ברגע שהכדור נבעט מרגלו הימנית של קאי פורבאת' בין שתי הקורות הצהובות, נשמעה שאגת "שייייייייט" בבולטימור כמו שרק קליי דיוויס מ"הסמויה" יודע לעשות. הרייבנס חשבו שהמשחק בידיים שלהם, אחרי שהלוטי נאטה נכנס בברכו של רוברט גריפין השלישי והם, כמונו, לא היו מוכנים לכך שהק"ב המחליף, בחירת הסיבוב הרביעי קורט קאזינס, יוביל את הרדסקינס לשוויון מדהים וניצחון בהארכה. זה היה יותר מעוד הפסד מעצבן של הרייבנס, זה היה ההפסד שזעזע את המערכת והכריע את גורלו של מאמן ההתקפה, קם קמרון. למחרת המשחק, נודע לקמרון על פיטוריו על ידי המאמן, ג'ון הארבו. מה גרם להארבו ללכת על מהלך כל כך חשוב שלוש שבועות לפני סיום העונה בעוד הקבוצה מובילה את ה-AFC צפון?
"פאניקה", כתב קווין קאוורד בבולטימור סאן והצביע על חוסר העיקביות של ההתקפה, הבא לידי ביטוי בשתי קטגוריות: ההבדל ביכולת בין משחקי הבית למשחקי החוץ וההבדל בסגנון משחק ההתקפה כשהקבוצה מובילה. ביום ראשון האחרון ראינו את שניהם. התקפת העורבים רושמת 100 יארדים יותר במשחקי בית ושמה בממוצע על הלוח 34 נקודות בבית מול 18 בחוץ. בנוסף, ההתקפה מאבדת בממוצע כדור אחד יותר ורושמת חמישה דאונים ראשונים פחות בחוץ מאשר בבית. אחת הסיבות להבדל הגדול בתצוגת ההתקפה היא חוסר הביטחון של קמרון בק"ב שלו. במשחקי חוץ, ג'ו פלאקו זורק בממוצע ל-112 יארדים פחות במשחקי הבית. את זה מרגיש הכי טוב התופס הבכיר של הקבוצה, טוריי סמית', שמתוך שבעת הטאצ'דאונים שרשם העונה, רק אחד היה בחוץ.
אחרי מחצית ראשונה התקפית טובה של העורבים מול וושינגטון, בה רשמו שלושה ט"ד ממסירות של פלאקו, הם הציגו את אותה אפאטיות מעצבנת שמאפיינת אותם כל כך במשחקי חוץ. רק בדרייב אחד במחצית השנייה הצליחו הרייבנס לשים נקודות על הלוח והקבוצה איבדה את הכדור פעמיים עם פאמבל וחטיפה. שוב ראינו את ג'ו פלאקו לא יציב, את ריי רייס לא מורגש מספיק במשחק ואת ההתקפה לא אגרסיבית. להארבו זה הספיק ודיווח של ESPN סיפר על עימות קולני בינו לבין קמרון בחדר ההלבשה. לא רק לאוהדי הרייבנס נמאס מחוסר ניצול הפוטנציאל, אלא גם למאמן הראשי שלהם. לכן, הזעזוע הזה של הארבו הוא אמנם הימור מסוכן אך גם די אמיץ, שבבולטימור מקווים שיצליח לשנות משהו בפלייאוף המתקרב. בכל ארבע השנים עם קמרון כמאמן ההתקפה, הקבוצה הגיעה לפלייאוף אבל לא הצליחה לעשות את הקפיצה לשלב הבא ולסופרבול, עכשיו היא רוצה להוכיח שהוא היה הסיבה לכך.
מי שלא מתקשה בהתקפה ולא משנה באיזה מגרש היא ניו אינגלנד פטריוטס, שנראית כמו הקבוצה המפחידה ביותר בליגה כיום. מאז שבוע החופש של הקבוצה של ביל בליצ'יק, היא רשמה 210 נקודות לעומת 104 של היריבות, כולל ה-42 נגד ההגנה המדוברת של יוסטון טקסאנס וג'יי ג'יי וואט. הפטריוטס הפכו להיות הקבוצה הראשונה שמנעה מוואט לרשום סאק, תיקול לאיבוד יארדים או חסימת מסירה. אפילו הפאמבל שוואט היה אחראי עליו התגלגל לידיו של ברנדון לויד ברד-זון, וזה רשם את הט"ד החמישי במשחק. בכלל, הפטריוטס רשמו 472 נקודות מתחילת העונה, 117 פחות מהשיא שקבעה הקבוצה ב-2007, ועם המומנטום האדיר ושלושה משחקים שנותרו מול סן פרנסיסקו, ג'קסוונויל ומיאמי זה משהו ששווה אזכור. הם צריכים לרשום 39 נקודות ומעלה במשחקים האלה, דבר שעשו בשלושה מארבעת המשחקים האחרונים.
חלק גדול מההצלחה של הפטריוטס מגיע, כמובן, בזכותו של טום בריידי בן ה-35, שמוביל את המרוץ לתואר ה-MVP עם 29 מסירות לט"ד מול ארבע חטיפות בלבד. לאחר הניצחון על הטקסאנס בריידי נשאל האם לדעתו הוא צריך להיות ה-MVP והק"ב ענה שהוא לא מחליט ושהוא לא עונה על שאלות היפותטיות. "בליצ'יק היה עומד כאן ואומר לי 'אתה אידיוט. למה אתה עונה על שאלה היפותטית כזאת?'." טוב לדעת שבריידי עדיין מפחד ממשהו בליגה.
אבל היכולת של האב הטרי ומספר 12 של ניו אינגלנד, היא רק חלק מסיפור ההצלחה של הפטריוטס העונה. ישנם שני גורמים נוספים שהביאו לדריסת הטקסאנס ביום שני. הראשונה היא ההגנה, שהצליחה לעצור את הנשק הגדול של הטקסאנס, אריאן פוסטר, על 46 יארדים בלבד. הגורם השני הוא סטיבן רידלי, שנותן עונה אדירה ורשם במשחק 72 יארדים, שהפכו לחלק מה-1,082 שלו עד כה. רידלי בקצב להיכנס לטופ 5 של יארדים על הקרקע לעונה בהיסטוריה של הפטריוטס, וזה משהו שלא היה לקבוצה בשנה שעברה או ב-2007.
אם כבר הזכרנו את המספרים הבינוניים של אריאן פוסטר, שווה להצביע על הבעיה של יוסטון, שמונעת מהקבוצה להיות דומיננטית ומפחידה כמו ניו אינגלנד. אחרי שבשנתיים האחרונות הקבוצה הטקסאנית שיחקה רק פעם אחת בפריים-טיים, העונה ההייפ עזר לה להשיג ארבעה משחקים כאלה, מתוכם הובכה פעמיים, פעם בבית מול גרין-ביי והשניה מול ניו אינגלנד. בשני המקרים הקבוצה ספגה 21 נקודות כבר במחצית הראשונה ממסירות של רודג'רס ובריידי.
במבט מהיר על הלו"ז של יוסטון, אנחנו רואים שהיא פגשה רק עוד פעם אחת ק"ב בכיר כמו השניים הנ"ל, וזה פייטון מאנינג. אז הטקסאנס ניצחו, אבל אנחנו נטען שדנבר שאירחה בספטמבר את יוסטון היא לא אותה דנבר שיוסטון עשויה לפגוש בפלייאוף. זאת, אולי, הסיבה שקבוצות לא מפחדות מלשחק מול הטקסאנס, שכנראה יהיו חייבים לנצח את שלושת המשחקים הקרובים כדי להשאיר את המקום הראשון ב-AFC ואת יתרון הביתיות לאורך הפלייאוף. כדי לעשות זאת, הם יצטרכו לגבור פעמיים על אנדרו לאק, שעדיין לא באותה מעמד כמו רודג'רס או בריידי, אבל הוא כנראה יהיה שם יום אחד.
יוסטון היא לא הקבוצה היחידה במקום הראשון שלא ממש מפחידה את היריבים שלה, גם אטלנטה פאלקונס כזאת, וכמו הטקסאנס, גם היא הפסידה השבוע. בראשון הפאלקונס יארחו את ניו יורק ג'איינטס, במשחק בעל סיכויים מאוד גבוהים להיות משוחזר בינואר. אך במשחק הקרוב לא משנה התוצאה, כי מי באמת יהיה מוכן ללכת נגד איילי והג'איינטס במשחק פלייאוף בחוץ מול ק"ב שעדיין לא ניצח משחק פלייאוף אחד? המשפט האחרון היה נכון גם בלי שהענקים מניו יורק קיבלו חיזוק משמעותי, עם היכולת של דיוויד ווילסון במשחק האחרון.
הרוקי העביר את הלילה לפני המשחק בצפייה בסרט הדוקומנטרי של ESPN על בו ג'קסון בסדרת ה"30 for 30", וכנראה קיבל השראה כשהפך לשחקן הראשון ב-NFL לרשום 200 יארד בהחזרות בעיטה וגם 100 יארד בריצה. "אני לא יודע מה לקח לו כל כך הרבה זמן", אמר ג'סטין טאק על השחקן שנחשב לאתלט הכי טוב בקבוצה ושרשם שלושה ט"ד נגד הסיינטס. כזכור, את העונה החל ווילסון ברגל שמאל ועם דמעות בעיניים אחרי הפאמבל במשחק מול דאלאס. "לא היתה לי פתיחה טובה", אמר לאחר המשחק והוסיף, "לרוקים בכלל אין הרבה מקום לטעויות. אז הייתי במקום שאני חייב להשיג את אמון המאמנים ופשוט המשכתי לעבוד קשה, כדי שתהיה לי הזדמנות להוכיח להם שוב".
מאז אותו פאמבל, ווילסון בקושי קיבל נשיאות כרץ אחורי ועשה את העבודה כמחזיר בעיטות. הוא עשה את זה בצורה כל כך טובה, עד שהוא מחזיק שיא היארדים לעונה בקטגוריה זאת, אך עדיין לא רשם ט"ד. לפני המשחק, חילק מאמן הקבוצות המיוחדות טום קווין דף עם המשימות של השחקנים. ווילסון לא קיבל שום דף, קווין פשוט אמר לו לרוץ מהר. כבר בהחזרה הראשונה שלו, ווילסון רשם את ט"ד הבכורה שלו. את השניים האחרים הוא הוסיף כשהברך של בראדשו הכריחה את קופלין לוותר על הרץ האחורי הפותח של הקבוצה, והמאמן נתן שוב לרוקי את הכדור כרץ האחורי. הפעם זה לא נגמר בדמעות על הספסל, אלא בחגיגת ט"ד בסלטה מרשימה באנד-זון.
בעוד ווילסון קיבל את הצ'אנס שלו ביום ראשון, לארי פיצג'רלד רק מתחנן לאחד. התופס שנחשב לאחד הטובים בליגה הוא הסיפור הטראגי של העונה של אריזונה קרדינלס. הקבוצה מהמדבר רשמה עוד הופעה מביכה עם השפלה 58:0 בסיאטל, והקבוצה ממשיכה בצניחה שלה עם תשעה הפסדים רצופים לאחר פתיחה מדהימה של ארבעה ניצחונות. הבעיה הכי גדולה באריזונה היא עמדת הק"ב, שהפכה לסוג של בדיחה. את המשחק הפעם החל ג'ון סקלטון, אבל הוא שוב לא הצליח לסיים אותו אחרי שמסר לארבע חטיפות. כשנשאל מאמן הקבוצה קן וויזנהאנט לגבי הפותח בשבוע הבא, שאל המאמן את הכתב האם הוא יכול לשחק. וויזנהאט לא צחק. עד כדי כך המצב גרוע באריזונה.
שני הק"ב של הקרדינלס, סקלטון וריאן לינדלי, חיפשו את פיצג'רלד 11 פעמים במשחק, אבל הרסיבר הצליח לרשום תפיסה רק פעם אחת, לשני יארד. בנוסף, מתוך 11 הניסיונות האלה, שלוש מסירות הפכו לחטיפות ובכלל, בארבעת המשחקים האחרונים שש מסירות שהלכו לכיוון פיצ'גרלד הגיעו לידיים של היריב. "אנחנו מתכננים להמשיך לשחק. אנחנו מתכננים להמשיך להתאמן. אנחנו הולכים להתכונן למשחק הקרוב כאילו ניצחנו את תשעת המשחקים האחרונים. זה לא הולך להשתנות ואנחנו לא הולכים לוותר". אחת הסיבות שלפיצג'רלד היה חשוב להעביר את המסר הזה היא אביו, שתקף את הקבוצה בתפקידו כעיתונאי ספורט. "אני לא מחזיק באותן דעות כמו שלו", אמר התופס והוסיף שהוא אוהב לשחק באריזונה והוא מתכוון להמשיך לעשות זאת. בשנה שעברה, פיצג'רלד חתם על חוזה לשמונה שנים תמורת 120 מיליון דולר כך שנמשיך לראות פיצג'רלד באריזונה גם בשנה הבאה, מה שאנחנו לא יכולים לכתוב בבטחה על וויזנהאנט.
