ארבעה חודשים בלבד מאז סיום העונה החלומית של אולימפיאקוס, שכללה זכייה דרמטית וסנסציונית ביורוליג ואליפות יוון לראשונה מזה כ-15 שנה, לא הרבה נשאר מרוממות הרוח שאחזה באדומים באותם ימים. האופוריה התחלפה בדאגה. הדאגה הומרה בתסכול. וכשחדר ההלבשה של אולימפיאקוס כבר היה צר מלהכיל את המתחים, אחרי תבוסה שנייה ברציפות ביורוליג, הפעם לז'לגיריס בבית, ג'ואי דורסי כבר בעט אותו בעוצמה והפך אותו לנחלת הכלל. זה קרה שבוע לאחר תבוסה כואבת באבדי איפקצ'י, עם 98:72 לאנדולו אפס, שהכתה באלופת היורוליג ללא רחם. הסנטר האמריקאי, שהגיע לקבוצה היוונית עמוק בתוך העונה שעברה ושבה במהירות את ליבם של האוהדים באולם השלום והאחווה, פתח בחמישייה מול הליטאים. במשך 13 דקות הוא שוטט על המגרש, לא זרק אפילו פעם אחת ובקושי נגע בכדור.
הסנטר התפוצץ מרוב זעם. "אני לא יכול לשאת את זה יותר. אני נשבע לך, אני גמרתי כאן", נשמע הסנטר אומר בסיום לחברו לקבוצה אייסי לואו. שניות לאחר מכן, יצא במונולוג חריף נגד חבריו לקבוצה בראיון לעיתונאי מקומי. "בתחילת המשחק שיחקנו כקבוצה, אך בהמשך כל אחד שיחק בשביל עצמו. אני מניח ששחקנים פשוט שיחקו בשביל הסטטיסטיקה האישית שלהם, עם אפס השקעה בצד ההגנתי, בדיוק כפי שקרה שבוע קודם לכן באיסטנבול. כולם כאן משחקים עבור עצמם. אני לא יכול לשחק עם אנשים כאלה. זה נוגד את כל הפילוסופיה שעליה בנויה אולימפיאקוס". דורסי לא חשך שבטו גם מהמאמן, יורגוס ברצוקאס (שהחליף בקיץ את דושאן איבקוביץ'): "סגנון המשחק שלנו השתנה מאוד בהשוואה לעונה שעברה ואני מאוד לא אוהב את זה".
תגובת אולימפיאקוס לא איחרה לבוא. דורסי חזר בו והתנצל, אך במועדון כבר סגרו את הדלת. כמה ימים לאחר מכן יחתום בקבוצה מחליפו המיועד, ג'וש פאוול, והשחקן יעזוב רשמית. והפלא ופלא, לפתע הכל השתנה: בשבועות האחרונים אולימפיאקוס חוזרת לעצמה, מציגה שוב את הכדורסל התוסס והאינטנסיבי שאפיין אותה בעונה שעברה וניצחה את ארבעת משחקיה האחרונים. ערב המשחק המרתק בליטא מול ז'לגיריס, שעשוי להתברר בסופו של דבר כקרב על ראשות הבית, נשאלת השאלה: עד כמה רחוק יוכלו האדומים להגיע העונה? האם לשינוי זהותו של המאמן תהיינה השלכות קריטיות על העונה כולה? או שמא העונה שעברה הייתה רק צירוף מקרים נדיר שסביר שלא יחזור בקרוב?
שלג דאשתקד
על פניו, השינויים שבוצעו בקבוצה במהלך הקיץ אינם תהומיים. במועדון הצליחו לשמור על כל סגל השחקנים, למעט מספר שחקנים שוליים בעונה שעברה שהם עצמם החליטו לשחרר. היוונים המצטיינים, ואסיליס ספאנוליס (אליו עוד נגיע בהמשך) ויורגוס פרינטזיס, שהיו מבוקשים בכל רחבי אירופה, נשארו למרות הכול בקבוצה. לסגל אפילו נוספו שני שחקנים יוונים מוכחים ומנוסים בדמותם של דימיטריס מברואידיס (בילבאו) וסטרטוס פרפרוגלו (פנאתינייקוס). זאת ועוד.
האחים אגלופולוס, שהצהירו שוב ושוב על כוונותיהם לעזוב ובכך להותיר את המועדון בכאוס כלכלי, השתכנעו להישאר ולעת עתה, נראה כי שיכרון החושים של העונה שעברה עשוי להוות עבורם תמריץ להמשיך ולשקוע במועדון גם בעתיד הרחוק יותר. עזיבתו של דושאן איבקוביץ' הוותיק את עמדת המאמן בעקבות המצב הכלכלי הקשה ביוון ובעיקר לאור רצונו לנוח מעט מאימון מסיבות בריאותיות, הייתה מכה קשה ולא צפויה. למרות זאת, האמינו במועדון כי סגנון המשחק, החיבור הקבוצתי והחוסן המנטלי ש"דודה" הנחיל בשחקנים יישמר.
"מהר מאוד התברר שמי שחשב שהקבוצה איננה זקוקה לתקופת הסתגלות למאמן החדש יורגוס ברצוקאס, או שהעזיבה של איבקוביץ' לא תורגש, טעה בגדול", מסביר העיתונאי היווני ת'נאסיס אספרוליאס. "ביוון חשבו, אולי בצדק, שלמרות הפער הגדול שיש בין השניים בכל הקשור לניסיון, יש הרבה קווים משיקים בגישה של המאמן החדש לבין זו של איבקוביץ'. בכל זאת, שניהם מאמני הגנה טובים מאוד, וסגנון המשחק של הקבוצה בעונה שעברה די מתאים למאמן כמו ברצוקאס".
אספרוליאס המשיך ואמר: "אני חושב שההבדל הגדול הוא מבחינה מנטאלית. המעמד והסמכותיות שהייתה לאיבקוביץ', במיוחד במועדון כמו אולימפיאקוס שבו הוא נחשב לאליל, הקרינה לשחקנים. איבקוביץ' הוא פילוסוף. הוא מנטור. לא ניתן לכמת את החשיבות שהייתה לו. פתאום הגיע מאמן חדש, צעיר ממנו ביותר מעשרים שנה. השינוי הזה תרם משהו לתחושה מסוימת של שובע שגם כך כבר הייתה נטועה בשחקנים. כבר במשחקי ההכנה היה אפשר לראות שהשחקנים לא הגיעו עם אותה תשוקה, כך שהיכולת החלשה בפתיחת העונה לא באה משום מקום".
המהפך, כאמור, החל עם ההחלטה לשחרר את ג'ואי דורסי, שאולי הייתה מתבקשת לאור ההתפתחויות האחרונות סביבו, אך בהחלט לא הייתה פשוטה. "דורסי היה מאוד פופולארי בקרב אוהדי אולימפיאקוס" מבהיר העיתונאי אריס ברקאס. "הוא בחור מאוד אמוציונאלי. הקהל אהב אותו. כל השחקנים אהבו אותו. הוא אפילו התנצל וביקש לחזור לקבוצה, כך שהיה מאוד סביר להשאיר אותו ולתת לדברים לשקוע. זה היה יכול להיות מסר מרגיע, כזה שמסרב להצטרף לכל הקולות ששידרו פאניקה מוחלטת".
למרות זאת, הוא אומר. זה לא קרה. "בהנהלה הבינו שחייבים לעשות איזשהו זעזוע, כי ההעפלה לטופ 16 ביורוליג עמדה על הכף והייתה בשלב כלשהו בסכנה ממשית. באותה מידה זה היה צעד שיכל להעמיק את המשבר, אבל זה פשוט עבד. השחקנים הבינו שאי אפשר להמשיך ככה יותר. הם התכנסו ביניהם, דיברו על הדברים והחליטו לצאת לדרך חדשה-ישנה. מאז, חזר להם הניצוץ של העונה שעברה. פתאום ההגנה הרצחנית חזרה. הכימיה בין השחקנים. הכול".
השחקן הטוב באירופה?
שחרורו של דורסי אולי היה הרה גורל, אך אין חולקים על כך שגם יכולת המנהיגות של הכוכב הבלתי מעורער ואסיליס ספאנוליס אקוטית בדרך ליציאה מהבוץ. יש משהו קסום בכברת הדרך שעבר הגארד המחונן עד שרשם בעונה שעברה את אחת העונות האישיות הטובות והמרשימות שזכורות ביורוליג בעשור האחרון ואף למעלה מכך. מהמעבר הלא-שגרתי, המטורף כמעט, מפנאתינייקוס השלטת דאז לאולימפיאקוס למודת הסבל ועד הסכסוך המתוקשר עם ז'ליקו אוברדוביץ' ועוזרו דימיטריס איטודיס על גבי דפי העיתונים, ספאנוליס בן ה-30 הוכיח בענק שמלבד היותו סקורר יוצא מהכלל, מדובר במנהיג העשוי ללא חת.
אחד שקורץ מהחומר של הגדולים באמת. גם העונה, למשחק הקריטי במילאנו, שהחל את תהליך ההתאוששות והיה קריטי להמשך, הוא הופיע במלוא עוזו. עם עוד תצוגה אדירה של 23 ותשעה אסיסטים, הוא זכה לתשואות רמות דווקא מאוהדי מילאנו המנומנמים, כשהוחלף דקה לסיום. בסיום אותו משחק, גם סרג'יו סקאריולו הודה: "הוא השחקן הכי טוב באירופה כרגע, והיום הוא הראה גם למה".
עמוד התווך השני של אולימפיאקוס שחקן הפנים הנהדר קייל היינס עדיין נמצא מחוץ לאור הזרקורים, אך ככל שהעונה מתקדמת מקבע את מעמדו כדבק של הקבוצה ושחקן ההגנה החשוב ביותר שלה אפילו עוד יותר מבעונה שעברה. "לאולימפיאקוס יש המון סיבות לאופטימיות, לא רק ספאנוליס והיינס", משוכנע אריס ברקאס.
"השחקנים הצעירים והמוכשרים שלה בעיקר קוסטאס פפאניקולאו גדלו בשנה ונראים פשוט מצוין מתחילת העונה. סגל השחקנים מוכשר יותר. ג'וש פאוול שהגיע לאחרונה הוא שחקן התקפה טוב יותר מדורסי ואמור להעניק לקבוצה עוד אופציה התקפית סבירה. הקבוצה נחלשה בעמדת המאמן, זה נכון. אבל היורוליג מאוד מאוזנת העונה. אין אף אחת שנראית עליונה על השאר בצורה חד משמעית. הקבוצות שנחשבות לחזקות ביותר, כמו צסק"א או ברצלונה, החליפו הרבה מאוד שחקנים בסגל, בניגוד לאולימפיאקוס, לה יש יתרון במובן הזה.
"ריפיט? גם הם יודעים שהזכייה בעונה שעברה הייתה לא פחוס מנס. אשתקד הם בוודאי לא היו הקבוצה הכי טובה ביורוליג. הם פשוט היו הכי ווינרים, כך שהם לא מתנהגים כפייבוריטים לזכייה. ההיגיון אומר שזה יהיה כמעט בלתי אפשרי, בהתחשב בעובדה שאפילו מכבי תל אביב הגדולה של שאראס ופארקר לא ציפתה לזכות ביורוליג פעמיים ברציפות. אבל הם מאמינים בעצמם מספיק על מנת לראות בעצמם מועמדים. המבחן הגדול שלהם יהיה בטופ 16, אם הם יפגשו שם את הקבוצות הכי טובות ביורוליג. יש להם סיכוי טוב להגיע לפיינל פור. ומשם - מי יודע?".
