ביום שאחרי חג ההודיה, לא רק שמרבית האמריקאים לא יכולים לשמוע את המילה "הודו" מבלי לקבל בחילה, הם גם צריכים להתחיל לקשט את הבית לכבוד חג המולד. דצמבר כבר בפתח, ומלבד העובדה שסנטה מתחיל לעשות את דרכו מהקוטב הצפוני לביתו של אנדי ריד, בניסיון לעזור לו למצוא עבודה חדשה לשנה הבאה, החודש הזה גם מסמל את הישורת האחרונה של העונה הסדירה ב-NFL. דצמבר הוא החודש בו אנחנו מגלים מי הם ה"וואנאביז" ומי תהיינה הקבוצות אותן נראה בפלייאוף.
את הקבוצות שכבר הבטיחו את מקומן בפלייאוף כמעט באופן סופי, אפשר לחלק לשלוש. בקטגוריה הראשונה נמצאות הקבוצות שמנסות להוכיח שהן הדבר האמיתי השנה, הקבוצות שמשחקות תחת המנטרה של "אנחנו נגד העולם" ורוצות להוכיח שהן לא יפסידו בסיבוב הראשון, כמו שמצופה מהן.אל הקטגוריה הזו נכנסות יוסטון ואטלנטה, שתי הקבוצות עם המאזן הטוב בליגה, שהראו העונה המון אופי והצליחו לנצח משחקים צמודים. בעצם, כמעט כל המשחקים של הפאלקונס העונה היו צמודים. הקבוצה מג'ורג'יה ניצחה השנה שבעה משחקים בשבע נקודות או פחות והסיפור דומה אצל יוסטון, שאת ששני הניצחונות האחרונים שלה היו בהארכה, אחרי פיגור ברבע הרביעי.
הקטגוריה השנייה שייכת לקבוצות שכבר היו שם, ה-Been there, done that. כאן מככבים טום בריידי, פייטון מאנינג וכנראה שבשבועות הקרובות יצטרפו אליהם גם איליי וארון רוג'רס. לרביעייה הזו יש שמונה טבעות סופרבול והם לא ממש יתרגשו מביקור באטלנטה או ביוסטון. בקטגוריה הזו ישנה קבוצה ששלושת הפסדיה היו בארבע נקודות גם יחד וכל ניצחונותיה, למעט אחד, היו בלמעלה מעשר נקודות. הקבוצה הזו היא ניו אינגלנד ואולי זה נשמע אירוני, אבל הפטריוטס לא מקבלים מספיק קרדיט על העונה שהם מציגים עד כה.
הקטגוריה השלישית והאחרונה מתאפיינת בהגנות חזקות, כמו זו של סן פרנסיסקו, שדאגה להזכיר השבוע לדרו בריס שמה שקרה בינואר האחרון לא היה מקרי. גם שיקגו כאן, אבל היא מודאגת מהפציעה של צ'ארלס טילמן ומתפללת שג'יי קאטלר יישאר בריא. בולטימור, שבששת הרבעים האחרונים ששיחקה פלוס הארכה, לא איפשרה טאצ'דאון, שייכת לקטגוריה הזו גם כן. ההיסטוריה האחרונה, במיוחד בפלייאוף של השנה שעברה, מלמדת שהגנה חזקה לא מספיקה וכיום קבוצות צריכות קוורטרבק שיכול לעשות מהלכים גדולים במאני טיים. אולי בגלל זה ג'ים הארבו הולך עם קולין קפרניק על חשבון אלכס סמית'.
המספרים של קפרניק ביום ראשון לא הדהימו, אבל יכולת קריאת ההגנה שלו וההתנהגות הנכונה בלטו לטובה. בטאצ'דאון הריצה שלו, ניתן היה להבחין באופן ברור איך הקוורטרבק הצעיר מחכה לראות אם שחקן ההגנה של הסיינטס, וויל סמית', יילך אחרי המסלול של הרץ האחורי או שמא יישאר במקומו מאחור. ברגע שסמית' החל לזוז ימינה לעבר אפשרות הריצה, קפרניק בחר לוותר על העברת הכדור ונשא אותו בעצמו ללא הפרעה, כל הדרך אל האנדזון. למרות שמדובר בשני משחקים בלבד, קפרניק זורק ליותר יארדים למסירה מאשר סמית' ואף עושה זאת באחוזים לא רעים (65%). הוא איבד כדור אחד בלבד ב-74 מסירות וגם זה קרה במהלך שהתחיל בסנאפ רע.
האפשרויות של הארבו עם קפרניק גדולות יותר וזה מה שמשאיר את הקוורטרבק מנבאדה בהרכב. סוללת התופסים של הניינרס, הכוללת את מריו מאנינגהאם, רנדי מוס, איי ג'יי ג'נקינס או מייקל קראבטרי מרווחת את ההגנה, בעוד הרצים האחורים, פרנק גור וקנדל האנטר אחראים על כיווצה ומי שאמור להרוויח מהסיטואציה הוא קפרניק, שיכול להראות את כישורי קריאת היריבה שיש לו, לרוץ, למסור ובעיקר, לעשות את אותם מהלכים גדולים שסמית' לא ממש מצליח לבצע בעקביות. בכל מקרה, העובדה שסמית' על הספסל כגיבוי היא לא בהכרח רעה ואפשר רק לשאול את שיקוג או פיטסבורג איך ההרגשה לשחק עם קוורטרבק מחליף שלא מתאים לרמה.
אם כבר הזכרנו את הסטילרס, כדאי להסתכל על תמונת המצב בווילד קארד. בניגוד ל-NFC, שם הכל עוד פתוח, נדמה שב-AFC ובמצב הנוכחי של פיטסבורג, מקומה של אינדיאנפוליס בפלייאוף די יציב. לפי אתר 'teamrankings', לקולטס יש 67.9% סיכוי לעלות לפלייאוף, מה שעשוי לתת במה למפגש הכי פיקנטי שיש, בין פייטון מאנינג ודנבר לאקסית המיתולוגית. מי שמנסה לתפוס את מקומם של הסטילרס, שנראו אבודים ללא בן רות'לסברגר, היא סינסינטי, אבל כדי לעשות זאת היא חייבת לנצח עוד שלושה משחקים לפחות. הבנגאלס מסיימים את העונה עם שני משחקים מול פיטסבורג ובולטימור ולהזכירכם, אנדי דלטון במאזן 6:0 מול שתי הגדולות של הבית. יחד עם זאת, הופעה שנייה ברציפות של סינסי בפלייאוף היא אפשרית בהחלט, מכיוון שעוד צפוי לה מפגש מול פילדלפיה המפורקת ובמשחק האחרון, הרייבנס עשויים לתת לשחקני מפתח רבים מנוחה לקראת הפלייאוף.
החגיגה האמיתית היא ב-NFC, שם שש קבוצות רואות את עצמן כמועמדות לשני כרטיסי הווילד קארד. בהנחה שגרין ביי, דרך הבית או הווילד קארד, תהיה בפלייאוף, אפשר להוציא אותה מהרשימה, כמו גם את דאלאס, כי בואו נודה בכך, אף אחד לא מאמין שהיא תגיע לפוסטסיזן. כלומר, כרגע הרשימה מכילה את סיאטל, טמפה ביי, וושינגטון ומינסוטה. נמשיך עם שיטת האלימינציה ונוציא את הוויקינגס, שללא פרסי הארווין ועם היכולת הנוכחית של כריסטיאן פונדר (שעל כל מסירה שלו לטאצ'דאון בחודשיים האחרונים מסר גם לחטיפה) היא קבוצה של איש אחד, אדריאן פיטרסון. למרות ש-AP נראה כמו MVP העונה, זה לא יספיק למינסוטה.
השבוע התבשרנו ששני מגני הפינה של סיאטל, ברנדון בראונר וריצ'רד שרמן, מורחקים לארבעה משחקים בגלל שימוש באדרול. דיווחים מסביב לליגה טוענים שאדרול הוא שם כיסוי לשימוש בסטרואידים ושהליגה בוחרת לקרוא כך לדברים על מנת שלא להבהיל את הקהל. זו אינה הפעם הראשונה בה הקומישינר רוג'ר גודל מנסה להימנע מבעיה על ידי כך שהוא פשוט קורא לה בשם אחר.
השעייתם של השניים היא מכה קשה לסיהוקס, שמחזיקים כרגע בסיכוי של 50 אחוזים להגיע לפלייאוף. חסרונם של בראונר ושרמן יורגש כבר השבוע, כשהקבוצה תצא לשיקגו. אלא שכדאי לשים לבד לראסל ווילסון, שמסר תשעה טאצ'דאונים מול חטיפה בודדת בארבעת המשחקים האחרונים. בשבוע הבא סיאטל לא אמורה להתקשות מול אריזונה והקוורטרבק השלישי שלה ולאחר מכן נותרו לה משחקים בבפאלו ומול סן פרנסיסקו וסנט לואיס בבית. אם הסיהוקס ישמרו על מאזן ביתי נקי מהפסדים וינצחו את המשחקים שהם יכולים וצריכים לנצח, הם עשויים לסיים את העונה עם 7:9 מצוין.
המאזן הזה מביא אותנו לאחת הקבוצות הכי מעניינות בליגה בתקופה האחרונה, טמפה ביי, שבמצב כזה תהיה חייבת לנצח יותר מתשעה משחקים, כי סיאטל מחזיקה ביתרון בשובר השוויון בשל אחוז ניצחונות גבוה יותר בתוך הבית. הבאקנירס נהנים מקפיצת המדרגה שעשה הקוורטרבק שלהם ג'וש פרימן בתקופה האחרונה. בעונה שעברה, בין השבועות 7 ל-11, זרק פרימן לשישה טאצ'דאונים מול תשע חטיפות. התקופה הזו כללה ארבעה הפסדים רצופים ואת פיטוריו של המאמן רחים מוריס. באותה תקופה העונה פרימן כיכב עם עשרה טאצ'דאונים מול שתי חטיפות והקבוצה רשמה ארבעה ניצחונות רצופים.
הרצף החיובי נקטע על ידי אטלנטה ביום ראשון, במשחק שהוכרע על חודה של נקודה. אחת הסיבות העיקריות שהובילו להפסד היא חוסר היכולת של טמפה לעצור את התקפת המסירה. באופן אבסורדי, ההגנה ממוקמת ראשונה בליגה נגד הריצה ואחרונה נגד המסירה. מיד לאחר שפרימן בנה דרייב של 62 יארד, שהסתיים בשער שדה וקבע יתרון ראשון לטמפה במשחק, מאט ריאן מצא את חוליו ג'ונס ל-80 יארד וטאצ'דאון בצד השני. ריאן חיבר בהצלחה את עשר המסירות הראשונות שלו במשחק ואת תשע האחרונות וסיים עם אחוזי ההשלמה הטובים ביותר שלו העונה.
מתוך 11 המשחקים של טמפה ביי העונה, שבע פעמים הקוורטרבק היריב מסר ליותר מ-300 יארד מולה, שלוש פעמים זה נגמר עם יותר מ-250 יארד ואחד היה בריידי קווין ובינינו, מי מחשיב אותו בכלל כקוורטרבק? לפני כחודש העבירה הקבוצה בטרייד לניו אינגלנד את מי שאמור היה להיות השחקן הכי מסוכן בסקנדרי, אקיב טליב. מגן הפינה השני לאונרד ג'ונסון פצועו השבוע אריק רייט הצטרף לחבורת המושעים על שימוש בחומרים אסורים. כל הסיפור הזה משאיר את הגנת טמפה עם מגן פינה אחד שנבחר בסיבוב השביעי של הדראפט ואחד שלא נבחר בכלל וערך בשבוע שעבר את הופעתו השנייה בליגה. חוסר היכולת של שודדי הים לעצור את משחק המסירה של היריבות עלול לעלות להם במקום בפלייאוף וישלח את המאמן גרג שיאנו לחפש בדראפט הקרוב עזרה בסקנדרי.
מה שמשאיר אותנו עם וושינגטון ורוברט גריפין השלישי, שהיכולת שלו בשני המשחקים האחרונים גורמת לברק אובמה לקנא בפופולריות שלו בבירה. המקרה של הרדסקינס הוא מקרה קלאסי של קבוצה שרושמת רצף ניצחונות, שמכניס אותה לתמונת הפלייאוף, כל זאת למרות שלפני שלושה שבועות בלבד חלק מאוהדי הקבוצה והתקשורת כבר דיברו על ההכנות לעונה הבאה. האם זה ריאלי להכניס את הרדסקינס ופלייאוף לאותו משפט? הרי את רצף הניצחונות שלהם הם רשמו מול האיגלס והקאובויס, שתי קבוצות שלא היו עוברות את אחוז החסימה בבחירות הקרובות.
בחג ההודיה, גריפין לא רק ניצח את דאלאס, הוא גם ניצח את כל הספורטאים בארצות הברית במכירות והפך לספורטאי שהחולצה שלו נמכרה הכי הרבה במהלך "יום שישי השחור". עכשיו, עם התמיכה והציפיות מהקהל, הוא יהיה חייב לנצח באחד משני המשחקים הקרובים, מול ניו יורק ג'איינטס או מול בולטימור. שני המשחקים יתקיימו בוושינגטון ולמארחת יש סיכוי לא רע לקחת לפחות אחד מהם. לאחר מכן, הם יפגשו את קליבלנד, פילדלפיה ודאלאס, שלושה משחקים שעל הנייר הם יכולים וצריכים לנצח.
ואם הכל אכן יתממש, נקבל גם את אנדרו לאק וגם את RG3 בפלייאוף. לא כדאי לקנא במי שצריך לבחור את רוקי העונה.
