וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

תיקול מלוכלך: תתבגרו כבר

דני לרדו

13.12.2012 / 9:45

אם מייק שנאהאן ורוברט גריפין השלישי לא ישנו גישה, הסוף של וושינגטון קרוב. דני לרדו חרד מהחוק שיהרוס לגמרי את הליגה

• אחרי שהתחילו לשקול לאסור חסימות מתחת לקו המותניים (חוק שדווקא רבים משחקני ההגנה תומכים בו, בין היתר מכיוון שיקשה על קבוצות כמו וושינגטון, שמנחות את שחקני קו ההתקפה לבצע חסימות אזוריות - Zone blocking. חלק מהשיטה הזו היא הטכניקה השנויה במחלוקת הזו של חסימה מתחת לקו המותניים), עכשיו הליגה בראשות גודל שוקלת הצעה שהוגשה על ידי גרג שיאנו, מאמנה של טמפה ביי, לבטל את בעיטת הפתיחה וגם את בעיטת האונסייד. במקומן, הקבוצות יצטרכו להחליט אם ללכת על דאון רביעי ו-15 יארד או לבצע פאנט. זאת אומרת, קבוצה שתזכה בהטלת המטבע לא תבצע בעיטת פתיחה, אלא תצטרך להמיר דאון רביעי ו- 15 או להרחיק. וכמובן, גם על הקטע שבו אחרי כל סוג של נקודות נוותר על הבעיטה ונקבל במקומה דאון רביעי ו-15 יארד.

גרג שיאנו מאמן טמפה ביי באקנירס. LM Otero, AP
גבר, מאיפה הבאת את הרעיון הזה? גרג שיאנו/AP, LM Otero

הכל נעשה במטרה להגן על השחקנים ולצמצם ככל האפשר את ההתנגשויות והתיקולים במהירות גבוהה. בריאות השחקנים חשובה, אבל לתשומת ליבם של קודקודי הליגה כדאי להביא את הנתון הבא: במחזור האחרון נבעטו יותר מ-120 בעיטות פתיחה מבלי שנרשמה אפילו פציעה אחת. אם בטיחות השחקנים ובריאותם בראש סדר היום, איך זה עולה בקנה אחד עם העובדה שיש רצון בליגה לעונה סדירה בעלת יותר משחקים?

אי אפשר לדמיין פוטבול בלי אונסייד קיק או בעיטת פתיחה. זה יהווה מכת מוות לא רק לאומנות של הבועטים ושחקנים כמו דווין הסטר, אלא גם נוק אאוט לאחד מאותם המהלכים שמדליקים לא רק את הקהל, אלא גם את הקבוצות. אל באנדי היה אומר "תירו בי עכשיו", כי אם אכן תתקבל החלטה כזו זה כבר לא יהיה פוטבול. הקו העדין בין המשחק שכולנו אוהבים לפוטבול סוג ב' ייעלם.

שחקן שיקגו ברס דווין הסטר חוגג הבקעה. GettyImages
איך אפשר לחיות בלי שחקנים כאלה? דווין הסטר/GettyImages

• נראה כאילו הליגה והעיתונות מנסים בכוח לייצר הייפ סביב רוברט גריפין השלישי. אחרי שנים של דשדוש בתחתית הליגה, מהלכים תמוהים והחלטות הזויות, הוא לגמרי מה שהיו צריכים בוושינגטון. זה קצת מזכיר את מה שקורה ב-NBA, עם ההייפ שמיוצר סביב שחקנים בינוניים.

גריפין אתלט יוצא מגדר הרגיל, הוא מוסר טוב יותר מהגרסאות הקודמות כמו ניוטון ו-ויק ובהחלט יותר אינטליגנטי מהם. אבל בסוף היום, למרות כל האמור לעיל, הוא בדיוק כמוהם - ק"ב שקודם כל רץ ורק אחר כך מוסר, או, אם תרצו, אתלט שמשחק בעמדת הק"ב, ומוביל התקפת קולג'ים מוגבלת שחיה על זמן שאול עד שמתאמי הגנה ושחקני הגנה יפצחו אותה לגורמים. אם ימשיך לחטוף את המכות שהוא מקבל הוא ממש לא יחזיק מעמד.

במחזורים האחרונים ההגנות מפרקות את גריפין, ונדמה שעוצמתן הגיעה לשיא חדש נגד בולטימור. הכתובת הייתה על הקיר במהלך המשחק. אם גריפין יחמיץ משחקים בגלל הפציעה בברך, וושינגטון יכולה להגיד שלום לפלייאוף. עכשיו גריפין חייב להישאר בריא ולצמצם את כמות המכות שהוא סופג על בסיס שבועי. אם בדרך נס הוא ישרוד ויחמוק בעתיד מפציעה רצינית אך ימשיך לחטוף מכות על בסיס שבועי, בסופו של דבר זה יצטבר, רמת המשחק שלו תיפגע והוא ייראה כמו מקנאב ו-ויק. כולם יזכרו שכמוהם, גם הוא היה מתישהו בקריירה הלהיט התורן של הליגה.

גריפין, ביחד עם המאמן מייק שנאהאן, חייבים לבצע שינוי בתפישה למען העתיד של השחקן ושל וושינגטון, ממש כמו השינוי שעשה בשעתו סטיב יאנג. גם יאנג בשעתו היה ק"ב שרץ המון, אבל הפנים מהר מאוד שאם הוא רוצה קריירה ארוכה ומוצלחת, הוא חייב לשנות את סגנון המשחק שלו, מה שאמר להישאר יותר בכיס ולהתפתח בתור מוסר. עד שזה יקרה, גריפין יישאר אתלט מדהים שמשחק כק"ב.

רוברט גריפין השלישי שחקן וושינגטון רדסקינס. Alex Brandon, AP
פציעה ממש לא מקרית שבפעם הבאה תהיה חמורה עוד יותר. גריפין השלישי/AP, Alex Brandon

• התופס של אריזונה לארי פיצג'רלד סיים את המשחק המביש בסיאטל עם תפיסה אחת מתוך 11 כדורים שנזרקו לכיוונו ושני יארדים עלובים. הוא קיבל את הציוץ הבא בטוויטר: "אתה יודע שאני יכול לעזור, תגיד למאמן". השולח: וינס יאנג. אתם קולטים? אריזונה כל כך מסריחה בעמדת הק"ב, שהיא מאפשרת ליאנג להרים את הראש ולהציע את עצמו. לאן הגענו?

אפשר להפציץ כל מיני מספרים הזויים שקשורים לאריזונה, אבל הנה מספר אחד שנרשם בסיאטל: במשחקים האחרונים תחנת הרכבת בעמדת הק"ב סיפקה 60 מסירות מושלמות מתוך 122 ניסיונות, 0 ט"ד ולא פחות מאשר תשעה איבודים. והנה עוד שני מספרים: אי שם ברבע הרביעי לאריזונה היו שבעה דאונים ראשונים ושמונה איבודי כדור. בכל המשחק התקפת הקרדינלס הצליחה לצבור רק 154 יארדים, אדריאן פיטרסון במינסוטה עשה 170 יארד לבדו. עם נתונים כאלה אפשר לסגור את הבאסטה, ומי בכלל זוכר שהם פתחו את העונה במאזן 0:4? לפחות לא נשאר הרבה עד שהסיוט ייגמר.

האמת, פשוט רחמים על פיצג'רלד, אחד התופסים הטובים והאנשים הטובים בליגה. הוא נעלם לגמרי, ולמרות הכל לא תשמעו ממנו מילה אחת רעה. הוא ממשיך לעשות שבוע אחרי שבוע בדיוק מה שהיה עושה גם בעונות טובות יותר של אריזונה. כבוד. בכל מקרה, לא הכל שחור בשבילו ובשביל אריזונה. אם בוחנים לעומק את סגל השחקנים שלהם, מבינים שיש שם שלד לא רע בכלל, רק שהקרדינלס חייבים למצוא ק"ב לגיטימי במהרה, דרך הדראפט או דרך השוק החופשי. הבעיה היא שיותר קל להגיד את זה מאשר למצוא אחד כזה.

• בשקט בשקט, עם שני ניצחונות רצופים מכוערים ותצוגות מזוויעות בהתקפה, הג'טס לא רחוקים מכניסה בדלת האחורית לפלייאוף. הם נמצאים רק משחק אחד מאחורי פיטסבורג המגמגמת וסינסינטי הלא עקבית, וכשנותר להם לו"ז משחקים קל, אל תתפלאו אם בדרך נס הם ימצאו עצמם לגמרי בטעות משחקים בינואר, שם, כידוע, הכל מתחיל מחדש. ואם זה לא מסמן כמה ה-AFC בינוני ונחות לעומת ה-NFC, אז מה כן? קבוצה שלא מסוגלת להזיז את הכדור ולייצר משהו שבכלל דומה להתקפה מקצועית נמצאת במרחק סביר מהעפלה לפלייאוף - הזוי לגמרי. כלל לא משנה אם הג'טס יעלו או לא, עדיין מדהים שקבוצה כזאת נמצאת בעמדה הזו בשלב כל כך מאוחר של העונה למרות כל התצוגות שראינו ממנה. השאלה האמיתית היא האם אוהדי הג'טס באשר הם יהיו שמחים להעפיל לפלייאוף, או שמה יבכו על גורלם האכזר? שכן, העפלה לפלייאוף אומרת שרקס ריאן ומארק סאנצ'ז יהיו שם גם בעונה הבאה.

ג'ייסון באבין שחקן ג'קסונוויל ג'אגוארס כופה השמטה על מארק סאנצ'ז שחקן ניו יורק ג'טס. Stephen Morton, AP
תעודת עניות לליגה, בשורה מדאיגה לאוהדי הג'טס. האם סאנצ'ז בדרך לפלייאוף?/AP, Stephen Morton

• זהו השלב בעונה שבו מתחילים לדון ב-MVP של הליגה. אפשר לזרוק כמה שמות ראויים לאוויר, כמו פייטון מאנינג, אדריאן פיטרסון וטום בריידי. לטעמי, למרות העונה הנפלאה של בריידי בניו אינגלנד, התואר צריך ללכת למי שגם מתחרים ראש בראש בתור שחקני הקאמבק של העונה, פייטון ופיטרסון. פשוט לא נתפס עד כמה שניהם משחקים מעולה ואיזה עונות מפלצתיות הם נותנים, בייחוד כשנזכרים בפציעות הקשות שעברו. פייטון לבדו הפך את דנבר לרלוונטית, אבל את הקול שלי, לו היה לי אחד, פיטרסון היה מקבל. הוא פשוט הרץ הטוב בליגה, שסוחב לבדו את התקפת הוויקינגים על הגב, וכנראה יחצה את רף ה-2,000 יארד על הקרקע. זה מרשים בהתחשב בעובדה שלהתקפת הוויקינגים אין מה למכור באוויר, ועוד יותר מרשים כשנזכרים שהוא חוזר אחרי פציעה קשה בברך. פשוט סיפור לא ייאמן.

• כל כך נדיר לפטר מתאם התקפה בשלב כל כך מתקדם של העונה, במיוחד כשלקבוצה יש מאזן חיובי והיא בדרך הבטוחה לפלייאוף, שהמהלך בו פוטר קאם קמרון מבולטימור השאיר הרבה אנשים עם פה פעור. אלא שמי שצפה במשחק מול וושינגטון יכול להבין בדיוק את הסיבה. ההתקפה פשוט לא עקבית ולא משתמשת מספיק בכלים שעומדים לרשותה, בייחוד ריי רייס. ג'ו פלאקו אומנם לא שיא היציבות בעמדת הק"ב, אבל לא רק הוא חסר עקביות, אלא כל המערכת ההתקפית. לדעת קודקודי בולטימור והארבו, הכל התחיל בקמרון.

בהתחשב בכלים שעמדו לראשות קמרון התוצר לא היה רע בכלל, אבל בהחלט לא מספיק טוב. לא לחינם התחושה היא שניתן להפיק יותר מההתקפה הזאת. לא רק שרייס לא נוגע מספיק בכדור, הדרכים שבהן הוא מופעל נוטפות חוסר יצירתיות. אבל השאלות שבאמת צריכות להישאל הן האם שינוי במתאם ההתקפה באמת יביא לשינוי? האם בבולטימור טועים בהערכה שלהם לגבי הכישרון ההתקפי שלהם? ואולי בולטימור טועה בניסיונה לנער את פלאקו ומה שרואים ממנו זה מה שיש? הכלים ההתקפים שעומדים לרשות פלאקו יותר טובים על הנייר מאלה של סאנצ'ז, אבל גם בג'טס חשבו שהצרות מתחילות במתאם, עשו את השינוי המתבקש בפגרה וקיוו לראות יותר תפוקה, רק כדי לקבל נשיכה כואבת מהמציאות. זו נקודה למחשבה עבור הרייבנס וההערכה שלהם לגבי הק"ב.

ג'ו פלאקו שחקן בולטימור רייבנס. Stephen Semansky, AP
ואולי פשוט מה שאנחנו רואים זה מה שיש? פלאקו ברגע של נחת ביום ראשון האחרון/AP, Stephen Semansky

• לא לחינם אומרים שצריך לשחק את הפוטבול הטוב ביותר שלך בשלהי העונה ולא בספטמבר או באוקטובר. לא מאמינים? תשאלו קבוצות כמו הג'איינטס, הפטריוטס או הפאקרס. המשחק של שני בלילה הראה שוב כמה שיוסטון לא מוכנה לבמה הגדולה. אכן, יש לה מאזן מעולה ועד לפני שבוע היא נראתה בדרך הבטוחה לשבוע חופש ולמקום הראשון בחטיבה. עכשיו, אחרי שהטקסאנס שוב עשו במכנסיים בפריים טיים ושוב נגד ק"ב מהאלפיון העליון של הליגה, נראה שגם הפטריוטס וגם דנבר מתחילות לפנטז יותר ברצינות על הדחת יוסטון משני המקומות הראשונים. בהתחשב בלו"ז המשחקים שנותר לשלוש הקבוצות זה בהחלט אפשרי. זה לא שיוסטון לא מוכשרת, אבל צריך להבין: כל עוד בריידי ובליצ'יק נמצאים בניו אינגלנד, לא רק שבית ה-AFC מזרח תלוי בהם, אלא גם החטיבה. הפטריוטס תמיד יהיו רלוונטיים, גם אם ההגנה לא הכי מרשימה.

מצד שני, יש את אטלנטה שקיבלה בראש מקרוליינה. כן, כן, אותה קרוליינה שסיפקה כותרות לא ממש חיוביות עד לפני חודש. נראה ששתי הקבוצות הגיעו עד הבאר של מקום ראשון בחטיבה ויתרון ביתיות לאורך כל הפלייאוף וכרגע מתעקשות לבעוט בדלי. זה קריטי, כי בניגוד לפאטס, לג'איינטס או לפאקרס, להם משנה במיוחד היכן משחקים. אטלנטה ויוסטון חייבות את יתרון הביתיות.

• בסיאטל מרגישים שהם יכולים לגנוב את החטיבה מידי הניינרס. אם המשחק בין יוסטון לפטריוטס היה חם ובעל השלכות רציניות במאבקי המיקום לקראת הפלייאוף, בשבוע הבא ניו אינגלנד מארחת עוד קבוצה בעלת שאיפות סופרבול בדמותה של סן פרנסיסקו. אל תתפלאו אם גם את המשחק הזה הפטריוטס יגמרו בשלב מאוד מוקדם, מה שיפתח לגמרי את המאבק בין סיאטל לניינרס על ראשות הבית ויכין את הקרקע למלחמת העולם שתתרחש בסיאטל בשבוע 16. אם פריסקו תפסיד את המשחק לפטריוטס, היא תתחיל להרגיש את הקרקע בוערת מתחת לרגליה ולהבדיל מסיאטל, שבאה כאנדרדוג מובהק וכמעט נטול לחצים, כל הלחץ יהיה על הארבו והניינרס. בשביל שכל זה יקרה, סיאטל צריכה תחילה לנצח את הבילס.

אריאן פוסטר שחקן יוסטון טקסאנס. Jim Rogash, GettyImages
בינתיים, הוא יכול לחלום על סופרבול. אריאן פוסטר מודאג בפוקסבורו/GettyImages, Jim Rogash

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully