוט בקבוצה ובמיוחד בגארד פראי כמו וורן צריך יכולות מנהיגות ומעט כריזמה. לאזאריק ג'ונס עוד לא שם. אולי זו אשמתו ואולי לא. יכול להיות שפשוט צריכים גארד איכותי או מתאים יותר לצידו.

        על פי מקורות זרים, מעמדו של אפי בירנבוים בראשון איננו יציב. בכל פעם שנראה שהכל כבר מוכר בכדורסל שלנו, מסתבר שתמיד יש עוד טוויסט. אפי בירנבוים הוא בעל מניות הבכורה במיתוגה המחודש של ראשון כקבוצת צמרת יציבה ואיכותית. וכן, אפי בירנבוים הוא מאמנה של הקבוצה שהפסידה הרבה יותר מדי משחקים רצופים העונה.

        הנחיות הטקסט-בוק לגבי פיטורי מאמנים מדברות על הפרדות כאשר מאבד המאמן את חדר ההלבשה. אינני יודע מה בדיוק קורה שם בבית מכבי, אבל סביר להניח שהספסל עדיין איתו ושעם ביצוע שינוי או שניים בסגל, הקבוצה תוכל לחזור ולנצח. יכול להיות שצריך לבדוק במדריך מה קורה כאשר מאבד המאמן את חדר ההנהלה. זאת כבר בעיה הרבה יותר מסובכת.

        אפי בירנבוים מאמן מכבי ראשון לציון (ברני ארדוב)
        איבד את חדר ההנהלה? צריך לבדוק במדריך. בירנבוים (צילום: ברני ארדוב)

        3.

        הפעם האחרונה בה ניתחנו כאן את מכבי אשדוד הייתה לפני מעט יותר מחודשיים, בהמשך למשחקה מול מכבי תל אביב במסגרת טורניר פתיחת העונה. נכון לתחילת נובמבר, נדמה היה שסגנית האלופה גיבשה לעצמה את מרבית החלטות המאקרו של העונה – עניין די בלתי מקובל לתקופת ההכנה. אשדוד של חודש אוקטובר קיבעה עצמה על רוטציה של שבעה שחקנים ושיחקה משחק חצי מגרש שהבליט את גוני יזרעאלי ודיימון סימפסון.

        ההחלטות הללו נראו די טוב בתקופת ההכנה והרבה פחות טוב אחרי שנשמעה שריקת הפתיחה. שבעה הפסדים מאוחר יותר, ועם שלושה שחקנים חדשים- מארדי קולינס, מייק הול (הפצוע) וזאק גורדון- אפשר אולי להבחין במחשבה מחודשת של הצוות המקצועי. שילובו הראשוני של קולינס, שחקן אחד על אחד איכותי, הובילה את התקפת אשדוד במשחק החוץ באילת (לפני כשבוע) לסט די-ליג טיפוסי: כוכב אחד עם הכדור וארבעה שחקנים שעומדים בצד החלש ומקווים לטוב.

        בשני משחקיה האחרונים, נראה שמצאה אשדוד איזון התקפי טוב יותר. מפתחות הקבוצה עברו מגוני יזרעאל, דרך מארדי קולינס, לידיו של הקפטן דרור חג'ג'. הבאלאנס ההתקפי מאפשר את שילובו והצטיינותו של ג'יימי סקין (שלאחר כל הפסד מסומן כמועמד המיידי ללכת הביתה) וסובל גם התפרעויות ומשחק רע של קולינס. כל עוד אשדוד משחקת עם גארד זר אחד בלבד, ודאי זר בעל קליעה ממוצעת ומטה כמו של קולינס, היא תלויה מאוד ביכולת של משה מזרחי. שבע שלשות מוצלחות משמונה נסיונות עשויות לשכנע את מקבלי ההחלטות שם שיש על מי לסמוך.

        והייתה גם קבוצה מפסידה אתמול. הרבה כתרים נכתרו סביב ראשה של העולה החדשה מתל אביב. רובם ככולם מוצדקים ורלוונטיים, למרות ההופעה הבלתי משכנעת באשדוד, כאשר הציגה הפועל תל אביב משחק הגנה נרפה ומשחק התקפה מפוזר. אפשר להניע את הכדור יפה-יפה במרכז השדה ואפשר גם לשחק משולשים סמוך לרחבה. בסופו של יום צריך חלוץ או שניים כדי להכניס כמה גולים. גם אם נתעלם לרגע מהמשחק החלש של דמונטז סטיט, לא מעט בשל בעיית העבירות אליה נקלע, הפועל צריכה עוד שתי אופציות טובות בהתקפה. אחת בחוץ והשניה בפנים. אחת במקום בולדין שכבר מזמן לא כאן, והשניה במקום ג'ף אלן.

        משה מזרחי שחקן מכבי אשדוד (שמאל) (מגד גוזני)
        יש על מי לסמוך. מזרחי (צילום: מגד גוזני)

        כדורסל בוואלה! ספורט