המועמדת
היא עדיין כאן, על אפם ועל חמתם של כל המלעיזים והרשעים. מכבי פתח תקוה ממשיכה להביט על כל הליגה מלמעלה, מחזור שלישי ברציפות, וזה בהחלט לא שכיח בנוף של הליגה הלאומית. כמו במחזורים האחרונים, גם הפעם הקבוצה של משה סיני קיבלה פנדל ואדום לחובת היריבה בדרך ל-0:3 על הכח עמידר רמת גן החלשה והאומללה. בליגה הלאומית, אלמנטים כמו יכולת או אטרקטיביות לא משחקים תפקיד. אף אחד לא שואל למה ואיך ואף אחד לא זוכר את הדרך. רק התוצאות מדברות ומכבי פתח תקוה ממשיכה לצחוק כל הדרך אל המקום הראשון. לא ניתן ללמוד הרבה מהניצחון על אחת היריבות החלשות בליגה, במיוחד כשגם כאן הניצחון לא היה בכיס עד הרחקתו של אורי מגבו משורות המארחת, אבל כן ניתן ללמוד שמכבי ממשיכה במגמה שאפיינה אותה מתחילת העונה כשהיא צריכה את הנקודות, היא משיגה אותן. אם המגמה הזאת תמשיך, בשנה הבאה הלוזונים שוב יהיו בליגת העל. האמת, תודו שאתם מתגעגעים.
מלאבס קולינג
יום בא ויום הולך, ואת, הפועל פתח תקוה, נשארת נאיבית שכמותך. הניגוד בין שתי הפתח-תקוואיות הוא כל כך חריף, עד שהיינו יכולים להאמין שהן בעצמן רוצות לתחזק אותו. הבעיה היא שלהפועל אין שום אינטרס שהניגוד הזה יתקיים. נכון, מכבי נתפשת כאחות החורגת והמכוערת, שמשחקת את הכדורגל הלא אטרקטיבי בעליל לעיני מספר חד ספרתי של צופים, וכל זה מבלי להגיד אף מילה על המשפחה שעומדת בראשה; ונכון, הפועל זוכה לסימפטיה של האוהדים האובייקטיבים, שלא לדבר על האוהדים שלה עצמה, שמהווים אחוז לא מבוטל מממוצע הצופים בליגה הלאומית, אבל בשורה התחתונה, בעוד מכבי, כאמור, ממשיכה לנצח ונראית כמועמדת הכי רצינית לעלייה, הפועל ממשיכה בחוסר היציבות שלה, בתוצאות המביכות וגרוע מכל בפלרטוט עם מרכז הטבלה.
לכאורה, אין שום בושה בלהפסיד לסגנית המובילה מנצרת עילית (1:0), והאמת שלא מדובר בהפתעה מרעישה. אבל זאת בדיוק הבעיה. מי היה משער לעצמו לפני תחילת העונה שהפסד ביתי של הפועל פתח תקוה להפועל נצרת עילית יתקבל בכזה שוויון נפש? מעטים אם בכלל. הפועל איבדה את כושר ההרתעה שלה ואת אמון הקהל שלה, שני הנכסים שעליהם היה אמור להתבסס קמפיין העלייה שלה. כרגע יש לה שתי אפשרויות או שהיא תחזיר את אותם שני נכסים, או שהיא תתחיל להתבסס על כדורגל טוב, רחמנא ליצלן. אחרת, הפועל עלולה למצוא את עצמה בלאומית גם בעונה הבאה, ועד אז היא כבר תהיה סתם עוד קבוצה מן המניין. בדיוק כמו נצרת עילית. רק בלי הניצחונות.
ניפגש בסיבוב
קבוצה עם הפסד בודד מפתיחת העונה ומקום שני, בפער נקודה מהמקום הראשון. את הפתח תקוואיות היא כבר ניצחה ונראה שהשנה הסינדרלה של הלאומית מגיעה מהצפון. קוראים לה הפועל נצרת עילית ועושה רושם שהיא ממש לא מתכוונת לעצור.
הניצחון על המלאבסים במושבה הוא הצהרת כוונות. הצפוניים הצנועים כבר לא יכולים להקל ראש בעונה שלהם עד כה. הנוסחה של לבוא קטנים ולצאת גדולים בינתיים עושה את שלה ואחרי ערן מלכין שעלה כמחליף וניצח את ראשון לציון, במשחקים האחרונים יניב דרעי, עוד שחקן שלא היה קבוע בהרכב, מסתמן כלהיט של הקבוצה. כבש שלושה שערים בשני המחזורים האחרונים.
במחזור הבא המאמן דני גולן והחבורה שלו יפגשו את תחנת הכח של הליגה מרמת גן. הסגולים משמשים כספקי הנקודות הלא רשמיים של כל קבוצות הלאומית. נצרת עילית תצטרך לשם שינוי לעשות את העבודה כשהיא מגיעה כפייבוריטית.
שאר ירקות
1. הפועל ירושלים הגיעה למפגש מול רעננה בטדי עם שני ניצחונות רצופים והרבה רוח במפרשים. הציפייה מקבוצתו של סלמן עמר הייתה להכניע את רעננה, שנמצאת במומנטום שלילי ולספק איזשהי הצהרת כוונות. המשחק הסתיים בתיקו מאופס ומאכזב, בעיקר מהצד הירושלמי.
במצב עניינים בו האוהדים מסרבים להתרגש מהמיקום הגבוהה ואנו שומעים וקוראים לא אחת על בעיות משמעת שזוכות לתגובה בקנסות והשעיות, היתה הזדמנות טובה לנצח יריבה לצמרת ולבסס את טדי כמבצר אדום. כזכור חלק מאוהדי הפועל ירושלים הקימו את קטמון מליגה א' כבר לפני מספר שנים. המגעים בין ראש העיר לנציגי שתי הקבוצות נמשכים במטרה להגיע לאיחוד, עליו מדברים כל הזמן - כזה שלא נראה בינתיים באופק ואולי בלעדיו עלייה של הקבוצה האדומה מהבירה לליגת העל, לא אפשרית.
באשר לרעננה, היא יכולה להתנחם בעובדה שההידרדרות נבלמה. תיקו מאופס בטדי מול קבוצה עדיפה הוא לא רע עבור השחקנים של תומר קשטן. הקבוצה מהשרון הייתה רק לפני מספר מחזורים ללא הפסד ובגמר גביע הטוטו. אם תחבר כמה תוצאות טובות ותשיב את הביטחון, רעננה לא אמרה את המילה האחרונה שלה במאבק העליה.
2. בני לוד הרשימה במחזורים האחרונים. ניצחונות על מכבי פתח תקווה והפועל ראשון לציון, יצרו תחושה שהקבוצה הגדולה מהעונה שעברה חוזרת. יציאה למשחק חוץ מול הפועל אשקלון הקורסת נראתה כמו תסריט מושלם עבור הקבוצה של אבו סובחי. אבל בלאומית כמו בלאומית, בני לוד נכנעה דווקא לדרומיים, שרשמו נצחון שני העונה.
האשקלונים עדיין מסובכים עמוק, אך נראה שלא ירדו ליגה בלי לתת פייט. בשבוע הבא יפגשו הלודאים את אחי נצרת לשחזור המשחק הזכור לרעה מהעונה שעברה. שתי הקבוצות מגיעות לאחר הפסד וכל תוצאה מלבד ניצחון תוציא אותן מתמונת העליה באופן כמעט סופי. הפעם, נקווה, יהיה אפשר לראות שם כדורגל, בלי סימני שאלה מטרידים.
3. הפועל כפר סבא מתאוששת מפתיחת העונה הנוראית שלה. בצל חוסר הוודאות בנושא הניהולי, נראה שחומר השחקנים הבהחלט מוכשר של הירוקים מסגל לעצמו אופי במחזורים האחרונים עם ניצחונות על הפועל פתח תקוה, רעננה וכעת על הרצליה קשים אך מתוקים - מבטיחים לחבורה של אלון מזרחי עוד שבוע מעל הקו האדום.
כנראה שבלאומית כפר סבא היא עדיין הקבוצה הבכירה בשרון ואוהדיה החלו להתארגן ולאסוף כספים במטרה להתערב בעתיד המועדון. בהחלט קצת חדשות טובות, אחרי שבועות בהם סחבו ערימה של צרות ואת כל הליגה על הכתפיים.
במחזור הבא
מכבי פתח תקווה הפועל ראשון לציון
קשה לתפוס איך ראשון, הקבוצה שנראתה המועמדת הכי רצינית ומסודרת לעלייה, כולל זכיה בגביע הטוטו, ממוקמת כרגע במקום התשיעי, כשהיא רחוקה תשע נקודות מהמקום השני וחמש בלבד מהמקום ה-14, המוביל למשחקי המבחן נגד הירידה. אבל זה מה ששני ניצחונות בשמונה משחקים עושים.
לא סביר שראשון לציון תרד העונה ליגה, אבל כרטיס העלייה הולך ומתרחק. בכל פעם בה נדמה שהכתומים מרימים ראש הם לא מצליחים לחבר תוצאות חיוביות לזכיה בגביע הטוטו. מבחינתם, משחק דווקא מול מכבי פתח תקוה, קבוצה יומרנית הרבה יותר שתבוא לשחק על ניצחון, זו הזדמנות טובה להפוך את הקערה. הכל עניין של מומנטום ונצחון דווקא על מוליכת הליגה יכול להשיב את הביטחון האבוד לחבורה של לחמן.
מנגד, את משה סיני ועומר גולן ממש לא מעניינות הצרות בכתום. כשנצרת עילית צמודה אליה, ללוזונים אין פריבילגיה לאבד נקודות. אליפות החורף היא צעד ראשון מתבקש בשביל שהלוזונים יחזרו בקיץ לקאנטרי של הליגה הבכירה. בפעם הקודמת שראשון הגיע למושבה היא הפסידה להפועל, עכשיו כשמכבי מגיעה מהמקום הראשון, מתבקש שגם היא תראה לכתומים בנימוס את הדרך החוצה ממאבק העלייה עם שלוש נקודות.
