דניס רודמן הבית"רי

גישות וחניות: בדרך למשחק נרשמו פקקים רק מאזור ירושלים, אבל ביציאה כולם סבלו. 35 דקות כדי לצאת מחניון אחרי משחק זה 30 דקות יותר מדי. ואי אפשר בלי מאות האנשים שכרגיל מפסידים את פתיחת המשחק. אמש, דקה עשירית, המוני אוהדים צובאים על היציע המזרחי. הדלתות סגורות למרות שבידי האנשים כרטיסים. האוהדים טענו לאטימות של המשטרה, המשטרה טענה להתפרעות של האוהדים. לך תבין. ועצה לכולם – בפעם הבאה פשוט הקדימו להגיע. דעו באיזו מדינה אתם חיים.

קופות: ילד/חייל/נוער 40, מבוגר 85.
כמה המשחק צריך לעלות: באיצטדיון כזה, באקוסטיקה כזו, במבול כזה, בתוצאה כזו – בין חינם ל-30 שקל. מי שמשלם יותר – הפסיד כסף.

קהל בית"ר ירושלים: 20 אלף איש הגיעו, שרו ותמכו. במצב הקבוצה שלהם כרגע, הקהל הירושלמי הוא החילוף היחיד שאלי כהן יכול להעלות מהספסל. היכולת המופלאה של איצטדיון רמת גן לבודד כל יציע מנעה להעריך כראוי את הביצועים, אבל השירה הספונטנית בסיום של "איזה איצטדיון מגעיל" עשתה את שלה. ציון: 8.

קהל מכבי תל אביב: רבבה צהובה באה כדי להירטב, ואיזה גשם זה היה. שירה, שוב, היה קשה לשמוע. תפאורה היה קשה לראות. אבל אם יש מבחנים שבהם שהכמות יותר חשובה מהאיכות, זה במשחקים כמו אתמול. ציון: 8.

הרגע של המשחק: דקה 71. מהראן ראדי, הקוורטרבק המדהים של מכבי תל אביב, שיגר נהדר ליואב זיו. המגן השמאלי הגביה כדור מושלם למונס דאבור. רק שים את הראש, ילד, בדיוק כמו שעשית נגד מכבי חיפה בקיץ. אבל דאבור נגח החוצה, ומכבי תל אביב היא אלופת הסיבוב הראשון רק בגלל הפרש שערים, ולא בגלל שתי נקודות.

המספר הנוסף: 300,000 שקל. כך העריכו אמש בבית"ר את הבדלי ההכנסה כתוצאה מה"עונש" על זריקת המצת מול מכבי חיפה. אז אחרי שסוף סוף הבינו שם שמשחק בלי קהל זה עונש מפגר, לא הגיע הזמן שיבינו שגם משחק רדיוס זה עונש מפגר? אולי פשוט... מממ... להעניש רק את הזורק ולעזוב את הקבוצה בשקט? המדור עדיין מחכה לראות באיזה מגרש חלופי תשחק מנצ'סטר סיטי, אחרי שאוהד שלה פתח לריו פרדיננד את הראש בדרבי. ההימור: לא במושבה.

אוהד אחד, לא חשוב מאיזו קבוצה, יצא מקניון איילון כשהשעון הראה 26 דקות לפתיחת המשחק. את בקבוק הבירה החצי מלא שלו הוא הניח על הרצפה. הבקבוק נפל, והבירה החלה להישפך החוצה. האוהד, בלי להתבלבל, הצמיד את הבקבוק לקיר, בשכיבה, ונתן לבירה להמשיך להישפך. באירלנד היו מוציאים אותו להורג על התעללות באלכוהול, אבל בישראל יש בית"ר ירושלים נגד מכבי תל אביב, ואידיוט מי שמאחר למשחק כזה.

ואז המבול. "קשה מאוד לשחק ככה", העיד מגן בית"ר שי חדד. "הכדור כל הזמן מחליק, הרוח מקשה על ההגנות והשחקנים מפחדים לקחת סיכונים. זה הקשה על שני הצדדים".
חדד צודק, כי במחצית הראשונה בקושי היה משהו לכתוב הביתה. מכבי שלטה בבירור, אבל חוץ מראדי נראה ש-21 שחקנים בעיקר התחבאו מהגשם. עוד שחקן שנמלט מהרטיבות היה רון שובל, שביחד עם הקואץ' שלו מקבוצת גולסטאר, שייע פייגנבוים, עבר מיציע 2 הפתוח ליציע העיתונאים הסגור.

שובל, עם צעיף בית"ר, ראה את הקבוצה שלו משחקת נורא ונתקף חרדה. געגועיו לערן לוי. אלי כהן, שבמשחק הבא ינעל נעליים עמידות יותר, התחזק במעיל ארוך עם זוהרונים בקצות השרוולים. ברוב שלבי המשחק, כשהוא הזיז את ידיו בחוסר נוחות כדי לכוון את שחקניו, הוא היה נראה כמו מגדלור. זה לא עזר.

המחצית נגמרה ב-0:0, ונעבור לפרשננו (בהתנדבות, בהתנדבות), רון שובל. "תוצאה טובה מאוד", אמר הזמר, והמתח הדליק סיגריה אחר סיגריה. "מכובד. שיהיה ברור, אני קונה תיקו בסוף המשחק".

ואיך ששובל קנה, ראדי הנפלא שלח מסירה עצומה לכיוונו של אלירן עטר. אותו אלירן עטר שכבש, עד אתמול, מול כל קבוצות ליגת העל פרט לבית"ר ירושלים. החלוץ הלוהט של מכבי התחמק מחדד, ניער את שקבורץ וזרק את הכדור לרשת של הרוש ואת הקוף מהגב – אחרי שש עונות, סוף סוף שער מול בית"ר. הרצון הראשוני הוא לקטר על כך שיש לעטר מהלך כדורגל אחד. הטעיה, תזוזה ימינה ובעיטה. אבל המהלך האחד הזה לא מפסיק להטעות. אז או שהסקאוטינג פה לא קיים, או שאין מה לעשות נגד המהלך הזה. בינתיים ניתן לעטר להינות מהספק. הוא בלי ספק הרוויח. בשבוע הבא הוא מול אריק בנאדו, ותחושת הלב מהמרת על כך שבלמי הירוקים יתודרכו ממושכות אודות המהלך של אלירן עטר.

רון שובל כבר היה ממש מתוסכל, והמאמן שייע, שעמד במרחק שלושה כיסאות ממנו, גער: "בוא לפה". "לא רוצה", אמר הטאלנט, וברקע חן עזריאל ניגש להרים כדור קרן. "אתה רוצה שוויון?", שאל פייגנבוים. "כן", ענה שובל, והבוס החזיר: "אז בוא לפה". עזריאל הגביה, ובדיוק ששובל זז שלושה כיסאות שמאלה, קובי מויאל הסתנן בין שלושה שחקני מכבי כדי לנגוח פנימה. "ישששש!", צווח שובל, והודה למאמן שהביא אותו עד הלום.

מויאל, כמו כל חבריו, לא שיחק טוב אתמול, והיה מאוד לא מדויק. אבל אי אפשר לקחת ממנו את הלב.

מה הגובה שלך?

"מטר שישים ו...".

מטר שישים וכמה?

"מטר שישים ו...".

אתם מבינים? בחור בגובה "מטר שישים ו..." הוא אחד הנוגחים הכי טובים בארץ. גם במשחק מול מכבי חיפה הוא כבש עם הראש. דניס רודמן, אגדת ריבאונד, הסביר שהוא היה יודע לאן הכדור ייפול ושהוא פשוט היה רוצה אותו יותר מכל אחד אחר. ככה מויאל. נכון, הניתור שלו מדהים, אבל הרצון הבלתי מתפשר להגיע לכדור לפני כולם מדהים הרבה יותר.
"אני מבסוט, אני שמח, אני מאושר", סיכם שובל הגולסטאר בסיום. "כפי שאמרתי, קניתי תיקו".

"זה היה לנו בידיים", אמר ג'ורדי קרויף לסובביו כמה דקות לאחר חלוקת הנקודות. וזו בדיוק הבעיה - הידיים.

באר שבע (2), מ.ס. אשדוד, הפועל רמת גן, בני יהודה, רמת השרון, בית"ר. שבעה שערים מתוך ה-13 שספגה מכבי העונה הגיעו מכדורי גובה. תוסיפו את הפנדל שנספג מול הפועל חיפה – מנגיעת יד לאחר הגבהה - ותבינו מה נקודת התורפה הגדולה ביותר של הצהובים העונה.

וינסנט אניימה מסיים סיבוב מבלי שתרם דבר למכבי תל אביב. לא הצלה מרהיבה, לא משחק שרשום על שמו, כלום. רק חוסר יכולת מוחלט להתמודד עם הגבהות, טעות משוגעת ברמת השרון וכמה ספיגות שאניימה של פעם היה מציל בלי להתאמץ. הלו, גיא חיימוב?

עוד אשם בשער של מויאל הוא חסן אבו זייד, שצילם את קשר בית"ר והעלה לפייסבוק. ובלי קשר לאשמה, ממש לא ברור מה הרכש מבני יהודה עושה במרכז מגרש שכבר מכיל את אלברמן וראדי. בעצם, כפי שכבר נכתב פה, לא ברור בכלל מה אוסקר גרסיה רוצה. אחרי שהעלה הרכב התקפי והרוויח שלישיית בזק ברמת השרון ורביעייה על סכנין, הוא שוב חזר להרבה תמוה.

עוד יותר תמוה זה שבמצב של 1:1, הוא החליף קשר אחורי (רפי דהן) בקשר אחורי (אבו זייד). עוד יותר תמוה זה שבמצב של 1:1 הוא הכניס חלוץ נוסף (רוברט ארנשו) רק בדקה ה-79. ועוד יותר תמוה זה שבמצב של 1:1 הוא השתמש רק בשני חילופים. אז או שאוסקר לא מרוצה מהרכש שג'ורדי קרויף סידר לו, או שאוסקר ממש לא מאמין ברוב שחקני הסגל שלו.
השריף היה הורג בשביל ספסל כזה.

"שיחקנו עם כל כך הרבה שחקני בית, ולמרות שלא שיחקנו טוב, הוכחנו שאנחנו יכולים להתמודד מול כל קבוצה. אנחנו זהירים בשאיפות שלנו כי באותה מידה שאנחנו שווים צמרת גבוהה אנחנו פתאום עשויים להידרדר לתחתית".
הסיכום של שי חדד המחויך אומר הרבה על הליגה המחויכת שיש לנו העונה. כל קבוצה יכולה לנצח כל קבוצה, בכל שבוע יש לפחות משחק אחד עם איצטדיון מפוצץ וכנראה שנקבל פלייאוף עליון הכי אטרקטיבי שישראל יכולה להציע. 2012/13, לא מה שחשבתם.

לטוויטר של אורן יוסיפוביץ

מייל: orenjos@walla.co.il