פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        ההישג הכי גדול של טיטו וילאנובה בברצלונה

        יותר שקט, יותר חלק, יסודי באותה מידה ופחות מגלומן. התקשורת מצניעה את פתיחת העונה המדהימה של ברצלונה, בעיקר משום שהיא לא נהנית לסגוד לטיטו וילאנובה. אבל המאמן עונה בתוצאות וכבר רשם הישג כביר אחד: הוא הצליח להשכיח לחלוטין את גווארדיולה

        בעונת 2002/3 הדריך טיטו וילאנובה את קבוצת הנערים של ברצלונה. לא השגת תארים או ניפוץ שיאים עמדו לנגד עיניו, כי אם קידום שחקנים צעירים בתקווה שיום אחד יגיעו לקבוצה הראשונה של ברצלונה. בסתר ליבו, שאף לאמן בעצמו קבוצת בוגרים. ברצלונה? אולי בחלומות הכי ורודים, מבלי שאף אחד ידע על כך. הוא לא האמין שעשור לאחר מכן, הוא יהיה חתום על פתיחת העונה הטובה בתולדות הליגה הספרדית כמאמן הראשי של ברצלונה, וכששלושה משחקניו באותה קבוצת קדטים זכורה - ג'רארד פיקה, ססק פברגאס וליאונל מסי - כובשים ב-1:5 הביתי על אתלטיק בילבאו. אותם ילדים שגידל הם אלה שהכניסו את שמו של וילאנובה לספרי ההיסטוריה.

        טיטו וילאנובה, מאמן ברצלונה (רויטרס)
        הצליח להתנער מתדמית איש הצללים. טיטו וילאנובה (צילום: רויטרס)

        הרגע הזה בשבת, בו ברצלונה הנוכחית קבעה עוד תקדים בליגה הספרדית, סיפק מענה ראשון לסוגיית חילופי המאמנים בברצלונה. על פתיחת העונה הטובה ביותר עד השבת, היה חתום רדומיר אנטיץ', שאימן את ריאל מדריד בעונת 1991/92 ולמרות הרצף המוצלח פוטר מתפקידו במחזור ה-19. בברצלונה מגחכים למראה נורת האזהרה הזו מן העבר. לא מעט סימני שאלה עלו כאשר וילאנובה נבחר בסוף חודש אפריל להיות האיש שיירש את מקומו של פפ גווארדיולה על הספסל. התהיות המרכזיות היו לגבי אישיותו של העוזר ויכולתו להפוך מאיש צללים למנהיג קבוצת הכוכבים בקאמפ נואו, אך עד כה הכל מתנהל בצורה כמעט מושלמת.

        לא רק שיש המשכיות בברצלונה, אלא שבמועדון מדברים על אווירה טובה יותר מבעונה שעברה ורעב מחודש להצלחה. רגע אחרי השיא הטרי, זה זמן טוב לבחון את השפעת חילופי המאמנים בברצלונה, כולל המרוויחים והמפסידים הגדולים. מי שחשב כי תם עידן בקטלוניה, גילה כי בסך הכל הסתיים פרק. או כמו שכתב סרג'י פונט ב'מארקה': "הדבר הכי חשוב הוא שאף אחד לא מתגעגע לגווארדיולה. זה ההישג המרכזי של טיטו".

        צ'אבי שחקן ברצלונה (רויטרס)
        הכניסה החלקה של טיטו וילאנובה לעניינים הפתיעה גם אותו. צ'אבי (צילום: רויטרס)

        לאחר עזיבתו של גווארדיולה היו לא מעט דיבורים, גם בקרב שחקני ברצלונה, על תשישות מנטלית. אחרי 14 תארים בארבע שנים ובעיקר בעקבות אובדן האליפות לריאל מדריד, נראה היה שמשהו נפגם בהרמוניה הקטלאנית. יחד עם העובדה כי השחקנים הבכירים מסביב לליאונל מסי התבגרו בשנה נוספת ושוב לא בוצע מסע רכש יוצא דופן, הספקות התקבלו בהבנה. אלא שהמציאות הוכיחה אחרת. במקום נפילה, מעבר חלק לפרק הבא. הלחץ העצום שהצטבר בארבע השנים עם פפ היה זקוק לשחרור. השחרור הזה הגיע בדמותו של וילאנובה. ברצלונה זכתה למשב רוח מרענן, מבלי לערער את כל היסודות. "אני לא הולך לשנות דברים רק כדי להגיד שעשיתי את זה", הסביר וילאנובה בתחילת העונה, ונותר נאמן להבטחתו. הוא לא כפה דרך חדשה, אלא שימר את הקיים. מאמן אחר אולי היה דורש לרענן את השורות, מבצע רכש מאסיבי ונוקט בפעולות אשר נועדו להבליט את יכולותיו ואת הערך המוסף שהוא מביא עימו. לא וילאנובה. לא בברצלונה.

        תיירי הנרי היה מכנה את וילאנובה בזמנו "האח של גווארדיולה". האח לא התעסק בהשוואות, התעלם גם מהביקורות שליוו את משחקיו הראשונים - במיוחד לאחר ההפסד בסופרקופה לריאל והיכולת הבינונית בתחילת שלב הבתים של ליגת האלופות - והמשיך את הפרויקט לו היה שותף עוד קודם לכן כעוזר. עם אותה תכנית אימונים עליה עמל עוד בשלהי העונה הקודמת יחד עם פפ, אותן שיטות עבודה ואותה צורת משחק. ברצלונה עדיין מתבססת על ה-4-3-3 המסורתי, שולטת בכדור כ-70 אחוזים מהזמן מול מרבית הקבוצות, מפעילה את משחק הלחץ המפורסם ומתמסרת עד אין קץ. השינויים? ממש בניואנסים. "הוא הפתיע אותי מאוד", פרגן צ'אבי למאמן. "הוא מאוד ישיר, לא מתעסק בשטויות. ידעתי שיש לו אישיות, אבל פפ תמיד היה הדומיננטי. עכשיו טיטו מראה שהוא יכול להוביל. הכל נשאר אותו דבר כי יש להם השפעה מקצועית זהה, רק שטיטו לא דיבר כל כך הרבה כשהוא היה מספר 2".

        את מה שפפ רצה להשיג ולא הספיק - וכך גם לואיס ואן חאל לפניו - עשה וילאנובה במחזור ה-13 מול לבנטה. בדקה ה-14 הוא הכניס את מרטין מונטויה במקום דני אלבס שנפצע, ובכך העמיד לראשונה בתולדות ברצלונה הרכב שכל כולו על טהרת האקדמיה. 11 שחקנים שגדלו והתחנכו ב'לה מאסיה', מתוכם שמונה קטלאנים. כולם תוצרת בית. "אני גאה ברגע הזה, שמסמל את מהות המועדון", אמר וילאנובה וביקש להימנע מהשוואות בשלב כל כך מוקדם. "אני גאה במה שאנחנו עושים כאן, אבל עבר זמן קצר. ארבע השנים עם פפ בלתי ניתנות לשחזור. לא מבחינת התארים ולא מבחינת התפתחות שיטת המשחק". אכן, במשאל רחוב שערך השבוע אתר 'מארקה', כל הנשאלים טענו כמובן כי אין טעם להשוואה והקבוצה של פפ גדולה יותר, הרי איך אפשר להשוות בין 14 תארים ואינספור הצלחות לארבעה חודשים של ניצחונות? אולם אחד האוהדים סייג: "תנו גם לטיטו זמן לזכות בתארים. בואו נראה מה יהיה עוד ארבע שנים".

        ליאונל מסי שחקן ברצלונה עם ג'ורדי אלבה (רויטרס)
        במדריד כבר דואגים לשיא השערים מהעונה שעברה. ליאונל מסי חוגג עם ג'ורדי אלבה עוד שער מול בילבאו (צילום: רויטרס)

        אז היכן מצויים ההבדלים בין הקבוצה שסיימה את העונה שעברה לזו שדורסת את הליגה הספרדית כעת? מבט על הסטטיסטיקה מגלה כי ההגנה של ברצלונה חלשה יותר (16 שערי חובה ב-14 מחזורים, לעומת שמונה בלבד באותו פרק זמן אשתקד) ומאפשרת ליריבות לבעוט מולה הרבה יותר לשער, אם כי כדאי לזכור את הפציעות הרבות מהן סבלו שחקני החוליה האחורית של הבלאוגרנה עד כה. עברו הימים בהם לברצלונה הייתה רביעייה קבועה בהגנה, אבל גם את זה ידע וילאנובה לנצל לטובתו, עם הכנסתו של אלכס סונג לעניינים דווקא כבלם וכמובן עם קידומו של מרטין מונטויה, אליו נחזור בהמשך.

        בחלק ההתקפי, לעומת זאת, ברצלונה לוהטת עם 48 שערים ב-14 משחקי הליגה (פחות רק מברצלונה של 1950/51, שהבקיעה 50 שערים באותו פרק זמן). במדריד כבר דואגים לשיא 121 השערים שקבעו רק בעונה שעברה. "יש להם את אותה עוצמה, אותו סגנון ואותה יכולת להחזיק בכדור בכל מקום במגרש", החמיא מרסלו ביילסה, מי שהיה לכמה שעות אחד המועמדים להחליף את גווארדיולה בתפקיד, ובשבת חטף חמישייה בקאמפ נואו עם אתלטיק בילבאו. "ההתקפה שלהם רק הולכת ומשתכללת". גם העיתונים בקטלוניה, שעד לשבועיים האחרונים עוד טענו כי הכדורגל של ברצלונה לא מסעיר כבשנים קודמות, חזרו בהם וקראו: "זו ברצלונה הקסומה".

        ההתחברות הזו בשבועות האחרונים, כשמלבד תוצאות מעולות מציגה ברצלונה יכולת נהדרת, הבליטה בעיקר את וילאנובה. אחרי חמישה חודשים בתפקיד, כבר ניתן לתהות על קנקנו. אולי בצורת המשחק אין כרגע הבדל משמעותי בינו לבין גווארדיולה, אך הדמויות שלהם שונות למדי. פפ היה קודם כל מוטיבטור - מאמן כריזמטי שמקרין תשוקה ומתראיין נהדר. תמיד יודע מה לומר, לשחקנים ולעיתונאים. וילאנובה הוא דמות פחות סקסית (ואולי מכאן נבעה הביקורת לגבי הכדורגל הפחות מלהיב). המאמן הנוכחי של ברצלונה מחושב יותר ורגוע. הוא בורר מילים ומשתדל להימנע מעימותים, אם כי לפעמים יודע לעקוץ ("הדרבי של מדריד? אני לא אראה אותו. אני הולך לאכול ארוחת ערב עם המשפחה"). הוא ראה איך הלחץ מסביב הדיר שינה מעיניו של פפ ואילץ אותו לצאת לשנת שבתון, ומנסה לא לתת לכלי התקשורת להכתיב את סדר יומו.

        "פפ עשה סדר בחדר ההלבשה אחרי הכאוס מתקופת פרנק רייקארד, אבל בשלב מסוים נהייתה לו אובססיה לשלוט בכל, לדעת הכל ולקבוע הכל", כתב השבוע ג'וספ מריה קסנובאס בטורו ביומון 'ספורט'. "הוא היה מבודד מדי בבונקר שלו ויחסיו עם ההנהלה היו קרירים. בכל פעם שגווארדיולה פגש את סנדרו רוסל זה היה אירוע. עכשיו הדברים השתנו. וילאנובה מחזיק באותן סמכויות בדיוק, אך ההתנהלות שלו חלקה ופתוחה יותר. הוא פחות אובססיבי וכך שומר על חדר הלבשה רגוע ועל קשר טוב עם ההנהלה. טיטו הוא התלמיד של פפ, אבל רחוק מלהיות העתק שלו".

        פפ גווארדיולה מאמן ברצלונה (רויטרס)
        "היה מבודד מדי בבונקר שלו". פפ גווארדיולה (צילום:רויטרס)

        המרוויחים מחילופי המאמנים

        ססק פברגאס

        פתיחת העונה של הקשר הייתה המשך ישיר לסיום המאכזב של העונה שעברה, כולל שריקות נגדו מהקהל במשחק מול ולנסיה ב-2 בספטמבר. פברגאס היה הכתובת הראשית לביקורות, אבל וילאנובה המשיך לעודד אותו ולהאמין בו. בניגוד לגווארדיולה שתמיד בחר בו כאחד משלושת המוחלפים, וילאנובה נתן לפברגאס לסיים משחקים והרוויח אותו מחדש. הצמד נגד סביליה קטע לקשר בצורת בת שמונה חודשים והוציא אותו לדרך חדשה. מאז הוא פורח כאחד השחקנים הטובים של ברצלונה העונה, כשבמאזנו חמישה שערי ליגה (כמו וייה, שני רק למסי) ובעיקר תשעה בישולים (יותר מכל שחקן אחר בליגה). ססק סבל מהעובדה כי הוא נלחם על המקום בקישור עם צ'אבי ואנדרס אינייסטה ועל המקום כ-'9 מדומה' עם מסי. וילאנובה מצא לכך פתרון יצירתי ובחמישה מקרים העונה ויתר על אחד החלוצים כדי להציב את כל ארבעת הקטנטנים בהרכב, כשאינייסטה על תקן שחקן הכנף השמאלי. הארבעה מחליפים מקומות ללא הרף, מבלבלים את ההגנות שמולם ובעיקר משתפים פעולה על עיוור. המפסיד: אלכסיס סאנצ'ס.

        דויד וייה

        אחרי פציעה כל כך קשה כמו זו שעבר וייה, מעטים האמינו כי יוכל לחזור להיות חלק אינטגרלי מהמערך של ברצלונה. בקטלוניה אף טענו כי גווארדיולה התכוון להיפטר ממנו (ומפברגאס) בקיץ אם היה ממשיך בתפקיד, אבל וילאנובה הצהיר מראש כי מדובר "בחיזוק ההתקפי היחיד שברצלונה צריכה". וייה חזר בהדרגה לעניינים, צבר ביטחון והעניק לברצלונה אופציה התקפית נוספת. כמו פברגאס, גם אצלו רגע המפנה היה הניצחון הדרמטי ברמון סאנצ'ס פיחואן, שם כבש בתוספת הזמן את שער הניצחון לרשת סביליה. מאז הספיק וייה לעבור את רף 300 השערים בקריירה עם צמד נגד אלאבס בגביע, ולהיות השחקן שזוכה להכי הרבה מחמאות מצד וילאנובה במסיבות העיתונאים. המפסיד: אין. רווח נקי.

        מרטין מונטויה

        המגן הצעיר והמוכשר, שזומן לנבחרת ספרד עוד לפני ששיחק בהרכב ברצלונה, נכנס לרוטציה של וילאנובה והראה שהוא יותר מסתם גיבוי לדני אלבס. אצל גווארדיולה רשם מונטויה רק שבעה משחקי ליגה במשך העונה כולה, בעוד אצל וילאנובה כבר יש לו שמונה הופעות, מתוכן ארבע בהרכב הראשון. כמובן שהפציעה של המגן הברזילאי סייע למונטויה לשפר את דקות המשחק שלו, אך היכולת שהוכיח במשחקים הללו הבהירה כי מדובר באלטרנטיבה ראויה. אלבס נושק לגיל 30 ותמיד היווה נקודת תורפה מבחינה הגנתית, בעוד מונטויה נחשב יציב וממושמע יותר. עם הביטחון, המגן הצעיר מראה גם כישורים בחלק הקדמי ולזכותו שני בישולים העונה בליגה. שניים יותר מאלבס, שהדיבורים על פרידה אפשרית ממנו הולכים ומתגברים. המפסיד: דני אלבס כמובן.

        קשר ברצלונה ססק פברגאס חוגג שער (רויטרס)
        חלפו הימים בהם הוא היה המוחלף המיידי. ססק פברגאס (צילום: רויטרס)

        ליאו מסי רוצה להשוות את השיא של מולר מול בנפיקה (21:45, ספ '5)

        כדורגל ספרדי בוואלה! ספורט